תפיסות של מורי יסודי, תלמידים והורים לגבי שיעורי בית

Syla, L. B. (2023). Perspectives of Primary Teachers, Students, and Parents on Homework. Education Research International, 23, 1–12. https://doi-org/10.1155/2023/7669108

כיצד לייעל את מתן שיעורי הבית בכיתות ה' ו-ו'?

● הציבו מטרות ברורות והבהירו לפי איזו רובריקה תיבדק המטלה

● ודאו כי לתלמידים יש את המשאבים הדרושים לביצוע המטלה, ערבו את ההורים בנעשה והנחו אותם

● נסו לקשר את שיעורי הבית לחיים ולתחומי העניין של התלמידים ואפשרו להם לבחור מבין כמה נושאים

● הבהירו כמה זמן יש להקדיש למטלה ועודדו את התלמידים לעבור על הטקסט בסיום כדי להימנע משגיאות

● הרגילו את התלמידים להכין שיעורי בית, אך הימנעו מהעמסת-יתר והעדיפו ביצוע של שיעורי בית ביחידות קטנות

● רתמו את הטכנולוגיה לטובתכם, אפשרו הגשה ומישוב מקוונים ותנו לתלמידים להפגין כישורים דיגיטליים

עיקרי הדברים:

● ברוב בתי הספר אין מדיניות ברורה של חלוקת שיעורי בית, ועובדה זו מקשה מאוד על המורים

● מורים מוזמנים לעקוב אחר חוק העשר דקות, לפיו תלמידי כיתה א' יקדישו עשר דקות מדי ערב להכנת שיעורי בית, תלמידי כיתה ב' – 20 דקות, תלמידי כיתה ג' – 30 דקות, וכן הלאה

● שיעורי בית אינם צריכים להישלף באופן מקרי ורנדומלי, אלא, יש להציב את שיעורי הבית כמרכיב מערכתי, שנתי וסדור, תוך הבהרת הציפיות, ההנחיות והעצות היישומיות למורים, להורים ולתלמידים

● חשוב להשיק ולהציע למורים סדנאות פיתוח מקצועי בנושא של שיעור בית ולטפח יזמות ויצירתיות של מורים בתחום של שיעורי בית

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא שיעורי בית

האם ומדוע חשוב לחלק שיעורי בית?

שיעורי בית מיועדים לגשר בין הלמידה הבית ספרית לבין ההתקדמות הביתית והעצמאית. חוקרי חינוך, מורים והורים מחזיקים במגוון דעות בנוגע ליעילות של שיעורי הבית, כאשר דעות אלו נעות בין הכרחיים ויעילים לבין מיותרים. כך או כך, ברור כי ההשפעה של שיעורי הבית נוטה לכיוון החיובי ובכוחם:

  1. לחדד מיומנויות למידה;
  2. לטפח למידה וחקירה עצמאית;
  3. להמחיש לתלמידים כי למידה יכולה להתרחש גם מחוץ לכותלי בית הספר (Syla & Saqipi, 2022).

המדד החשוב ביותר לאפקטיביות ולאיכות של שיעורי הבית הוא, כמובן, המטרה הפדגוגית. חשוב מאוד שהמורה ידע ויבין את מטרת שיעורי הבית ויחתור להוביל את התלמידים לקראת מהלך פדגוגי ברור, תהליך חשיבתי או רכישת כישור מסוים.

למורים ולמחנכים יש הרבה סיבות לחלק שיעורי בית. למשל, תרגול, שינון, הכנה לשיעור, קידום מעורבות, פיתוח אישי, חיזוק יחסי הורה-ילד, טיפוח תקשורת בין מורה להורים, הנעת אינטראקציות קבוצתיות-כיתתיות ואפילו ענישה. לפעמים, המטרות האלו נשזרות זו בזו, ומניעות תלמידים ליטול אחריות, לנהל זמן ולצבור ביטחון אקדמי (Vatterortt, 2018).

כיצד לחלק שיעורי בית?

היעילות והאיכות של שיעורי הבית תלויות, במידה רבה, בבהירות ההנחיות המגיעות עמם. לכן, כאשר מורים מחלקים שיעורי בית, עליהם לוודא שההנחיות ברורות ושאין מקום לספקות או חוסרי-בהירויות. אחרת, התלמידים עלולים להשתעמם, להתבלבל, לוותר, לאבד עניין במילוי המשימה, לדחות את ביצועה או לבצעה ברשלנות וכדי לצאת ידי חובה.

עם הכנת שיעורי הבית, חשוב מאוד להעניק לתלמידים משוב מותאם גיל, יכולת וקצב התקדמות. במקביל, רצוי לוודא שלא שגו או העתיקו ולדאוג מראש לא להעמיס שיעורי בית מכיוון שעומס-יתר צפוי להוביל ללחץ או תסכול מצדם. אפשר, בהקשר זה, לעקוב אחר חוק העשר דקות של אגודת החינוך הלאומית (National Education Association), לפיו התלמיד אמור להכין שיעור בית למשך עשר דקות עוקבות, על כל שכבת גיל. כך, לצורך ההמחשה, תלמידי כיתה א' יקדישו עשר דקות מדי ערב, תלמידי כיתה ב' – 20 דקות, תלמידי כיתה ג' – 30 דקות, וכן הלאה.

הורים ושיעורי בית

להורים, מטבע הדברים, השפעה מכרעת על האיכות ועל פוטנציאל היישום של שיעורי הבית, בעיקר בשכבות הנמוכות. הרי הורים הם המורים הראשונים, העיקריים והתמידיים של הילדים. הם למעשה הגוף המקשר בין הילד לבין בית הספר והם קודקוד חשוב במשולש זה (תלמיד-מורה-הורה). כאשר הורים מעורבים במלאכת שיעורי הבית, ילדיהם נהנים מתשומת הלב, חשים מוערכים וגומלים להם, בעקיפין, בנכונותם לבצע את המטלה (Minke, 2017).

מתודולוגיה

המטרה המרכזית של המחקר היא לבחון את האתגרים שמורים חווים בזמן מתן שיעור בית, ובכלל זה את תהליכי התכנון, הייעוד, ההכנה, המישוב ושיתוף הפעולה עם ההורים במהלך שיעורי הבית. לשם כך, נערכו ראיונות עומק חצי-מובנים, מוקלטים בזום, עם 20 מורי כיתות ה'-ו', 20 תלמידי כיתות ה'-ו' ו-20 הורים מארבע ערים מרכזיות בקוסובו. ההליך המחקרי נסוב סביב השאלות הבאות:

  1. מהם האתגרים של מורים המחלקים שיעורי בית?
  2. איך יכולים מורים לחלק שיעורי בית באופן יעיל יותר?
  3. כיצד תופסים הורים ותלמידים שיעורי בית?

אתגרים של מורים

מסתבר כי ברוב בתי הספר אין מדיניות ברורה של חלוקת שיעורי בית, ועובדה זו מקשה מאוד על המורים. לפיהם, מעולם לא קיבלו הנחיה מטעם בית הספר או הרשות המקומית בנוגע למתן, בדיקת או הערכת שיעורי בית. כלומר, זוהי בעיה עמוקה ושורשית במערכת החינוך, ולמורים אין אפילו מסמך מנחה אחיד בתחום.

מבחינת המורים, בית הספר לא בודק את הנושא של שיעורי הבית והוא נמצא באחריותם הבלעדית. לא זו בלבד, הם מעולם לא לקחו חלק בסדנת פיתוח מקצועי או קורס רלוונטי בנושא שיעורי בית, אפילו לא בלימודי התואר הראשון בחינוך. על אף שהם מחלקים שיעורי בית בשגרה, הם אינם בטוחים בעצמם לגמרי וכאשר הם נמצאים בדילמה, אין להם עם מי להתייעץ. הם נותנים שיעורי בית מתוך חוברות הלימוד, אך מתקשים מאוד לייצר שיעורי בית בכוחות עצמם, להנחות את ההורים כיצד לפעול או להעניק לתלמידים משוב. מכאן, קורא המחקר להשיק ולהפעיל סדנאות בנושא יצירת, חלוקת, הכנת ומישוב שיעור בית.

חרף מאמצים ניכרים, הכיתות הצפופות ועומס העבודה אינם מאפשר למורים לנהל את נושא שיעורי הבית כפי שהיו מקווים. מורים מתלוננים שהם נאלצים לבדוק שיעורי בית בהפסקות, בזמן החופשי או בשעות הערב ועל כן מחזירים עבודות באיחור – מה שהופך את המשוב למאוחר מדי, כאשר התלמיד כבר הספיק לשכוח את שעשה.

מטרות של מורים

מורים מחלקים שיעורי בית כדי לעורר תלמידים למעורבות, להתקדם בתוכנית הלימודים ולנטוע בהם אחריות אישית ומוסר עבודה. בנוסף, שיעורי הבית יכולים לשמש כחומרי העשרה ולסייע בטיפוח יצירתיות, עצמאות ואחריותיות, בקידום ניצני מחקר, בהערכת רמת הידע של כל תלמיד או פשוט בחזרה על החומר.

השקפות של הורים ותלמידים

התלמידים וההורים שרואיינו סברו כי שיעורי בית הינם חשובים, ואף הכרחיים, והרוב המוחץ של ההורים נוהג לסייע בהכנת השיעורים. אבל, חלקם טוען כי שיעורי הבית רבים מדי ומהווים מעמסה על הילדים בשעות הערב, בסופי השבוע ובחגים. לפיהם, הילדים משקיעים שעות ארוכות בשיעורים, ואלו באים על חשבון זמן משחק או פנאי. לכן, השיעורים עלולים להיתפס כנטל על ידי הילדים או כמשעממים.

בנוסף, ההורים סבורים כי שילוב הפעולה המשולש בין המורה, ההורה והתלמיד הינו קריטי. שכן, מסיטואציות של חוסר הבנה או חוסר בהירות בנושא השיעורים, רק ההורים שמקיימים תקשורת פתוחה עם המורה מצליחים להיחלץ. חשוב להבהיר כי החל מכיתות ה' ו-ו', קורה שהורים לא מבינים את ההוראות או את חומרי הלימוד, והם תלויים לחלוטין בהנחיות שהשאיר (או לא השאיר) המורה או בכושר ההבנה והתמרון של הילד.

לבסוף, הצביעו ההורים על מספר היבטים שיכולים לייעל את תהליך הכנת השיעורים:

  1. גישתו החיובית של המורה כלפי שיעורי הבית;
  2. סטנדרט אחיד והדרגתי של שיעורי בית לאורך השנה;
  3. כמות מדודה של שיעורי בית ומותאמת גיל ותלמיד;
  4. הנחיות ברורות;
  5. הענקת משוב בסיום המטלה;
  6. נכונות אמיתית מצד ההורים להשתתף ולעזור במטלה.

מסקנות והמלצות

שיעורי בית אינם צריכים להישלף באופן מקרי ורנדומלי. אלא, מערכת החינוך, או בית הספר כהחלטה מוסדית, צריכים להציב את שיעורי הבית כמרכיב שנתי וסדור, תוך הבהרת הציפיות, ההנחיות והעצות היישומיות למורים, להורים ולתלמידים. שיעורי הבית צריכים להיות מבוססי-מטרה, ומורים אמורים להיות מסוגלים לייצר שיעורי בית (ולא רק לבקש להשלים בחוברת), להעניק משוב ולהנחות הורים. מעבר לכך, חשוב להשיק ולהציע למורים סדנאות פיתוח מקצועי בנושא של שיעור בית ולטפח יזמות ויצירתיות של מורים בתחום של שיעורי בית.

רשימת המקורות

Minke T. A. (2017). Types of homework and their effect on student achievement. Culminating Projects in Teacher Development (report). St. Cloud State University

Syla L. B., Saqipi B. (2022). Understanding change of practices in the homework implementation process in primary schools: Kosovo case. Journal of Social Studies Education Research. 13(1): 35-51

Vatterott C. (2018). Rethinking Homework: Best Practices that Support Diverse Needs. ASCD

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

 

Minke T. A. (2017). Types of homework and their effect on student achievement. Culminating Projects in Teacher Development (report). St. Cloud State University

Syla L. B., Saqipi B. (2022). Understanding change of practices in the homework implementation process in primary schools: Kosovo case. Journal of Social Studies Education Research. 13(1): 35-51

Vatterott C. (2018). Rethinking Homework: Best Practices that Support Diverse Needs. ASCD

yyya