מורים והוראה

שנת ההתמחות מספקת למתמחה מסגרת שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד להעריך את תהליכי ההוראה שלו תוך כדי התנסותו בתנאי אמת. כלי המסייע לו בכך הוא היומן הרפלקטיבי. העבודה הנוכחית מתבססת על ניתוח של יומנים רפלקטיביים ועל ניתוח הנושאים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים, הנוגע לתהליכי ההוראה שלהם. בזיקה למטרת מחקר זו נבחנו שאלות המחקר האלה: אילו נושאי עניין או תחומם בולטים בתיעוד העצמי של המשתתפים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה? מהי הזיקה בין נושאי העניין והתחומים שהעלו המתמחים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה לבין תחומי ההערכה המסכמת המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך? הידע הטמון בממצאים אלה עשוי לסייע למכשירי מורים לטפל בשיטתיות בנושאים שמתמחים נתקלו בהם בבעיות במהלך עבודתם, לייעל את תהליך הכניסה לבית הספר באמצעות מתן משוב ועזרה, לתגבר את המערך המסייע של מתמחים בפרט ושל מורים מתחילים בכלל, לצמצם בכל אלה את אפקט "הלם הכניסה", ולהפחית את הנשירה מהמקצוע (משכית, דיצה ואלקה יפה).

המאמר מדווח על מחקר-עצמי קולקטיבי על הוראה שנעשה בהולנד ובארה"ב באמצעות מתודולוגיה של דיאלוג בין חוקרים. כותבי המאמר הכלילו על בסיס עבודתם ששה קווים מנחים להוראת/להנחיית חקר בגישת המחקר העצמי: חמשת הקווים הראשונים נוצרו על בסיס מה שהכותבים למדו מהרפלקציות, המשוב וההערכות של שותפיהם, ואילו הקו המנחה הששי עלה מהרפלקציות המשותפות של שני הכותבים על למידה כיצד ללמד או להנחות חקר כזה (הנקודות מנוסחות כהנחיות ישירות למנחה). מבלי לטעון שששה קוים מנחים אלה יישומיים בכל ההקשרים, הכותבים מציעים דיון במורכבויות ובערך של פדגוגיה של מחקר עצמי. המחקר מספק בסיס קונצפטואלי, תיאורטי ומעשי למחקרי המשך בתחום זה (Lunenberg, M., Samaras, A.P).

פרופסור אנה ספרד מסבירה מגוון סוגי למידה ושיח כיתתי ואת תפקיד המורה והתלמיד בכל אחד מהם. היא מבחינה בין שני סוגי למידה: האחת, למידה במסגרת השיח – כללי המשחק ועולם המושגים נשארים קבועים, והילד לומד דבר-מה חדש בתוך מסגרת השיח; כך קורה למשל כאשר הוא מתבקש להגדיר סוג חדש של פרח או לומד סוג חדש של פונקציה (בהנחה שהוא כבר יודע מהי פונקציה מתמטית). הלמידה במסגרת השיח יכולה להיעשות בין תלמידים לבין עצמם ובקבוצות קטנות ( אנה ספרד) .

הנייר דן בדרך בה ארבע רמות ההתפתחות להכוונה עצמית שפיתח זימרמן – תצפית, חיקוי emulation)), פיקוח -עצמי והכוונה-עצמית – באות לידי ביטוי והולמות את הדרך שבה הוא מנחה סטודנטים לתואר שלישי. ברמה הראשונה, הסטודנטים לומדים מתוך תצפית בפרופסור כשהוא מלמד אותם. הוא מקיים דיגום של המאפיינים של מורה טוב כמו סבלנות, הבנה, מחויבות להצטיינות, גאווה בהישגי הסטודנטים ולמדנות. ברמה השנייה הוא מספק לסטודנטים הזדמנות לחקות אותו ע"י יצירה עצמאית של התנסויות למידה שונות. בשלב הפיקוח-העצמי הסטודנטים מנסים להפנים מה שלמדו ועובדים כדי להפוך לבעלי הכוונה עצמית . תהליך זה ניכר במיוחד כשמתחילים את תהליך הפיתוח והניהול של המחקר שלהם. בשלב האחרון, בהכנת ההגנה על התיזה, המורה רואה בהם "מומחים בהכוונה עצמית", ובהמשך הוא משמש כהורה הצופה בהם מרחוק, תמיד מוכן לתמוך, לשאול, לייעץ ולעודד.

הערכה של תכניות להתפתחות מקצועית בקנה מידה גדול, בדרך משתלמת (עלות-תועלת), אבל מפורטת , מציבה אתגרים. הרבה מהראיות על יעילות של תכניות התפתחות מקצועית בהוראת המדעים, הן תוצאה של מחקרים בקנה מידה קטן, המשתמשים בצברים או שיטות דגימה התחלתיות ומוקדמות. מחקר זה עושה שימוש בראיות שנאספו מהרשת הארצית בעשרה מרכזים להוראת המדעים בבריטניה והוא בוחן את השפעת האופי והמידה של השינוי במספרים גדולים, של מעורבות מורים בקורסים להתפתחות מקצועית. הרשת מספקת מערכת אחידה של , הערכה מוטמעת – ’embedded evaluation', אשר משלבת שאלוני השלמה והערכה, בתכנית ההכשרה ואז ניתן לביצוע מחקר על השפעת התכנית באמצעות מחקר צולב של המערכת הנלמדת ( Kudenko, Irina. Ratcliffe, Mary Redmore, Alison Aldridge, Catherine).

הפרק דן בשיטת ההוראה הדיאלוגית וזאת בשני מישורים האידיאולוגי והפרקטי. מן הצד האידיאולוגי נטען כי המורה אינו ה"בעלים" של הידע והוראה דיאלוגית במסגרתה התלמיד שותף לבניית הידע היא פעולה של שחרור והעצמה של התלמיד. מן הצד הפרקטי הפרק מציע כלים לניהול דיאלוג שיתופי בכיתה ( איירה שור, פאולו פריירה).

מחקר TIMSS הוא אחד ממחקרי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך ה-IEA. המחקר בוחן את רמת השליטה של תלמידי כיתות ח' בתחומי המתמטיקה והמדעים, תוך התייחסות לתוכנית הלימודים המיועדת, המופעלת והמושגת בכל אחת מהמדינות המשתתפות. המחקר מאפשר מעקב אחר מגמות ההתקדמות לאורך זמן בכל מדינה (השוואה בין השנים השונות שבהן מועבר המבחן), וכן השוואה בין המדינות המשתתפות. המחקר הוא מחקר אורך מחזורי, הנערך אחת לארבע שנים. ישראל השתתפה בו בשנים 1995, 1999, 2003 ו- 2007, וצפויה להשתתף שוב בשנת 2011. במהלך חודש מאי 2011, ייערך מחקר טימס בכ-60 מדינות ברחבי העולם ובהן ישראל. בישראל ישתתפו במחקר כ-4,500 תלמידי כיתות ח' שיידגמו באקראי ב-150 בתי ספר (כיתה בכל בית ספר).

מחקר הערכה מעניין, שיטתי ומועיל של ארגון החינוך ב OECD המבוסס על סדרות הנתונים והמידע שהופקו ממבחני PISA לגבי ניצול הזמן של תלמידים בבית הספר ומחוץ לו. מה הם התנאים שמבטיחים ניצול יעיל של זמן התלמידים? באילו שיעורים ניצולת הזמן מבטיחה התקדמות טובה יותר וכיצד קובעים זאת. ניתוח הנתונים והממצאים מבוסס על מבחני PISA משנת 2006 במדינות שונות בהן נערכו הבחינות ובהם נערכו גם ראיונות עם התלמידים והמורים. המחקר מראה באילו מקצועות לימוד במדינות שונות מקדישים התלמידים יותר זמן למידה בביה"ס ומחוצה לו וכיצד זה משפיע על הישגיהם בבחינות PISA.

בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של שימוש במפות מושגיות על מנת לאפשר ללומדים , בעיקר סטודנטים אבל גם תלמידי תיכון לארגן את הידע שלהם וגם על מנת לאפשר למרצים להעריך את הבניית הידע של הלומדים . על אף שחוקרים מייחסים חשיבות לשימוש במפות המושגיות בתהליכי הלמידה, הניסיון בבתי הספר ובמכללות מלמד על הקושי של המורה או המרצה להעריך את המפה המושגית. בדרך כלל לוקח למרצה או למורה ימים אם לא שבועות לבדוק באופן ידני את כל המפות המושגיות שגיבשו הלומדים. כתוצאה ממורכבות תהליך זה, המשוב שאמורים לקבל הלומדים אינו מגיע בעתו ותהליך הלמידה אינו יוצא נשכר מכך. על רקע אילוצים אלו פותחה באוניברסיטה בטייוואן גישה חדשנית של שימוש במפות מושגיות באמצעות מחשב ובדיקתם בזמן אמת ע"י מערכת ממוחשבת. הפתרון הממוחשב שפותח בטייוואן פותר את בעיית המשוב שאותו מצפים הלומדים לקבל בזמן תגובה מהיר יותר ותורם רבות לקידום הלמידה. תפיסת הפתרון החדשני הוצגה לאחרונה ע"י המדענים מטייואן בכתב העת הבריטי השפיט British Journal of Educational Technology בגיליון של חודש מרץ 2011 .

בסקוטלנד קיים בשנים האחרונות עניין הולך וגובר בפדגוגיה המבוססת יותר על משחק שתוארה כלמידה פעילה (Active Learning). המחקר שעליו מדווח במאמר זה הוא חקירה של צעדים לקראת יצירה של סביבת למידה המבוססת על משחק פעיל בשש כיתות בבית ספר יסודי בסקוטלנד ומתייחסת ל-(1) חוויות של הילדים בסביבת למידה פעילה כזו המבוססת על משחק בבית הספר ו-(2) על הפרספקטיבות של המורים שלהם לגבי החדשנות הפדגוגית הזו ולגבי תפקידם בתמיכה בלומדים. מחקר זה בחן חוויות ופרספקטיבות בתוך כל אחת משש הכיתות המרוכזות במשחק וממוקדות בילד ( Martlew, Joan ; Stephen, Christine ; Ellis, Jennifer.).

למידת צוותים (TBL) היא אסטרטגיה פדגוגית המבוססת על למידה שיתופית של צוותים המתמודדים יחד עם פתרון בעיות, מרביתם בעיות מורכבות מעבר למיומנות של לומד יחידני. למידת צוותים מבוססת הן על יחידות תוכן מורכבות והן על מתודולוגיה לאיסוף מידע והתווית פתרונות. השימוש במתודולוגיית הTBL מקובל בלימודי רפואה ומינהל עסקים , אך משום מה הוא נעדר בדרך כלל בהכשרת מורים בארה"ב. כותב המאמר , מציע להקנות לאסטרטגיית הTBL משקל רב יותר בלימודי הכשרת המורים בארה"ב כאסטרטגיית הוראה פעילה ועדיפה ומתווה כיווני פיתוח עיקריים ליישום השיטה בהכשרת מורים בארה"ב (Steve Whitaker) .

מתוך הכתבה בעיתון "הארץ" , דה-מרקר על התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21" – תכנית התקשוב ראוי במיוחד להדגיש את תפיסת ההוראה של המורה מאיה שירי בביה"ס "גנים" בגני תקווה. תפיסה זו קיימת גם אצל שאר המורים בביה"ס אשר שינוי את דרכי ההוראה שלהם בעקבות שילוב מחשבים ניידים בכיתה. תפקיד המורה השתנה לחלוטין", אומרת המורה מאיה שירי. "כרגע אני רואה את עצמי כמלוות למידה יותר מאשר מורה. אני מכינה את יחידות הלימוד ומערכי השיעור, אבל מפה והלאה אני מאפשרת לתלמידים להגיע לעולמות של מאגרי ידע כל כך עצומים, שהם פרצו ממזמן את גבולות הספר והחוברת". כמו כן, הבאנו בסיקור דיווח אחר על הפדגוגיה החדשנית בביה"ס "גנים": חינוך הומניסטי- פדגוגי .

מאמר זה מתאר מחקר הערכה שנעשה בידי מכון סאלד על תכנית "עת הדעת". תכנית עת הדעת כוללת תשתית תקשוב מבוססת מחשבים ניידים לכל תלמיד, עמדת ניהול למורה ותכנים אינטראקטיביים המותאמים לדרישות משרד החינוך. בתכנית נלמדים המקצועות אנגלית, עברית ומתמטיקה לכיתות ד'-ו'. במחקר זה נבדקו הישגי תלמידי כיתות ה' במקצועות התכנית ביחס לתלמידי כיתות השוואה שלמדו באופן מסורתי, עם מספר שעות לימוד דומה (כ 150-תלמידים בכל קבוצה). בהשוואת ממוצע הפער בציון המבחנים בין סוף שנה לתחילתה בקרב תלמידי עת הדעת לעומת קבוצת ההשוואה, נמצא כי: באנגלית ממוצע הפער בציון בקרב תלמידי עת הדעת היה 21.8 ובקרב קבוצת ההשוואה היה 13.7 (הבדלשנמצא מובהק סטטיסטית עם גודל אפקט בינוני), במתמטיקה היה ממוצע הפער 26 נקודות בקרב תלמידי עת הדעת ו 21.3- נקודות בקרב קבוצת ההשוואה (הבדל שנמצא מובהק סטטיסטית עם גודל אפקט קטן). לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצת ההשוואה והניסוי בעברית.

התרומה של סביבה מתוקשבת ללמידה באמצעות פרויקטים – חקר מקרה של צוות מורים מפתח ומיישם ? Is it all about attitudeחקר-מקרה זה בוחן מודל של עבודה של קהילת מורים מפתחים בבית ספר חדשני שהגדיר את היחס האישי ואת האווירה הכוללת של שיתוף פעולה ככלים חשובים להצלחה. בית הספר הפעיל מערכת מתוקשבת להצגת מידע, למידה והערכה ותקשורת. כלים אלה היו מיועדים לסייע בהגשמת היעדים החינוכיים. הגישה החינוכית המובילה בבית הספר הייתה הגישה הקונסטרוטוביסטית, והצוות יישם בהתאם לזאת למידה באמצעות פרויקטים. ערך ותרומת סביבות המידע והתקשורת נבדקים במחקר לפי כמה עקרונות פדגוגיים מובילים: העצמת הלומד , ידע ומיומנויות, הנעה ומודעות, פיתוח וטיפוח המורה היוזם והמפתח ופיתוח תכניות רב-תחומיות בזיקה לעולם האמיתי. על בסיס מחקר איכותני הבוחן היקף גדול של רשומות קהילת הפיתוח של המורים, מציג המאמר זוויות ראייה אחדות לשאלה האם וכיצד ניתן לשקף באמצעות תקשוב תרבות בית ספרית של יחס אישי ומעורבות ( צבי לירז).

מחקר זה בוחן מיזם ייחודי להטמעת תקשוב במכללה. במיזם הנבחן נבחרים מידי שנה 20 מרצים "נציגי תקשוב" שיועדו להיות מובילים בצוותים שלהם בנושאי תקשוב. הנציגים מקבלים ייעוץ אישי והשתלמויות קבוצתיות לקידום הידע שלהם בהוראה מקוונת, והכרת סביבות למידה ומפגש עם פרדיגמות הוראה חדשניות. הנציגים נבחרים למשך שתי שנות לימוד, בשנה הראשונה הדגש הוא על התפתחותם האישית ובשנה השנייה הם אמורים להתחיל להשפיע על הצוות של המסלול או ההתמחות שלהם. כל נציג מתוגמל במלגה לתקופת הלימודים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את תרומת המיזם לשינוי פרדיגמת ההוראה של המרצים המשתתפים במיזם ותרומתם להכנסת שינוי בתהליך ההוראה המתוקשבת במסלול או בהתמחות אליו משתייכים. המחקר נעשה בגישה איכותנית. הממצאים נאספו מתוך ראיונות שנעשו ל 12- משתתפים, שתי מובילות הפרוייקט וכן מתצפיות על מפגשי הנציגים (ציפי זלקוביץ , מירי שינפלד) .

המילה האחרונה בתחומי ההוראה כיום בקנדה קשורה למושג Brain-based teaching ומתפרסמים דיווחים על הענות מורים לתחום הוראה מונחית זו . המורים קשורים גם להתמחות חדשה באוניברסיטה במסגרת תואר שני בתחום ההוראה הקוגניטיבית הזו, התמחות המופיעה בשם Brain-based teaching . לא מדובר ביציקת פעילויות חשיבה לשמה בבתי ספר יסודיים אלא בשילוב מושכל שלהם בפעילות מתוקשבות שונות בכיתה , כגון כתיבת בלוגים ע"י תלמידים בכיתות בביה"ס יסוד, כאשר תלמידים צריכים לא רק להביע את עצמם אלא לפתח מודעות לפעולות חשיבה שהם צריכים לשלב בכתיבתם ובהצגת הנושאים. טיפוח המודעות המטאקוגניטיבית בקרב תלמידי הכיתה לצורך להפעיל תהליך חשיבה מועברת ע"י המורים בהמחשת פעילות המוח, באמצעות פוסטרים , ותמונות . אח"כ התלמידים צריכים גם לבטא ולהמחיש בייצוגים ויזואליים קשרים שונים שהם טוו בין תופעות עליהם הם כותבים. יצירת המודעות אצל התלמידים להפעלה קוגניטיבית במהלך הלמידה היא הבסיס העיקרי לשיטת הוראה ייחודית זו המכונה כיום Brain-based teaching . במסגרת הלמידה בכיתה המורים אינם רק מעבירים תוכן אלא מלמדים את התלמידים כיצד ללמוד בשיטות פירוק , ארגון החומר והמחשה עצמיות יעילות .

השאלות שאיתם מתמודדים כיום בעולם החינוך, המושפע יתר על המידה מהבחינות הבינלאומיות PISA , היא מה גורם להצלחת התלמידים במבחני ההישגים בלימודים , האם איכות ההוראה של המורים בכיתה או הזמן שמקדישים התלמידים לתרגול וללמידה עצמית בבית. המחקר הנוכחי השתמש בחלק האמריקאי של מבחני פיז"ה (PISA) כדי לבחון כיצד המשאבים של שיעורי הבית, מסוגלות עצמית במתמטיקה והזמן המוקדש לשיעורי הבית במתמטיקה השפיעו על ההישגיות במתמטיקה לפי מגדר ומוצא אתני. הממצאים הראו שפערי ההישגיות פחתו עם העלייה בזמינות של משאבים לשיעורי הבית ועם העלייה במסוגלות העצמית במתמטיקה ( Kitsantas, Anastasia; Cheema, Jehanzeb; Ware, Herbert W).

ספר ראשון וייחודי זה עוסק בשלב הכניסה למקצוע ההוראה. הספר מציג מגוון מחקרים של חוקרים מהמכללות האקדמיות לחינוך ומהאוניברסיטאות. המחקרים חושפים את ההתמודדויות בבעיות של ההתמחות ושל הכניסה להוראה מנקודת מבטם של המתמחים, של החונכים ושל המנהלים. בספר שלושה שערים: שער ראשון: התמחות בהוראה – המאמרים בשער זה מתמקדים בהזדמנות להעצמת המקצוע ובהתייחסות לשנת התמחות כמאפשרת הסתגלות מקצועית מערכתית וכמונעת נשירה. שער שני: מסטודנט למתמחה, ממתמחה למורה – המאמרים בשער זה עוסקים בתהליכי ההתפתחות המקצועית. במאמרים מתואר הרצף התפתחותי של עובדי ההוראה, הכולל בחינה רפלקטיבית של העולם המקצועי. השער השלישי: החונכות – המאמרים בשער זה מתמקדים בתפקיד החונכות כתפקיד חדש במערכת החינוך ובחשיבות תפקיד זה בנתיב הכניסה למתמחים (אורנה שץ-אופנהיימר, דיצה משכית, שרה זילברשטרום ).

בתי ספר רבים בארה"ב מוצאים שהם שוכרים מורים בעלי תארים במדעים אבל בעלי הכשרה מעטה או כלל ללא הכשרה בחינוך. המחברים טוענים כי מורים חדשים זקוקים לעזרה כדי לזהות אסטרטגיות וראה אפקטיביות, לתכנן שיעורים, לארגן פעילויות מעבדה, שימוש בטכנולוגיות, לזהות תפיסות מוטעות הנפוצות בקרב תלמידים, להעריך את הלמידה ולהתאים את השיעורים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המחברים הקימו את רשת התמיכה של מורים חדשים למדעים (New Science Teachers' Support Network – (ראשי תיבות: NSTSN) כדי לעזור למורים למדעים לא מוסמכים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים להצליח בהוראה ולהישאר במקצוע. NSTSN הייתה קהילה שיתופית של פרקטיקה שכללה את אוניברסיטת ג'ורג' מייסון (George Mason University) ושלושה בתי ספר בפרברים העירוניים, רשת זו יצרה תרבות של תמיכה שהתמקדה בשיפור מתמשך של ההוראה והלמידה ( Sterling, Donna R., and Wendy M. Frazier) .

משרד החינוך מפרסם את נתוני סיום תכנית ההתמקצעות למורים במתמטיקה בביה"ס היסודי לשנת 2009 (תשס"ט). תכנית ההתמקצעות החלה לפעול בשנת הלימודים תשס"ב, ונועדה להרחיב ולהעמיק את ידיעותיהם של מורים כוללים בבתי הספר היסודיים בהוראת המתמטיקה ובכך להביא לקידום ההישגים הלימודיים של תלמידי מערכת החינוך. בשנת הלימודים הקודמת החל משרד החינוך לפעול לגיבוש מודל הכשרה חדש המורכב מ- 6 ערוצי הכשרה ייחודיים. משרד החינוך יחל בהטמעת מודל ההכשרה החדש כבר בשנת הלימודים הנוכחית בקרב מורי בתי הספר היסודי, רכזים ומובילים בתחום. בכל אחד מן הערוצים מושם דגש על העמקת הידע המתמטי תוך שילוב הידע הפדגוגי הנדרש להבטחת איכות ההוראה בתחום המתמטי.