ניהול וסביבות למידה

אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).

המהות המנהיגותית שמייחסת הספרות המחקרית למנהל בית ספר כוללת פרמטרים רבים. היכולת לבצע חלוקה פנימית בין הפרמטרים הללו משתנה בשל הצירופים הרבים האפשריים. בחיבור שלפנינו חולק מושג המנהיגות החינוכית לתשע קטגוריות שעולות בעוצמה מן הספרות.בדיון על תשעה המהלכים מניהול למנהיגות, נראה שהעיקרון החשוב ביותר הוא המודעות. מנהלים היודעים והמכירים את המהלכים הללו והמודעים למרכזיותם בניהול, אינם צריכים להיות דווקא בעלי "אישיות כריזמטית"; מנהלים כאלה אינם משמרים את הקיים, אלא מקדמים באופן פרואקטיבי ומודע תהליכים של שיפור ( אברהם פרנק).

התחום נשל ניהול ידע בחינוך נעשה בשנתיים האחרונות רלבנטי יותר מתמיד לאור המגוון העצום של מקורות מידע וחומרי למידה הדיגיטאליים אותם נדרשים המורים בבתי הספר לתחזק ולעדכן כל הזמן .אחת הגישות הייחודיות לניהול הידע בבתי ספר היא התפיסה החדשנית של מערכת KNOWII .

המאמר מביא סקירת מחקרים בנושא אקלים בית-ספרי שכללה מחקרים אקספרימנטליים, סטטיסטיים, סקירות ספרות ומחקרים תיאוריים. הכותבים ממליצים שהערכה/מדידה של אקלים בית-ספר תשתמש בסקרים ותצפיות מהימנים ומתוקפים המעריכים כיצד תלמים, הורים מורים וחברי קהילה אחרים תופסים את חיי בית-הספר בהיבטים של בטיחות, יחסים, הוראה ולמידה והסביבה המוסדית והנורמות שלה. סקירה זו מבהירה שרבו המחקרים לא בחונ את ההשפעות של האקלים במסגרות היררכיות ומיעוטים בחן זאת לאור זמן. הכותבים מציעים להרחיב את המחקרים הבוחנים את הנושא ממגוון זוויות ראייה ומתודות מחקר ובהן ניסויים, חקרי מקרה, מחקרים כמותיים ועוד ( Thapa, A., Cohen, J., Guffey, S. & Higgins, A ).

סקירה יעילה של אפרת מעטוף , מבלוג "כלים קטנים גדולים" על כל המכלול של שילוב סרטוני וידאו בהוראה ובלמידה . "אחת הרמות הבסיסיות של הוראה מתוקשבת, היא שימוש בסרטים וסרטונים להדגמת מושגים ותהליכים. לכן, הפעם, מציעה הסקירה המועילה מספר כלים לשדרוג השימוש בסרטונים ככלי לימודי בכיתה. ( אפרת מעטוף) .

תופעת נשירתם של בני נוער ממערכת הלימודים מוצגת בספרות בעולם ובארץ כתופעה מדאיגה שממדיה מתרחבים. בני הנוער מונשרים מבתי הספר לאחר תהליך מתמשך של כישלון, של ניכור ושל ניתוק הן של התלמידים והן של המערכת. בשונה ממחקרים אחרים שהתמקדו בהיבטים של תופעת הנשירה ובדרכי הטיפול בבני נוער נושרים, ממצאי המחקר הנוכחי מספקים תמונה של תהליכי הטיפול ושל המסגרת המאפשרת אותם. תמונה זו הצטיירה מתוך התוודעות שיטתית לתיאור חוויותיהם של בני הנוער ושל הצוות במוסד הנחקר, ומתוך חוויותיה של החוקרת עצמה (עדנה קפל-גרין, יוליה מירסקי ).

כדי לבחון את יעילותה של סביבת הלמידה השיתופית, מחברי המאמר עיצבו והשתמשו בשלוש סביבות למידה שונות בקורס מסוים לאורך שלושה סמסטרים שונים. בכל סמסטר עוקב נוצרה סביבת כיתה שיתופית יותר עבור קורס נבחר. סביבת הכיתה של הסמסטר הראשון הייתה במתכונת ההרצאה המסורתית. בסמסטר הבא, נעשה שימוש בסביבת כיתה שונה. זו תוכננה להיות סביבה אינטראקטיבית יותר עם דגש על פתרון בעיות ותוספת זמן עבור דיוני כיתה. הודגשה האינטראקציה שבין מרצה-לסטודנט ותוכן-לסטודנט. אינטראקציית סטודנט-לסטודנט הודגשה גם כן ( Zapatero, E. G., Maheshwari, S. K., & Chen, J ) .

מטרת המחקר שנערך ע"י ד"ר גילה קורץ היה לבחון את האפשרויות הפדגוגיות של שימוש בקבוצת פייסבוק סגורה כמרחב למידה מקבל לאתר הקורס באינטרנט ( אתר לימודי מבוסס LMS ). במחקר השתתפו 66 סטודנטים וסטודנטיות שלמדו לתואר שני בחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. ממצאי המחקר מגלים הסטודנטים גילו עניין רב ( וגם מוטיבציה רבה) בלמידה מתוקשבת באמצעות קבוצת פייסבוק. רמת השיתוף והאינטראקציה בין הלומדים במתכונת משולבת של קבוצת פייסבוק סגורה ואתר קורס מקוון היו גבוהים ומעודדים . השילוב של קבוצת פייסבוק כמרחב למידה מקוון לקורסים אקדמאיים יש בו כדי להקנות יתרונות פדגוגיים רבים ללמידה באקדמיה.

Mark Smithers , מומחה ללמידה מתוקשבת וטכנולוגיות למידה, סבור כי למרות הביקורת הנוכחית של סגלי ההוראה באוניברסיטאות בארה"ב כנגד קורסי הMOOC , מדובר בשינוי מהותי שימשיך להתפתח , לצבור תנופה ולהתקיים כחלק מהותי מהלמידה בעתיד. הקורסים המקוונים מסוג MOOC אינם בהכרח אופנה חולפת אלא התפתחות שתמשיך להתרחב בעתיד. הקורסים המקוונים מסוג MOOC הם עדיין בשלבי התפתחות ראשונים ולכן צפויים בהן שיפורים רבים בהמשך ( Mark Smithers ).

כל שנה מפרסם Jeff Dunn סקר בלתי פורמאלי קצר משלו לגבי עמדות מורים בארה"ב כלפי תקשוב חינוכי . עיקר איסוף המידע נעשה על ידו ברשתות חברתיות ובטוויטר . עפ"י הממצאים של Jeff Dunn וגורמים נוספים המורים בארה"ב כלל אינם מוטרדים משאלת יישום מכשירים ניידים מסוג טאבלט ( אייפד) בכיתה, אלא מסוגיות של שימוש בלוח תצוגה דיגיטאלי בכיתה ומחשבים בכיתה. רק 5 אחוז מהמורים בארה"ב משתמשים במכשירים ניידים ( כגון פלאפונים חכמים, טאבלטים) בשיעורי התקשוב בכיתה. ההפתעה הגדולה בסקר הנוכחי של 2013 היא הנטייה הגוברת של המורים לשלב משחקי מחשבים חינוכיים בשיעורי התקשוב ( Jeff Dunn).

Roojoom הינה מערכת ישראלית, המאפשרת ליצרני תוכן מכל סוג (כולל מרצים וסטודנטים) לייצר "מסלול" תוכן מודולרי המורכב מ"תחנות" תוכן המסודרות בצורה היררכית לפי נושא, כשכל תחנה היא למעשה קישור לאתר / לעמוד תוכן. בסקירה גם מידע על מערכת אחרת בשם Learnist.

המאמר דן באתגרים של יצירת התנאים עבור למידה אותנטית במקרה של הלומדים במילניום החדש . הבניית הלמידה מוגברת על ידי סביבות הלמידה, לא רק תוך התייחסות לסביבת הלמידה הפיסית, אלא גם לכל המרכיבים (פיסי, קוגניטיבי, רגשי ופעילותי) של מצב הלמידה. (CIOLAN, L., 2013) .

מחקר זה בחן כיצד הידע המוקדם משפיע על התגובות של התלמידים לשני סוגים שונים של מערכות למידה המבוססות על משחק, דהיינו, ה- Machinarium ו-. CSI: Web Adventures. המערכת הראשונה מעבירה ידע פרוצדורלי בעוד שהמערכת השנייה מספקת ידע הצהרתי.התוצאות מציינות שלידע המוקדם היו השפעות חיוביות בקבוצה שהשתמשה במערכת ה- CSI בעוד שהיו לו השפעות שליליות בקבוצה שהשתמשה במערכת השנייה (Sherry Y. Chen and Pei-Ren Huang, 2013)

במאמר זה מוצג ראיון שנערך עם Supriya Sarnikar, פרופסור חבר במחלקה לכלכלה ולניהול ב- Westfield State University במסצ'וסטס.כאשר היא נשאלת על ההתנסות שלה בחינוך מקוון, היא מסבירה שהיא התרשמה והתאכזבה מהפלטפורמה של קורסרה ( Coursera).

מחקר זה בוחן את ההשפעה של הערכת הדיונים המקוונים של הסטודנטים. מערך המחקר שימש כדי להבין את הביטוי לידע וללמידה של הסטודנטים בהקשרים של "דיונים מקוונים "רגילים" לעומת דיונים מקוונים "במבחן הסופי". הממצאים הציעו שלהערכה הייתה השפעה על האופן שבו הסטודנטים יצרו אינטראקציה באופן מקוון (An-Chih Cheng , Michelle E. Jordan and Diane L. Schallert , 2013).

מטרתו של מחקר זה הייתה להשוות בין קורס מקוון לקורס פנים אל פנים לפי מספר הסטודנטים שסיימו את הקורס והישגיהם האקדמיים (Atchley, Wayne, Wingenbach, Gary and Akers, Cindy, 2013).

האוניברסיטה הפתוחה השיקה ופתחה לציבור בישראל ב1 לאוקטובר 2013 את הפלטפורמה המתוקשבת החדשנית שפיתחה לקורסים מקוונים מסוג MOOC . ההשקה של קורסי הMOCC היא תוצאה של פיתוח טכנולוגי ופדגוגי מושכל וחדשני ע"י צוותים מנוסים באוניברסיטה הפתוחה שעבדו בשנה האחרונה באופן נמרץ ומעמיק לפיתוח הקורסים המתוקשבים המרתקים . הקורס המקוון הראשון מסוג MOCC ייפתח לקהל ב21 בנובמבר 2013 בנושא : המזרח התיכון בימינו.

מאמר זה מציג ניתוח שיטתי של החסמים שיש להתגבר עליהם לצורך יישום מוצלח של מיזם ארצי, בשם פרויקט "בית ספר מרושת מרחוק" (Remote Networked School project) לשילוב תקשוב חינוכי בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בחבל קוויבק בקנדה (Laferri?re, T., Hamel, C. and Searson, M. , 2013.)

במאמר זה, המחברים מזהים את ההשלכות עבור הוראה ולמידה המופיעות כאשר עבודת הסטודנטים שניתנת להערכה הופכת לזמינה לעיני אחרים באמצעות המדיה החברתית (Jenny Waycott , Judithe Sheard , Celia Thompson and Rosemary Clerehan, 2013).

ממצאיו של דו"ח מתוך מחקר הערכה באנגליה, הבוחן את הישימות וההשפעה הפדגוגית בהענקת מכשירי טאבלט לכל אחד מהתלמידים בבית הספר. הדו"ח מסכם ממצאים ממחקר הערכה הבוחן את הישימות ואת ההשפעה החינוכית של מתן טאבלט לכל תלמיד בבית הספר. השלב השלישי במחקר עירב בתי ספר בעלי הישגים גבוהים (במטרה לשפר את התנסות בלמידה) ובתי ספר בעלי הישגים נמוכים. עבור בתי הספר בקטגוריה השנייה, הטאבלטים נתפסו כחלק חיוני לשיפור הסטנדרט של ההוראה, וכאמצעי לערב מחדש את התלמידים ואת הצוות.