מורים והוראה

במערכת החינוך היא עניין מורכב והדרך הטובה ביותר לעשות זאת אינה על ידי קידום הוראה שאפתנית הנוגעת ליחידים בלבד אלא בהצבת יעדים נמוכים יותר הנוגעים לכל העוסקים בתחום. דוגמה מעניינת מעולם הרפואה עשויה להאיר נקודה זו. הדוגמה קשורה לשיטות מיילדות. עולה שהניתוח הקיסרי החליף כמעט לחלוטין את השימוש במלקחיים במקרים של סיבוכים בלידה, למרות שהשיטה האחרונה אינה פחות טובה ולעיתים אף עדיפה. הסיבה לכך היא שבשימוש במלקחיים נדרשת גם מיומנות מקצועית גבוהה יותר וגם הלימוד שלה מורכב יותר. יתרה מזאת, למרות שבידי המומחה השימוש במלקחיים עשוי להיות מתאים יותר, ניתוח קיסרי נמצא אמין יותר כאשר בוחנים זאת בהקשר של כל הרופאים במקצוע. במאמר מובאת במלואה האנלוגיה לתחומי החינוך ( לפסטיין, אדם, ג'וש, גלייזר ).

המחקר עוסק בתחרויות בין-צוותיות מקוונות בשיפוט עמיתים שהתקיימו במסגרת לימודים במכללה. בתחרויות סטודנטים הגישו תוצרים דיגיטליים.ניהול התחרויות נתמך על ידי סביבה מקוונת שמיועדת לתכנון וניהול פעילויות שיתופיות מקוונות. כיוון שתחרויות בין-צוותיות בשיפוט עמיתים הינן יעילות במיוחד בקידום הלמידה, ולמרות זאת, כמעט ולא נעשה בהן שימוש בחינוך הגבוה – מטרת המחקר היתה להתחקות אחרי התחושות של סטודנטים כלפי חווית הלמידה, בנסיבות הייחודיות הללו, שבפוטנציה עשויה להיות כרוכה בלחץ רב. המחקר התבצע עם מדגם של 85 סטודנטים לתואר ראשון בשני קורסים שונים. נמצא מתאם גבוה בין הערכות העמיתים להערכות המרצה ( דן כהן -וקס, מיקי רונן, רונן המר) .

בהרצאה מרתקת בכינוס TED דיאנה לאופנברג משתפת את ניסיונה עם תלמידי בית ספר. היא טוענת בזכות ההתנסות בלמידה חווייתית וכן במתן לגיטימציה לתלמידים לעשות שגיאות. אחד הדברים החשובים שהיא רואה היא לא רק הלמידה עצמה אלא מעקב של התלמידים עצמם אחרי תהליך הלמידה שלהם, בין השאר דרך ביצוע שגיאות וניתוחן. בחלק מתהליכי הלמידה צריכים לאפשר לתלמידים גם להיכשל וליצור אצלם מודעות שמותר להיכשל אבל אפשר לנסות שוב בהצלחה. כל התהליך הזה מחייב את המורה לתת לתלמידים להתנסות בלמידה פעילה ומבוססת פרויקטים ואז הם גם יקראו את החומרים ויעמיקו בהם. אם לא תהיה העצמה של התלמידים בחינוך לא תהיה למידה משמעותית ובתי ספר ימשיכו לדעוך כפי שאנו רואים בתקופה האחרונה (Diana Laufenberg)

צבי לירז, לוחם גרילה עתיר ניסיון ופציעות, מנסה שוב להכניס את שיטת ההוראה שלו, המבוססת פרויקטים, לבתי הספר. בסיבוב הזה הוא עובד בשיתוף מלא עם הממסד החינוכי . השיטה של לירז שייכת למשפחה חינוכית גדולה שעולה ושוקעת במחזוריות קבועה, ובכל פעם בשם אחר. פעם קראו לה שיטת הגילוי, אחר כך שיטת החקר, אחר כך קהילת חקירה, קהילת למידה וקהילת חשיבה. היום קוראים לה "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning); והיא חוזרת. אחרי שני עשורים של חינוך שמרני, חינוך שהתרכז בהערכה ומדידה – בבחינות, ( חיה סדן ) .

המאמר מביא סקירת ספרות מחקרית בנושא של התמדה או נשירה של מורים מתחילים. נשירת מורים מתחילים הוא עניין כלכלי, חברתי וחינוכי במדינות רבות. לרוב תוכניות קליטה, ובהן חונכות, נתפסות ע"י קובעי מדיניות בדרגים שונים כפתרונות מקובלים ומובנים מאליהם לבעיה זו. מטרת הסקירה היא לבחון את הבסיס המחקרי הקיים התומך בתוכניות וביוזמות בתחום זה, וכן אם הוא מהווה חלק משיקולי הדעת של קובעי המדיניות (Long, J., et al., 2012).

המחבר, בריאן האריס, משתף את הקוראים בארבע דרכים פשוטות אך אפקטיביות להתמודדות עם שיבושים ואי-סדר בכיתה מתוך ספרו החדש, "75 פתרונות מהירים וקלים לשיבושים נפוצים בכיתה" (Bryan Harris, 2012).

עבודה זו חוקרת את ההשפעה של יצירת קבוצה הטרוגנית המובלת על ידי מורה על עבודת הצוות של הסטודנטים, בהתבסס על סגנונות הלמידה של הסטודנטים. חמישים סטודנטים ותיקים בעלי תואר ראשון השתתפו בקורס שהתבסס על הפרויקט וכלל שני מאפיינים ארגוניים עיקריים: ראשית, מערכת רשת (PEGASUS) שפותחה כדי לסייע לסטודנטים לזהות את סגנונות הלמידה שלהם ולחלק אותם לקבוצות הטרוגניות.שנית, פגישות של סיוע לקבוצה הוצגו כטכניקה לעזור לסטודנטים לחשוב על התכונות החזקות/חלשות שלהם ולהשתמש בתפקידים המתאימים בקבוצה (Kyprianidou, Maria; Demetriadis, Stavros; Tsiatsos, Thrasyvoulos; Pombortsis, Andreas).

תומאס קיין (Thomas Kane), פרופסור לחינוך וכלכלה, דיבר ב- Graduate School of Education על הממצאים העדכניים ביותר של פרויקט "מדידות של הוראה אפקטיבית". הפרויקט, שהושק בשנת 2009, נתמך על-ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס" והובל על-ידי קיין, הוא המאמץ הגדול ביותר מסוגו לאסוף תצפיות בוידאו, תפיסות של תלמידים והערכות לגבי הישגי התלמיד והידע של המורה (Colleen Walsh).

תהליך ההעצמה נקבע על ידי הנסיבות והאירועים המתרחשים בחיי הפרט (במקרה זה המורה), והוא קשור לשינויים שעובר הפרט מהיותו אדם פסיבי להיותו אדם אקטיבי, יחסית. רכיבי תחושת ההעצמה מבטאים תהליכים פנימיים וחיצוניים שעובר הפרט בתפיסת עצמו ובהתייחסותו לסביבתו.

המורה והמחנכת אורנית פרידמן מתארת את הסביבה הלימודית המקוונת מבוססת Google Site אותה תכננה לצורך למידה עצמית בבית ולא בכיתה. כותבת אורנית בבלוג שלה : "לקחתי החלטה אמיצה מאוד והטלתי את האחריות ללמידה של נושא "חוק וחברה" על תלמידיי, כשהם למעשה נדרשים להיכנס אל הקישור של אתר היחידה וללמוד את הנושא באופן עצמאי תוך ליווי שלי ובדיקת המטלות הנדרשות ביחידה. אני מדגישה שנושא זה כלל לא נלמד בכיתה, ובמקרים בהם עלו שאלות או בעיות הן הועלו בסביבת הקבוצה של הכיתה ב- Facebook שם יכלו יתר התלמידים ללמוד אף הם משאלות חבריהם ( אורנית פרידמן).

במסגרת מוסד המחקר של פרקטיקה מקצועית, למידה וחינוך באוניברסיטת Charles Sturt חוקרי הכשרת מורים נענו להזדמנויות שנוצרו ע"י "המפנה הפרקטי" המאפיין תאוריה עכשווית מסביב לעולם ובין דיסציפלינות והפעילו תוכנית בתפישה אחרת של ההתנסות המעשית. החוקרים עובדים יחד ובמקביל, ובודקים דרכים שבהם ניתן לנצל את תשומת הלב המחודשת לתיאוריות של פרקטיקה בהכשרת מורים. מטרתם היא לבנות תיאוריות חדשות שניתן יהיה לבסס תוך שהם מקיימים אינטראקציה בתוך וסביב החינוך הגבוה, מדיניות החינוך בבתי הספר ומסגרות רגולטוריות. מסגרות רגולטוריות עלולות ליצור אילוצים ולהתוות החלטות קוריקולריות בהכשרת מורים, הן גם עלולות להתוות את הפרמטרים החברתיים והבין-אישיים של השדה שבו אנו מתנסים כמורי מורים כיום.

ג'יי הורוויץ העלה לדיון בבלוג המרתק שלו סוגיה מעניינת הנוגעת לשימוש הטכנולוגי של קליקרים בהרצאות בכיתות ובהרצאות . הוא מתייחס למאמרון של לארי קובן אשר כתב על תחושת הדז'ה וו שהתעוררה אצלו כאשר הוא צפה לאחרונה בשיעור מתמטיקה שבו המורה נעזרה בקליקרים. קובן הסביר שהמורה חילקה קליקרים לתלמידים וביקשה מהם להשיב על שאלת רב-ברירה שהופיעה על הלוח הלבן האינטראקטיבי בקדמת הכיתה. כותבת ג'יי הורוויץ בסיכום המאמרון שלו: "כדי שמספר רב של מורים ימצאו דרכים לשלב את השימוש בקליקרים לתוך פדגוגיה מוצלחת, אנחנו זקוקים להרבה מאד מורים שמשתמשים בהם בצורה סתמית. ואולי נצטרך גם להפרד מהציפייה שכלים טכנולוגיים – קליקרים, טבלטים, או מה שעוד עתיד להופיע, ישנו את החינוך. בסך הכול הם יהוו את הבסיס שעליו חלק מהמורים יצליחו להביא ללמידה משמעותית.

המחקר, שנערך על ידי הכלכלנים ראג' צ'טי וג'ון נ.פרידמן מאוניברסיטת הארוורד וג'ונה א.רוקוף מאוניברסיטת קולומביה בחן מספר גדול של תלמידים לאורך תקופה ארוכה ואיפשר בחינה מעמיקה על השפעת איכות המורה על התלמידים לאורך זמן. במסגרת המחקר, פנו החוקרים לבדוק את השאלה אם הערך המוסף הוא באמת אינדיקטור טוב לבדיקת איכ ות המורה. מורה אחד עלול להעלות ציוני תלמידים באופן מכוון, בהשפעת הרקע הסיוצו-אקונומי שלהם, או בהשפעת הרגלי הלימוד הקודמים שלהם – פרמטרים שקשה להבחין ביניהם.

הרעיון המרכזי מאחורי הלמידה ההפוכה, "הוא שהמורים יכולים להיות זמינים כאשר התלמידים זקוקים להם ביותר. " אם אני מרצה במשך 30 דקות בשיעורי הכימיה שלי, נשארות לי בערך 20 דקות להקדיש לשיעורי בית ולתת לתלמידים זמן להתחיל עם השיעורים". בשלב הזה, , התלמידים נשארים גם להתמודד לבדם עם שיעורי הבית שלהם וגם צריכים לחזור למחרת לכיתה לצורך לימוד חומר חדש. ואז הסתבר, כמו לרבים מאתנו אנשי החינוך, כי תלמידים רבים בוחרים שלא לעשות כלל את שיעורי הבית שלהם או נוטים לוותר לעצמם ברגע שהם נתקלים במשהו שקשה להם להבין.הלמידה ההפוכה, לעומת זאת, היא סגנון שמחייב את התלמידים להיות מעורבים יותר בתהליך הלמידה. ( גילה בן הר)

Academy הוא ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום. הארגון נוסד ב- 2008 בעמק הסיליקון שבקליפורניה. באתר אפשר למצוא למעלה מ-2700 הרצאות וידיאו , תרגילים ומטלות במגוון נושאים: מתמטיקה, בנקאות וכספים, ביולוגיה, כימיה , פיסיקה, מדעי המחשב, אסטרונומיה, כלכלה, היסטוריה וגם פתרון בעיות ב- GMAT . סרטוני וידיאו אלה נגישים חופשי לכול . ההרצאות באתר מתורגמות ל-10 שפות כולל לשפה העברית . פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית שאותו מוביל פרופ' עמנואל גרינגרד מהמחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר מבוצע על ידי שנקר, בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, בשיתוף עם מכון דוידסון לחינוך מדעי ובחסות איגוד האינטרנט הישראלי: בימים אלו עלה לאוויר אתר האינטרנט, בו מופיעים כבר 48 סרטוני ווידאו מדובבים לעברית. אפשר למצוא שם הרצאות בנושאים: חשבון יסודי, קדם אלגברה, אלגברה, קדם חדו"א, חדו"א.

הואיל וידע תוכן פדגוגי (pedagogical content knowledge) כולל ידע של מורים לגבי כיצד תלמידים לומדים, או שאינם מצליחים ללמוד, נושא ספציפי, הפיתוח של ידע תוכן פדגוגי הוא מטרה חשובה שיש להתמקד בה בתכניות התפתחות מקצועית. ספרות המחקר מצביעה בבירור על הטבע המורכב של ידע תוכן פדגוגי כצורה של ידע מקצועי של מורים שהיא מאוד ספציפית מבחינת הנושא, האדם, והסיטואציה. הדבר מרמז על כך שתכניות התפתחות מקצועית המכוונות לפיתוח ידע תוכן פדגוגי של מורים אינן יכולות להיות מוגבלות לאספקת מידע למורים, כגון דוגמאות של הוראת מומחה של הנושא. במקום זאת, תכניות כאלה צריכות להיות בקשר הדוק עם הפרקטיקה המקצועית של המורים ( Van Driel, J. H., & Berry, A) .

המאמר עוסק בהערכת הכישורים של מתכשרים להוראה בגישה של הערכה מבוססת-ביצוע. החומר נאסף במשך שנתיים (2007 -2009) ממתכשרים להוראה ומהמדריכים הפדגוגיים (supervisors) שלהם בתוכנית הכשרה שכללה את הערכת בצוע המורה של קליפורניה (PACT) ככלי הערכה. המטרה הייתה להשוות בין הניבוי של המדריכים הפדגוגיים לגבי רמת הכישורים והידע של כל מתמחה לבין הציון שקיבלו בפועל בעקבות ה-PACT. המדריכים הפדגוגיים ניבאו ציונים עבור הסטודנטים שלהם ואחר כך קיבלו את מטלות הסטודנטים להערכה (Sandholtz-Haymore, J., & Shea, L.M).

המרצה והמומחה ליישומי מחשב אודי מלכה מדווח על הניסיונות שלו לשלב אלמנטים של משחק מתוקשב רציני במהלך ההוראה והלמידה של הסטודנטים שלו. הפרויקט האחרון של התלמידים ושלו הוא עדיין בגדר פיילוט ונקרא "משחק – ידע – חוויה". התמשחקות (Gamification) הוא תחום שבו משלבים אלמנטים שונים של משחק ביישומים מתוך העולם האמיתי (אלמנטים כגון: ניקוד, מעבר שלבים, בונוסים וכו) . הפרויקט "משחק – ידע – חוויה" הוא ניסיון להפוך קורס שלם למשחק ! התלמידים בקורס אינם משחקים במהלך השיעורים. התלמידים מבצעים מטלות כמו בכל קורס. התנהלות הקורס והדרך שבה התלמידים צוברים נקודות (ציון) היא כמו במשחק. בכל רגע נתון התלמידים יכולים לגלוש לאתר האינטרנט "משחק – ידע – חוויה" ולראות את הניקוד שלהם ואת של חבריהם. המטרה היא לאפשר לתלמיד לשחק, להשיג את מירב הנקודות, להגיע לקצה גבול היכולת שלו וגם לאפשר לו ברמה מסוימת לשחק מול מתחרים (תלמידים אחרים בכיתה) על מנת להכניס למשחק גם פן תחרותי ( אודי מלכה).

טענת הכותבים היא שתהליך הבנייה-בשיתוף ((co-constructing של זהות הוא נושא מחקרי המאפשר טווח רחב של תובנות חדשות בדבר נתיבי התפתחות הזהות: האפשרות שמורים יבנו זהות מקצועית המנוגדת לערכיהם האישיים או המקצועיים, או – זהות "אותנטית" יותר שהיא זהות הנוגדת שיח פרפורמטיבי המאמר נסמך על מגוון של זוויות ראיה עיוניות בנושא של בניית זהות מקצועית של מורים חדשים. הוא מתמקד במיוחד בהשפעה של התרבות הפרפורמטיבית של ניהול וויסות עבודת המורה שפשתה במערכות חינוך לאומיות רבות. בעוד שתפקידי האינטראקציות עם עמיתים מקצועיים והנהלות בבית הספר הפרפורמטיבי נחקרו רבות, תשומת לב מועטה יותר הוקדשה לתהליך של בניית זהות תוך כדי קיום אינטראקציות בין מורים חדשים לבין תלמידיהם. בעוד שבתי ספר מנהלים את עבודת המורים על פי התרבות הבית ספרית, הרי שההוראות וההנחיות הפרפורמטיביות החיצוניות הם המניע הפוליטי המשמעותי ביותר המשפיע על בניית זהות המורה. ( Wilkins, C ).

קהיליות למידה מקצועיות מתקיימות מכמה סיבות. הסיבה המרכזית המתוארת במאמר זה הייתה לסייע לבתי ספר ליישם קוריקולום חדש במערכת החינוך כתהליך של הכנסת שינוי. השלב החשוב היה שלב ההסתעפות שבו חברי הקהילייה חשו חופש ללכת לכיוון שקהיליות בתי הספר שלהם רצו ללכת בו. משמעות החופש היתה שהם חשו מוכנים לנוע בדרכים עצמאיות יותר, לפנות לסגל שלהם ולתמוך בו ולא לפעול במסגרת הקהילייה בלבד, כדי להכניס את השינוי המצופה ( Edwards, F ).