ניהול וסביבות למידה

כמו מערכות חינוך אחרות בעולם גם מערכת החינוך הבריטית מתמודדת עם האיטיות בהטמעת יישומי מחשב בבתי הספר שם. עם זאת , בניגוד למערכות חינוך אחרות המטפחות בתי ספר מדגימים או איי מצוינות בתחומי התקשוב משתדלים הבריטים להפיץ את הידע והניסיון בין כל בתי הספר ולחשוף אותם לפרויקטים מוצלחים בתחומי התקשוב הנערכים בבתי ספר שונים. פרויקט הפצת הידע בין מנהלי בתי הספר נקרא Butterflies for the use of ICT נועד ליצור השראה בקרב בתי הסר והמורים. החוברת המופצת לכל המורים ובתי הספר היסודיים באנגליה מדווחת בצורה מעוררת עניין אודות התנסויות מועילות שונות בתחומי התקשוב שיזמו בתי ספר שונים. הנחת היסוד של הבריטים היא שהחשיפה של בתי הספר להתנסויות המועילות בתקשוב יעורר אצל חלקם עניין ומוטיבציה ליצור דברים דומים.

הויכוח הנמשך בעולם החינוך בעולם על שיעורי הבית נותן את אותותיו גם על המדיניות הפדגוגית של בתי ספר ומחוזות חינוך בעולם . לאחרונה יותר ויותר בתי ספר מגבשים מדיניות חדשה להכנת שיעורי בית , מדיניות נועזת במידה מסוימת המוותרת על התפיסה המסורתית של שיעורי בית. כך לדוגמא, ביה"ס יסודי בסקוטלנד גיבש מדיניות חדשה שמשמעותה יצירת אתגרים להתמודדות של התלמיד בבית במקום מטלות תרגול רגילות . התלמידים נדרשים לחקור דברים וליצור תוצרים מקוריים שיעורו בהם עניין וסקרנות , לדוגמא במסגרת שיעורי היסטוריה וטבע התלמידים נדרשים לחקור את אורח החיים הויקטוריאני ולמצוא ממצאים ועדויות לכך שהבתים בתקופה הויקטוריאנית פגעו בבריאות. התלמידים נדרשים להתארגן בצוותי עבודה ולהיפגש בספריה הציבורית לצורך הכנה ואיסוף של הממצאים והרקע לכך בספרי עיון. פעילות החקר והכנת התוצרים נקראת אתגרים והמילה שיעורי בית כבר לא בשימוש בביה"ס. במהלך השנה נדרשים התלמידים להתמודד עם 6 אתגרים , חלקם בעבודת צוות וחלקם באופן יחידני .

ככל שהולך ומתרחב השימוש בעולם במשחקי מחשב לימודיים כחלק מאסטרטגיות הלמידה הפעילה בבתי ספר, מתחילים מומחי חינוך לתת את הדעת לגבי ההיבטים הפדגוגיים של סוגיה זו . המחקר הנוכחי בדק בשיטתיות את היסודות הפדגוגיים של משחקי מחשב המשולבים בלמידה ובהוראה. איסוף הממצאים התבסס על סקירת 50 מאמרים שעסקו בתחומי משחקי המחשב ובדיקת 55 משחקי מחשב חינוכיים על יסוד קריטריונים מובחנים. חקר הנושא נעשה גם באמצעות ראיונות עם המפתחים של משחקי המחשב . מתוך קבוצת משחקי המחשב אשר נחקרו ,רק 22 התבססו באופן מובהק על תיאוריות למידה מזוהות וידועות או אסטרטגיות למידה ברורות . המאמר מציג את הטקסונומיה הפדגוגית שזוהתה ואת משחקי המחשב המתאימים לכך (Mansureh Kebritchi ) .

ג"י הורוויץ הפנה אותנו בבלוג המעניין שלו למאמרון חשוב של ד"ר ליסה ליין המלמדת במכללה בארה"ב. ליסה ליין שמחה לזנוח את Blackboard, שעדיין נחשב ל-CMS הנוח ביותר בארה"ב. בשביל הקורסים בהיסטוריה שהיא מלמדת במכללה בקליפורניה היא עברה ל-Moodle. השוואה בין שתי המערכות האלו מובילה אותה להרהר על השימוש בבלוגים בהוראה באופן כללי, ועל זה היא כותבת במאמרון חדש בבלוג שלה. ליין רואה הרבה חיוב בבלוגים אישיים, אבל לא ברור לחלוטין היכן הבלוגים האלה צריכים לשבת. היא נוטה לחשוב שעדיף בלוגים על תשתיות עצמאיות, מחוץ ל-CMS שבה היא מנהלת את הקורסים שלה. אם אנחנו באמת חותרים ל-Life Long Learning, ורואים בו מטרה מרכזית של העבודה החינוכית שלנו, עלינו להתמקד בהקניית הכלים שמאפשרים את המשך הלמידה, ולא ברכישת "ידע" שבימינו ממילא נגיש די בקלות. אם נכונה הקביעה שהתקשוב מאפשר למידה "מכל מקום ובכל זמן", לבלוג האישי, שהכתיבה בו איננו סתם עוד מטלה במסגרת של קורס אלא פעולה לימודית/חשיבתית בזכות עצמה, יש ערך מיוחד.

ההתפתחות המהירה של יישומי האינטרנט בשנתיים האחרונות סללה את הדרך לשימוש רב ושכיח יותר בקבצי קול דיגיטאליים להעשרה תרבותית ולגיוון חווית הלמידה וההתעדכנות . לאור התפתחויות אלו בתחומי האינטרנט חשוב לשקול מחדש את השילוב של קבצי קול דיגיטאליים כנדבך משמעותי יותר בלמידה מתוקשבת. ניתן היום להקליט חלק מההרצאות בקבצי קול ולהעביר לסטודנטים או הלומדים משאבי העשרה בצורת פודקסטים . ניתן להעשיר את משאבי הקורס עם הקלטות היסטוריות או הקלטות של מומחים מחוץ למסגרת הקורס. הסקירה הנוכחית בוחנת בצורה שיטתית את גבולות השימוש בקבצי קול דיגיטאליים בלמידה מתוקשבת ואת האפשרויות השונות שרצוי לקחת בחשבון במהלך תכנון קורס מתוקשב באינטרנט (Calandra, B., Barron, A. & Thompson-Sellers, I ).

המאמר הנוכחי מתאר את התפיסה והיישום של סביבה מתוקשבת שיתופית להתמודדות עם פתרון בעיות ((COPS) שפותחה באוסטרליה. התפיסה של סביבה מתוקשבת שיתופית מאתגרת בעיות נוצרה מתוך אמונה כי תהליך הלמידה בחינוך הגבוה חייב להיות חקרני באופיו תוך התבססות על שיתוף פעולה בין לומדים עמיתים . התפיסה של COPS חורגת מעבר לתפיסה הרגילה והמערכות המתוקשבות הרגילות של למידה מתוקשבת שכן היא שואפת להפעיל את הלומדים בצורה דינאמית במעורבות פעילה של עבודת צוות המתמודדת עם בעיות אותנטיות. התפיסה והיישום של מודל ה- COPS שגובשה באוניברסיטת Queensland University of Technology באוסטרליה נועדה לגשר העל הפער שבין הלמידה האקדמאית והמציאות של העולם האמיתי מעבר לכותלי האוניברסיטה והמכללה ( Edwards, Sylvia L. and Watson, Jason A. and Farrell, Ann M. and Nash, Robyn E).

ההתמודדות של ילדי בתי ספר יסודיים עם כתיבת בלוגים במסגרת הלמידה שלהם היא בוודאי מאתגרת עבורם , אך המורים עצמם אינם מיומנים במדיה של כתיבת בלוגים לא מבחינה טכנית וגם לא מבחינת מיומנויות כתיבה באינטרנט. גורמים אלו עשויים להוות מכשול של ממש ביישום בלוגים חינוכיים בכיתות ביה"ס היסודי. אחד הפתרונות שנוקטים רכזי ההוראה ומנהלי בתי הספר היסודיים באנגליה הוא לנסות לטפח תרבות של כתיבת בלוגים ע"י הסתייעות בהורי התלמידים או גורמים אחרים מחוץ לביה"ס שהם בעלי ניסיון בכתיבת בלוגים. במקרה כזה מעודדים התנדבות של כותבי בלוגים שיגיעו לכיתה להסביר לתלמידים מה הוא בלוג וכיצד יש לכתוב. סוג זה של "אימוץ" מעורר השראה מוטיבציה ואף מפחית את חשש המורים . הנה לדוגמא ילדים בבית ספר בריטי לומדים כיצד לכתוב בלוג כיתתי משותף בהדרכת בעלה של המורה שלהם .

ההתפתחות הטכנולוגית של הלמידה המתוקשבת ולמידת-עמיתים בעולם היא מהירה למדי וכל שנה נוספים כלים מתוקשבים מתקדמים ומאתגרים ללמידה שיתופית בזמן אמיתי (real-time collaboration) . לאחרונה פורסמה רשימה יעילה ומקיפה של כלים מתוקשבים שמאפשרים למידה מתוקשבת שיתופית בזמן אמיתי . מהרשימה ניתן ללמוד כי ההתפתחות הטכנולוגית של כלים מתוקשבים היא מהירה יותר מההתפתחות הפדגוגית של הקורסים ושיטות הלמידה בהם. פער זה ילווה אותנו ,כנראה, הרבה זמן , אך בכל אופן , כדאי להכיר את הכלים המתוקשבים המתקדמים על סוגיהם שעומדים כיום לרשות המרצים, המורים ומפתחי הקורסים המתוקשבים . מומלץ גם להיעזר במיפוי המושגי והנושאי של הכלים המתוקשבים (Dr. Tony Karrer ).

בימים אלו נחשפו אלפי מורים בישראל ליוזמה ברוכה הראויה לשבח והיא פורטל רשת המורים שהוקמה ביוזמת צוות קו לחינוך. פורטל רשת מורים הוא רשת חינוכית קהילתית, שנועדה להפגיש בין המורים במערכת החינוך לבין התכנים שהם יוצרים (מערכי שיעור, הפעלות לתלמידים, פרויקטים, תכנים אקסטרה קוריקולריים ועוד). "רשת מורים הוא קהילת חינוך אינטרנטית, שפותחה על ידי קו לחינוך במשך למעלה משנה, ובהקמתה הושקעו אלפי שעות אדם. הקהילה האינטרנטית מורכבת משני כלים המשולבים זה בזה. מצד אחד זוהי רשת חברתית, שבה עתידים להיות חברים כל המורים ועובדי ההוראה בישראל. כבר עתה חברים בה למעלה מ-25 אלף אנשי חינוך והוראה. מצד שני, אמור פורטל רשת מורים להכיל את כל חומרי הלמידה, התכנים והמידע הרלבנטיים למערכת החינוך, שנמצאים עתה ברשת האינטרנט".

ממדי תופעת הבריונות והשלכותיה, כחלק מבעיית האלימות במערכת החינוך, גדולים ומדאיגים בעולם כולו ובישראל בפרט (Smokowski & Kopasz, 2005 , בנבנישתי, 2005). כל ניסיון, להתמודד בצורה יעילה עם סוגיית הבריונות בבית הספר, מחייב יצירת תשתית של מידע המבוססת על מחקר מקיף לגבי היקף התופעה ומאפייניה. עבודה מחקרית זו, המתבססת על תשובות לשאלון שהועבר לכל תלמידי שכבת ט' בבית הספר הנבדק, בעקבות אירועי הצקה (bullying) שהתרחשו בשכבה, תהווה בסיס לתוכנית התערבות שתבנה בהתאם לממצאים.

המאפיינים של כיתת הלימוד המתוקשבת הנקראת כיום Classroom 2.0 יהיו כנראה תוך שנתיים-שלוש בחזקת המציאות הטכנולוגית של מרבית כיתות הלימודים בעולם . הכיתה במתכונת Classroom 2.0 אינה רק סביבה רוויה במידע אלא בראש ובראשונה סביבה שיתופית בה התלמידים עובדים תוך כדי שיתוף פעולה מתוקשב עם עמיתיהם. השאלה שנשאלת עתה יותר מתמיד האם הטכנולוגיות המתוקשבות החדשות שנכנסות לכיתה כגון מחשבים ניידים או לוח ממוחשב "חכם" ,או רשתות חברתיות או בלוגים הם פריצת דרך בתחומי החינוך והלמידה ? על שאלה זו מנסים לענות שורה של מומחי חינוך וסוציולוגיה שזומנו להביע דעתם בבלוג של אנציקלופדיה בריטניקה. חלקם , במיוחד אנשי המדעים מהאוניברסיטאות והאנתרופולוגים החינוכיים, אינם רואים שינוי מדרגה שנייה בתהליכי הלמידה בכיתה המתוקשבת. לדעתם , לא נוצרה אצל לומדים תשוקה ללמידה והשינוי הוא טכני מיסודו . אחרים , בעיקרם אנשי החינוך המתוקשב, מצביעים על שינוי מהותי בכיתות מתוקשבות הלומדות עם בלוגים , מאגרי מידע ומחשבים ניידים. לדעתם הטכנולוגיות הדו-כיווניות של Web 2.0, יוצרים שינוי משמעותי ופורץ דרך בכיתות הלימוד כיום , תהליכים שהאוניברסיטאות השמרניות עדיין לא מודעות להן .

פרויקט TEGIVS בארה"ב נועד להכשיר מורים להוראה מרחוק בבתי ספר שעיקר ההוראה שלהם היא באינטרנט לתלמידים הלומדים מרחוק. מאחר ומספר בתי הספר הוירטואליים בעשור האחרון הלך וגדל נוצר צורך במורים הבקיאים בפדגוגיה מתוקשבים והם בעלי יכולת טובה וגמישה ומיומנות פדגוגית לניהול קורסים מקוונים מרחוק. מדובר בעיקר בבתי ספר תיכוניים ומשרד החינוך הפדראלי האמריקאי בשיתוף הקרן לשיפור החינוך התיכוני שם החליטו לגבש ולפתח מסלול הכשרה ייעודי למורים שיהיו מסוגלים ללמד בבתי הספר הוירטואליים התיכוניים. שורה של מרכזי מחקר ומרכזי הכשרה קשורים לפרויקט הכשרת המורים הוירטואלי , פרויקט TEGIVS. ביניהם ניתן למנות את Center for Technology in Learning and Teaching -CTLT באוניברסיטת איווה . מבחינת שיטת ההוראה מדובר על הכשרה מעשית של מורים מאז שנת 2006 להתמודדות עם אירועי למידה מרחוק במעבדה מתוקשבת ייעודית שהוקמה לצורך כך באוניברסיטת איווה . המורים מתנסים הלכה למעשה בסימולציה של מקרים אמיתיים בהוראה מרחוק .

מחקרים שונים שנערכו במשך שנים גילו כי מרצים ומדריכים בחינוך הגבוה הם בעלי ידע פדגוגי מעשי הנגזר מתפיסת עולם , גישות יחידניות להוראה והשליטה בתחום הדעת. עם זאת , נוצר מבחינת הכיסוי במחקר פער לגבי הקשר בין הידע של מרצים ומדרכים בחינוך הגבוה ובין מידת השימוש שלהם בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר הנוכחי , שהוא נגזרת של עבודת דוקטורט, בחן את הקשר בין תפיסות העולם הפדגוגיות האישיות של המרצים והידע הפדגוגי המעשי שלהם ובין ההתנסות שלהם בפועל בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר נערך בקרב מרצים ומדריכים באוסטרליה בשנים 2005-2007 ( Bradey, S. 2008).

מאמר מעניין של פרופסור שרדר מאוניברסיטת קוניטיקט על למידה משולבת כלים בסביבת מקוונת וההשפעה ההדדית בין כלים ולומדים. הגישות המסורתיות של שילוב המחשב בלמידה מסווגות לשלוש קטגוריות עיקריות : למידה על הטכנולוגיה המתוקשבת , למידה מהכלים הטכנולוגיים המתוקשבים ולמידה באמצעות הטכנולוגיה המתוקשבת. בעקבות התעצמות טכנולוגיות התקשוב הולך וגדל המשקל של קהילות וירטואליות , תרבויות מתוקשבות ועולמות זוטא מתוקשבים. לכן , מציע המאמר פרספקטיבה נוספת הלוקחת תהליכים אלו בחשבון .אין להתייחס לטכנולוגיה המתוקשבת ככלי או צבר נושאים בלבד אלא כסביבה פעילה בה מתחולל תהליך הלמידה . בסביבה זו נוצרות אינטראקציות מעל ומעבר לשימוש בכלים , אם זה אינטראקציות חברתיות או אינטראקציות קוגניטיביות הממזגות את הלומד בסביבה דינאמית ופעילה.

תוך כדי חיפוש ברשת על טיפולוגיות טיפוסי מורים מצאה אסתי דורון מאמר מעניין עליו היא מדווחת ומתייחסת בהרחבה. היא מסכמת בקצרה את מאמרם של ד"ר יהודה פלד, יעל קלי ויהודית דורי : "אינטראקציה בין מורי מדעים למנהלי בתי הספר והשפעתם על שילוב טכנולוגיה – ניתוח רטרוספקטיבי 2007[". נמצא שבמהלך שבע שנות המחקר המנהלים היו עקביים במתן התמיכה שהעניקו למורי המדעים שלהם. לעומת זאת, המורים השתנו בדרך בה שלבו טכנולוגיה: הם מינפו את השימוש בטכנולוגיה כשעבדו לצד מנהלים יזמים ומובילים, והורידו את כמות השימוש כשעבדו לצד מנהלים מעכבים. נמצא שתפקיד המנהל בעידוד או בעיכוב המורים לשלב טכנולוגיות הינו קריטי במוטיבציה של המורים לשלב טכנולוגיות בהוראתם.

בשיטוטה בספריה בבר אילן נתקלה אסתי דורון בעבודתה של יפעת דוד, (2007 ) תהליכים לימודיים וחברתיים בכיתה בה לומדים באמצעות מחשבים ניידים – בדיקת המוטיבציה ללמידה וההשגים הלימודיים -חקר מקרה. יפעת חקרה במהלך שנתיים את שילוב הניידים בחטיבת ביניים במרכז הארץ, בה יש כיתת כתו"ם. המחקר הוא מחקר איכותי וניתוח הנתונים נעשה בשיטת ניתוח תוכן. יפעת קבצה את הנתונים שנאספו לארבע קטגוריות מרכזיות לניתוח : האוירה הדינאמית בכיתה, מאפייני חדשנות פדגוגית בכיתת הניידים, גורמים המעכבים את הלמידה בסביבה המתוקשבת והכוחות התומכים בלמידה המתוקשבת. נתון מעניין הקשור לאוירה הדינמית בכיתה, מתייחס לשלושה שלבים של הסתגלות המורים והתלמידים לסביבת הניידים: שלב הציפייה וההתלהבות, שלב המשבר והאכזבה ושלב ההתאוששות לקראת התייצבות. זהו מודל מעניין מאד מכיוון שהוא מזכיר במקצת את מודל מחזור החיים של המוצר Product Life Cycle (אסתי דורון).

מאמר על שימוש אפקטיבי בבלוגים במסגרת קורס, בהתבסס על ניסיונה של המחברת בשימוש בבלוגים בקורסים לתארים מתקדמים בחמש השנים האחרונות. המחברת ממליצה על הגדרה מדוייקת של המטרה לשמה ישמש הבלוג בקורס, הקצאת זמן מספיק לסטודנטים לשם כתיבה בבלוג, שיטה מובנית ובהירה למתן ציונים, ועוד. על הסטודנטים להיות מודעים למצופה מהם בשימוש בבלוג, וכיצד ישולב הבלוג בתהליך הלמידה( Ruth Reynard ).

מחקר מעניין של קבוצת חוקרים מהודו הטוען כי סביבת הלמידה הממוחשבת המתוכננת באופן טבעי עבור תלמידים היא הרבה יותר משמעותית בלמידה מעמיקה מאשר עמדות מחשב נשלטות בבתי ספר. החוקרים עקבו מקרוב אחרי סביבת הלמידה הנקראת "החור שבקיר" שתוכננה לילדים בני 8-14 ברובעי מגורים עניים בהודו. שיטת המחקר הייתה כמותית ואיכותנית. הממצאים מראים כי המחשבים שהותקנו כסביבה פתוחה ומרחב פתוח מחוץ לביה"ס הגבירו את ההתעניינות והסקרנות של התלמידים יותר מאשר סביבה מלאכותית של מחשבים המשובצים בבתי הספר. ממצאי המחקר מלמדים כי באמצעות עמדות מחשב חופשיות מחוץ לביה"ס מתחוללת למידה טבעית מסדר גבוה כאשר הילדים מלמדים אחד את השני ( Ritu Dangwal and Preeti Kapur ).

ההתאמה לעברית של כלים מתוקשבים כגון בלוגלי, WORDPRESS וכלי כתיבה דיגיטאליים חדשים הנמצאים בפיתוח יאיצו מגמה זו וייקלו על המרצים והמורים להקים ולהריץ בלוגים בקורסים מתוקשבים או קורסים רגילים. הסקירה שלהלן נועדה לרכז ולהצביע על דגמים שונים של בלוגים בהוראה אקדמית ובמידה מסוימת גם בהוראה בבתי ספר. במסגרת פרויקט חדש זה של פורטל מס"ע נערך איסוף שיטתי של יוזמות מתוקשבות של הוראה אקדמאית באמצעות בלוגים באינטרנט. הסקירה הראשונית מצביעה על כמה וכמה דגמים של ניצול בלוגים בהוראה אקדמית בארץ וברחבי העולם והיא תעודכן בהמשך. הסקירה הביבליוגראפית כוללת גם ריכוז של מחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא (עמי סלנט)

ארגון Becta הבריטי פרסם לאחרונה תוצאות מחקר שבדק שימוש ביישומי ווב 2.0 בבתי ספר על ידי מורים ותלמידים בגילאי 11-16. מתוצאות המחקר מסתבר שהשימוש בבתי הספר אינו רב ביחס לשימוש מחוץ לביה"ס . המורים המשתמשים ביישומים אלה למטרות ההוראה מעידים כי מידת האינטראקציה וההשתתפות של התלמידים בתהליך הלמידה גדלה, בייחוד בקרב תלמידים שאינם משתתפים בד"כ בכיתה. ע"פי התוצאות, שימוש ביישומי ווב 2.00 מביא להמשכיות בלמידה ובדיון מעבר לשעות הלימוד המסורתיות ( אתי בריטברד , אתר אדיורשת).