ניהול וסביבות למידה

המאמר דן בגישות שבהן ספרנים, מורים, יועצים ואנשי טכנולוגיית המידע (IT) יכולים להשתמש כדי לתמוך בפיתוח של תלקיטים מקוונים (E-portfolios) של תלמידים, ומתאר את היתרונות של התלקיטים המקוונים (Husid, Whitney; Wallace, Virginia, 2015).

Tackk הוא פורמט חדש ופשוט, המאפשר לכל אחד ליצור באופן מיידי ולשתף את התוכן שלהם באינטרנט. אין תוכנה או התחברות נדרשת. שום צורך במיומנות עיצוב. אין קהילה להצטרף. רק לבקר ב-Tackk ולהתחיל להקליד. כאשר תסיימו יצירת Tackk שלכם, תוכלו לשתף אותה באופן מיידי עם חברים ברשתות החברתיות שלכם או באינטרנט בכללותו. זה לא יותר מסובך מלהדביק עלון ללוח מודעות בית הקפה (עמי סלנט).

עמי סלנט בסקירה חדשה הכוללת עצות מועילות ודוגמאות לשימוש במנוע החיפוש של פייסבוק (Graph Search): "בחודש האחרון התחלתי שוב להשתמש בגרף החיפוש של פייסבוק (פיתוח שהתחיל ב2013) ואני חייב לציין שהם הולכים ומשתפרים מבחינת יכולת הדלייה ואיחזור המידע. לא הייתה להם בעייה בשנת 2015 לגייס עוד 1,000 מהנדסי תוכנה שיעבדו על שיפור האיחזור של מנגנוני הגרף" (עמי סלנט).

מחברי המאמר מציגים במחקר זה עיצוב של רכיב חדש עבור קהילות למידה מקוונות, המשלב בין טוויטר (Twitter) לבין לוח דיונים מקוון. המחברים הכניסו את העיצוב שלהם לשתי יחידות של קורסים במערכות מידע באוניברסיטה הממוקמת בארה"ב. מונחים בידי מודל תיאורטי לגבי האופן שבו אנשים לומדים ויוצרים אינטראקציה בתוך קהילות למידה מקוונות, המחברים אמדו את תפיסות הסטודנטים לגבי למידה, אינטראקציה חברתית וקהילת הקורס לפני התערבותם ואחריה. הממצאים הראשוניים היו חיוביים ברובם והסטודנטים בשתי היחידות של הקורס חוו רמות גבוהות של למידה, אינטראקציה וקהילה (Thoms, Brian; Eryilmaz, Evren, 2015).

המחברים סוקרים את הממצאים ממדעי המוח שמציגים את הרלוונטיות הפוטנציאלית שלהם ללמידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה (Technology-Enhanced Learning). הסקירה הזו מדגישה את האפשרות של שילוב הלמידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה ואת המושגים של מדעי המוח במערכות חינוכיות הניתנות להתאמה. המחברים שוקלים דוגמאות של התערבויות אינטר-דיסציפלינאריות מבוססות טכנולוגיה המשתמשות במדעי המוח ומכוונות לרפא הפרעות התפתחותיות (Howard-Jones, Paul; Ott, Michela; van Leeuwen, Theo; De Smedt, Bert, 2015).

סביבה כיתתית טובה עשויה לקדם את הנעת הלמידה של תלמידים ולהשפיע על המסוגלות האקדמית וההסתגלות שלהם. מחקר זה משווה תפיסות של תלמידים בחטיבת הביניים בטייוואן לגבי סביבה כיתתית בפועל וסביבה כיתתית מועדפת וחוקר את הקשר למין ולרמת הכיתה. סביבות הכיתה בפועל והסביבות הכיתתיות המועדפות נתפסו על ידי התלמידים כשונות באופן מובהק. הציון הממוצע הכולל של הסביבה הכיתתית בפועל היה נמוך יותר מזה של הסביבה הכיתתית המועדפת (Lai, Hsiang-Ru; Chou, Wei-Lun; Miao, Nae-Fang; Wu, Yu-Ping; Lee, Pi-Hsia; Jwo, Jiunn-Chern, 2015).

במחקר זה, השתמשו המחברים במחקר אורך כדי למדוד את מעורבות הסטודנט בקורס משולב של טכנולוגיה חינוכית, תוך איסוף נתונים הן מדיווח עצמי והן מתצפיות. המחברים חקרו כיצד המעורבות השתנתה על פני הזמן, הן ברמת הקורס והן בין הסטודנטים, כדי לזהות דפוסים והשפעות של מעורבות הסטודנט בקורס משולב. המחברים מצאו כי בהירות ההוראה והרלבנטיות של הפעילויות השפיעו על שביעות הרצון של הסטודנט יותר מאשר אמצעי ההוראה. דפוסי המעורבות של הסטודנט אשר נצפו ברישומי היומן חשפו כי חקירה של כלי למידה וצפייה מראש במטלות ובפעילויות הלמידה הקרובות עשויים להוות אינדיקטורים שימושיים להתנסות בלמידה מוצלחת (Curtis R Henrie, Robert Bodily, Kristine C Manwaring, Charles R Graham, 2015).

במאמר זה, המחברים דנים במחקר ובפילוסופיה שמאחורי למידה תוך שירות בקהילה כטכניקה פדגוגית ניסויית. הם מתארים מודל אחד של שילוב למידה תוך שירות בקהילה בכיתה גדולה במכללה, ומשתפים בממצאים לגבי תוצאות סטודנטים על פני שישה תחומים של התפתחות סטודנטים. הממצאים כוללים השלכות עבור פרקטיקה המקושרות להתנסות קודמת בשירות בקהילה של סטודנטים, למגדר הסטודנטים, ולשירות בקהילה כדרישה בקורס (Pedersen, Paula J.; Meyer, Jenice M.; Hargrave, Michelle, 2015).

מאמר זה מדגיש תיאוריה ומחקר קודם לגבי שימוש בוויקי בחינוך ומשתמש בגישה מבוססת תכנון כדי לפתח אסטרטגיות עבור שימוש בוויקי לצורך תמיכה בלמידה שיתופית בכיתה. כדי לחקור ולזקק אסטרטגיות אלה, שיטות מחקר חוזרות ומבוססות תכנון שימשו כדי ליצור פעילויות שיתופיות בכיתה הנמתכות על ידי ויקי (Zheng, Binbin; Niiya, Melissa; Warschauer, Mark, 2015).

חקר מקרים מרובים (Multiple case studies) של ארבעה פרופסורים לחינוך במהלך שנה אקדמית אחת מציין כי מכשולים בשילוב טכנולוגיה בפדגוגיית הקריאה סובבים סביב הנושאים הבאים: יכולת קריאה מונעת על ידי הנעה פנימית. פרקטיקות נוכחיות המזניחות את הקריאה ב"עולם האמיתי" מייצרות תלמידים היודעים כיצד לקרוא, אלא שאין להם את התשוקה לקרוא. הלחצים לציית למנדטים החינוכיים יצרו נתק בין אסטרטגיות של "הוראה טובה" לבין דרישות מחוז בית הספר. השימוש בפרקטיקות מעודכנות העושות שימוש במדיה דיגיטלית נחלש בשל הידע העכשווי והמסוגלות העצמית של הפרופסורים לחינוך לקריאה, והזמינות הבלתי עקבית ו/או הנגישות הטכנולוגית המוגבלת (Fisk, Janine S. , 2015).

במאמר זה, המחברת בוחנת חילופי דואר אלקטרוני עם שלושה תלמידים שלה במהלך תקופה של שנה אחת בלימודי אנגלית לכיתה י"א בבית הספר River High School, בית ספר אמריקני כושל הכפוף להתערבות משום שלא הצליח לעמוד בדרישות הפדרליות של תכנית "אף ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind). המחברת שואלת מספר שאלות: מהו התפקיד שממלא הדואר האלקטרוני בקשריה עם התלמידים? מה חושף הדואר האלקטרוני לגבי התוכן האידיאולוגי של התקשורת שלה עם תלמידיה? וכיצד היא יכולה להשתמש בדואר האלקטרוני באופן שגורם לשינוי? (Maxwell, Sally V., 2015).

מחקר זה מנסה לחזות ולהשוות בין הגורמים המשפיעים על קבלת YouTub בקרב מרצים וסטודנטים באוניברסיטה בשתי תרבויות שונות מאוד, יפן וארה"ב, תוך יישום התיאוריה המאוחדת לקבלה ושימוש בטכנולוגיה (Unified Theory of Acceptance and Use of Technology (UTAUT).חמש מאות ששים ותשעה סטודנטים ו-56 מרצים מאוניברסיטאות יפניות ואמריקאיות ענו על סקר כדי להעריך את ההשפעה של גורמים הקשורים ל"התיאוריה המאוחדת לקבלה ושימוש בטכנולוגיה" על הקבלה של YouTube בשתי המדינות (Jung, Insung; Lee, Yekyung , 2015).

המחקר הנוכחי בוחן יוזמה מקומית לפתח שירותי תמיכה בהורים דרך מערכת בית הספר. במוקד המחקר נמצאים השיח לגבי הקשרים בין בית הספר לבין הבית והתמיכה בהורה והפעולה ההדדית בין השיח לבין התרחשויות פרקטיות (Bergnehr Disa, 2015).

קיים כעת גוף ניכר של מחקרים המציע שמעורבות הורית קשורה להישגיהם של צעירים בבית הספר. מוסכם גם באופן כללי שמספר מרכיבים כגון רקע ההורים, תשומת לב, חום וסגנון ההורות מקושרים עם תוצאות מאוחרות יותר בחייהם של הילדים. אף על פי כן, למרות שהדבר מונח באופן נפוץ על בסיס קשרים אלה, טרם בוסס טבע הקשר הסיבתי הזה. מאמר זה מסכם מה דרוש כדי להראות שמעורבות הורית מוגברת יוצרת הישגים טובים יותר ותוצאות אחרות, בהתבסס על כינון קשר, רצף נכון של אירועים, רגישות להתערבות ומנגנון הסברי (Huat See, Beng; Gorard, Stephen, 2015).

על פי גרטנר, 30 אחוזים מהזמן שאנו משקיעים במיון, חיפוש וקריאת מיילים הוא זמן מבוזבז. חיסכון של הזמן הזה יכול לחסוך גם כסף רב לארגונים. חברת הסטארטאפ הישראלית Knowmail טוענת שלה יש את הפתרון. יישום מתוקשב אחר שמארגן את כל הודעות הדוא"ל על פי קבוצות נושאי טיפול או קטגוריות של רמות טיפול הוא Mailwise. בניגוד Knowmail מדובר ביישום שנועד למשתמש הפרטי ולא למשתמש הארגוני(עמי סלנט).

במאמר זה, המחבר מתבונן בפעילויות שהתלמידים יכולים לבצע במהלך חופשת הקיץ הארוכה שלהם כדי למקסם את יכולתם המנטלית וכדי להישאר בשיאם (Dustin Le , 2015).

פרויקט "עיר חינוך" של המכון לחינוך דמוקרטי מבקש לפתוח את גבולות בתי הספר אל המרחבים העירוניים והקהילתיים שבתוכם הם פועלים. צוותי התערבות של המכון מניעים במקומות שונים בארץ ובעולם תהליכי שינוי המבוססים על שיתוף פעולה ודיאלוג. "עיר חינוך", אומרת יעל שורצברג, "זה הרעיון שלקהילה יש אחריות לייצר מרחב שבו כל פרט יכול להביא את הייחודיות שלו לידי ביטוי" (אמתי מור).

ריבוי מקורות המידע מרשתות חברתיות כגון טוויטר, פייסבוק, טאמבלר ואחרים הביא להתפתחות מנועי חיפוש ייעודיים לחיפוש בהם. אחד ממנועי החיפוש הייעודיים האלו הוא Social Searcher, שמחפש בו-זמנית בכמה וכמה רשתות חברתיות ומציג את הממצאים באופן מקביל בלוח תצוגה מאוחד (עמי סלנט).

לפני שבוע Campus Technology דיווח על הנסיון של אוניברסיטה פרדו (Purdue) בהכנת סרטונים עבור קורסים אצלה. מתברר שסרטי וידיאו שמראים מרצה שעומד מול המצלמה ומרביץ הרצאה במשך חצי שעה או יותר אינם מצליחים לעורר את התעניינותם של הסטודנטים, או לשמור עליהם מרוכזים. לאור זה מפיקי הסרטונים עבור הקורסים החליטו לוותר על המרצים המומחים ובמקומם לשכור שחקנים שמצליחים טוב יותר לעורר עניין ולשמור עליו (ג'יי הורוויץ).

אנו מכירים זה זמן רב כלים מתוקשבים שונים לאיסוף מידע באינטרנט ובמאגרי מידע כמו Google Alerts שסורקים במהירות וביעילות את מרחב האינטרנט ומתריעים בפנינו על מידע חדש באתרים שונים, אך המערכת החדשנית שהציגה חברת Lexisnexis בכנס מידע 2015 במלון הילטון בתל אביב היא, ללא ספק, פריצת דרך מידענית ומודיעינית. מדובר על מערכת מתקדמת לאיסוף מידע ממקורות מידע גלויים היודעת לא רק לאסוף מידע חדש בנושאים נדרשים אלא גם לבצע ניתוח ראשוני של המידע שאותר, כולל תמלול קטעי וידאו (עמי סלנט).