ניהול וסביבות למידה

חדר העיון המקוון של מרכז הפסג"ה ברחובות הוא תוצר של חזון שנולד לפני שלוש שנים במטרה להתאים את מאגר חומרי ההוראה למקובל במאה ה -21 והינו תוצר של עבודה אינטנסיבית של צוות מרכז הפסג"ה ברחובות. רקע: מנהלת הפסג"ה ראתה כיצד בעידן המידע הנגיש באינטרנט דועכת הרלוונטיות של חדר העיון הפיזי ונרקם אצלה חלום להקים חדר עיון מקוון המאפשר נגישות מרבית לידע מקצועי, המעודד אינטראקציה עם צוות המנחים של הפסג"ה ( רותי סלומון ) .

הרשות הארצית למדידה והערכה -ראמ"ה- בשיתוף עם "אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית – פיתחו כלי מפורט להערכת מנהלים. הכלי נבנה על בסיס תפיסת תפקיד המנהל החדשה שפותחה במכון. באתר משה"ח מופיעה טיוטה של מבנה ההערכה, שפורסמה בחודש נובמבר 2011 , תחת הכותרת "הערכת מנהלי בתי"ס". ההערכה מתבססת על ארבעה מדדי-על: עיצוב חזון ותכנון אסטרטגי; שיפור ההוראה, הלמידה והחינוך; הנהגת צוות ביה"ס ופיתוחו המקצועי וניהול קשרי גומלין עם הקהילה. בכתבה מרואיינים כמה אנשי מפתח המביעים ספקות לגבי יכולות המפקחים ליישם בפועל את כלי ההערכה שפותח .

GameDesk, ארגון שמפתח מגוון יוזמות של למידה המבוססת על משחק, מעז להיכנס לשטח חדש עם פתיחת בית ספר חדש ועם פיתוח של כלים דיגיטליים חדשים במימון של מיליוני דולרים מקרן ביל ומלינדה גייטס (Bill and Melinda Gates Foundation) וחברת AT&T.בית הספר PlayMaker, מומן על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס, ייפתח בלוס אנג'לס ב-17 בספטמבר, עם 60 תלמידים בכיתה ו' (MindShift, 2012) .

בתי ספר וירטואליים נבדלים מבתי ספר רגילים בממד של למידה מתוקשבת שאינה תלויה במיקום פיזי וגם במנגנון המאפשר רציפות של שידור וקליטת מערכי הלמידה המתוקשבים באינטרנט ואינטראקציה. מאז שנת 2009 ניכרת פעילות אינטנסיבית של בתי ספר תיכוניים וירטואליים בארה"ב ובקנדה ההולכים ומתרחבים. עפ"י הערכות שונות פועלים בארה"ב ובקנדה (כולל אוסטרליה) מעל 500 בתי ספר תיכוניים וירטואליים העונים על שני המאפיינים הנ"ל. מדובר בהתרחבות משמעותית ביותר מהיקף של 170 בתי ספר תיכוניים וירטואליים שהיו קיימים בשנת 2007 (עמי סלנט).

יוזמה משותפת של מרכז הפיתוח של אורט עם איגוד האינטרנט הישראלי הוביל לפיתוח של ערכה פדגוגית למורים להעמקת ההיכרות עם מערכת ה-Moodle. הערכה מיועדת לצוותי מורים ומדריכים פדגוגיים המבקשים לפתח קורסים ופעילויות מתוקשבות המתבססים על למידה עצמית ו/או למידה שיתופית. ערכה זו פתוחה לכלל המורים ומיועדת לפיתוח פעילויות מתוקשבות לכלל שכבות הגיל. הנושאים בערכה מאורגנים במבנה מודולארי, המאפשר למידה של כל נושא בנפרד ( מיכל גלעדי ונילי מוזס-בלוך).

מאמר זה בוחן שלוש שנים של אינטראקציות מקוונות בין תלמיד-מורה והורה-מורה בשבעה בתי ספר תיכוניים ישראליים במהלך היישום של מערכת בית ספרית הנקראת "משוב" (Blau, Ina; Hameiri, Mira, 2012).

מטרות המחקר היו לבחון את ה-TPACK של מורים טייוואנים למדעים ומתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי שימוש בלוחות "חכמים" בכיתה.במחקר נבחנו גם קשרים בין ה-TPACK של מורים in-service לבין גורמים אחרים. התוצאות הראו שנמצאו הבדלים משמעותיים ב-TPACK של המורםי בבתי הספר היסודיים שהשתמשו בלוחות "חכמים" בהשוואה למורים שלא השתמשו בלוחות "חכמים" (Fang, Syh-Jong , Tsai, Meng-Fang, 2012)

מטרתה של חקירה זו היא לבחון כיצד מורה בכיתה ד' תוכל לשלב מכשירי iPad בהוראת האוריינות כדי ללמד בו-זמנית מטרות אוריינות דיגיטליות ומטרות מבוססות על דפוס (Hutchison, Amy; Beschorner, Beth; Schmidt-Crawford, Denise, 2012).

מחקר זה בוחן את האפקטיביות של למידה המבוססת על משחקים דיגיטליים (ראשי תיבות באנגלית: DGBL) על ההנעה ללמידה, על פתרון בעיות ועל ההישגים האקדמיים של התלמידים (Yang, Ya-Ting Carolyn, 2012).

מחקר זה מתכוון להציע – ולאחר מכן לבחון – מודל תיאורטי שיסקור את ההשפעה של סביבות למידה מקוונות על הלמידה של הסטודנט (Daneshgar, Farhad; Van Toorn, Christine; and Schlagwein, Daniel, 2012).

המאמר דן באסטרטגיות עבור המורים שמאפשרות להם לחזות ולפזר קונפליקטים עם ההורים באספות הורים (Rappaport, Nancy, 2012).

מחקר זה מסכם ניסוי בן חמש שנים, הכולל חמש מאות משתתפים ממגוון תרבויות ומקומות שונים. תוך השוואה בין קהילות מקוונות לבין קהילות המקיימות קשרים פנים אל פנים, פרויקט זה חקר כיצד המשתתפים מעורבים בלמידה, את האינטראקציות ואת פיתוח התוצאות היצירתיות(Patterson, D. , 2012).

מאו"ר הנו מאגר של מידע וקישורים לחומרי למידה המצויים ברשת האינטרנט. המאגר פתוח לכל, חופשי לשימוש בחינם ומאפשר לחפש, לשתף ולשמור חומרי למידה מקוונים באמצעות ממשק עברי.חומרי הלמידה המצויים במאגר זמינים לשימוש המורים וניתן לשלבם כחלק ממערכי שיעור וסביבות הלמידה המתוקשבות. המאגר הישראלי מאו"ר מקושר ל merlot — מאגר חומרי למידה ותיק מאוניברסיטת קליפורניה שבארצות הברית -שמכיל רבבות פריטים. נכון להיום, מכיל מאו"ר קרוב ל -5,000 פריטים בעברית מסוגים שונים- קורסים ומערכי שיעור, ספרי לימוד מקוונים, משימות מתוקשבות, סביבות למידה, תרגילים ודפי עבודה, סרטונים, מצגות, הרצאות מוקלטות ועוד ( סיגל בן עמרם).

עד כמה אפשר לחנך את הילדים ובני הנוער של היום לחוות פליאה זו, ולהבטיח שבהיותם בוגרים הם עדיין ימשיכו לחוות פליאה, התרגשות וקסם מן העולם הסובב אותם, בין אם מדובר בטכנולוגיה, מדע, אמנות, נופים או כל דבר אחר. בתחילת שנת הלימודים החדשה, אחת הסוגיות המטרידות ביותר היא השאלה האם קיימת דרך, או דרכים, לחנך לפליאה. את השאלה, שעליה אני תוהה רבות, ניתן לפצל למעשה לשאלות רבות שביניהן ( יורם אורעד) .

יעל חקשוריאן היא אחת המומחיות המובילות במערכת החינוך לשימוש במישחוק בהוראה בביה"ס והיא מעורבת בכמה וכמה בתי ספר בישראל בהנחיית תלמידים לפיתוח משחקי מחשב לימודיים . כותבת יעל : " גם השנה במסגרת שיעור פיתוח משחקי מחשב החלטתי ליישם רעיונות התמשחקות בתכנית והמרתי את הציונים בניקוד. תכנית הלימודים במהלך השנה מתנהלת כמשחק ( יעל חקשוריאן ) .

אם חשבתם שתוכלו לנוח קצת מ"מתקפת" הקורסים המקוונים עתירי המשתתפים בארה"ב מסוג MOOC אז טעות בידכם. עתה מתחיל להתפתח דגם של קורס מקוון מסוג MOOC שהוא סינכרוני במהותו. עדיין לומדים בקורסים מקוון זה אלפי סטודנטים המשתתפים בזמן אמיתי בקורס באמצעות כלים דיגיטליים בזמן אמיתי המחוברים לפלטפורמה של MOCC. מבחינת המרצה זה נשמע , אולי , כמו ללמד באצטדיון כדורגל עם אלפי אנשים. הדגם החדש של הקורסים המקוונים נקרא Synchronous Massive Online Course -SMOC ואוניברסיטת טקסס היוקרתית באוסטין היא הראשונה בעולם ליישם מודל חדשני זה של קורס מקוון רב-משתתפים.

המורה והמחנכת איריס ישי לוקחת אותנו למסע חינוכי קצר לקראת פתיחת שנת הלימודים , על התקופה שבה למדו כתיבה תמה שכבר אינה נלמדת במקומותינו. הרחוב והמדרכה כתחליף לכיתה בביה"ס , מבט קצר על למידה בהודו , ולסיום לקט מוזיקלי לפתיחת שנת הלימודים / הספריה הלאומית ( איריס ישי).

מחקר שהוצג בכנס צ'ייס האחרון (2012 ) באוניברסיטה הפתוחה הציג ניסוי חדשני ומעניין שבמהלכו כיתת הלימוד הועתקה ממרכז הלימוד, או מאתר הקורס, למקום המשמש היום כסביבה הטבעית של הסטודנטים, שם הם מבלים מרצונם לא מעט שעות. שלוש השותפות למחקר — ד"ר מישר טל, ד"ר פיטרסה וד"ר גילה קורץ — נענו ולאתגר ופתחו במקומות השונים שבהם הן מלמדות קבוצות לימוד בפייסבוק במטרה לבדוק אם קבוצת לימוד בפייסבוק יכולה לשמש תחליף למערכת ניהול למידה.בכנס צ'ייס הוצגו ממצאי הפיילוט הראשוני, שנערך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. שיחה עם ד"ר חגית מישר טל וד"ר אפרת פיטרסה מהאו"פ על מסקנות הניסוי

בבניית קורס ב-Moodle ישנו חופש רב גם בעיצוב רצף הקורס. אין מבנה דף קורס מוגדר ומובנה כמו שיש במערכת הלמידה מופת-נט או Highlearn אלא ישנה מידה רבה של עצמאות בעיצוב דף הקורס. ומה זה אומר? שכל אחד יכול לעצב את סביבת הלמידה (הקורס) לגמרי על פי הבנתו – וזה לא תמיד דבר טוב, כי לא הכול נכון ומתאים. כך שמסתבר שכדי לפתח קורס איכותי ב-Moodle לא די שנבנה תהליך למידה איכותי על פי מטרות דידקטיות ופדגוגיות, אלא יש לתת את הדעת למבנה העיצובי של הקורס. שיהיה ברור, נעים וקל להבין ולנווט בו ( רותי סלומון ) .

האופנה האחרונה בארה"ב של קורסים מתוקשבים רחבי היקף הידועים בשם MOOC הניעה את Lisa M. Lane ( מרצה מרתקת לקורסים מתוקשבים במכללה בארה"ב) להציע טקסונומיה של סוגי הקורסים האלו וההבדלים ביניהם. היא מבחינה בין קורסי MOOC מרושתים, כאלו שפותחו ע"י George Siemens בתפיסת הקונקטיביזם, לבין קורסים מתוקשבים רחבי היקף מסוג Task-based MOOCs המחייבים את הסטודנטים ללמידה פעילה של הכנת מטלות , לבין Content-based MOOCs, הקורסים הנפוצים בגלל ההיקף הניכר של לומדים בהם והמתכונת הפאסיבית של העברת תכנים בלבד ( Lisa M. Lane).