ניהול וסביבות למידה

מתנדבי עמותת אשנ"ב מלמדים ילדים, הורים ומורים על סכנות השימוש באינטרנט – וכיצד להוציא ממנו את המיטב. "בתי ספר לא באמת יודעים לטפל באירועים שקשורים עם התלמידים. כשילד מרביץ בהפסקה לילד אחר יש הנחיות מה צריך לעשות, אבל כשילד מאיים על ילד אחר ברשת, לבית הספר אין את הכלים לטפל בזה, ולמורים אין די מודעות…בכל הקשור לטכנולוגיה המתפתחת מהר, אין לנו עדיין כחברה מעטפת תרבותית תומכת; אין לנו נורמות איך לנהוג, מה מוסרי ומה לא, מה ראוי ומה לא, ומה ההשלכות על המעשים שלנו" (רותי גליק).

מחקר זה בוחן כיצד קבוצת פרחי הוראה מהונג קונג משתמשים בפייסבוק וב-Google Sites מיוזמתם כדי למלא את צרכיהם האקדמיים והרגשיים-חברתיים במהלך פרקטיקת ההוראה שלהם. המחקר כולל את הגורמים להנעה ולעיכוב המשפיעים על ההשתתפות המקוונת של הסטודנטים. מחקר גישוש זה מונחה על ידי מודל של למידה בלתי פורמלית וספרות מחקר הקשורה להשתתפות מקוונת ולתחושת קהילה (Deng, Liping, & Tavares, Nicole Judith, 2015).

מטרת מאמר זה היא להשתמש במחקר עצמי שיתופי כדי לנתח ולתאר את ההתנסויות של המחברים בהוראה לגבי הוראה בסביבה מקוונת דיגיטלית. הממצאים מציינים שהנתק הנתפס בין הוראה לבין למידה מקוונות השפיע על האופן שבו המחברים טיפחו קשרים עם הסטודנטים והגיבו לבעיות של פרקטיקה. בנוסף, המחברים חשו שגישה מסוימת להוראה מקוונת סיכנה את ההוראה בצמצומה למתן משוב לסטודנטים בצורת הערכה, והיו לכך השלכות על הזהות של המחברים כמורי מורים (Fletcher, Tim; Bullock, Shawn M., 2015).

במהלך העשור האחרון הופיע החינוך המקוון כדרך אשר באמצעותה סטודנטים ואנשי סגל משתפים פעולה בצורה חופשית יותר, משיגים גמישות גדולה יותר, ומשתמשים במדיה חדשה כדי ללמוד. הוויכוח הבוער נעוץ בשאלה באם אפשרויות החינוך המקוון מזיקות לחינוך המסורתי או מציעות תועלות אינסופיות הנחוצות לצורך התאמת הלומד למאה ה-21. על סביבה מקוונת מאוזנת לספק שילוב של הזדמנויות א-סינכרוניות יחד עם הזדמנויות סינכרוניות, המקדם תקשורת ושיתוף פעולה בקרב חברים לכיתה ומדריכים (Reese, Sasha, 2015).

המאמר סוקר את שבעת העקרונות לפרקטיקה טובה בחינוך לתואר ראשון, שפותחו על ידי ארתור צ'יקרינג וזלדה גאמסון (Arthur Chickering and Zelda Gamson). המאמר בוחן את השימוש בטכנולוגיה, בייחוד טכנולוגיה מקוונת מבוססת רשת, כדי ליישם עקרונות אלה בהוראה ובלמידה; ניתנת דוגמא ליישום כזה בכיתת מחשבים מקוונת יחד עם מספר עזרי לימוד ספציפיים מאוד שניתן להשתמש בהם בהצלחה בשיעורים מקוונים; ונידונות הצעות נוספות להוראה מקוונת מוצלחת (Kontos, George, 2015).

ראיון עם סאל קהאן, המייסד והמנהל בפועל של אקדמיית קהאן, שהיא ארגון ללא כוונת רווח המספק חינוך מבוסס-רשת בחינם לתלמידים ברחבי העולם. כאשר נשאל לגבי הסיבות לפופולריות ההולכת וגדלה של הארגון שלו, הוא מתייחס לשיטת ההוראה השיחתית כתורמת להצלחה. הוא רואה בהיעדר הנגישות הטכנולוגית כמעקב את הרחבת החינוך מבוסס הטכנולוגיה. הוא גם הזכיר את הסטנדרטים הממשלתיים בחינוך של ארה"ב (Billy, Vernon M. , 2015).

בין השנים 2010 ל-2015 "סינה וייבו", אתר המיקרו-בלוגינג הגדול ביותר בסין, חולל 95,015 פוסטים מ-62,074 משתמשים המתייחסים למושג "קורסים מקוונים פתוחים המוניים" (MOOCs). ניתוחי סדרות עיתיות (Time series) חשפו דפוסים מובחנים בנפח הפוסטים במהלך פרקי זמן שונים. הנפח של הפוסטים במהלך השבוע, למשל, הגיע לשיאו ביום שני ולאחר מכן ירד מדי יום עד שהגיע לנקודת שפל ביום שבת. הממצאים עשויים לספק תובנות לקבוצות המעבירות קורסי MOOC כדי להפעיל או לבחון אסטרטגיות לגבי התזמון (כלומר, הזמן בשנה שבו ניתן להציע/לא להציע קורס MOOC, הזמן בשבוע שבו ניתן לפרסם/לא לפרסם חומר חדש, הזמן ביום שבו ניתן לקבוע/אי-אפשר לקבוע מפגשים לרב-שיח מקוון) (Jingjing Zhang, Kirk Perris, Qinhua Zheng, Li Chen, 2015).

מטרת מאמר זה היא לחקור מבנים של מנהיגות תומכת ומשתפת בבתי ספר כפונקציה של מדיניות ונהלים של תרבות בית-ספרית. המחקר מסכם שמנהלי בתי הספר חייבים לספק מבנים של מנהיגות תומכת ומשתפת עבור המורים כדי להבטיח תרבות בית-ספרית חיובית וקהיליות אפקטיביות של למידה מקצועית המשפיעות על שיפור בית הספר. המנהלים בבתי הספר חייבים לעבוד ישירות עם המורים כדי ליצור מדיניות ונהלים המספקים למורים את מבנה המנהיגות כדי להשפיע ישירות על שיפור בית הספר דרך מאמצים שיתופיים של קהיליית למידה מקצועית (Carpenter, Daniel, 2015).

ג'יי הורווויץ מתייחס בבלוג שלו לכתבה בעיתון "גלובס" שכותרתה "האם המחשבים של גוגל ומיקרוסופט ישנו את אופן הלמידה של תלמידי ישראל?". הורוויץ כותב כי "…הכותרת הזאת מעידה על העדר היכולת שלנו להשתחרר מהתקווה שטכנולוגיות חדשות ישנו את פני החינוך. חלמנו על זה לפני עשרים שנה כאשר מחשבי ה-PC התחילו לחדור לתוך הכיתות, ומפני שהחלום לא התגשם חידשנו אותו עם מחשבים ניידים והסיכוי שכל תלמיד יוכל להחזיק מכשיר. לא עבר זמן רב והטאבלטים והטלפונים החכמים זכו להיות נושאי הדגל של השינוי. והנה, בקושי הספקנו להתאכזב מאלה, ואנחנו למדים שלגוגל ולמיקרוסופט מכשירים חדשים שאולי סוף סוף יביאו את השינוי המיוחל" (ג'יי הורוויץ).

לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט המנסה להשיב על השאלה כיצד להתאים את המרחב הפיסי הכיתתי לפדגוגיה. ליבוביץ עושה זאת באמצעות פנייה לשלוש ה'מעטפות' הבאות: ארכיטקטורה של המרחב עצמו, הריהוט הדינאמי והקירות המקיפים את החדר. כמו כן, היא מתארת מה ניתן לעשות כדי לקדם מרחב למידה דינאמי, דידיקטי ורלוונטי באמצעות טיפול בהן (לימור ליבוביץ).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על שלושה כלים שימושיים (Prezi ,Google Slides ו-Nearpod) המיועדים ל"מורים שאין בבית ספרם תוכנת שליטה, ומעוניינים להשתמש בחדר המחשבים או במכשירי הקצה הניידים של תלמידיהם לצורך הקרנת מצגת – לכל התלמידים בו זמנית – כשהמורה הוא שקובע את קצב העברת השקופיות…" (אפרת מעטוף).

הסיכום של מקורות המידע והדגמים הפדגוגיים בישראל ובחו"ל מתייחס גם לבתי ספר (מורים, תלמידים) וגם למסלולים בחינוך הגבוה (מרצים, מכללות, אוניברסיטאות, קורסים מקוונים). הסקירה כוללת גם כלים מתוקשבים מומלצים ליצירת קהילה פעילה של לומדים ומדריכי עזר לתפעול הכלים המתוקשבים (עמי סלנט).

המשחק Zoo U משתמש במיני-משחקים (minigames) ובתרחישים נרטיביים כדי לבחון את היכולת של התלמידים להגיב לרגשות ולהבין מצבים חברתיים. מחנכים סקרנים יכולים לקבל משוב מידי עבור ביצועי תלמידיהם בכל אחת משש הקטגוריות של למידה רגשית וחברתית. אם התלמיד מתקשה בתחום מסוים, כמו אמפתיה כלפי חבריו לכיתה, המשחק Zoo U יקשר את המחנך לשיעורים מהספרייה של חברת Personalized Learning Games אשר המורים יוכלו לכלול בתכנית הלימודים של כיתתם לבניית אמפתיה (Christopher B. Allen, 2015).

מחקר זה בחן את הבדל המגדר באסטרטגיות הדיון הנתפסות של סטודנטים בהקשר של דיון פנים מול פנים ודיון א-סינכרוני מקוון. הסקר שכלל 363 סטודנטים וראיונות מעקב עם 20 משתתפים נערך כדי לבחון האם קיימים הבדלי מגדר בתוך כל הקשר ובין שני ההקשרים. לצורך כך פותחה סקאלת אסטרטגיות דיון (The Discussion Strategies Scale) כדי לבחון את אסטרטגיות הדיון של הסטודנטים עבור שני ההקשרים בארבעה ממדים: הבנה, אינטראקציה, עיבוד וחרדה. התוצאות מראות שלא נמצאו הבדלי מגדר בתוך ההקשר של דיון פנים מול פנים; אולם, בהקשר של דיון א-סינכרוני מקוון, הנשים תפסו עצמן כטובות יותר מאשר האופן שבו הגברים תפסו את עצמם ביחס לאסטרטגיות העיבוד שלהם (Tsai, Meng-Jung, Liang, Jyh-Chong, Hou, Huei-Tse, & Tsai, Chin-Chung, 2015).

בשנים האחרונות גוברת המודעוּת לכך שבד בבד עם היתרונות הרבים הגלומים בשימוש ברשת האינטרנט, שימוש זה כרוך בלא מעט סיכונים עבור ילדים ובני נוער. בכמה מדינות מערביות פותחו תכניות לימודים שעניינן גלישה בטוחה ברשת. בישראל 180 סטודנטים להוראה במכללה להכשרת מורים פיתחו תכניות חינוכיות העוסקות בנושא של שימוש נבון ברשת. אותם הסטודנטים לימדו את התכניות בבתי ספר על-יסודיים, על מנת לנסות להתמודד עם מכלול הבעיות הכרוכות בהוראת הנושא. המחקר המתואר במאמר זה בודק את יחסם של הסטודנטים אל השימוש ברשת, את גישותיהם החינוכיות, את הגורמים התומכים בחינוך לשימוש נבון ברשת, את הגורמים המעכבים ואת הפתרונות לבעיות שהתגלו במהלך פיתוח התכניות והוראתן. בדיקה זו מתבססת על ניתוח תשובות הסטודנטים לשאלוני רפלקציה ועל ניתוח מערכי השיעור שלהם (רבקה ודמני, אורית צייכנר, אורלי מלמד).

כתב העת המדעי "נייצ'ר" חבר החודש למגזין הפופולרי "סיינטיפיק אמריקן" לגיליון מיוחד ומושקע שהוקדש לבחינת החינוך של דור המדענים הבא… סכומי עתק אמנם מושקעים בהכשרת חוקרים חדשים ובעידוד המחקר, אך מאידך גיסא גדלים שיעורי הנשירה בתחום וסימני התסכול. שיעור תלמידי המתמטיקה, ההנדסה והמדעים בקרב הסטודנטים במערב הולך וקטן, וישנם גם מומחים שמלינים על תוצרי הליך ההכשרה (שיזף רפאלי).

בשנת 2007 האוניברסיטה של טקסס ביקשה לבחון איזה כלי לזיהוי העתקות בעבודות של סטודנטים כדאי לה לרכוש. סוזן שורן (Schorn), מרצה באוניברסיטה ערכה בדיקה ממצה. היא בדקה את הכלי הנפוץ ביותר, Turnitin, וכלי נוסף, SafeAssign (שבסופו של דבר הוחלט עליו) וגם עריכת חיפוש בגוגל על קטעי טקסט נבחרים מתוך עבודות הסטודנט. המסקנה של שורן היתה ברורה – הכלים הייעודיים היו פחות יעילים מאשר החיפוש על קטעי טקסט דרך גוגל. לפני שבוע Inside Higher-Ed פרסמה כתבה שמדווחת שהשנה שורן ערכה בדיקה חוזרת … והגיעה לאותה המסקנה (ג'יי הורוויץ).

מערכת ניהול תוכן, באנגלית Content Management System (בקיצור CMS), היא יישום מחשב אשר מיועד לניהול, עריכה ופרסום תכנים באתר אינטרנט. המערכת מאפשרת בדרך כלל הרשאות למספר משתמשים. המערכת הזו מאפשרת לנהל, להזין ואף לעצב (בסוגים מסוימים של תוכנות) אתרי אינטרנט. כך, ניתן להשיג אתר דינאמי ומתעדכן מבלי להידרש לתהליכים ארוכים ומסובכים, הכוללים גם פעולות תכנות שונות (עמי סלנט).

ה"מייקרים" (Makers) מוכרים מזמן כתחביבנים או כבעלי מלאכה. אולם, עם הגישה ההולכת וגוברת לכלים מקצועיים תנועת המייקרים משנה את העסקים כרגיל. באמצעות שיתופיות וקישוריות, המייקרים משרים חדשנות על בסיס יומי עם יצירת חפיצים (גאדג'טים) חכמים, מכונות, רובוטים ומחשוב לביש (Wearables). על מערכות חינוך לאמץ כלים ומשאבים אשר יאפשרו למחנכים ליצור סביבות למידה המבוססות על פתרון בעיות במקום הרצאות חד-צדדיות. מספר מוסדות להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת המדינה של אריזונה, מובילים את השינוי על ידי יצירת חללי מייקרים בקמפוסים כדי לאפשר לסטודנטים לשתף פעולה, אך מוסדות השכלה אחרים צריכים ללכת בעקבותיהם כדי להכשיר את הלומדים לחדשנות של מחר. אנו זקוקים לכך שבתי ספר בכל הרמות ישנו את הכיתות והספריות המסורתיות לחללי מייקרים שיתופיים (Ray Almgren).

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה, במענה לפניית משרד החינוך, ועדת מומחים העוסקת בדרכים שבהן מעורבותם של הורים בחינוך הממוסד יכולה לתרום להתפתחותם של מתבגרים בני זמננו. במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, ניירות עמדה, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, ונפגשה עם גורמים מהשדה על מנת להציע מסגרת התייחסות לקשרים מועילים בין בתי הספר להורי התלמידים במערכת החינוך הישראלית, קשרים שישפרו את התפתחותם הרגשית ואת הישגיהם הלימודיים של מרב התלמידים. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה, שתוכנו והמלצותיו מוסכמים על כלל חבריה (ציפורה שכטמן ועודד בושריאן).