ניהול וסביבות למידה

משחוק בחינוך מהווה כלי חשוב בארגז הכלים של המורה המבקש להציע לתלמידיו חינוך איכותי, מגוון ומאתגר. המאמצים להמשיך לפתח משחקים פדגוגיים צפויים לגבור, הן בעולם המערבי והן במזרח הרחוק, תוך התמקדות במשחקים-ממוקדים-נושא. שכן, דור הלומדים הנוכחי משווע ללמידה מסקרנת, מרעננת ואלטרנטיבית. בתוך כך, ישנם הבדלים פנים-מקצועיים הנוגעים למידת ההתעניינות והנכונות להטמיע משחוק בחינוך, כאשר מקצועות ה-STEM המורכבים מהווים כר פורה לייצור תכנים דיגיטליים רלוונטיים.

מחקר זה מראה כי מורי מתמטיקה יכולים וצריכים לחוש בנוח להשתמש במשחקים מקוונים לצרכים פדגוגיים של תלמידי כיתה ח'. שכן, תלמידים בגיל ההתבגרות נוטים להשקיע, או לבזבז, זמן רב במשחקי מחשב בין כה וכה. מכאן, התלמידים נוטים לחבב משחקי המחשב ולהזדהות עם התכנים, הדמויות או האווטארים המוצגים בהם. בתוך כך, חשוב יהיה במחקרים עתידיים לבחון את ההבדלים בהעדפותיהם של בנים ובנות במשחקי מחשב פדגוגיים מבחינת הזדהות, יכולות ואינטליגנציה, כדי לשפר את התאמת המשחקים לדור הלומדים הנוכחי.

השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת מתקדם בצעדי ענק בשלל תחומים, ובכלל זה בחינוך. הקדמה הדיגיטלית גורמת לתלמידים לצפות ליותר מהוראה מסורתית ולקוות לפרקטיקות הוראה שכוללות פלטפורמות דיגיטליות ווירטואליות. בכוחם של סרטוני הדרכה חינוכיים לספק תוכן פדגוגי בכל זמן ומקום, לקדם למידה רב-חושית ולשמש ככלי לגיבוי ועיבוי לעבודתו של המורה. אם מורי העתיד ירכשו מיומנויות תקשורתיות, דיגיטליות וקוגניטיביות מתאימות, תלמידיהם יזכו ללמוד בקצבים נבדלים ומותאמים ובצורה אוטונומית.

הספר "התבוננות מחודשת בחינוך הבלתי פורמלי" מציג נקודת מבט אקדמית מגוונת ועדכנית של תחום זה בישראל, תוך דגש על סוגיות זהות, מגדר ותרבות, וכן התייחסות לשותפים השונים: בהם בני נוער, צעירים, הורים, בעלי תפקידים

ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת מציג את חשיבותם של מרחבים משותפים בחברות מרובות תרבויות מתוך תפיסה כי מרחבים אלה יעודדו סובלנות, הקשבה ואמפתיה בין קבוצות. בישראל חזון זה לא עמד במבחן המציאות לאורך ההיסטוריה, והקושי לחלוק מרחבים משותפים אף החריף בעתות של משברים בריאותיים, פוליטיים וביטחוניים. דוגמאות לכך בלטו בתקופות של לחימה ברצועת עזה, אז התלקחו ברחובות ישראל מהומות שהחריפו אף יותר בערים המשותפות. מאורעות נוספים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי מזוהים כמחלוקת בין "ישראל הראשונה" ל"ישראל השנייה" ומייצגים את המתח הפוליטי בחברה, שבשנים האחרונות בא לידי ביטוי בהפגנות ובמאבקים שגרמו לפילוג העם. מאורעות אלה מהדהדים ללא הרף, מחלחלים למערכת החינוך ומשפיעים על הדינמיקה הן בכיתות הן בחדרי מורים.

מחקרים הראו שהישגי תלמידי הכיתות הקטנות לא עלו על הישגי תלמידי הכיתות הגדולות. ואולם, בכיתות גדולות מאוד שבהן בערך 40 תלמידים, כנהוג בישראל, רמת הלימודים בכל זאת נפגעת. ועדיין, אפילו בישראל נראה שמוטב להשקיע את הכסף לא בהקטנת כיתות אלא בשיפור איכות המורים, שהיא המשתנה המשפיע ביותר על ההישגים הלימודיים

פיתוח מקצועי בנושא הטמעה של טכנולוגיה בהוראה יכול להיות אירוע רב-גוני, תוסס ואינטראקטיבי. כדי שהטכנולוגיה תשרת את לומדי סדנאות הפיתוח המקצועי, יש לרתום אותה לצרכים ולתחומי העניין של הלומדים ולזכור שבתחומים הטכנולוגיים, המורים, מומחים ככל שיהיו בתחומם, הינם בעצם לומדים. במאמר זה, מחוז רדווד סיטי בקליפורניה, ארה"ב, בשיתוף עם Stanford Graduate School of Education בוחנים את שיטות העבודה הרווחות בנושא פיתוח מקצועי לקידום והטמעה של טכנולוגיה בהוראה ומפרסמים ארבע המלצות מרכזיות.

בעיר רג'יו אמיליה שבצפון איטליה, התפתחה לפני כשבעים שנה גישה יוצאת דופן לחינוך, הקרויה על שמה, והיא מתקיימת בה הלכה למעשה עד היום, ארוגה לתוך מרקם החיים בעיר. אנשי חינוך מכל העולם מגיעים לרג'יו כדי ללמוד ולקבל השראה

מטרת מחקר זה הייתה לבחון באיזו מידה מנהלים ומנטורים שונים זה מזה באופן שבו הם תופשים את אחריותם בתחומים של בחירת מנטור, ביצוע מגוון משימות, הצלחת חניכה של מורים מתחילים ומעורבות באותה חניכה, עם דגש על מי שעשו הסבה מהייטק להוראה.

מטרות הסקירה בנושא אסטרטגיות לגיוס מורים ומורות במקצועות ה-STEM הן להתמודד עם בעיית המחסור במורים, להציע דרכים חדשות להגיע לקהלי יעד חדשים העשויים להגדיל את כוח האדם בהוראה ולהרחיב את היצע המועמדים להוראה, בייחוד במקצועות האלה: טכנולוגיה עילית (היי-טק), מדעים, הנדסה ומתמטיקה. בסוף הסקירה מופיעות תובנות והשלכות פרקטיות עבור מגייסים, בתי ספר, מנהלים, מפקחים, אנשים פרטיים או גופים פרטיים אשר עוסקים בגיוס להוראה.

שותפויות בין נוער לבין מבוגרים יכולות להוות אסטרטגיה יעילה לבניית קהילה. בהקשר לקיימות סביבתית, שיתוף פעולה בין-דורי יכול להניב פירות ולתרום לפיתוח המודעות של הצעירים והמבוגרים כאחד. לא זו בלבד, הקשרים הבין-דוריים מעצימים את הלמידה המשותפת, מחזקים את מנגנון קבלת ההחלטות ומרחיבים את המכנה המשותף הקהילתי.

האתגר שהוא אולי הגדול ביותר של מערכת החינוך, ולא רק שלה, הוא לרכוש ולשכלל את המיומנות לחבר פרומפטים, שאילתות, מתאימים. לצורך זה ניתן להשתמש באוגדן פרומפטים מנצחים ללמידה ולהוראה של מכון מופ"ת

נעמי גרינשפאן משמשת כמנהלת "היוזמה לשיפור האווירה בקמפוס ברשת המעורבות האקדמית", ארגון חינוכי ללא מטרות רווח הממוקם בוושינגטון. מאמרה עוסק בגילויי אנטישמיות בארה"ב בשנים האחרונות ובייחוד בקמפוסים. היהודים על פי גרינשפאן חשים שהם בודדים במערכה נגד האנטישמיות הגואה. תחושה זו חזקה במיוחד בקמפוסים שבהם האנטישמיות אינה מטופלת ברצינות.

מצבה של מערכת החינוך בישראל אינו כה ירוד, והניסיון להתעלם מהישגיה ולהטיל דופי בכלל העובדים בה, השוקדים כמיטב יכולתם על הצלחתה, שגוי. גישה זו מוטעית בעיקר מפני שהעובדות אומרות אחרת. מצב המערכת הנוכחית אינו נופל ואף עולה על מצבה בעבר ברוב המשתנים

מחקר איכותני זה בוחן כיצד ניתן לסייע לתלמידים מהגרים לפתח דפוסי אכילה בריאים. באמצעות ראיונות מובנים למחצה, הנשאלים סיפקו תובנות על ניסיונם כעובדים עם אוכלוסיית מהגרים בקהילה במחוז אלברטה אשר בקנדה. תצפיות על הטמעת הרגלים תזונתיים (ובכלל זה גישה למזון, סביבות מזון בלתי-מוכרות ותפישות של מאכלים נפוצים) מצביעות על מידע תזונתי שיכול להיות רלוונטי למהגרים. הנשאלים סיפקו המלצות והדגישו את חשיבותם של שירותים הולמים מבחינה תרבותית, חומרי לימוד ויזואליים ושיתוף פעולה בין ספקי שירותי בריאות ובין עובדים בקהילה. הידע הקולקטיבי שמוצג במחקר זה יכול להיות מיושם על-ידי מפתחי תוכניות תמיכה בקהילות מהגרים.

כמו המצאות רבות בעבר, כגון הדפוס או האינטרנט, הבינה המלאכותית היא כלי עבודה מועיל שיכול להרחיב את היכולות שלנו. פעם חיפשנו מידע בגוגל, ועשינו לו אינטגרציה בעצמנו מפיסות המידע השונות שליקטנו באתרים מגוונים. עכשיו המכונה יודעת לעשות אינטגרציה בעצמה, לא רק להביא פיסות מידע באופן טיפש. זה יכול לקצר באופן דרמטי את זמני העבודה שלנו. האינטגרציה מתבצעת בצורה גנרטיבית, חדשה – התוצר של המכונה הוא טקסט חדש, לכן אי אפשר לתפוס את מי שמשתמש בה בהעתקה.

כניסת הבינה מלאכותית לחיינו תביא למהפכה בתחומים רבים, כולל בחינוך. מדובר בכניסתן של טכנולוגיות חכמות שמפעילות מיומנויות שעד כה חשבנו שהן נחלת האנושי בלבד. טכנולוגיות אלה מקצרות או מחליפות תהליכים מורכבים שעד כה רק אנשים יכלו לבצע. יישומים כמו מחולל השיח ChatGPT או תוכנת הציור DALL-E מחקים את הפעילות של המוח האנושי, שפועל לרוב בצורה אינדוקטיבית: כלומר מדוגמאות לעיקרון כללי, ולא להפך. כך למשל, כשאנחנו ילדים קטנים אנחנו נתקלים בחתולים רבים, שומעים מהמבוגרים סביבנו את המילה "חתול", עד שאנחנו נתקלים בחתול חדש ומבינים בעצמנו שהוא חתול.

האיום הגדול על מערכת החינוך בשבועות האחרונים הוא ChatGPT, שבהקשר זה ניתן להגדירו כרובוט שכותב עבודות. משרד החינוך מנסה בימים אלה לגבש כללים והמלצות למורים בכיתות, כדי להתמודד עם האתגר, ולהפוך את המשבר להזדמנות.

תופעת החינוך-ביתי התפתחה בשנים האחרונות שעה שיותר ויותר הורים בחרו לחנך את ילדיהם בבית. בעולם וגם בישראל נערכו מחקרים רבים על חינוך-ביתי, ואולם בישראל לא נערך מחקר על בוגרי החינוך הביתי. מהן חוויות הלימוד שלהם?

מחנכים רבים חוששים שהאפליקציה תפגע במוטיבציה ללמוד, בעוד שאחרים תוהים כיצד ניתן ליישמה בחינוך. יש החוששים שאפליקציית הבינה המלאכותית ChatGPT תייתר את לימודי החיבור, ואילו אחרים סבורים כי היא רק תשמש כלי-עזר, כמו מחשבונים או ויקיפדיה. יש אפילו מורים החוששים כי בעתיד האפליקציה תוכל להחליפם