מורים והוראה

מערכת החינוך הישראלית נוסדה בשנת 1948 עם הקמת המדינה היהודית. מאז התרחשו 15 רפורמות במטרה לשפר מערכת זו, כולל את תנאי ההעסקה של המורים. חוקרי חינוך שבחנו רפורמות אלה מבחינים בין שינויים גלובליים ומקומיים, המכונים גם שינויים מסדר ראשון או מסדר שני. כך למשל, השינוי שהוצע על ידי ועדת דברת נחשב לשינוי מהסדר השני, משום שניסה לשנות את תשתית המערכת, את חזונה ואת האידיאולוגיה שלה. ועדת דברת, שכונתה 'כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל', ביקשה ליזום את הרפורמה הגדולה והמקיפה ביותר במערכת החינוך בעשור הראשון של המאה ה-21. רפורמה זו כללה סדרה של המלצות ארגוניות, פדגוגיות, מבניות ותקציביות, אך יישום ההמלצות היה כרוך בהוצאה תקציבית גדולה, שהממשלה לא אישרה. לפיכך, מרבית ההמלצות מעולם לא יושמו.

ד"ר אלונה פלג, ראש התוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, הוזמנה להתארח בפודקאסט תו חינוך כדי לשוחח על הדברים ולהסביר: מדוע חשוב לטפח תקשורת בין מורים לבין הורים? כיצד נכון להתנהל מול הורים זועמים? ומהם הקשיים העיקריים שעולים בתקשורת בין הורים לבין מורים? מראיין: ד"ר ברק בר-זוהר.

תצפיות שנערכו במשך שלוש שנים בחטיבות ביניים בקליפורניה מלמדות כי הענקת סמכויות מנהיגותיות למורים מתחילים ורתימת הרוח הרעננה שהם מביאים עמם להוראה עתידות לתרום במגוון מישורים. במקרה זה, נרשם שיפור מבחינת שימור מורים, צמיחה מקצועית, הישגיות תלמידים, יעילות ארגונית ואווירה בית ספרית. בנוסף, במהלך התצפיות, זיהה צוות המחקר ארבע דרכים מיטביות לטפח מורים חדשים, לקלוט וללוות אותם בתחילת הקריירה, למקסם את הפוטנציאל המנהיגותי שלהם ולנווט את מסלולם המקצועי.

הוראה חוץ-בית-ספרית לצורך הקניית מיומנויות המאה ה-21 אינה נלמדת בהכרח במוסדות ההכשרה להוראה או בסדנאות הפיתוח המקצועי. וחבל שכך, משום שזו חיונית ומצריכה הדרכה והכוונה. לכן, צוות המחקר קורא להכשיר מורים לגישה פדגוגית זו, בעיקר בחטיבה העליונה, ולספק למתכשרים עצמם חוויות רפלקטיביות ופדגוגיות של למידה חוץ-בית-ספרית באתרי מורשת, בחללי תעשייה, במוזיאונים, בספריות ובמרכזים מדעיים.

מחקר זה מצביע על שיעור הנשירה הגבוה המאפיין את כוח ההוראה בכלל ואת המורים המתחילים בפרט. ממצאים מדאיגים אלו מחייבים את קובעי המדיניות לאתר אסטרטגיות לטיפול במורים ללא הכשרה מלאה, בנשירת מורים איכותיים ובשימור ההון האנושי. בנוסף, יש להציע למורים מוכשרים ומלומדים תגמול הולם ותחושת סיפוק מהעבודה ולצמצם פערי שכר בין מורים מתחילים לבין מורים ותיקים. למעשה, כיום, עזיבה של מקצוע ההוראה היא פשוטה עד כדי כך, משום שכל מורה יודע שדרכו חזרה למערכת החינוך סלולה עבורו – אם רק יתחרט ויביע רצון לשוב.

קהילה מקצועית לומדת היא קבוצה של אנשי מקצוע הבוחנים באופן משותף את הידע והפרקטיקות שלהם ודנים בהם, למטרת שיפור מקצועי. מודל הלמידה בקהילה מקצועית לומדת מבוסס על שיח ועל חקר של עמיתים סביב סוגיה או אתגר שנבחרו על ידם, באמצעות כלים מובנים המבטיחים את איכות ושיטתיות הלמידה. לא כל קבוצת למידה או עניין מקצועית היא קהילה מקצועית לומדת. בשונה מחלק מהמודלים של פיתוח מקצועי, בקהילות מקצועיות לומדות מושם דגש במיוחד על השתתפות ומעורבות גבוהה של חברי הקהילה ועל הפן היישומי. בניגוד לתהליכי למידה מסורתיים, הידע בקהילה הוא תוצר של חקר ועיבוד משותף של ההתנסות המקצועית, למטרת שינוי של פרקטיקות העבודה.

ליסה וואטס-לוטון היא מורה ומחנכת ותיקה בכיתות א'-ד' בלוס אנג'לס, והיא אחראית על פיתוח תוכנית הלימודים במתמטיקה במחוז. במאמר זה, היא מציגה ומציעה מתכונת לשיעורי חשבון עשירים, חווייתיים, מלהיבים ומאתגרים בבית הספר היסודי.

מאמר זה בוחן ומציג דרכים נוספות לייעל את חוויית הלמידה ולהתאים את ההרצאות לדור הלומדים הנוכחי. לפיו, יש לראות בהרצאות מרכיב אחד מתוך תהליך הוליסטי של למידה, ולא כפורמט בלעדי של הוראה מבוססת מרצה. בנוסף, אפשר לאתר דרכים להקל על המרצים עם חובות ההוראה. לדוגמה, באמצעות הרצאות מקוונות או שיתוף תלמידי מחקר, עוזרי הוראה או הסטודנטים עצמם במתן ההרצאות.

הספר מלמידת מורות לביצועי הוראה: מורות חדשות בסביבות הוראה מגוונות מספק מבט מגוון ומרתק מהשדה על האופן שבו מתרחשת בפועל למידת המורה בשנות ההוראה הראשונות, על ערוצי הלמידה, הדמויות המשפיעות והמכשולים העומדים בפני הלמידה. הקובץ מציג מידע ראשון מסוגו על הקשר בין דרכי הלמידה המקצועית בשנות ההוראה הראשונות של המורה ובין ביצועי ההוראה שלה בפועל, כפי שהעריכו אותם מנהלי בתי ספר ומעריכים חיצוניים.

המעבר מבית הספר היסודי לחטיבה נחשב למטלטל, משום שהתלמידים נמצאים בשלב פגיע, מלחיץ וסוער בתהליך התבגרותם. לא בכדי, בהשוואה ליסודי, נהלי המשמעת נוקשים בהרבה, יותר אנשי צוות אמונים על אכיפתם, התלמידים באים במגע עם יותר מורים ומקצועות לימוד וממוצע הציונים השכבתי צונח. כאמור, במקרים של בעיות התנהגות מצד התלמידים, נוטים רוב המורים להגיב באסטרטגיות משמעת של ענישה. אולם, תגובתם השלילית או התוקפנית עתידה להסב יותר נזק, מאשר תועלת מבחינת הצלחתו האקדמית הצפויה של התלמיד. אם כך, האסטרטגיה הנכונה לבעיות התנהגות צריכה להיות מגובה מראש על ידי הדרגים הבכירים ולהתמקד בנהלים נוקשים ואכיפתם בפועל, הצבת ציפיות ברורות וטיפוח אקלים בית ספרי מכיל ובטוח.

כמעט בלתי-אפשרי להפוך את הזירה הבית ספרית לחפה מלחצים. לכן, הדרך הפרקטית והיעילה ביותר עבור מורים להתמודד עם לחץ, היא למעשה, פנימית. עליהם לבנות חוסן מנטלי ולרקום רשת תומכת וחיובית של מערכות יחסים. כמו כן, מוטב להם לדאוג לבריאותם הנפשית, למצוא דרכים להפחת מוטיבציה ולהיות מודעים רגשית. למעשה, שורש הבעיה הוא שמורים לא תמיד יודעים או מוכשרים ליישם אסטרטגיות של טיפוח חוסן ולשם כך הם זקוקים לעזרה.

תלמידי כיתה ג' עתידים להגיב בהתלהבות רגשית, חברתית ואנרגטית לפעילויות פיזיות במהלך שיעורי מתמטיקה. לא רק שמערך שיעור כזה מסייע במניעת יושבנות, הוא גם מקדם למידה מעמיקה ומטפח שיתופי פעולה. לא מן הנמנע, שיפותחו בעתיד הקרוב מערכי שיעור דומים במקצועות מדעיים נוספים, כגון פיזיקה. לשם כך, חשוב יהיה לגבש ולכתוב מערכי שיעור ותוכניות לימודים פרו-אקטיביים ולצייד מתכשרים להוראה ומורים מכהנים בכלים להטמעת פעילויות פיזיות בשיעורים שאינם חינוך גופני. זאת, ניתן לעשות באמצעות קורסים ייעודיים במעמד ההכשרה וסדנאות פיתוח מקצועי בהמשך הקריירה.

ממצאי מחקר זה תומכים בתיאוריה לפיה שיפור האקלים הבית ספרי צפוי לסייע בשימור מורים. זאת, ניתן להשיג בעיקר בעזרת הקפדה על משמעת תלמידים, הנהגת נורמות התנהגותיות, סיפוק הצרכים והמשאבים להם זקוקים המורים וטיפוח הקולגיאליות בקרב חברי הסגל. עם זאת, נשירת מורים היא תהליך טבעי, ויתכן כי בלתי-נמנע, וגם בבתי הספר הטובים ביותר יכול לעמוד על שיעור של כ-20% בשנים הראשונות בהוראה.

בשונה ממחקרים המצדדים בתוכניות התערבות חודשיות או ארוכות טווח למניעת אלימות בית ספרית, ממצאי מחקר זה גורסים כי התערבות זריזה ואינטנסיבית בת חמישה ימים הינה יעילה עבור תלמידים צעירים. בנוסף, להימצאותו של המורה בקרבת מקום יש השפעה מכרעת על מניעת אלימות, בעיקר מילולית. שכן, המורה נתפס כדמות אחראית, מנהיגותית וסמכותית אשר משרה ביטחון, תורם לאווירה הלימודית ומסוגל, במקרה הצורך, לתווך לתלמידים מידע מורכב וליישב סכסוכים בצורה נבונה ורגועה.

בעתות חרום, בתי הספר עוברים ללמידה מרחוק והתלמידים נאלצים לבהות שעות במסכים, להימנע מהגעה לבית הספר ולוותר על מפגשים חברתיים. אלו הם, למעשה, זמנים בהם מחנכים ומורים צריכים להסתמך על למידה חברתית-רגשית ביתר-שאת. שכן, השבועות הממושכים בבתים עלולים לייצר פחדים, חרדות או טראומות ארוכות-טווח בקרב התלמידים. אבל, לעיתים קרובות, המורים נדרשים ליישם פרקטיקות חדשניות של למידה חברתית-רגשית מבלי הכשרה פדגוגית או תמיכה שוטפת והולמת בזמן אמת.

המסקנה העיקרית של המחקר היא שמורים לתלמידים מחוננים זקוקים לתמיכה בפיתוח ידע כיצד ליישם מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ותכנים פדגוגיים טכנולוגיים לשיפור הוראתם בתכניות לתלמידים מחוננים. שנית, מורים של תלמידים מחוננים, כמו גם מורים של תלמידים רגילים, שהשתתפו בהשתלמות מקצועית דיווחו על עלייה בידע בהוראת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה

מערכת החינוך יכולה לצמצם את נשירת התלמידים באמצעות שיפור שכר המורים. מנקודת מבט כלכלית, תלמידים הנושרים מבית הספר התיכון מרוויחים בדרך כלל שכר נמוך מאחרים, תורמים פחות מסים ועולים יותר בהוצאות ציבוריות מאשר אלה שהשלימו את לימודיהם בבית הספר התיכון

מורים, מחנכים ומנהלים מוצאים עצמם חסרי-קול בבואם לדון בבעיות אקטואליות מורכבות והרות-גורל, כמו בחירות פוליטיות, עוינות בין ימין לבין שמאל, זכויות מיעוטים או התמודדות עם טרור. על רקע זה, ועל בסיס שורת מחקרים וראיונות עומק עם מחנכי כיתות מנוסים, פריט אקדמי זה מציג ומציע אסטרטגיות לניהול דיון פוליטי טעון בכיתות החינוך העל יסודי.

מהי מהות הקשר בין העבודה לבין החיים האישיים? הספר המשכיות ושינוי – גמלאיות שלא פרשו מציע תשובות לשאלה הזו מנקודת הראות של פלח ייחודי בקבוצת גיל שהעניין בה הולך וגובר עם העלייה בתוחלת החיים: הגיל השלישי. קבוצה של תשע נשים בגיל פרישה, נשות אקדמיה, חוקרות, מרצות וקלינאיות – קיימה  לאורך כעשר שנים מפגשים חודשיים שנדונו בהם שאלת הפרישה, והקשר בין העבודה והחיים. מתוך המפגשים הללו, נולד ספר. השיח בקבוצה אפשר למשתתפות עיבוד משותף של סיפורי חייהן, עד לגיבושו של כל סיפור חיים לפרק אישי בספר זה.

לפי 112 מורי כיתות א' מאוסטרליה, סין, פינלנד, יפן וספרד, חיזוק המיומנויות הרגשיות של הילדים הן קריטיות עבור ההסתגלות בבית הספר היסודי והצלחה בלמידה בכיתה א', אפילו יותר מאשר הוראת התכנים הפדגוגיים. בנוסף, לאורך ימי ההסתגלות הראשונים, המורים דיווחו על שלל בעיות התנהגותיות, כגון: אנוכיות-יתר, חוסר ויסות רגשי, היפר-אקטיביות, התרגשות-יתר וחרדתיות, כמו גם על הבדלים ניכרים בכושר ההסתגלות של התלמידים.