ניהול וסביבות למידה

בפוסט זה המחברת חוקרת כיצד עובדת למידה שיתופית בשני סוגים של קורסים מקוונים—האחד הוא הקורס המקוון הפתוח ורחב-ההיקף המוכר לכל, MOOC (massive open online course), והשני הוא הקורס בתשלום הסגור, COLC, שהן ראשי התיבות שהמחברת משתמשת לכינוי קורס מקוון סגור לצורך קרדיט (closed, online, for credit, course). קיימים מאות קורסים מסוג COLCs הזמינים כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב ( Morrison, D) .

חוקרים מאוניברסיטת סלפרוד שבאנגליה ואדריכלים גילו במחקר משותף שעיצוב איכותי של סביבת הלמידה משפר את הישגי התלמידים. בשלב ההרצה של המחקר עקבו החוקרים אחרי 751 תלמידים ב־34 כיתות בשבעה בתי ספר יסודיים במשך שנה. כל כיתה שנבחרה למחקר התאפיינה בקבוצת גיל ובסביבת למידה אחרת. החוקרים התייחסו לשני היבטים עיקריים: יכולות התלמידים לפי גיל ומגדר – במתמטיקה, קריאה וכתיבה – בתחילת שנת הלימודים ובסופה; וסביבת הלמידה על מכלול רכיביה – סידור הכיתה, אור טבעי, רעשים, טמפרטורה ואיכות אוויר, גמישות החלל, הארגון, השימוש בצבע ויכולת ההתמצאות בבניין.

במעגלי ראו"ת אסופת כלי עבודה המכַוונים להתמקדות בתלמיד היחיד. מתוך התבוננות מערכתית בידע המקצועי ובמשאבי ההוראה והתמיכה הקיימים בבית הספר נוצר תהליך המתבסס על פרקטיקות בית ספריות רווחות ומשלב ביניהן – כדי לקדם תהליך של שיפור מתמיד עם התלמידים (תדהר גוטמן ) .

יש תצורות שונות של מפגשים סינכרוניים בזמן אמת ברשת. וכנראה שיש עוד הרבה מה לגלות על התצורות השונות , ולכן אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על ההתנסות שלה במפגש מקוון (online webinar ) באמצעות טכנולוגיה של חברת מיקרוסופט הידועה בשם Livemeeting ( אסתי דורון) .

עם 22 בתי ספר, יותר ממאה גני ילדים ושש מסגרות להכשרת מורים, ישראל הפכה למעצמה של חינוך אנתרופוסופי. ביקור בבתי הספר בהרדוף ובבאר שבע מעורר התפעלות ותמיהות. למחנכים בשיטת ולדורף יש תשובות על כל השאלות. מקצתן, למרות זאת, נותרות פתוחות . בבתי הספר ולדורף תכנית הלימודים השנתית נחלקת לתקופות. כל תקופה מתמקדת בנושא אחד (מילולי, היסטורי, כמותי ( יעל דקל).

בהמשך לסקירה הקודמת שלנו , נראה כי המיזם החדשני ביותר בישראל לשילוב טאבלטים בכיתות לימוד נערך ע"י רשת אמית . עפ"י הדיווחים נראה כי רשת אמית משלבת את הלמידה של טאבלטים בעזרת פיתוח פלטפורמה טכנולוגית ישראלית חדשה ששמה AURA. מערכת AURA נועדה לאפשר לתלמידים ולמורים לנהל ביניהם דיאלוג פרטי מתמשך, והיא מותאמת לתפיסה הפדגוגית של בתי הספר. יצוין כי המערכת כבר עברה פיילוט ברשת בתי הספר אמי"ת וכבר מוטמעת בכמה בתי ספר ברשת. עוד בסקירה על הניסוי המתוכנן בבתי הספר בפרדס חנה-כרכור.

המחקר של ד"ר אלונה פורקוש-ברוך וד"ר ארנון הרשקוביץ בדק את השימוש של מורים ותלמידים בישראל בפייסבוק, הרשת החברתית הנפוצה ביותר בקרב בני נוער בישראל. במהלך המחקר הם קיימו ראיונות עומק עם חמישה מורים המייצגים קשת רחבה של מודלים לתקשורת עם תלמידים ברשת החברתית, החל ב"חברות" מלאה עם התלמידים באמצעות הפרופיל האישי, עבור בפתיחת פרופיל מקצועי לתקשורת עם תלמידים נוסף על הפרופיל האישי וכלה בחוסר תקשורת מוחלט ומכוּון עם התלמידים ברשתות חברתיות ואף אי־שימוש מוחלט בפייסבוק ( אלונה פורקוש-ברוך , ארנון הרשקוביץ) .יצויין כי מאז פרסום המאמר בדפוס חל כבר שינוי מהותי במדיניות משרד החינוך כלפי השימוש בפייסבוק.

המחבר, פרופסור לארי קובן, מטובי החוקרים בחינוך בעולם, ממשיך במאמר על ה-MOOCs (קורסים מקוונים הפתוחים למשתתפים רבים, קורסים מקוונים רחבי היקף) בהשכלה הגבוהה ומתייחס לדברים שניתן ללמוד לגבי נושא חדשני זה (Larry Cuban, 2013).

סקירה של שיר ( בוים) שוורץ על המיזם העירוני בבת ים לשילוב הטאבלטים ללמידה . העיר בת-ים פועלת לשינוי חינוכי עפ"י מודל בת ים לחינוך אישי, המבוסס על מודל "בתי ספר אישיים" בארה"ב. כאשר למערכת החינוכית העירונית כולה יש אג'נדה חינוכית חדשנית ניתן ליזום שינוי משמעותי כמו המעבר ללמידה באמצעות טאבלטים בכל שכבות ז'-ח' בעיר. השינוי הוא תוצר של שיתוף פעולה עם עמותת תפוח, עם רשת ערי חינוך, עם מטח ועם חברת Learni (בלי-גיר).

היישום Padlet מאפשר יצירת קיר שיתופי מקוון, חינמי, פשוט ונוח לשימוש של מורים ותלמידים בכל זמן ובכל מקום. המורה יכול ליצור מגוון משימות לתלמידים, תוך הצגת תהליך העבודה, תוך צירוף של קבצים שונים החל מקבצי תמלילן וכלה בסרטונים או בצילום עצמי בווידאו. הקיר הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה ( ברטה פיסטרוב ושלומית פתיחי).

מובילי חינוך ומנהלי בתי ספר מפנים מקום עבור הכישלון, מנתחים חסרונות של הלמידה, ומשתמשים במידע כדי לבנות ידע מוסדי של יישומים נבחרים. הם עובדים כדי לקבוע את סדר העדיפויות לגבי ההוראה והלמידה ומציינים כיצד שילוב אפקטיבי של הטכנולוגיה תומך במטרות הלמידה העיקריות של המוסד. הם מעודדים את חברי הסגל לשתף פעולה ולחלוק את ההתנסויות שלהם. מעגל מוסדי של התנסות ורפלקציה מפחית חלק מהחששות של הפרט או הקהילה לגבי הטכנולוגיה בעת בניית הצמיחה והיכולת המוסדית (Tom Daccord and Justin Reich, 2013).

באורט החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"א תכנית חדשנית לחטיבת הביניים בנושאי ערכים, מוסר, טכנולוגיה ומדע בראי הפילוסופיה. התכנית היא יוזמה משותפת של רשת אורט ישראל, הוצאת די-נור ובנק הפועלים, שמופעלת זו שנה שלישית בכמה בתי ספר של רשת אורט. לאחרונה ביקר בביה"ס "אלונה" הפרופסור אוסקר ברניפייה , הפילוסוף הצרפתי שפיתח שיטה להוראת הפילוסופיה לילדים ובני נוער, "לכל תשובה שאלה" , שיטה ייחודית הנלמדת במספר מדינות בעולם ועוסקת בהקניית פילוסופיה מעשית ( אורנה לוי) .

במאמר זה נטען כי בלמידה הדיגיטאלית אין יותר דרקונים, כלומר, אין יותר אינפלציה של סימני שאלה, חוסר ידע, אי- וודאות, מקום לחששות וחוסר נסיון בתחום, אלא קיים צורך חיוני ביישום נחוש ומקצועי, השם דגש על אפיון וגיבוש מיומנויות הוראה של מורה מקצועי, כשהדגש הוא על המקצועי חינוכי, ללא תלות בהתמצאות טכנולוגית קיימת, ובעיקר- עושה באמצעים הטכנולוגים מהלכים הולמים פדגוגית וערכית, ביישום הלמידה הדיגיטאלית. לשם כך סוגיה זו מוצפת כאן, תוך הסבר מה היא למידה דיגיטלית, כשאנו יודעים עליה מספיק בתאוריה ובניסיון כדי לממשה בפועל, ולא לתרץ גרירת רגליים, אי-עשייה ואי-מימוש באי-הוודאות הקיימת, ועיסוק בתהיות מיותרות מתוך הידבקות במוכר הפדגוגי כמו גם הטכנולוגי שזמנם שאול. ויפה שעה אחת קודם! ( אברום רותם) .

פרופסור לארי קובן , אחד המומחים המובילים בעולם לשינוי בחינוך ולרפורמות בחינוך מביא בבלוג שלו את הסקירה המלאה של Michael Trucano על יוזמות של מדינות בעולם לשלב בצורה מערכתית מחשבים ניידים וטאבלטים במערכות החינוך . בין המדינות הנסקרות בסקירה : ארה"ב , אורוגואי ( המדינה הראשונה בעולם שהפעילה תכנית ארצית לאספקת מחשבים ניידים לכל תלמידי בתי הספר היסודיים שם) , תאילנד, פרו, קניה ורואנדה, תורכיה, הודו , ארגנטינה , פורטוגל. הלהיטות של מדינות אלו להיות ראשונות באימוץ טכנולוגיות מתוקשבות לא הוכיחה עצמה עדיין מבחינת השינוי בשיטות ההוראה . מעבר להתרגשות של תלמידים מהמחשבים הניידים או הטאבלטים לא נערך שינוי מקביל בדרכי ההוראה והלמידה.

החלטת משרד החינוך לחייב את המוציאים לאור של ספרי הלימוד להפיק מהשנה על חשבונם גרסה דיגיטלית לכל ספר מאיימת למוטט את הענף. מו"לית: "הגיוני שמשרד החינוך רוצה לעשות מהפכה דיגיטלית, אבל לא מגלגלים את מימון המהפכה על מו"לים פרטיים" . משרד החינוך : "מדינת ישראל אינה מממנת פיתוח ספרי לימוד, לא מודפסים ולא דיגיטליים. כל מי שפיתח, פיתח בלי המדינה והתבסס על כך שההורים קונים. המטרה שלנו היא להעלות עם הספרים את רמת הפדגוגיה" ( איילת פישביין ) .

המימשק החדש של מאגר חומרי הלמידה "קישורן" הוא שיפור מהותי של שימושיות מאגר מידע חינוכי חשוב זה ושדרוג מידעני יעיל ביותר . מבחינת השימושיות ( usability) תהליך דליית המידע הוא עתה מאד אינטואיטיבי וקל מאד. ההתמצאות והניווט מאפשרים עתה לכל מורה גם ללא הדרכה קודמת להפעיל בצורה מושכלת ומיטבית את מנגנון החיפוש הפרמטרי ( עמי סלנט) .

רמת ההישגים הלימודיים והכישורים החברתיים של ילדים המתחנכים בחינוך ביתי בישראל אינה נבדלת בעיקרה מזו של ילדי החינוך הבית-ספרי. עם זאת, קיימים הבדלים בתחום הקריאה ובתחום אוצר המילים. כך עולה ממחקר שערכה אבישג אדרי, דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתה של פרופ' פנינה קליין ( נגה שביט-רז).

בהתפתחות של פלטפורמות ללמידה מתוקשבת יש התפתחויות מעניינות בעולם לא רק בתחום הפלטפורמה הנפוצה של MOODLE אלא גם בסביבות מתוקשבות חדשניות יותר. אחת הסביבות המתוקשבות שזוכה לעניין ולהערכה בארה"ב נקראת MindTap והיא מבוססת על עקרונות הלמידה המקוונת המותאמת אישית. מלבד אוסף הכלים הדיגיטאליים המקובלים בקורסים מקוונים , סביבת MindTap מציעה גם אפליקציות מתוקשבות המשתלבות בכל רכיבי הלמידה המקוונת .

לאחר שנים רבות שבהן הוקעו בתי הספר בישראל כמי שאינם מתאימים עצמם למהפכה הטכנולוגית, השנה התקדם התקשוב במערכת החינוך שלב נוסף, כשלמרבית הכיתות הוכנסו לוח חכם ומקרן כאמצעי הוראה. המורים צוידו במחשב נייד, והם משלבים, לפחות בחלק מהשיעורים, אינטרנט על גבי הלוח האינטראקטיבי. אך האם יש יתרון אמיתי ללמידה כזו, המצדיק את ההשקעה הגדולה בתקציבי הציוד ובהדרכה? תוכניות המשלבות סמארטפונים וטאבלטים מחדדות עוד יותר את התהייה. האם למידה באמצעות טלפונים ניידים היא קוריוז שנועד בעצם למשוך את לב התלמידים, או שיש בה משהו ייחודי, ערך מוסף לתהליך הלמידה? ( תמירה גלילי) .

גיא לוי ממט"ח כתב סיכום מעניין ויעיל על כינוס BETT שהיה לאחרונה בלונדון . כותב גיא בפוסט המרתק שלו : " באופן יחסי יותר ויותר חברות בינלאומיות, נוכחות מעניינת למזרח אסיה: סין, קוריאה, סינגפור, שלא לומר הודו, " אבל הסיפור האמיתי של BETT השנה, לדעתי הצנועה, הוא הקושי הגדול במעבר לעולם ה-Any Device. לפני שנה, ב-BETT, חיפשתי את הטאבלטים שהוסתרו במגירות נעולות, השנה הם כבר הופיעו בכל מקום, אולם מרבית המציגים השתדלו "להתעלם" מקיומם. מדוע? כי עדיין אין תוכן איכותי על מכשירי המובייל, ולא רק שאין תוכן איכותי, אין כמעט תוכן." צוות פורטל מס"ע הביא עוד נקודות תצפית על כינוס חשוב זה.