ניהול וסביבות למידה

מאמר זה בוחן מודלים של פדגוגיה על ידי שימוש במחקר האחרון שנערך עם מורים ועם תלמידיהם וגם בהתפתחויות התיאורטיות.המאמר סוקר מודלים פדגוגיים קיימים המתחשבים מעט בשימוש בטכנולוגיות המידע (ICT) וגם מודלים המתמקדים באופן ספציפי יותר בסביבות למידה עשירות בטכנולוגיה (Webb, M. 2013).

מאמר זה סוקר את הטווח הרחב של שינויים מחקריים חינוכיים וטכנולוגיים שהתרחשו במהלך 40 השנים האחרונות, את התכונות ששינויים אלה מספקים, ואת ההשלכות שיש להם עבור שיטות המחקר והסוגיות הנוגעות לחקירת ההשפעה של טכנולוגיית המידע (IT) על למידה פורמלית ועל למידה בלתי פורמלית (Cox, M.J., 2013).

הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

בבתי הספר של קבוצת עמל מופעלת השנה תכנית להקניית מיומנויות בניהול משא ומתן – Negotiation. התכנית מתנהלת בשיתוף PON – Program On Negotiation, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד האמריקנית, ובחסות שגרירות ארה"ב. התכנית מקנה לתלמידים ידע ומיומנויות על בסיס מתודולוגיה שפותחה בהרווארד על ידי פרופ' רוג'ר פישר ומותאמת לתלמידי תיכון בארץ. במסגרת התכנית נפגשים תלמידים יהודים וערבים בסדנאות ובלימודים וירטואליים, כדי לחפש פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים. המפגשים מתנהלים בשפה האנגלית ( קו לחינוך) .

היום כבר מבינים אנשי חינוך וגם מורים בבתי הספר כי חשיבה דיגיטאלית אינה בהכרח רק חשיבה טקסטואלית. פענוח משמעויות בטקסט או במחקר ניתן להביע גם בצורה גראפית . יכולת ביטוי ותמצות מגמות באמצעות הטכניקה של אינפוגרפיקה עדיין לא מקובלת במוסדות מחקר אך נעשית נפוצה באמצעי התקשורת וגם בבתי ספר. יש כבר קבוצת עניין בפליקר שאוספת פריט מידע אינפוגראפים בחינוך. לאחרונה מתחילים גם להתפתח כלי עזר ממוחשבים שנועדו להקל עלינו בכלל ועל מורים בפרט להפיק בעצמם המחשות גראפיות מסוג אינפוגרפיקה. מורים בארה"ב מדווחים על כלי עזר חדשני להפקת אינפוגרפיקה בשם Piktochart.

רעיון תפישתי יוצא דופן. כיצד ניתן לשפר את תהליך החיפוש באינטרנט ? וויקיבריינס הוא מנוע חיפוש שעובד לפי אסוציאציות ולא אזכורים, והוא למעשה מתבסס על סיעור מוחות משותף לכלל המשתמשים. כותבים מילה ומקבלים מספר אסוציאציות שונות למילה. בנוסף, בצד העמוד, מקבלים אסוציאציות שהופיעו כאשר סטודנטים אחרים חיפשו את אותה המילה. התוכנה לומדת מהמשתמשים מה חשוב ומה פחות חשוב, ומשתפרת בהתאם באופן קבוע. המשתמש מכניס למעשה אסוציאציות ולא תוכן, ולכן התוכנה מדרגת את התוכן הקיים ומסדרת אותו בהתאם.

יותר ויותר אנשי מקצוע בישראל מתחברים בעת האחרונה לפלטפורמות של קורסים מקוונים מסוג MOOC . במרבית המקרים חוות הדעת שלהם מההתנסות חיוביות מאד. כך לדוגמא , חוות דעת של אקדמאית ישראלית ( בעלת תואר שני) הלומדת כעת בקורס MOOC. הסקירה כוללת קישורים לחוות דעת נוספות מההתנסויות בקורסים מקוונים מסוג MOOC .

לאחר שאביב צמח , מטובי המורים בישראל המשתמשים בתקשוב חינוכי , נחשף להערכת העמיתים האנונימית שהתקיימה בקורס Gamification ב-Coursera, הוא חשב איך לשלב את העניין אצלו בכיתה. הוא בחר לקחת משימה מקוונת שביצע כבר בעבר – כתיבת טוקבקים על ידיעות, ולשלב בה הערכת עמיתים, בדגש על אנונימיות. עניין אותו לראות כיצד תלמידים מעריכים זה את עבודתו של האחר, כשהם יודעים שהציון שלהם יושפע מאותה הערכה, בסביבה אנונימית למוערך (אך גלויה מבחינתו).

שחר עוז ממליץ על 2 קורסים מקוונים מסוג MOOC באמצעות אתר Coursera. כותב שחר עוז בבלוג המעניין שלו : "נסיון העבר שלי עם אתר Coursera הוא מצוין. זהו אתר רציני, המתייחס ברצינות ללמידה מקוונת. הלומד מחליט על כמות ההשקעה שלו בקורס. אפשר רק להקשיב לכל ההרצאות ולבצע בחנים קטנים (בין שעה-שעתיים בשבוע), או לבצע מטלות מורכבות בנוסף לזה ולצבור נסיון מעשי עם כל העקרונות שנלמדו (בין 3 ל10 שעות נוספות לשבוע) .

זה למעלה מארבע שנים מתקיים דגם ייחודי של שותפות בתחום החינוך לשימוש נבון באינטרנט בין מוסד אקדמי העוסק בהכשרה להוראה, מכללת סמינר הקיבוצים, לבין השדה, בתי ספר תיכוניים שונים, ביניהם, תיכון אורט טכניקום בגבעתיים. המיזם החל את דרכו בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי, צוות המדריכים הפדגוגיים של המכללה ומספר בתי ספר תיכוניים. משתתפים במיזם סטודנטים להוראה במסלולי לימוד שונים, תקשורת וקולנוע, מחשבים, מנהל עסקים וחשבונאות, עיצוב, אומנות בשנים א', ב' ו ג' בסמינר ( צייכנר אורית, רבקה ודמני, אורלי מלמד ) .

ג'יי הורוויץ מציע לנו זווית ראייה נוספת על למידה ותקשוב חינוכי , כלומר , תפיסה בריאה ורצויה של התקשוב החינוכי. כותב ג'יי הורוויץ: "כותבי המסמך דואגים שתוך כדי אימוץ התקשוב על מנת לקדם מטרות לימודיות קולו של הלומד לא יישמע. בגלל זה, הם מונים מספר "זכויות" שחשוב להכיר בהן "( ג'יי הורוויץ ) .

מזה מספר שנים סקר שבו משתמשים מדרגים סביבות למידה שונות. לכל סביבה מומלצת יש קישור ובו פרטי הורדה או רכישה וכן הערות של מורים הכותבים כיצד השתמשו בסביבה זו. במצגת המקושרת תוכלו לראות את "תוצאות המצעד" של 2012 – לכל סביבה קישור והסבר קצרצר. במרבית הסביבות ניתן להשתמש בחינם ובחלק משמעותי מיהן ניתן לנהל למידה שיתופית. זו הזדמנות להכיר בזמן קצר מגוון יישומים לשיתוף מידע, לעיבוד מידע (ממגוון מדיה), לתקשורת, לחיפוש ועוד ועוד ( מירב אסף ) .

ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את ההתגבשות של דו"ח חדש של קבוצת הורייזן שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. השנה, יותר מבעבר, ישנה אפשרות לצפות בתהליכי העבודה של הקבוצה ולהציע יישומים משמעותיים באמצעות הוויקי של הקבוצה . ד"ר מירב אסף מסכמת בקצרה את הטכנולוגיות המתוקשבות המוצעות עד כה.

תרגום התכלית של היזמות מהתחום העסקי לתחום הבית ספרי, אינו פשוט כל כך. הדיון על התכלית החינוכית תלוי בהקשר חברתי בזמן נתון. יתרה מזו, מדובר בתכליות מרובות ואף סותרות הנובעות מאינטרסים של בעלי עניין שונים – משרד החינוך, הרשות המקומית, בעלי עסקים, הורים ותלמידים. כמו כן מדידת התוצר החינוכי בעייתית; לעיתים קרובות מודדים את מה שאפשר למדוד במבחנים, ולאו דווקא את הדברים החשובים, כגון יכולות חשיבה גבוהות, יצירתיות או ערכים. נוסף על כך, קשה לבודד את מקור "ההצלחה" – כישורי הניהול או יעילות ההוראה או משפחות הילדים וכו' ( אורי איל) .

תכנית התקשוב העירונית של תל אביב יפו שמה לה למטרה לרענן את תהליכי ההוראה- למידה- הערכה, להביא חדשנות, שיתופיות וליצור קהילת ידע מקוונת. התקשוב פותח אופקים חדשים של למידה ושל ידע שלא מוחזק רק במקום אחד, אלא פתוח ונבנה על ידי ההמונים. מתוך תפיסה פדגוגית של אוריינות מידענית, פיתוח יכולות חשיבה גבוהה, לומד עצמאי, התנהגות חברתית ומוסרית וגמישות מחשבתית מופעלים מודלים שונים ללמידה: למידה משחקית, למידה חזותית ולמידה מבוססת מקום.

ג'יי הורוויץ מתייחס בבלוג המרתק שלו השנה למהלך בראשית 2013 ע"י McGraw-Hill, מו"ל מאד חשוב בתחום ספרי הלימוד, אשר חשף ספר לימוד דיגיטאלי חדש כותב ג'יי במאמרון שלו : "מתברר שהרצון שלי להתגבר על הליניאריות של הספר איננו בדיוק תואם את הכוונה של המו"ל" ( ג'יי הורוויץ ) .

בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לגבי המחלוקת העקרונית הנמשכת בין מערכות LMS ללמידה מקוונת ובין מערכות פתוחות ( ללא רכיבי ניהול) ללמידה מקוונת . כותב ג'יי במאמרון שלו : " מערכות ה-LMS, כולל ה-Moodle, הגיעו לשלב שבו הן ממשיכות להוסיף רכיבים, אבל אלה אינם נחוצים ללמידה, הרי המערכות האלו הן, בהגדרתן, לשם "ניהול הלמידה", וגם אם הלב נמצא עם הפתיחות ועם יצירת אפשרויות של גילוי או של למידה תוך כדי שיתוף, "ניהול" מתמקד במעקב, באיסוף נתונים, במתן ציון. כל אלה בוודאי שייכים למערכות חינוך, אבל לא בהכרח ללמידה. וכאשר בשוק התחרות על הלקוחות ערה, יש נטייה להמשיך להוסיף רכיבים שהופכים כלי "פשוט" לכלי עשיר בתכונות חדשות ונוצצות. אבל גם אם הוא איננו נוצץ כמו מערכות עמוסות ברכיבים חדשים, כלי קטן וצנוע יכול להיות הכלי הפתוח, והלימודי" ( ג'יי הורוויץ).

המאמר מתמקד בהתנסות של סטודנטים לא מצליחים הלומדים באופן מקוון ובגישתם לשפר את הלמידה המקוונת. המאמר מזכיר שלושה תחומים עיקריים שנבעו מהפרספקטיבות של הסטודנט הכוללים סוגיות של הסטודנט, סוגיות לבה ושיפורים מוצעים (Lorenzetti, Jennifer Patterson, 2013).

שלוש דקות של סרט שהופק על ידי חברת אינטל ומראה את תמונת הכיתה העתידית, מומלץ לצפות בשילוב של טכנולוגיות למידה בשיעור,וכיצד המורה הופך למנחה בזכות האפשרויות החדשות שנפתחות בפניו ( סיגלית ורדי ) .