ניהול וסביבות למידה

אם בעבר היה מרכז המשאבים הכיתתי, מדף ספרים או אוסף דפי עבודה וכרזות בכיתה, הרי היום האינטרנט מאפשר לייצור ולהקים מרכז משאבים כיתתי באינטרנט, באתר הכיתה או באתר השכבה. יש מורים שנענו לאתגר זה ואתרי המשנה שלהם באינטרנט בכיתות בהם הם מלמדים כוללים מרכז משאבים כיתתי מתוקשב , הכולל בעיקר פעילויות מקוונות המתאימות ורלוונטיות לנושאים שהם מלמדים. מרכז המשאבים הכיתתי אינו בהכרח מרכז טכני לאחסון קבצים או דפי עבודה אלא אוסף נבחר של פעילויות מקוונות שנועדו לאתגר את התלמידים ולהעמיק את הסקרנות שלהם. כך, לדוגמא, המורה שלומית (שכבה ו') מביה"ס היסודי אזורי אביטל בצפון הגולן הטיבה לנצל את תכונות הפלטפורמה המתוקשבת של "גוגל סייטס" על מנת להקים ולעדכן את מרכז המשאבים הכיתתי באתר האינטרנט. בנובמבר 2010 כלל מרכז המשאבים הכיתתי פעילויות מתוקשבות מעניינות בנושאים הקשורים ליוון העתיקה ושעשועי אור לקראת חג החנוכה. גם מורות אחרות בביה"ס אביטל עושות שימוש בתכונות של מרכז המשאבים הכיתתי באינטרנט.

על אף שחלה ירידה באחוז הנשירה מבתי הספר, הולך ועולה מספר התלמידים החלשים. איך קורה שמוסדות הלימוד מעצימים פערים חברתיים ולימודיים בין הילדים במקום לצמצם אותם? תלמידים חלשים מוחלשים במערכת החינוך בישראל! המסקנה המצערת הזו הושגה במחקרם של פרופ' ויקטור פרידמן מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל וד"ר מיכל ראזר ממרכז מיתרים במכללת אורנים, שמראים כי לעתים קרובות, במקום שמסגרות לימודיות המותאמות לתלמידים בסיכון יצמצמו את הפער החברתי – הן מעצימות אותו. הכוונה היא למוסדות לימוד מטעם משרד החינוך ומטעם משרד העבודה, כשתוצאות דומות נרשמו גם בלא מעט בתי ספר רגילים (חטיבות ביניים ומקיפים). תלמידים אלה", מצוין במחקר, "שמרביתם מגיעים מאוכלוסיות 'נחלשות', חווים כישלון מתמיד ומפתחים תחושות ניכור ודפוסי התנהגות בעייתיים". אולם פרופ' פרידמן וד"ר ראזר לא ביצעו את מחקרם רק כדי להצביע על הבעייתיות במערכת, אלא בעיקר כדי לאתר דרכים להתמודד איתה בצורה מושכלת ולהביא לשינוי ממשי במצב הנוער. "מדובר במחקר פעולה", מסביר פרופ' פרידמן. "הוא נעשה יחד עם המערכות שאיתן אנחנו עובדים, במטרה להקנות להם כלים חדשים. ולכן, כל העבודה שלנו מתבצעת תוך שיתוף פעולה עם המורים ועם צוות בתי הספר".

עקרונות התקשוב החינוכי של בית הספר "הריאלי" בחיפה. המחברים, העובדים כמנחי מחשב בביה"ס הריאלי בחיפה, מתארים סביבת למידה מתוקשבת מורכבת אך ברורה ושיטתית : רתימת הכלים הטכנולוגיים בביה"ס לטובת רציונל פדגוגי. התוצר המתבקש הוא למידה העושה שימוש באפשרויות הטכנולוגיות לשם יצירת רצפים, שיתוף בידע, בתוצרים ובחשיבה ותיעודם, נגישות שיפוטית לעולם הידע המתהווה בלי הפסק ובעקבות זאת – עיצוב תפיסת ידע מורכבת. יש כיום כל מיני מסגרות לפיתוח מקצועי של מורים in-service, רובן חיצוניות לבית הספר. נוסף על כך משרד החינוך, המבקש לסגל את המורים לרפורמה תורנית כזאת או אחרת, "מנחית" על המורים מדריכים. רק בתי ספר מעטים מחזיקים מנחים פדגוגיים in-house שמהווים חלק בלתי נפרד מסגל ההוראה ועובדים עם המורים באופן אישי וקבוצתי. לשם כך יש צורך בתקציב ובעיקר במודעות עמוקה לחשיבות הרבה של הפיתוח המקצועי-חינוכי של המורים ( גלעד שפירא, עירית אהרון ).

אסתי דורון מתייחסת לשאלת שימוש במחשבים ניידים בזמן השיעור וטוענת כי אין למנוע מהתלמידים גישה מלאה לכל יישומי המחשב הנייד בשיעור . היא מביעה את התנגדותה לרעיון החדש של המורים בביה"ס שלתלמידים יהיו מחשבים ניידים, ביחס של מחשב נייד לכל תלמיד, אך שהניידים לא יהיו שייכים להם, הם לא יבואו עם התלמידים לכיתה ולא יחזרו לבית התלמידים, אלא יהיו סגורים בארונות, או על עגלות, ויכנסו ויצאו מן הכיתה בהתאם לצורך. המסקנה המתבקשת מאליה , סבורה אסתי דורון היא, שאין לחפש פתרונות קלים נוסח מחשבים ניידים על עגלות או סגורים בארונות שנכנסים ויוצאים בהתאם לצורך של המורה. המחשבים הניידים צריכים להיות זמינים ללמידה כל הזמן, והתלמידים צריכים להשתמש בהם לצרכי כתיבה, יצירה ועיבוד מידע משמעותי.

רפורמת "אופק חדש" מבקשת להבנות מחדש תהליכי הוראה ולמידה בבית הספר ומציעה, כפועל יוצא, הגדרה חלופית לתפקיד המורה. ככל רפורמה , גם הצעותיה ותכתיביה של רפורמת "אופק חדש" מעוררים תגובות מגוונות מצדם של מורים ומנהלים. מטרת המאמר היא להציג כמה תגובות אפשרויות של מורים ומנהלים ל"אופק חדש" ותוצאות אפשריות שלהן. מכיוון שאין עדיין מחקרים על רפורמת "אופק חדש", המאמר שואב ממחקרים שנעשו על רפורמות אחרות. למרות הביקורת הנשמעת מפעם לפעם כלפי "אופק חדש", הרפורמה הזו נגעה, וטוב שכך, בבסיס העשייה הבית ספרית- בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר- והציעה דגם חלופי הקיים שנים רבות במערת החינוך. כמו כל רפורמה, גם "אופק חדש" תיאלץ להתמודד עם מכשולים ומחסומים רבים שהספרות המחקרית זיהתה. אותה ספרות גם מצאה שתגובותיהם של מורים כלפי הטמעת רפורמה בבית ספרם לא בהכרח שלילית. תכנון נכון של הטמעת "אופק חדש" בבתי ספר יוביל מורים רבים להגיב לעקרונות הרפורמה בצורה חיובית וברצון להשתתף ביישומה ( יזהר אופלטקה).

בשנת הלימודים תש"ע ( 2010) הוחלה בכיתות ז' בכל הארץ תכנית לימודים חדשה, בעלת לוח זמנים מדויק, תכנים מוגדרים והדרכה אינטנסיבית למורים. טבלאות מפורטות נבנו ובהן נרשם בדיוק מה ילמד כל ילד בכיתה ז' בכל שבוע ובכל שיעור, איזה עמוד בספר המורים אמורים ללמד בכל שיעור ושיעור, כמה תרגילים יתורגלו , מתי יהיו מבחני רבעון ומבחני אמצע השנה. הנחת העבודה של מובילי התכנית, וגם של האמורים להובילה בבתי ספר היא שהמורים יילמדו היטב עפ"י התכנית המפורטת , התלמידים יידעו מתמטיקה. כותבת המאמר, שרה עברון , מנהלת ביה"ס, מנתחת את גורמי ההצלחה והכישלון של תכנית הלימודים החדשה עפ"י תורת המורכבות. הכותבת מדגישה כי המערכות בבתי הספר אינן לינאריות. מי שמניח הנחת עבודה של לינאריות ותו לא – עלול להתרסק בעת יישום תכניתו. המערכות בביה"ס הן למעשה אוסף ייחודי של ילדים, מורים וקהילה, הן אינן ניתנות לצמצום לתבנית אחידה ואוניברסלית. המאמר כולל תובנות של שתי מגיבות פלג דור-חיים , וחן גרץ שמואלי.

מורים היוצרים ביוזמתם מרחב למידה כיתתיים או מקצועיים ( לתחום דעת מסוים) ממשיכים לפעול וליזום בבתי הספר בארץ. הם מנצלים כלים מתוקשבים על מנת ליצור את מרחב הלמידה המתוקשב ולהעשיר אותו בתכנים על מנת לאתגר את התלמידים . יש מורים שמנצלים את כלי התקשוב היעילים של פלטפורמת MOODLE , כגון המורה שרה אור מביה"ס חט"ב ע"ש י.בן צבי בפ"ת שפיתחה מרחב למידה מתוקשב מאתגר בביולוגיה . מרחב למידה מתוקשב זה, שבנתה שרה אור, כולל הצגת פעילות אחרונה, הצגת מונחים מתוך האגרון , עדכונים שטופים מתוך אתר הידען ( על מנת ליצור סקרנות ועניין אצל התלמידים) וארגון התכנים בביולוגיה במוקד דף הבית.

האתר הייעודי שהקימה לאחרונה רשת אורט לצורך היערכות ארצית של מנהלים ומורים לתכנית התקשוב בחינוך הוא אתר דינאמי ומעניין היכול להועיל גם למורים ואנשי חינוך בכל רחבי הארץ. באתר המתעדכן כל הזמן , ניתן למצוא ספריית מאמרים נבחרים ( בדרך כלל, מאמרים מעניינים וסקירות באורך מלא) , מדור המוקדש לכלים מתוקשבים ( מדריכי עזר לכלים מקוונים שונים, כגון תוכנה המאפשרת צילום תהליכים מהמסך ) ומידע על השתלמויות המנהלים ברשת אורט המכוונות למימוש וקידום הליכי תכניות התקשוב בבתי הספר. בין המאמרים האחרונים שהתפרסמו באתר יעודי זה: מדוע יש שינויים מתוקשבים אך לא במערכת החינוך ? ( פרק מתוך עבודת הדוקטורט של ד"ר גיזה שביב) .

מתוארת בזאת הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר. מטרת הנוהל היא להסדיר את מדיניות ההתנהלות הבית ספרית במדיה החברתית, למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. הנוהל כולל התייחסות להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם התייחסות להתנהלות אישית-פרטית במדיה, העלולה לפגום במעמד המקצועי, באם היא נעשית ללא בקרה והכוונה מראש. המאמר מתחלק לשני חלקים: (1) תיאור האתגר ותיאור הגישות לנהלים לשימוש במדיה חברתית (2) מתווה הנוהל המוצע. נוהל זה גובש על סמך הניסיון והתובנות שהצטברו (עידית אבני , אברום רותם ).

גיא לוי ממט"ח כתב לאחרונה בבלוג שלו מאמרון מעניין על דמותו של ג'ורג' מקֶנָה (George McKenna) במערכת החינוך בארה"ב, מנהל ביה"ס ומנהיג חינוכי שמדבר על Personalizing Public Education על חברות, על אחווה, על אהבה שהם חלק בלתי נפרד מהיות אדם מורה, מחנך. הטכנולוגיה במאה ה-21 היא אכן מרכיב חיוני ביותר לצמצום פערים בחינוך, לנטיעת תקווה בליבותיהם של תלמידים רבים להצלחה בחיים, להחזרתם של בני נוער רבים למסלול הלימודים לאחר שנשרו מבית הספר, למתן מענה ויחס אישי לכל תלמיד בכל מקום וכל הזמן… אבל היא כנראה רק שניה לקשר האישי בין המורה והתלמיד – לאהבה, לאחווה ולחברות.

השיפורים האחרונים מנובמבר 2010 הופכים את הכלים הפתוחים של גוגל דוקס למשובחים וידידותיים יותר. ניתן עתה להעלות קבצים ע"י גרירה פשוטה מתוך אחת המחיצות במחשב שלכם . כמו כן , ניתן לראות בקלות את כל שינויי העריכה במסמכים משותפים לאורך כל הגרסאות של הקבצים שהועלו למאגר השיתופי של גוגל דוקס. שיפור נוסף : קלות של סרטוט איורים ( אפשרויות הכנת תרשימי זרימה היא עתה פשוטה ונוחה מאד). כמו כן , מאגר תבניות המסמכים (templates) התרחב משמעותית. גם אפשרויות החיפוש במאגר השיתופי של גוגל דוקס השתפרו : ניתן גם לחפש מסמכים עפ"י טווחי תאריכים, כגון מסמכים שנוספו לפני תאריך מסויים או אחרי תאריך מסוים. כמו כן , נמצאת לקראת סיום הפיתוח מערכת חדשה לכתיבה ועריכה של מסמכים, אשר תכלול גם רכיב של CHAT לרב-שיח בזמן אמיתי בין כותבי המסמכים. כמו כן , ניתן עתה לייבא בקלות לתוך מערכת גוגל דוקס קבצים מסוג Word 2007 files docx .

אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת ומתגבשת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד ( סלנט עמי).

דניאל ליפסון מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוחנת את ההשלכות של האינטרנט ושימושיו על התנהגות התלמידים בבתי ספר תיכוניים . המחבר בילה מספר חודשים בבית ספר התיכון Woodside וחקר את חייהם הדיגיטליים של התלמידים. כמעט כולם שם מבלים את רוב זמנם במדיה דיגיטלית בעיקר משחקי מחשב, Facebook והתכתבות ב SMS. מתברר כי הדבר פוגע לא רק בציוניהם אלא גם בכושר הריכוז ובזכרון שלהם. רבים הולכים לישון בשעות הקטנות של הלילה לאחר ישיבה ממושכת מול מסך המחשב. אפשר כמובן לשכוח משעורי הבית. מנהל בית הספר לא נשמע מודאג. הוא מציע לנווט את התלמידים לכיוונים יצירתיים בהם הם יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם. תלמידים שרואים ויוצרים הרבה סרטונים ב Youtube למשל, יכולים ללכת למגמת קולנוע. מורים אחרים מתנגדים לגישתו של המנהל ביה"ס שאינו מודאג . "אי אפשר ללמוד קריאה או כתיבה באמצעות הודעות טקסט" אומרת מורה לאנגלית.

סקירה מרתקת אודות כמה וכמה בתי ספר בארה"ב הפועלים כקאופרטיבים בהם המורים עצמם מנהלי בשיתוף פעולה את כל סביבת ביה"ס. הסקירה המלאה נכתבה ע"י Charles Taylor Kerchner . הסקירה ( הפעם הבאנו את הסקירה המלאה ) מציגה את דרכי ההוראה של המורים בבתי ספר אלו , כגון למידה מבוססת פרויקטים אשר הפכו בתי ספר שיתופיים אלו בניהול ובאחריות לסיפור הצלחה. במוקד הסקירה ניצב בית הספר Avalon School אשר הוקם בשנת 2001 במינסוטה ע"י הורים ומורים אמנם, מדובר בתהליך דמוקרטי ובבתי ספר הדומים לבתי הספר הדמוקרטים בישראל, אך כל ההחלטות בביה"ס מתקבלות בניהול משותף ללא פונקציה של מנהל ביה"ס. כל בתי הספר השיתופיים במדינת מינסוטה בארה"ב פועלים כולם בהשראת חזון הנקרא EdVisions , חזון המנחה את פעילותם ודרכי ההוראה שלהם. החזון החינוכי של EdVisions מצדד בפיתוח שיטות הוראה אלטרנטיביות כגון למידה מאותגרת פרויקטים.

מחקרים בתחומי חקר המוח מגלים כי אותם חלקים במוח האחראיים לרגשות ולתגובות רגשיות צריכים להיות במצב רגיעה כאשר מתרחשת למידה או מתחוללים תהליכים קוגניטיביים , לכן ממליצה כותבת המאמר לדאוג לסביבת למידה רגועה יותר בכיתה. הניסיון מלמד כי בכיתות רגועות שאינן נתונות בלחץ, התהליך העברת החומר יעיל יותר. יצירת מבוכה או מתח אצל בני אדם בכלל ואצל תלמידים בפרט משבשים את תהליכי הלמידה הקוגניטיביים הנכונים ופוגמים ביכולת הקליטה הקוגניטיבית של התלמידים, לכן מומלץ למורים להפוך את סביבת הכיתה לרגועה יותר ונינוחה לתלמידים וגם תומכת. יתר מזאת, חוקרים בתחומי חקר המוח ופסיכולוגיים חינוכיים (Mary Helen Immordino-Yang ) טוענים שצריך לאפשר לתלמידים להיכשל באווירה של אמון בכתה ללא חשש לכישלון נוסף ומדי פעם גם לאפשר התנסות תוך שמירה על תחושת הצלחה.

על החשיבות של יצירת רשת חברתית מתוקשבת בכיתה מעבר לפייסבוק כבר נכתבו בשנה האחרונה כמה וכמה מאמרים. עכשיו , יש סיכוי לקדם את הנושא הזה בזכות תת-מאגר חדש שפתחה ג'ין הארט ובו סיווג של כל הכלים הפתוחים האפשריים לטובת המשימה של הקמת רשת חברתית לכיתה בביה"ס או לשכבה. הרשימה המעודכנת שגיבשה ג'ין הארט מסווגת את מרבית הכלים הפתוחים שניתן להשתמש בהם ליצירת דינאמיקה בין-אישית של סביבת הכיתה בביה"ס. מרבית הכלים הפתוחים הם באנגלית , אך יש לציין כי מכון מופ"ת "גייר" לאחרונה ( בזכות פעילותה המבורכת של הגב' סוזן צעירי) את מערכת הELGG לעברית כפי שניתן לראות ברשת שלובים החדשה של מכון מופ"ת. מדובר בתוכנה מסוג קוד פתוח. כלומר, ניתן להתקין אותה בחינם גם על שרתי אינטרנט אחרים בארץ.

ילדי בתי הספר היסודיים בגילאי שש עד תשע בכפר יונה יחקרו פיתוח רפואי , יציגו אותו על פוסטר וידגימו אותו במודל רובוטי. בנוסף הם ישתלמו במדעים וילמדו לעבוד בצוות. כפר יונה הוא אחד היישובים המתקדמים בתחומי החינוך בארץ אשר מתחילים כבר בגילאי בית הספר היסודי להנחות תלמידים לפיתוח טכנולוגי. בכפר יונה נפתחו מספר רב של קבוצות רובוטיקה לבתי ספר יסודיים. הפרויקט הכלל-יישובי מתבצע בהנחיית עמותת FIRST . רוב עבודת ההנחיה הטכנולוגית לתלמידי בתי הספר היסודיים תתבצע ע"י קבוצת הבוגרים של בית הספר המקיף השש שנתי ביישוב. תכנית נוספת הקיימת ביישוב כפר יונה בחטיבת הביניים הצעירה ומיועדת לגילאי 9-14, הנקראת FIRST Lego League – FFL, מאפשרת לתלמידים לבנות רובוט אוטונומי לביצוע מספר משימות על גבי לוח משימה מרובה אתרים ונושאים. באמצעות התוכנית התלמידים, כחוקרים צעירים, יחקרו נושא הקשור לנושא השנתי השנה: Body Forward, יעבדו בעבודת צוות וייחשפו למדע ולטכנולוגיה.

נדב בדריאן, מורה לאנגלית בביה"ס נופי ארבל מנסה לשלב יישום ווב 2.0 בתוכנית הלימודים לכיתות ח' בשפה האנגלית. הכלי המתוקשב שנבחר הוא טוויטר בנוסף לכתיבה שיתופית בסביבת גוגל דוקס. העבודה עם מחשבי בית הספר הוכיחה את עצמה לבלתי אפשרית. ראשית, המחשבים בעלי זכרון RAM נמוך שאינו מאפשר עבודה יעילה ומהירה עם כלי רשת מורכבים. בתחילה גילו התלמידים חוסר הבנה של הממשק בטוויטר, כלומר, תהליך ההטמעה הוא ארוך יותר בכיתה. במסגרת הניסוי הנמשך עתה (2010) נפתחו לתלמידים בנוסף מסמכי גוגל דוקס למשימות כתיבה בזוגות. המטרה הייתה ליצור כתיבה חופשית ויצירתית מתוך כתיבה על נושא חופשי.

משרד החינוך הפדראלי האמריקאי פרסם ב9 בנובמבר 2010 את הגרסה הסופית והמעודכנת של תכנית התקשוב הלאומית שלו לחינוך. בעקבות פרסום הגרסה הראשונה של תכנית התקשוב הלאומית בארה"ב במרץ 2010 נערכו בטיוטת התכנית לא מעט שינויים. השינויים הוכנסו לטיוטת התכנית בעקבות הערות שנתקבלו מבתי ספר ברחבי ארה"ב ומומחים לתקשוב חינוכי באוניברסיטאות ובמכללות האמריקאיות. הגישה של שר החינוך האמריקאי לגבש תכנית תקשוב לאומית בחינוך תוך האזנה לבתי הספר ולמומחים ועדכון בהתאם היא חידוש בנוף הבינלאומי של תכניות תקשוב בחינוך ברחבי העולם. השינויים העיקריים בגרסה הסופית של תכנית התקשוב האמריקאית הם הרחבת המשקל הניתן לשיתופיות בהעברת ידע פדגוגי בין קהילות מורים ובין בתי ספר , חשיפת המורים לכלים מתוקשבים ולכלים פתוחים כחלק מההתפתחות המקצועית שלהם והרחבת ההתייחסות להערכה בהיערכות המתוקשבת הנדרשת בבתי הספר. כמו כן , כוללת הגרסה האחרונה הרבה יותר דגמים פדגוגיים ודוגמאות של תקשוב בהוראה ובלמידה.

בתי הספר המצליחים בבריטניה הם אלו שנוטים לפעול באופן עצמאי ולהתעלם מהעצות של משרד החינוך הבריטי, כך מגלה דו"ח חדש שפורסם לאחרונה (נובמבר 2010) ע"י צוות חשיבה בריטי. בתי הספר הטובים יותר בבריטניה הם אלו אשר יש להם "תרבות פתוחה" של ביקורת עמיתים ולא בהכרח ביקורת מפקחים. צוות החשיבה מצא כי בתי הספר הטובים בעלי "תרבות ארגונית פתוחה" מאפשרים לרכזי המקצוע ורכזי השכבה חופש פעולה מלא באופן שהם יכולים לערוך ביקורים לא פורמאליים בקרב כיתות עמיתיהם בביה"ס . המורים הכושלים במלאכת ההוראה לא עומדים בבתי ספר אלו בביקורת הזו של עמיתיהם להוראה ונוטים לעזוב את ביה"ס בסוף השנה ובמקומם מגיעים מורים איכותיים יותר. המורים היעילים ביותר הם אלו שנוטים להתייעץ עם עמיתיהם ונוטים לשמוע לעצות של עמיתיהם ולניסיונם הפדגוגי. בבתי ספר אלו מתחולל תהליך טבעי של חילופי ידע פדגוגיים בין מורים עמיתים בברכת ההנהלה ובעידודה. לכן , מצא צוות החשיבה הבריטי כי הניסיונות של משרד החינוך הבריטי לקדם את איכות המורים בשיטות הבקרה הכמותית והנהלים הביורוקרטים מופעלים לריק.