ניהול וסביבות למידה

איך אפשר לוותר על היתרונות של Google Docs, גישה מכל מקום בעולם, שיתוף מהיר של מסמכים, יכולות עריכה משותפת ועוד… הכירו את Offisync: תודות לתוסף הקטן הזה לחבילות ה Office, תוכלו להציג, לערוך ולסנכרן את המסמכים שלכם ב Google Docs בעזרת התוכנות השונות ב Microsoft Office. בנוסף, נוכל לקבל את האפשרות לבצע חיפוש במנוע החיפוש של גוגל, גם של אתרים וגם של תמונות, ישירות מתוך הממשק של תוכנת ה Office – ואפילו להוסיף את הטקסט או התמונה שמצאנו ישירות לתוך המסמך שאנחנו עורכים, בלי לפתוח את הדפדפן בכלל (אוהד צבעוני).

המהלך האחרון של משרד החינוך להקמת מערכת דואר אלקטרוני שיתופית לכל המורים וגורמי החינוך הוא ללא ספק צעד ראוי וחשוב בתכנית התקשוב הלאומית. יחד עם זאת, הפוטנציאל העיקרי של המערכת החדשה הוא לא בהכרח התקשורת וההפצה המהירים לכל המורים ובין המורים , אלא היכולת של קבוצות עבודה חינוכיות בבתי הספר ליצור שיתופיות ביניהם באמצעות אחסנת קבצים משותפים במערכת הממוחשבת וגישה מהירה אליהם באינטרנט. המערכת של פרויקט "יונת הדואר" כוללת Disk on-Key’ פרטי ברשת, בנפח של 25GB, המאפשר אחסון, גיבוי ושיתוף קבצים בשרתים ייעודיים ומאובטחים. עוד מאפשרת המערכת המתוקשבת החדשה שילוב Office 2010 באינטרנט (Office Web Apps) . על מנת ליצור קבוצות עבודה שיתופיות בבתי הספר יהיה צורך בתהליך הטמעה לא קצר ושינוי דפוסי החשיבה הנדרש ממורים לקהילות מורים מקוונות ודינאמיות המודעות לחשיבות של עבודה שיתופית מקוונת באינטרנט.

במסגרת הבלוגים הייחודיים בחינוך שנבחרו לשנת 2010 בארה"ב ניתן למצוא את הבלוג הכיתתי של הגב' יוליס , המורה והמחנכת של כיתות ג' (מלמדת כבר 24 שנים בביה"ס יסודי) בקליפורניה בארה"ב אשר הפכה את הבלוג הכיתתי שלה לחוויית למידה לתלמידי הכיתה המשתתפים בכתיבת הבלוג והמציגים את מסעותיהם הוירטואלים ברחבי העולם. לעתים משתתפים גם ההורים וקרובי משפחה הנמצאים בחו"ל המציגים סקירות ומידע על מדינות שונות בעולם בהם הם נמצאים. חגים וימי זיכרון בארה"ב מוצגים במשותף ע"י התלמידים והמורה בבלוג הכיתתי , כולל קישורים מומלצים. אם הייתה תחרות דומה לבלוגים נבחרים בחינוך גם בישראל, אז כאן המקום לציין ולבחור במקום הראשון את הבלוג הכיתתי של המורה והמחנכת חניתה חן ,לתלמידים בכיתה ג' אשר הצליחה בכוחות עצמה להפוך את הכתיבה והפרויקטים בבלוג זה למרכז החוויה הלימודית .ברשימת הנבחרים שלנו והמועמדים למקומות הראשונים הייתי מונה גם את הבלוג הכיתתי המשובח של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר.

המורה והמחנכת לי חאיק מדווחת על עבודתה עם תלמידי כיתות ו' בנושא בלוג למידה. "כפי שציינתי קודם התלמידים פתחו בלוגים והתחילו לכתוב. תחילה לחלק מהתלמידים היה קושי במציאת נושא לכתיבה, אך כעבור זמן ומתוך הסתכלות בבלוגים של אחרים ואפילו בבלוג שלי הבינו שניתן להמשיך ולפתח נושא לאורך זמן. ע"פ ויגוצקי (1978) "מימוש פוטנציאל ההתפתחות אצל התלמיד מותנה בהתנסות באינטראקציה חברתית עם אדם מיומן ממנו, מבוגר או חבר. התלמידים הסבירו על תהליך הכתיבה שלהם ובכך שימשו דוגמה לתלמידים שיתקשו בכתיבה". "נוצר תהליך כתיבה מעניין, התלמידים נהנים לכתוב ולחפש חומר לכתיבה. התלמידים מופתעים מהעובדה שרוצים לשמוע את דעתם האישית, דבר שלא מובן כלל ודבר זה יוצר פרץ של כתיבה שאולי בדרך אחרת לא הייתה נוצרת".

רבות כבר נכתב על חשיבות חונכות תלמידים עמיתים בחינוך אך יותר מכך יש חשיבות להיערכות מערכתית ויישום מערכתי של תהליכי חונכות בבתי ספר. אחד הדגמים הראויים של חנוכות בחינוך בישראל מתקיים ברשת אורט במסגרת פרויקט החונכות הארצי שלהב"ת. במסגרת פרויקט "חונכים בשלהב"ת" חונכים תלמידים מהחטיבה העליונה את תלמידי חטיבת ביניים בנושאי לשון, הבנה והבעה במקצועות לימוד שונים במסגרת מערכת השעות השבועית, לאחר שהוכשרו לכך. תלמידי כיתה המדעים י'5 בבית הספר אורט ע"ש יצחק רבין בגן יבנה החליטו לבצע את המחויבות האישית בצוותא. יחד חונכים 36 תלמידי הכיתה את תלמידי כיתות ז' בבית הספר. מדי שבוע הם נכנסים לכיתות ז' ומשפרים את מיומנויות התלמידים בעברית ובערבית.

כבר כתבנו בעבר על הפורומים הכיתתיים בביה"ס "אמיר" בפתח תקווה, אך עתה רצינו להציג מקרוב את הפורום המתוקשב הכיתתי פורום "הלילכים מדברים" אותו מנחה ומנהלת המורה והמחנכת ענת עזרא. הפורום המקוון מלווה את תלמידי כיתה ה' בביה"ס "אמיר" בצורה רציפה ועקבית לכל אורך שנת הלימודים. הפורום המקוון הפעיל והתוסס משמש לפעילויות הבאות: לפרסום תכנית שבועית ללמידה לתלמידים, לכתיבת חוויות חיוביות משמחות לצד קשיים בהם התלמידים נתקלים ומעוניינים לשתף את הכיתה, מסירת הודעות שוטפות כגון: החלמה מהירה, תכנון מפגשים אחה"צ, תכנון מסיבות וכדומה, ניהול רב שיח סביב משימות מתוקשבות בתחומי דעת מגוונים. פרסום תוצרי ביניים, שאילת שאלות, בקשות ומשובים. ניתוח הפעילויות והדיאלוגים בפורום המתוקשב "הלילכים מדברים" מצביע על רמת רב-שיח כיתתי גבוהה לאורך כל השנה.

תיאור השינויים בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה שבמרכז לאו בק בחיפה בעקבות הפיכתו לבית ספר ניסויי לפני שלוש וחצי שנים. מרכז לאו בק שבחיפה כולל מערכת חינוכית מקיפה מגיל צעיר ועד כיתה יב'. התפיסה שנבנתה במסגרת הניסוי אמרה שכל תלמיד בבית הספר החל מכיתה ז', הוא בעל פוטנציאל טבעי לפיתוח התנהגות מנהיגותית, מושג תיאורטי שפותח על ידי צוות הניסוי והושתת על תשתית של ערכי היהדות מתוך כוונה להתחבר לתרבות ולשורשים. גיבוש הניסוי בלאו בק, נבע מהתפיסה העמוקה שחסרה ברוב בתי הספר העל יסודיים בארץ, שחינוך הוא תהליך של עיצוב אופי ולא רק זכאות לבגרות. מתוך חשיבה על המטרה הסופית, נגזרו המטרות בכל שלב ושלב. "רצינו בוגרים המביטים החוצה ולא רק פנימה, אכפתיים ובעלי חמלה. רצינו להגיע למקום בו נער ונערה בני 18 מבינים ומכירים את היכולת שלהם לשנות את סביבתם וכן מבינים ויודעים מה לעשות כשנתקלים במשהו ראוי לתיקון (לין גרנרוט-קפלן).

בלוג הכיתה של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר , כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק היא המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן. פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.

לכאורה, אין המחקר הנוכחי אודות הנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים, מחדש את הידע המצטבר שלנו על קורסים מקוונים. אך קריאה נוספת בממצאי המחקר מגלה כמה חידושים שכדאי להכיר בהם מבחינת גורמי הצלחה וכישלון של קורסים מקוונים. מתברר כי לסטודנטים הלומדים בקורס מקוון חשובים יותר מידת ההיענות ובהירות המטלות של המרצה מאשר מתכונת ארגון התכנים באתר הקורס. הסטודנטים מעריכים מאד את זמן התגובה של המרצה המקוון, אך (וכאן אולי החידוש) אינם מרגישים בנוח במתכונת של קורס מקוון סינכרוני שבו המרצה נמצא מנגד בזמן אמת ומעדיפים בוודאות למידה מקוונת אסינכרונית. כלומר, למרות התפתחותן הטכנולוגית המהירה של פלטפורמות מתוקשבות סינכרוניות (כגון תוכנת אלומינייט) אין הסטודנטים מייחסים חשיבות לנוכחות מקוונת סינכרונית של המרצה והם מעדיפים משוב נכון וברור במתכונת של קורס אסינכרוני בו הם לומדים בזמנם החופשי. נוכח ממצאי המחקר הנוכחי נשאלת השאלה האם לא עדיף להשקיע במיומנויות של מרצים להעברת קורס מקוון אסינכרוני מאשר להשקיע בתשתיות של פלטפורמות סינכרוניות ( Kathleen Sheridan & Melissa A. Kelly).

העולם מצוי בתהליך מדהים של יצירת הידע על ידי החברה. לבתיהס אין חלק בתהליך הזה". כך טען דיקן ביה"ס לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, פרופ דוד חן, בכנס בנושא "טכנולוגיות בחינוך: הוראה ולמידה בעידן של תמורות ושינויים". את הכנס ערכה מכללת סמינר הקיבוצים בדצמבר 2011 . פרופ' חן הוסיף, כי אסטרטגיית התקשוב של משה"ח מבקשת לקדם במערכת החינוך שני עקרונות מנוגדים; "לומד עצמאי" מחד ו"שליטה ובקרה" מאידך. עקרון הלומד העצמאי מתמקד בפיתוח חשיבה, עבודת חקר, מתן מענה לשונות התלמידים ולמידה שיתופית. עקרון השליטה והבקרה מתמקד בשליטה על ניהול הלמידה ובהתעצמות ההערכה

כולם מדברים על הצורך ליישם את טכנולוגיות התקשוב בהוראה ובלמידה, אבל הטכנולוגיות נתקעות בשער בית הספר ובדלת הכיתה. בשער ובדלת ניצבים שישה חסמים. אחד מהם הוא היעדר תמיכה במורים . ד"ר עוזי מלמד מתאר במאמרו חסמים עיקריים אשר גורמים לטכנולוגיות התקשוב להיתקע בשער בית הספר ובדלת הכיתה . כדי שמורים יאמצו פדגוגיות המתאימות למאה העשרים ואחת עליהם להבין את "מיומנויות המאה העשרים ואחת " , ולהכיר מודלים לדידקטיקות המפתחות אותן . כיום רוב המורים אינם נחשפים למודלים אלו . רוב המרצים מקנים את תורתם הסדורה "מן הקתדרה " , תלמידיהם קשובים למוצא פיהם "והחדשנים " שביניהם מקפידים להקליד כל מילה במחשב הנייד . מורים הרוצים להתמודד עם האתגר ולאמץ את אמצעי התקשוב – נדרשים למאמץ לא מבוטל . המורים זקוקים לתמיכה , (טכנית ופדגוגית ) השתלמויות ובעיקר להבנה : שרק בכוחם של המורים ניתן יהיה לעבור את סף הדלת ( עוזי מלמד).

המחשב עבר את הסף ונכנס לכיתה. "קיימת הסכמה כי לטכנולוגיה הדיגיטאלית נועד תפקיד חשוב בתהליכי ההוראה-למידה-הערכה והניהול בבית הספר" (וידיסלבסקי ואח', 2010 ). עתה צריכים בתי הספר לקיים בירור לגבי מקומו בתהליכי ההתפתחות החברתית- ערכית והרגשית של הילדים. בירחון זה מתמקדות הכותבות לימור הררי , מלכה וידיסלבסקי ודליה שמש בתפקידו של בית הספר בהתייחס להשפעת הטכנולוגיה הדיגיטאלית על ההיבטים הבין אישיים והתוך אישיים של הילדים תוך הארת נקודות לחשיבה, לדיון ולעשייה בהתייחס למרחב הדיגיטאלי. על בית הספר לגבש תכנית פעולה שמטרתה להבטיח את השתתפותם הפעילה של ההורים ביצירת המרחב הבטוח לילדים.; לידע אותם לגבי התכנית החינוכית שבית הספר מפעיל; לפתח כלים שיסייעו לילדים, יכוונו אותם ויבטיחו את שלומם, תוך דיון עם ההורים באירועים חריגים ממשיים או בדויים, להזמין את ההורים להרצאות ולסדנאות משותפות להם ולילדיהם, לקבל משוב מההורים לגבי הצלחת הפעולות הנעשות. ניתן לשתף את ההורים בחלק מפעולות הלמידה של המורים הן כלומדים והן כמלמדים ( לימור הררי , מלכה וידיסלבסקי ודליה שמש ).

המאמר דן בהוראה פתוחה (open teaching), או הוראה של קורסים מקוונים באוניברסיטה הנגישים גם לקהל הרחב. המשתתפים יכולים להשתתף בקורס המקוון דרך דיונים בבלוגים, לוחות להשארת מסרים (message boards) ורשתות חברתיות מקוונות. המאמר מתייחס לקורס מקוון שהעבירו Stephen Downes ועמיתו – Siemens ב- University of Manitoba בשנת 2008. במסגרת הניסוי, Downes-Siemens אפשרו למשתתפים שאינם תלמידים מן המניין להירשם לקורס המקוון שהעבירו. מעל 2,300 נרשמו לקורס. התומכים בהוראה הפתוחה לכולם טוענים שהוראה מרחוק (distance education) לעתים קרובות מבודדת את הסטודנטים מאחורי סיסמא מוגנת. מסתבר כי ניתן על ידי פתיחת המחסומים האלה ליצור חווית למידה רחבה יותר. המרצים , המעבירים את הקורסים המקוונים הנרחבים מפתחים דרכים ללמידה מקוונת שאינה נותנת בהכרח תחושת ריחוק כמו העתק דיגיטלי של מפגשים פנים אל פנים בכיתה ויוצרת יוצר תחושה חווייתית כמו רשת פתוחה, חברתית, מקושרת של בלוגים, מערכת wiki ו-Twitter. דרך למידה כזו יכולה לחשוף את הסטודנטים והלומדים לרשת רחבה יותר של משתתפים מאשר הם יפגשו בדיון בשיעורים בכיתה עם קבוצה קטנה של סטודנטים ( Parry, Marc).

העקרונות של אוריינות מידע דיגיטלית אינם חדשים ובוודאי אינם זרים למערכת החינוך בארץ, אך מסמך המדיניות האמריקאי החדש משנת 2010 שנכתב ע"י מומחים מובילים לאוריינות מידע במכון Aspen הנודע בארה"ב נותן לנו תמונה יותר שלמה ויותר מגובשת של מרכיבים מהותיים בהקניית אוריינות מידע דיגיטאלית. יתרה מזאת, הם גם מציעים שלבים מעשיים להגשמת אוריינות מידע דיגיטאלית בבתי ספר ובמוסדות חינוך. ההחלטה לגבש מסמך מדיניות ברור היא פועל יוצא של ההכרה המאוחרת של מומחי החינוך בארה"ב בכך שמורים רבים בבתי הספר אמנם מיישמים את הטכנולוגיה המתוקשבת אם בכיתה או בבית, אך אינם מודעים ליישום שיטתי של הקניית אוריינות מידע בכיתה או במטלות הבית. האיור מתוך המסמך של מכון ASPEN ממחיש בצורה ברורה ותמציתית את השלבים שיש להקנות לתלמידים או לסטודנטים בהתמודדות עם הקניית אוריינות דיגיטאלית: גישה למקורות ולמשאבי מידע ( access) לרבות איסוף המידע , שלב הניתוח וההערכה ( analyze & evaluate), שלב ההפקה של המידע או המסמך ( create), שלב הבוננות /רפלקציה ( reflect) ושלב היישום (act) המחייב את הלומד להעביר את הידע שצבר ולחלוק בו עם עמיתיו או קהילת לומדים (Renee Hobbs).

פיתוח מנהיגים מורים ('Developing Teacher Leaders') מאת פרנק קרודר, סטפן קאאגאן, מרגרט פרגוסון וליאונה האן (Frank Crowther, Stephen Kaagan , Margaret Fergusson and Leone Hann), עם הקדמה מאת אנדי הארגרייבס (Andy-Hargreaves). הספר מספק הוכחה לחשיבותה של הגדרה מחדש של המנהיגות כדי שתפעל במקביל עם המורים בכיתות. הספר קורא להכיר במורים כגורם העיקרי לשינוי קבוע ומבקש רנסנס למקצוע ההוראה. מאחר ותהליכי הוראה כיום מתמקדים יותר בלמידת התלמיד, יש הכרח בפיתוח היכולת של המורים כמנהיגים. לצורך כך יש להציב במרכז את היצירתיות של המורה. המנהלים שיכולים לחלוק במנהיגות עם המורים שלהם ואז עם בתי ספר אחרים ייתפסו כמנהיגים העתיד האמיתיים.מחבר הספר Crowther מכנה זאת "מנהיגות מקבילה" (Bruce Hammonds).

ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מציג את התכנית ל"התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת" ומתאר כיצד המשרד נערך, עם תקציב של 420 מיליון ש"ח, לסגור את הפער בטכנולוגיית המידע בין בית הספר לעולם שמסביב . התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת" מצטרף לשורה של 11 יעדים שהציבו שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, בקדנציה הנוכחית. עם היעדים נמנים גם חינוך לערכים, שיפור ההישגים הלימודיים, חיזוק מעמד המורה וחיזוק מעמד המנהל. המאמר שלהלן מציג את הרציונל של היעד הראשון ואת תכנית הפעולה הנובעת ממנו. שילוב נכון של טכנולוגיית המידע יכול לשפר את איכות ההוראה. הוא עשוי לשפר את מיומנויות המורים, להתאים את ההוראה לשונות התלמידים, לשדרג את התנהלות בית הספר, לייצר משובים בזמן אמת ולאפשר טיפול מונע בקשיים של תלמידים, ליצור רצף למידה בין בית הספר לבית ולשפר את התקשורת בין כל השותפים – מנהלים, מורים, תלמידים והורים.

המחקר מתאר ומנתח את הקצאת שעות העבודה של מורים בבתי ספר בחינוך היסודי הרשמי הרגיל בשנות הלימודים 2000/2001 עד 2008/2009 ,תוך הבחנה בין חלקי מערכת החינוך, מאפיינים חברתיים-כלכליים של התלמידים ומקורות המימון. זאת על סמך מדגם שנתי גדול של בתי ספר ("בקרת התקן"). מספר שעות העבודה השבועיות של מורים לכיתה עמד בתקופה הנחקרת בממוצע על כ 55- מספר השקול לשתי משרות מלאות של מורים) והיה פחות או יותר יציב במהלכה). לאורך כל התקופה התקיימו פערים ניכרים במספר השעות לכיתה, ובמיוחד לתלמיד, ביןחלקי מערכת החינוך; המדרג של הקצאת השעות, בסדר יורד, היה: ממלכתי-דתי והרבה פחות ממלכתי-עברי, בדואי וערבי כולל דרוזי; זאת אף על פי שהתלמידים בחינוך הלא- יהודי הם מרקע חברתי- כלכלי חלש הרבה יותר מעמיתיהם בחינוך העברי. לאחר יישום "דוח שושני" בשנת הלימודים 2003/2004 , ומעבר לשיטת תקן (שעות) דיפרנציאלי לתלמיד,עלה במידה ניכרת מספר השעות בחינוך הלא-יהודי, בעיקר מספר שעות תקן שמקורן במשרד החינוך ( נחום בלס, זוסמן , נעם , צור שי ).

המערכת הבית ספרית כוללת בתוכה קבוצות שונות עם זהות ותפקיד ייחודיים שביניהן ניתן למנות את הכיתה, קבוצה שמורכבת מתלמידים מכיתות שונות בעלי עניין משותף, השכבה, קבוצת המחנכים, קבוצת המורים המקצועיים, קבוצת מורי תחום דעת ספציפי, קבוצת התלמידים, קבוצת ההורים, קבוצת אנשי הטיפול, קבוצת צוות ההנהלה וכדומה. לחלוקה זו יש חשיבות וערך של זהות, גיבוש, ויעילות תפקודית. אולם במצבי חרדה, מתח ולחצים מופעלים מנגנוני הגנה ראשוניים, וחלוקות אלו מאבדות חלק מהערך הפונקציונלי שלהן בשירות המערכת והופכות לזירה ולכר להתכתשויות, להשלכות ולהאשמות הדדיות. במצבי משבר חריפים הקצוות הרגשיים והפיצולים הבין קבוצתיים נמתחים ועלולים להוליך להתקבעות בקטבים. פיצולים וקיטובים עלולים לעורר ביתר שאת תהליכים הרסניים בצוות הבית ספרי, וליצור אווירה מתוחה, מעיקה, קטנונית, תחרותית ותוקפנית. הקונפליקטים בין הקבוצות המפוצלות יכולים להיות גלויים, אך הם עשויים גם להיות סמויים, להתקיים מתחת לפני השטח, ולהשפיע על התקשורת הבין אישית. התקשורת המצטמצמת והאקלים הצוותי השלילי עלולים להתפשט ולחלחל לתוך הכיתות. במקרים כאלה, התלמידים נושאים על כתפיהם את המתח שהמורים מתקשים להכיל ולעבד, וחשים לא מוחזקים ולא מוגנים ( מרים פישר-כספי וגרסיאלה ונגרובר-נוימן).

רשת האינטרנט מספקת בסיס ליצירת קשרים, אשר עשויים להיות בלתי מבוקרים ולחשוף את התלמידים לפגיעה. ברוב המקרים בהם התלמיד נמצא בסיכון, הדמות אותה הוא ישתף היא מקבוצת הגיל. החבר ששיתפו אותו נמצא בנקודה בה עליו להכריע בין שני ערכים סותרים, לפחות על פי השקפת עולמו: האם "לבגוד" באמונו של החבר שסיפר, לעיתים תוך הפרה מפורשת של הבטחה שנתן, או לשתף מבוגר משמעותי אשר יאפשר לחבר להיחלץ ממצוקתו. צוות מדריכות באגף שפ"י פיתח סדנה בה ניתן לדון בדילמה זו, דרך עיסוק בקשר מסוכן אשר נוצר באינטרנט. הסדנה מתבססת על מתודת "הכסא הריק" במטרה לסייע לתלמידים להעלות למודעות את שיקולי הדעת – הגלויים והסמויים, בהחלטה האם לשתף מבוגר במידע שבידם או לא.

המורה והמחנכת רותי בן ישי מדווחת על ההתמודדות עם הוראה ולמידה בסביבת web 2.0 בכיתה ט'. רותי למדה להכין מסמך "גוגל" שיתופי ונערכה – לכתוב לילדים את המסמך ולהזמינם לעבוד בו. את "מטלת שיעורי הבית" – היא הכינה בקלות יחסית, אף שלחה הודעה שתאפשר להם לעבוד במסמך שנפתח להם. אבל כותבת רותי בן ישי : "הם נכנסו ל"שטחים" לא שלהם, "מחקו" – איש לרעהו, כתבו קצת שטויות איש לרעהו, ומאוד נהנו לראות כיצד המסמך מתעדכן בו זמנית. . .עצרתי את השיעור, ועשיתי שיחה רצינית על חשיבותה של "עבודה שיתופית" ברשת, על אתיקה וכללי התנהגות. הם נרגעו והתחילו לעבוד ברצינות. המשימה הייתה – לכתוב, על-פי המודעות, מהם הכישורים הנדרשים מעובד במאה ה – 21, על-סמך 4 מודעות דרושים שהבאנו מהרשת. בסוף השיעור – בדקנו יחד את התוצר המשותף".