מורים והוראה

זהו מחקר תלת –שנתי סיבתי-משווה (causal-comparative). הממצאים הכמותיים בו הצביעו על שיעורי צמיחה גבוהים בהישגים בקריאה. הנתונים האיכותיים הראו שהמורים תפסו את קהילייה הלמידה המקצועית כמשפיעה על דרכי ההוראה שלהם ועל הישגי התלמידים. המושג או הרעיון של "קהיליות למידה מקצועיות" צמח מעולם העסקים. ביישומו כאסטרטגיה לפיתוח מקצועי הוא יכול להוביל לשיפורים בתחומי הלמידה במהלך עבודה שיש בה שיתוף מקצועי וקבלת החלטות משותפת המבוססת על נתונים. מציאת המשוואה הנכונה לשיפור כל ארגון הוא מטלה קשה. עם זאת, תוצאות מחקר זה תומכות בכך שעבודה בקהיליות למידה היא חלק חשוב במשוואה ( Williams, D ).

מטרתו של מאמר זה היא להבהיר את התהליכים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה ולהעריך את האפקטיביות שלהם בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים ביפן. הנתונים הסטטיסטיים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים ביפן המוצגים כאן בפעם הראשונה, מדגימים את האפקטיביות של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (Chichibu, Toshiya; Kihara, Toshiyuki, 2013).

16 מורים רואיינו בשלבי קריירה שונים כדי לבחון את עמדותיהם ונכונותם לעסוק בהתפתחות מקצועית. מן הממצאים עולה שכוונה, ערך ונושא מבחינים בין מורים בשלבי קריירה שונים. עם זאת, מורים בכל שלב טענו שלכול מה שנלמד בהתפתחות המקצועית יש להוסיף מרכיב יישומי ושהתוכן צריך להיות רלוונטי לעבודתם. עמדות המורים הושפע גם מאילוצי זמן וכסף ומעניין האחריותיות ( Masuda, A.M., Ebersole, M.M., & Barrett, D ) .

בהרצאה בכינוס, שנערך במכון מופ"ת, הוצגה ע"י פרופסור מנוחה בירנבוים שיטת ההערכה המכונה הל"ל , שנועדה לקדם את הלמידה במהלכה (בשונה מהערכה המתקיימת בסיום הלמידה, שנועדה בעיקר למתן ציונים). פרופסור מנוחה בירנבוים התייחסה בהרצאתה לעקרונות המפתח של הל"ל ולמהלכי הפעלתה (מעגל הל"ל) הן כהערכה מתוכננת מראש והן כהערכה במהלך שיח כיתה. כמו כן, הייתה התייחסות לבעייתיות ביישום הרווח של הל"ל ורפלקציה לגבי המהלך החיוני לשם יישום מוצלח של הל"ל (מנוחה בירנבוים) .

הרצאתה של ד"ר הלנה קימרון התמקדה במאפייני קהילת למידה מקצועית בית -ספרית (בתי –ספר יסודיים) המסייעים לביצוע הל"ל איכותית בכיתה ובאלה הבולמים אותה. במהלכה הומחש הדמיון בדפוסי הל"ל בין הלמידה ברמת הארגון לבין הלמידה ברמת הכיתה ביחס לממדים שונים, כגון : היררכיה ; דיפרנציאליות) התאמה לצרכים ); אוריינטציה ללמידה ולחקירה; אחריות לשיפור; שיתופיות ופומביות; תחושת מסוגלות ועוד בנוסף, הודגם, מתוך חקר מקרה, כיצד קהילת למידה מקצועית בית -ספרית, המתפקדת ברמת איכות גבוהה, תורמת לקידום איכות ההל"ל בכיתה והוצע הסבר תאורטי ליחסי הגומלין בין שתי מערכות אלה. המחקר נערך במסגרת לימודים לתואר שלישי באוניברסיטת תל –אביב ( הלנה קימרון) .

ההרצאה של ד"ר רינת שחף-ברזילי התמקדה בשיח פדגוגי בבית ספר המתפקד ברמה גבוהה בממדים של קהילת למידה מקצועית בית-ספרית . תוארו בה יחסי הגומלין בין היבטים ארגוניים ותרבותיים של קהילת למידה זו) מנגנונים של פומביות הפרקטיקה, דיונים סדירים, חקירה/הערכה של הפרקטיקה הבית- ספרית) ; היבטים תרבותיים של אחריות משותפת ללמידת תלמידים וללמידת מורים, מיקוד בלמידת תלמידים ותפיסות קונסטרוקטיביסטיות של מורים את ההוראה, הלמידה והערכה (הל"ה) לבין ממדי הערכת השיח : איכות רשת הידע השיתופי שנבנה במהלכו (התוצר), תהליך הבניית הידע השיתופי ודפוס התרומה של המשתתפים לדיון. איכות השיח נבחנה מנקודות מבט מתודולוגיות מגוונות: ניתוח תוכן, ניתוח שיח מוסדי ומודל מעגלי חקירה ) מעגלי הל"ל) (רינת שחף-ברזילי) .

המחבר מפרט חמש דרכים שבאמצעותן יכולים המורים להביע את האמון בתלמידיהם. המחבר הוא מנהל התכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה ועם קשיי התנהגות במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין. (Dr. Richard Curwin, 2012).

טכניקה מעניינת לשאילת שאלות בתחום מדעי הרוח ברשומה של דייב סקום על חקר בהוראה. ברבע הטקסטואלי והסגור מופיעות שאלות של הבנת הנקרא, שאלות שהתשובות אליהן נמצאות בחומר. ברבע הטקסטואלי והפתוח מופיעות שאלות המזמנות חשיבה היפותטית והעלאת השערות. אלו הן שאלות שאפשר להשתמש בדמיון כדי לענות עליהן. ברבע האינטלקטואלי והסגור יופיעו שאלות המבקשות ידע עובדתי. אלו הן שאלות שאפשר לשאול מומחה לגביהן, או שהתשובה עליהן נמצאת בספרים, אתרי אינטרנט ועוד. וברבע האינטלקטואלי והפתוח יופיעו שאלות המזמנות חקר. שאלות שיש לדון עליהן. שאלות שעשויה להיות להן יותר מתשובה אחת ( גילמור קשת) .

בכנס שערכה מכללת לוינסקי לחינוך, לרגל מאה שנות קיומה, הציגה ד"ר עטרה איזקסון, מאוניברסיטת בר אילן, את ממצאי מחקרה לגבי מאפייני המורה המיטיב . המחקר התבסס על שיטות מחקר איכותניות, ובעיקר על תצפיות וראיונות עם מאה תלמידים ופרחי הוראה. לדברי איזקסון, גם אם מקיימים רק חלק מהדיברות הללו, נסלל ערוץ חשוב לתקשורת, שיביא גם לקיום הדיברות האחרות, ולשיפור בתפקודי המורים והתלמידים כאחד.

הנעת התלמידים אף פעם לא קלה. אולם, כיום ההנעה על ידי המורים חשובה מאי פעם בשל האפשרויות הרבות להסחת הדעת שיש כיום לתלמידים.מאמר זה מספק רשימה של 21 דרכים, כדי שתוכלו להפיק את המרב מהזמן שלכם עם התלמידים.

מרבית המורים החדשים בתיכון גבעת גונן בירושלים לא נקלטים בבית הספר באופן עצמאי, אלא מגיעים אליו כחלק מהתוכנית "חלוץ חינוכי" – שבה שותפים המכון לחינוך דמוקרטי במכללת סמינר הקיבוצים, משרד החינוך ומינהל החינוך בעיר (מנח"י). התוכנית, המאתרת ומכשירה אנשי חינוך איכותיים לעבודה בבתי ספר במטרה להפוך אותם לכעין עתודה ניהולית, מספקת ליווי צמוד למורים חדשים המתחילים ללמד בבתי ספר. בתיכון הירושלמי פועלת התוכנית כבר ארבע שנים, כאשר השנה מלמדים במוסד שמונה מורים המשתתפים בתוכנית. כולם כאחד מדברים על הכוח של הקבוצה כגורם תמיכה ראשון במעלה, שסייע לקליטתם החלקה בבית הספר ( תמירה גלילי) .

המיזם "מורים מארחים מורים" של תומר ברץ זכה במקום השלישי בקטגוריית המיזמים החדשים בתחרות הראשונה בישראל ליזמות בחינוך, שהסתיימה בחג החנוכה. ברץ, 30, מחנך ומורה לאזרחות, ערבית ועוד כמה מקצועות בתיכון "קריית חיים" בחיפה, יזם מערכת אינטרנטית שמאפשרת למורים לארח באמצעות טכנולוגיה של שיחות ועידה בווידאו, סקייפ למשל, מורים אחרים שמשהו בסיפור החיים שלהן או בתחומי העיסוק שלהם יכול לתרום לתלמידים בשיעור ( אמתי מור ).

הערכת מורים Advancement TAP – The System for Teacher and Student – שיטות של הערכת מורים צריכות להיות מקושרות להתפתחות מקצועית כדי שתתנה משוב לצורך של המורה לנתח את עבודתו ולקבל תמיכה ממוקדת. המאמר מציג פרויקט שהחל ב-1999 במטרה למשוך, להניע ולשמר כשרון בהוראה. כל אחד ממרכיבי הפרויקט – קידום, התפתחות מקצועית, הערכה וגמולים – אמור לחזק את האחרים כדי שייווצרו תמיכה משולבת במורי ושיפו הלמידה והישגי התלמידים. הפרויקט גם מטפח מנהיגות מורים בכל בית ספר מקרב המורים החזקים והחונכים. יחד עם מנהל בית הספר הצוות מניעה הוראה בבית הספר ע"י ניתוח של נתוני תלמידים, יצירת תוכניות הישגים, הובלת התפתחות מקצועית והערכה ותמיכה במורים אחרים. התוכנית מיושמת בכ-380 בתי ספר בארה"ב ( Cullbertson, J) .

כיצד מחנכים את התלמיד לפתיחות מחשבתית ולעצמאות בלמידה? כיצד בונים תרבות למידה ממוקדת-הבנה במציאות הבית ספרית? איזו גישה חינוכית ואיזה ידע מקצועי נדרשים מהמורה בעידן הידע? ספר זה מתמקד במענה לשאלות אלו ולסוגיות אחרות הרלבנטיות לאיכות הלמידה ולהעלאת ההישגים הלימודיים במערכת החינוך ( גילה קאופמן) .

קהילות מקוונות אינן דבר חדש באינטרנט והן התפתחו הלכה למעשה עוד בתקופת הפורמים המתוקשבים לפני כ12-14 שנים , אך התובנות המחקריות על שימוש מועיל בקהילות מקוונות התפתחו כידע רב-תחומי רק בשנים האחרונות . ספר חדש זה שיצא לאור בהוצאת mitpress מנסה להציע כמה תובנות מבוססות מחקר לגבי יצירת קהילה מקוונת פעילה, טיפוחה, ארגונה ועידוד יצירת הידע של חברי הקהילה המקוונת . הספר כולל גם דוגמאות מרחבי העולם ( Robert E. Kraut , Paul Resnick ) .

סקר אשר נערך מטעם מחלקת החינוך של פלורידה ניסה להעריך את האפקטיביות של מורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים בבתי הספר שם. נבדקו נתונים של 6500 מורים בוגרי התכנית האלטרנטיבית להכשרה בהוראה הנקראת Troops to Teachers ( תכנית המאגדת כמה וכמה מסלולים אלטרנטיביים בכמה אוניברסיטאות ומכללות ). ממצאי הסקר מצאו כי התלמידים שלמדו אצל המורים בוגרי המסלולים האלטרנטיביים הצליחו בבחינות של כישורי קריאה באותה מידה כמו התלמידים של המורים בוגרי המסלולים הרגילים בהכשרת מורים. עם זאת , בתחומי המתמטיקה , היו ההישגים של תלמידים מהכיתות של מורים בוגרי תכניות אלטרנטיביות מעט יותר גבוהות . כלומר , בתחומי הוראת המתמטיקה יש לתכניות ההכשרה האלטרנטיביות יותר אפקטיביות אם כי לא באופן מובהק ( Nunnery J, Kaplan L, Owings W, Pribesh S).

מטרת המחקר: אתור דפוסים אפקטיביים של הפצת ידע העוסק בחדשנות בחינוך. שליחותה של היחידה ללמידה מהצלחות וללמידה מתמשכת במערכות חברתיות היא לסייע לארגונים ולמערכות לשירותים חברתיים להעניק לאוכלוסיות היעד שלהן שירות איכותי, הולם ומיטב. פעילות היחידה מתמקדת בקידום פרקטיקות, היערכויות ארגוניות ודפוסי הכשרה, על ידי יצירת תהליכי למידה ומיסודם , שליחותו של גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך היא לתרום לחדשנות במערכת החינוך ולקדם את יעדיה של המערכת כולה( ש. אלנבוגן פרנקוביץ, ל. רוסו ) .

הניסיון המצטבר של המדינות המשתתפות במבחנים הבינלאומיים מצביע על כך שמדינות משפרות את הציונים של תלמידיהם בין מבחן למבחן במספר נקודות בודדות, ואת מיקומן במדרג במספר מקומות קטן. קפיצות גדולות בציונים ובמיקום הן נדירות מאד, ולעיתים קרובות אינן חוזרות על עצמן במבחן הבא. גם במבחנים הנוכחיים – כפי שאפשר לראות במצגת שהכינה ראמ"ה עם פרסום התוצאות– הרוב המכריע של המדינות שינו את ציוניהן ואת מיקומן במידה זעומה ( נחום בלס) .

למידה מבוססת בעיות (או למידה מאותגרת בעיות ) מאפשרת ללמד מיומנויות של חשיבה ביקורתיות במגוון רחב של תחומים. צוות מרכז המידע של מכון מופ"ת ריכז לאחרונה רשימת מקורות באנגלית בנושא למידה מבוססת בעיות Problem based Learning . הזווית העיקרית באיסוף המאמרים :למידת מבוססת בעיות ( למידה מאותגרת בעיית ) בזיקה לתקשוב חינוכי וסביבות ממוחשבות.

הטריטוריות בצפון מערב קנדה (Northwest Territories) הן אזור מרוחק וקר, שיש בו ערים מודרניות וגם קהילות מבודדות שהדרך היחידה להגיע אליהן היא בטיסה. ההוראה בערים מחייבת את המורים להתמודד עם סביבה חינוכית רב-תרבותית, ואילו ההוראה בקהילות המבודדות, מציבה את המורים בחברה הומוגנית של קבוצות ילידיות שתרבותם שונה מהמורים. מכאן שעל המורים לא רק להסתגל לעבודתם החדשה אלא גם לעבור תהליך הסתגלות תרבותית. המאמר סוקר את המאפיינים של תכנית הסטז' הפורמלית למורים בטריטוריות של צפון מערב קנדה (NWT – Teacher Induction Program) ומדגישה את חשיבותם של ארבעה שלבים ( אבו ראס, ר' ) .