טקסטים
מיון:
נמצאו 46 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    טקסט דיגיטלי מעביר מידע בסביבה מקוונת וניתן ליצור אותו בצורה נגישה, תוך שימוש במנעד רחב של כלים עיצוביים, גרפיים ותוכניים וכן לערוך בו שינויים תמידיים. במקומות רבים המונח "טקסט דיגיטלי" מציין את החלפת הנייר כמצע הכתוב במדיה ממוחשבת, אך הטקסט הדיגיטלי, המחליף למעשה טקסט בהצגה המסורתית, שונה משמעותית מ"מידע על נייר", והערך המוסף בהצגת המידע באמצעותו מייצג את מהות סביבת הלימודים המקוונת.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן האם משימות קריאה משפרות את ביצועי הכתיבה של תלמידים באמצעות ניתוח-על של מחקרים שבוצעו בתחום. צוות החוקרים כלל בניתוח הן ניסויים בהם התלמידים התבקשו לקרוא והן ניסויים בהם התלמידים התבוננו בתלמידים אחרים קוראים. ניתוח המחקרים מצביע על כך שהתערבויות בקריאה משפרות את ביצועי הכתיבה של תלמידים.

  • לינק

    לא תמצאו בספר תורה סדורה, אלא הצעת גישה לעבודה מתמשכת הנבנית רבדים-רבדים ובהתאמה אישית. גישה זו מציעה שימוש מרענן בידע טקסטואלי, לצד דרכי הנחיה התורמות לעיצוב מרחב יצירתי, מאתגר ובטוח, שניתן לפתח בו סדנת כתיבה. לשם כך תיארתי משימות כתיבה שונות והסברתי את ההנחות הנוגעות לאסתטיקה, לחשיבה ולתרבות המאפשרות את הפעלתן. כל משימת כתיבה מציגה היבט אחר של הטקסט ושל האופן לדון בו. אפשר ליצור הצלבות אישיות בין משימת הכתיבה לבין הדרך לחקור אותה. דרכי החקירה הן בגדר הצעה, והן נותנות ביטוי לשיחה מתמשכת ורבת-שנים עם "אחרים" – פנימיים וחיצוניים. אחרים אלו כוללים הוגי דעות, חוקרים ותלמידים, אשר דעותיהם – כמו גם התנסותי שלי – משולבות בעשייה בפועל בסדנאות (מילי אפשטיין-ינאי).

  • לינק

    הספר מיועד לחוקרים ולסטודנטים לתארים מתקדמים מתחומי דעת שונים, למשל סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, ייעוץ, רפואה, תקשורת, עבודה סוציאלית, בלשנות, אנתרופולוגיה, חינוך, ספרות ומשפטים, המבקשים לבצע ניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית. לספר שלושה שערים: השער הראשון מציג הנחות יסוד ומונחי מפתח; השער השני מכיל שיטות איכותניות לניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית (בחלק מהפרקים משולב ניתוח כמותי עם ניתוח איכותני); השער השלישי בוחן באופן ביקורתי את תפקידי השפה הפיגורטיבית בתקשורת של שיח בעת מצוקה ומסכם את תרומת הספר מבחינה תיאורטית, מתודולוגית ומעשית. בסוף הספר מוצג מילון מונחים (עירית קופפרברג).

  • תקציר

    סטודנטים בסמסטר ראשון של קורס כימיה כללית באוניברסיטה גדולה בדרום מערב ארה"ב השלימו מטלת שיעורי בית שארכה שלושה שבועות תוך שימוש במיינד טאפ (MindTap). מיינד טאפ היא המערכת האלקטרונית הראשית הראשונה שיש בה שאלות שיעורי בית המשובצות בתוך הטקסט, כך שסטודנטים קוראים קטע קצר מספר הלימוד ואז עונים על קבוצת שאלות. לפני מיינד טאפ, מערכות שיעורי בית אלקטרוניות פעלו באופן עצמאי או הכילו שאלות עם קישורים לספר הלימוד. בהמשך, סטודנטים השלימו מטלות שיעורי בית שארכו שבועיים באמצעות מערכת למידה מקוונת ברשת (Online Web Learning). מערכת הלמידה המקוונת ברשת מציגה שאלות שיעורי בית עם קישור לספר הלימוד בחלון נפרד. מאמר זה חוקר את ההשפעות של הארגון (טקסט משובץ לעומת טקסט מקושר) על העדפות סטודנטים ועל למידה נתפסת במחקר חלוץ זה עם כיתה של 300 לומדים (Zumalt, Caitlin; Williamson, Vickie, 2016).

  • תקציר

    תקצירים מדעיים משחזרים רק חלק מהמידע ומורכבות הארגומנטציה של מאמר מדעי. מטרתו של מאמר זה היא לספק ניתוח ראשוני של הדמיון בין הטקסט של תקצירים מדעיים לבין גוף המאמרים, תוך שימוש במשפטים כיחידת הטקסט הבסיסית. הוא תורם להבנה של מבנה התקצירים (Atanassova, Iana; Bertin, Marc; Lariviere, Vincent, 2016).

  • תקציר

    המאמר חוקר את ההשפעה של כתיבת סיכומים בשפה זרה על פיתוח מיומנויות קריאה באנגלית כשפה זרה של סטודנטים. שמונים סטודנטים הלומדים באוניברסיטה השתתפו במחקר ניסויי למחצה שנמשך ששה חודשים. הם חולקו לקבוצות ניסוי וביקורת, שבשתיהן נלמד אותו סילבוס ונקראו אותם טקסטים. ההבדל בין הקבוצות היה שקבוצת הניסוי כתבה באופן קבוע סיכומים של הטקסטים שהם קראו בעוד שקבוצת הביקורת עסקה במטלות קריאה טיפוסיות של בחינות לידיעת אנגלית: מענה על שאלות במבחנים רבי-ברירה, היגדים של נכון/לא נכון והתאמת מלים. המחקר הראה שקיים הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית במיומנויות הקריאה בין שתי הקבוצות המציע שלכתיבת סיכום השפעה חיובית על התפתחות הקריאה. לא נמצא מתאם בין ההתקדמות במיומנויות הקריאה של הסטודנטים לבין איכות הסיכומים שהם כתבו (Marzec-Stawiarska, Malgorzata, 2016).

  • לינק

    RLetters היא אפליקציית רשת חינמית בקוד פתוח המספקת לחוקרים סביבה שבה הם יכולים לבחור קבוצות מאמרים מכתבי עת ולנתח אותם בעזרת כלי ניתוח טקסטואליים עדכניים. RLetters מאפשרת למשתמשים ללא מומחיות קודמת בניתוח טקסטואלי לנתח שכיחויות מילים, צירופי לשון, הופעות סימולטאנית, רשתות מונחים ועוד (Pence, Charles H. , 2016).

  • לינק

    הצעירים וגם אלה שלא, משתמשים היום הרבה פחות בכתב יד מאשר היה נהוג בעבר, ומשתמשים במידה רבה יותר ויותר בהקלדה, על חשבון הכתיבה הידנית. מסגרות העבודה, המשפחה, הלימודים, הזמן הפנוי ומסגרות אחרות כמעט ואינן דורשות עוד היום את מיומנות הכתיבה ביד. במציאות זו, מה עתידו של כתב היד והאם עוד יהיה בו צורך בעתיד? ושאלה לא פחות חשובה – האם במערכת החינוך יש לעשות לקידומו או להיפך – לזנוח אותו במכוון ולפנות את המקום להקלדה (יורם אורעד).

  • סיכום

    מחברי המאמר מבקשים לצרף את הקוראים למסע בין-דורי בנתיבים פרשניים, מסע העוסק בשאלה המטרידה רבים: כיצד פרשנות מביאה לידי הבנה? המחברים מחלקים שאלה זו לשתי שאלות משנה: הראשונה, האם אדם יכול להתבונן על טקסט ב"אובייקטיביות", כלומר האם אנו יכולים להתייחס לפעולה אנושית ולקבוע בפשטות: "כך היה", "כך בדיוק כתוב", ובעצם "זו האמת", או שמא כל ניסיון לתאר את העולם מהול בהכרח בפרשנות אישית, סובייקטיבית ורבת-פנים? בהנחה שהתשובה לשאלה זו היא כי אי-אפשר להתבונן על המציאות באובייקטיביות, עולה השאלה השנייה, החינוכית: כיצד מתמודד המורה עם המשימה של ההוראה והקניית הידע בעודו מודע לריבוי הפרשנויות האפשריות לאובייקט הלמידה (טקסט או התרחשות במציאות), ומכאן ליחסיותו של הידע שהוא מציע לתלמידיו? המחברים מציעים תיאור מקוצר של תולדות הדיון במקומו של הפרשן בפרשנות ומעיינים בכמה מקורות תלמודיים הדנים גם הם, מתוך עולמם, בחוסר יכולתו של לומד התורה לדעת את האמת "האחת" שלה (רוחמה וייס, אבנר הכהן).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים בחנו את התפיסות של הסטודנט ושל המנחה לגבי מתן משוב כתוב ולגבי מתן משוב בווידאו בקורסים המשלבים טכנולוגיה המחברים בין הוראה מקוונת להוראה פנים אל פנים עבור סטודנטים להוראה. לא נמצא הבדל מובהק בתפיסות לגבי העברת המשוב ולגבי איכותו בין הסטודנטים שקיבלו משוב בווידאו לבין אלה שקיבלו משוב כתוב. הראיונות שנערכו עם המנחה ועם הסטודנטים בסוף הסמסטר חשפו מספר הבדלים בשיטות המשוב של המנחה כאשר הם תקשרו באמצעות טקסט בהשוואה לווידאו. באופן כללי, הסטודנטים והמנחים מצאו שהמאפיינים של המשוב הכתוב אפשרו להם קבלת משוב מאורגן ויעיל יותר, בעוד המאפיינים של הווידאו עודדו תקשורת תומכת ושיחתית יותר (Borup, Jered ; West, Richard E ; Thomas, Rebecca, 2015).

  • סיכום

    ספר זה מביא בפני הקורא דיון מרענן על מחקר על הוראת הכתיבה. הספר מציע דרכים להפנמת מסקנותיהם של החוקרים באשר לעקרונות חשובים להוראת מיומנויות כתיבה לצעירים. מחברים רבים מתארים סינתזות של מחקרים שביצעו אחרים. מק'קן (McCann) משלב בטקסט אחד קוהרנטי וברור את הסינתזות האלה עם דוגמאות חינוכיות, שכה חסרות לעתים בספרים מסוג זה. ניכר כי הוא מבסס את דבריו על שעות רבות של צפייה בכיתות הלימוד, הן בתלמידים הן במורים, שבהן תיעד את האינטראקציות שהובילו לכתיבה טובה (Mary Louise Gomez).

  • מאמר מלא

    בניגוד אולי למקובל לחשוב, לא רק חרדים וערבים מסרבים לעמוד בצפירה בטקסי יום הזיכרון לשואה ולחללי מערכות ישראל – ויש גם יהודים חילונים הנוהגים כך. לטענתם, מערכת החינוך משתמשת בזכר השואה לייצר אזרחים צייתנים ולטפח בהם מיליטריזם חסר גבולות. העמידה בצפירה נראית להם כחלק מאינדוקטרינציה לאומנית קיטשית. במאמר זה טוען הכותב כי השבעה וטקסים דומים לה בתרבויות רבות אחרות הם דרך ממוסדת להפוך אובדן פרטי לאובדן ציבורי. השבט נוטל חלק בצערו של היחיד, ובכך נוטל משהו מכאבו. זוהי ההצדקה העיקרית לקיומם של ימי זיכרון, כמו יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. לפי המאמר, דווקא על מי שמקדש את הסולידריות בין בני האדם לעמוד בצפירה ובכך לבטא את השתתפותו בצערם של בני המשפחות השכולות.

  • לינק

    תובנות שמעלה ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו לגבי קריאה והבנה של טקסטים דיגיטליים. שאלת הפער בהבנה בין טקסט מודפס לבין טקסט דיגיטאלי היא היבט נוסף של הוויכוח סביב השאלה האם הסביבה הדיגיטאלית (ובמיוחד האינטרנטית) פוגעת ביכולת שלנו לקרוא טקסטים ארוכים (או אקדמיים). . וילינגהם מציין שמחקרים דווקא מראים שההבנה בעקבות קריאת טקסטים לימודיים דיגיטאליים איננה שונה מזאת של קריאת טקסטים. צריך להיות לנו ברור שהציפייה שנוכל לזרוק תלמידים לתוך ים הדיגיטאליות ולצפות שהם יוכלו לשחות בו איננה מציאותית.

  • לינק

    במאמר זה עוסקת המחברת בהיבט אחד של ההוראה – קריאה ופרשנות של טקסטים עיוניים. היא מבקשת לטעון שהוראה משמעותית של טקסטים אפשרית, ואף שניתן להכשיר מורים לקראתה. הוראה משמעותית של טקסטים על פי תפיסתה היא הוראה שבה הרעיונות המצויים בטקסט מקבלים משמעות עבור הלומד, מהווים נדבך בהתפתחותו האינטלקטואלית והרגשית ומסייעים לו בפיתוח זהותו והשקפת עולמו ( ענבר גלילי שכטר ).

  • לינק

    הוראת הסיפור החסידי מחייבת ידע היסטורי של הבנת תהליכים חברתיים שהתרחשו בעם ישראל במאה ה-18 במזרח אירופה. ההוראה מפגישה את הלומד עם הווית חיים מופלאה שנשתמרה במפעל ספרותי אדיר של מאות ספרים. הוראת הספרות החסידי חושפת את הסטודנט לגילוי רעיונות ולתוכן משמעותי שמקורם בארון הספרים היהודי. עושר רעיוני זה עשוי לעורר בשומע יחס של הערכה לעולם הרוחני של עם ישראל שממשיך אלפי שנים לדבוק בערכים מוסריים של טוהר המידות האישי ונתינה לזולת ללא תמורה. זהו לימוד משמעותי שמפגיש את הלומד עם חוויות קיומיות, עם הבנה עמוקה לנפש הזולת, עם היכולת לתת מעצמך לזולת, להיטיב עמו ולשמחו ( דינה לוין).

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר שנערך כדי לקבוע אם ספרי לימוד אלקטרוניים ניידים (e-textbooks) יגבירו את ההנעה של הסטודנט באוניברסיטה לקרוא על ידי הגברת אסטרטגיות הלמידה הקוגניטיביות והוויסות העצמי של הלמידה (Amanda J. Rockinson-Szapkiw, Jillian Wendt & Rebecca Lunde, 2013.)

  • לינק

    ערב עונת המבחנים, אתר Time פרסם מחקר חדש הבוחן את השיטות האפקטיביות יותר והאפקטיביות פחות ללימוד טקסטים. רבים מאיתנו לומדים טקסטים באמצעות קריאה וסימון חלק מהטקסטים ברקע צבעוני מדגיש (או בעברית צחה – "למרקר" את הטקסט). המחקר מדרג את השיטה הזו כהכי פחות אפקטיבית ללמידה ולזיכרון, למרות שהיא אחת הפופולריות ביותר בקרב הלומדים. המחקר ממליץ לנו לקרוא את הטקסט כמה שיותר פעמים ובהפרשי זמן גדולים ככל שניתן בין קריאה לקריאה, ובעיקר לנסות לשאול את עצמנו שאלות על הטקסט מבלי לקרוא אותו ואז לבדוק אם ענינו נכון על השאלות של עצמנו.

  • לינק

    לקליטה טובה בכיתה א' יש משמעות רבה, כך גם לבחינות הבגרות בתיכון, אבל לפי מחקר אמריקני דווקא כיתה ג' היא הנקודה הקריטית ביותר בלימודים, ועלולה לגרור קשיים רבים בהמשך. הסיבה: בשלב זה הילדים לא רק מתרגלים את מיומנות הקריאה, אלא מתחילים לדלות מידע מטקסטים. "צריך לתגבר ילדים מתקשים בכיתה זו", אומרת החוקרת. בטור שכתבה עבור מגזין טיים, מסבירה חוקרת וסופרת מוכרת בארה"ב, אנני מרפי פול, שספרה הבא "מבריק – המדע שמאחורי החוכמה" עוסק בנושא זה בדיוק, מדוע דווקא כיתה ג' היא משמעותית כל כך. לפי פול, העניין קשור בעיקר ביכולות קריאה ועיבוד מידע. בכיתה ג', מסתבר, יפסיק הילד לקרוא בטקסט את הסיפור הכללי, ויתחיל לדלות מהמילים אינפורמציה (נטעלי גבירץ) .

  • לינק

    האודיסאה של הטקסט: פרשיות בתולדות מושג הטקסט בתרבות המערב". הספר מכסה נושאים הנוגעים לחינוך בכל פרק, ובעיקר, הטקסט בבית הספר, מיתוס מהפכת הדפוס, הטקסטים הרב-ממדיים, הטקסט בחשבון ובמתמטיקה (לא רק הנוסחאות!!), ועד לרעיון המחשב. לאיזו מטרה נוצר האלפבית ומדוע אין להמצאת האלפבית קשר אל ציורי הסלע המפורסמים? מה זה בעצם טקסט אלפביתי? כיצד השפיעה מהפכת הדפוס באמת על תרבות המערב? מה הייתה תרומתן של התרבות היהודית והתרבות הערבית לתרבות המערב? מתי הנצה המהפכה המדעית ומה הקשר שיש לה למושג הטקסט? מדוע קשה כל כך ללמוד חשבון ומתמטיקה, ללא שום קשר לדרכי הוראתם? הקורא מוזמן אפוא להרפתקה כפולה ומשולשת: גם ללוות את מושג הטקסט בהתפתחותו בתרבות המערב, ממש עד לכניסת המחשב לחיינו, גם להכיר מספר חיבורים וקשרים מעניינים בין אירועים ותרבויות, וגם להתמודד עם כמה מיתוסים נכבדים ביותר ולערער עליהם. ( יהושפט גבעון).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין