ניהול וסביבות למידה
-
לינק
מחקר זה בחן את האפקטיביות של שימשו בקבוצת פייסבוק כדי להגביר את הידע של סטודנטים להוראה לגבי נושאי ליבה בטכנולוגיה. בנוסף, המחקר בחן את השימוש של הסטודנטים להוראה בפייסבוק, את השימוש שלהם בקבוצת הפייסבוק הקשורה לקורס, את הרגלי ההשתתפות שלהם בקבוצה, ואת התפיסות שלהם לגבי שימוש בפייסבוק למטרות חינוכיות. התוצאות חשפו עלייה ניכרת בהישגיות כפי שנמדדה על ידי הציונים במבחנים המקדימים ובמבחנים שלאחר מכן (O’Bannon, Blanche W., Beard, Jeffrey L. and Britt, Virginia G', 2013).
-
לינק
המאמר בוחן את התכנון של קורס מקוון בניהול לתלמידי התואר הראשון, תוך שימוש במסגרת של קהילת חקירה לצורך הוכחה של נוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. התכנון של קורס מקוון בניהול לתלמידי התואר הראשון מנותח תוך שימוש במסגרת של קהילת חקירה לצורך הוכחה של נוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. (Weyant L., 2013) .
-
לינק
לאור החשיבות של למידה-מקוונת מבוססת וידאו ניתן כיום לנצל כלים פתוחים חדשניים שפותחו לאחרונה ע"י חברת גוגל. מוצר מתוקשב של גוגל פלוס שעשוי להשתלב נהדר במסגרת גוגל קהילות – הוא גוגל Hangoouts (או זולות בתרגום העברי). כך תוכלו לקיים שיחות וידאו קבוצתיות במסגרת הקהילה. בעת יצירת קהילה, תוכלו לבחור אם הקהילה הנה ציבורית (שחשופה ופתוחה לעיני כל) או פרטית ואז היא תהיה גלויה רק למי שיקבל הזמנה אליה. כך תוכלו ליצור קבוצת עבודה נהדרת שאף מאפשרת לכם להיפגש אונליין במסגרת הזולות ואף מאפשרת לכם להיפגש אופליין באמצעות ממשק אירועים שהושק אף הוא לאחרונה בגוגל פלוס ( אנידור חקק).
-
לינק
-
לינק
ברשימה זו סוקר ד"ר אלי מירון (מומחה מוביל בישראל בתחומי ניהול ידע ומודיעין עסקי, מרצה באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בקצרה שימושים של פייסבוק בלמידה, מתאר את ההתנסות בשימוש בפייסבוק באוניברסיטת בן גוריון , מסביר את השיקולים בבחירת סוג הקבוצה, כולל הדרכה טכנית מפורטת לכל המעוניינים ביישום פייסבוק בלמידה אקדמית.
-
לינק
-
לינק
-
לינק
יותר ויותר מורים בעולם עוברים בשנה האחרונה לשימוש בקהילות המתוקשבות של רשת גוגל פלוס. הסיבה העיקרית לשימוש במנגנון הקהילות (communities) של גוגל פלוס הוא קלות השימוש בהן כמרחבי הוראה ולמידה נפרדים שאינם חשופים לכיווני תנועה ולזרימת המידע שמצויים בפייסבוק. המורים מחפשים מרחבי למידה והוראה, קהילות מתוקשבות ויעילות אשר בהם התלמידים מנותקים מחבריהם בפייסבוק.
-
לינק
-
לינק
החל משנת הלימודים הקרובה כל מנהל בית ספר שירצה להפוך את בית הספר שלו לחדשני ומיוחד יוכל לפנות ל"מנטור" – מנהל בית ספר אחר שכבר עשה זאת. דו"ח חדש של משרד החינוך חושף את בתי הספר החדשניים בישראל ולראשונה הופך אותם למרכזי הפצה – שיאפשרו להרחיב את מעגל החדשנות לבתי ספר נוספים. החדשנות נוגעת לתחומים שונים דוגמת מוסיקה, חינוך מדברי, בית ספר שהוא גן משחקים, כיתות תלת־גיליות, שילוב חילונים־דתיים, שיעורים במצלמה ומיקרופון ועוד. בדו"ח כ־40 מרכזי הפצה מתוך כ־150 בתי ספר וגני ילדים ניסויים בכל המגזרים ובכל המחוזות (יעל ברנובסקי).
-
לינק
כשבאים להעריך אתר לימודי יש להתייחס לשלושה ממדים עיקריים: ממד תיאורי, ממד פדגוגי ומימד תוכן. ממדים אלה כוללים בתוכם תתי נושאים. במסגרת הקורס עיצוב סביבות למידה מתוקשבות במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה נתבקשה הסטודנטית לתואר שני חגית צחור ע"י המרצה ד"ר אתי כוכבי לבחור אתר לימודי ולנתח אותו ( חגית צחור ) .
-
לינק
הספר שנכתב על ידי חילי טרופר מביא את החיבור האישי בין בית ספר התיכון "ברנקו וייס" ברמלה, בית ספר שהפך תוך חמש שנים מתיכון כושל וחסר תלמידים לתיכון עם רשימת המתנה וגאווה מעצם ההשתייכות אליו, בית ספר לנוער בסיכון בדרגות הקיצוניות ביותר שקיימות, צעירים שהתפיידו מכל המסגרות החינוכיות האחרות, תלמידים עניים עם בעיות משפחתיות וסביבתיות ענקיות, בעיות מהסוג שרבים מאתנו אינם מסוגלים בכלל להעלות על הדעת ולהתמודד ברמת המחשבה על קיום תנאי חיים כאלה, לבין מנהלו באותן שנות שינוי-חילי טרופר, צוותו החינוכי המסור וחדור מוטיבציה שפועל בתחושת שליחות, התלמידים שהחיים ניפצו להם את החלומות וכל מי שנקלע מסביב לתהליך ההעצמה החינוכי המדהים הזה ( סתיו מיכאלי ).
-
לינק
פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ-2003. על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- סבורה שיר שוורץ כי "מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך" (שיר שוורץ ).
-
לינק
מאמר זה מתמקד באינטראקציה הבינאישית בתהליך הלמידה השיתופית . המחברים חוקרים את "הגורמים האינטראקטיביים", שלהנחתם עשויים להשפיע על האינטראקציה של הסטודנטים, ואז מעריכים את המצב הנוכחי של "הגורמים האינטראקטיביים" בפורום הדיון ומזהים את החולשות של האינטראקציה שלו, ולבסוף מציעים אסטרטגיות המתייחסות לחולשות. (Moxi, S. , 2013).
-
לינק
אפליקציית המסמכים של גוגל (לשעבר Google Docs) היא הדרך הקלה והמהירה ביותר לשתף מסמכים כמו סיכומים, טבלאות ושיעורי בית מקוונים עם החברים או המורים, עם אפשרויות לעריכה משותפת בזמן אמת, הוספת הערות (טוב במיוחד לבדיקת עבודות). ריכוז פרקי הדרכה ודגמים פדגוגיים להפעלת תלמידים באמצעות היישומים של גוגל דרייב.
-
לינק
רגע לפני הצלילה למעמקי בית הספר, ד"ר עידן ירון מספר על התשוקה, הגישה וההגשה. אפשר לומר שהדבר המשותף לכל העבודות שלי הוא ניסיון להגיע לתובנות על ההתנהגות האנושית ועל החיים החברתיים דרך התבוננות בתופעות שוליות; להבין את המרכז באמצעות שיטוט באזורי סְפר. אני מוצא שאנשים, קבוצות, אירועים ואתרים שוליים הם אוצר בלום למתעניין בבני אדם ובמה שעובר עליהם ( יורם הרפז) .
-
לינק
-
לינק
בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר. בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית ( יעל שטימברג, חגית ששון).
-
לינק
התלמידים בבתי הספר היסודיים בישראל מבלים את רוב שעות היום בכיתות צפופות במיוחד. מבדיקת TheMarker עולה כי המספר הגדול של תלמידים בכיתות בישראל, שחורג מהנהוג בעולם המערבי, הוא רק חלק מהבעיה. התקן שהנהיג משרד החינוך במשך עשרות שנים קבע כי יש לבנות כיתות־אם בגודל של 49 מ"ר, וכיום אלה הכיתות הנפוצות. לפי התקן, ניתן להכניס לכיתות האלה עד 40 תלמידים. המשמעות היא שחלק מהכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל הן כל כך צפופות, עד שהשטח המוקצה לכל תלמיד מסתכם ב-1.22 מ"ר – לא כולל השטח למורה ( ליאור דטל).
-
לינק