ניהול וסביבות למידה

יש היום פעילות גדלה וגועשת של רשתות חברתיות וקהילות מתוקשבות בעולם באינטרנטי . לא כולם יצלחו את "גדות הנחל" ויגיעו לחוף מבטחים . לא מעטים מהם ידעכו . על כל רשת חברתית וקהילה מתוקשבת שנפתחת השנה יש גם אחת שדועכת כי חברי הקהילה מגלים פאסיביות בפעילויות ובתרומה שלהם לעדכונים ולתגובות. תופעה זו נכונה לתחומי התקשוב בחברות ובארגונים וגם לתחומי התקשוב החינוכי בפרט. אחת ההצעות שהועלו בארה"ב להתמודדות עם מצב זה הוא יצירת תפקיד ייעודי חדש של מטפח קהילה (מ"ק). כל ארגון או ביה"ס צריך למנות אדם אשר מתפקידו לטפח את הרשתות החברתיות או הקהילות המקוונות . הוא צריך לעודד פעילויות מתוקשבות ברשתות ובקהילות ,ליזום, למשוך את החברים/עמיתים להשתתף בדיונים , לדחוף אותם להגיב . זהו תפקיד מורכב ועדין כי רשתות חברתיות וקהילות מקוונות לא אוהבות שמנהלים אותן באופן גלוי. אבל אם ארגונים ובתי ספר הם חפצי חיים מבחינת הרשתות החברתיות או הקהילות המקוונות הם חייבים למנות דמות של מטפח קהילה ( מ"ק) .

פרופ' סלומון לא אומר שהמחשב לא תורם ללמידה. פרופ' סלומון אומר שהמחשב תורם ללמידה בתנאים מסויימים. מטרת רשימה זו , שנכתבה ע"י פרופסור חנן יניב, המלמד כיום בקנדה, היא להציע מסגרת להגדרת התנאים ובחינה של התרומה הפוטנציאלית של המחשב לסביבה החינוכית הקולטת. "המחשב יכול לסייע לעבודת צוות בין תלמידים, לעבודת חקר, לאיסוף מידע וליישומו – לכל הדברים שמרכיבים פדגוגיה מודרנית, בניגוד לפדגוגיה הקדם-מודרנית הנהוגה כיום במערכת החינוך." אומר פרופ' סלומון. על ההבדל הזה בין 'פדגוגיה קדם-מודרנית' ל'פדגוגיה מודרנית' מנסה חנן יניב , מהראשונים שפעלו בישראל בתחומי המחשבים בחינוך, לשים את הדגש.

הפעלת חשיבה ביקורתית לאורך כל שלבי הטיפול במידע: כלי חיפוש, הערכת האתרים, הערכת המידע, כלים לארגון מידע, אמצעים להצגה ופרסום של מידע . חשיבה ביקורתית בתהליכי כתיבה: טיוטה, שכתוב, טיוב הכתיבה, הערכת עמיתים. בחירה מושכלת של היישום בו נשתמש על פי הצורך ונסיבות הלמידה. שימוש מושכל בפונקציות השונות במחשב (ייצוג בטבלה לעומת רשימה) . ברשימת הקישורים המוצעים : כיצד תלמידי תיכון מעריכים מידע במהלך החיפוש באינטרנט.

הראיון של פרופסור גבי סלומון לעיתון "הארץ" ובו הכריז על כך שהמחשב לא תורם ללמידה גרמה להרהורים של רבים מאנשי החינוך אך גם לערעור הנחת היסוד של פרופסור גבי סלומון . התמיהה מהכרזה של פרופסור גבי סלומון מסתמכת על דוח חדש של משרד החינוך האמריקאי המסכם ניתוח מטא (meta analysis) של מחקרים שבדקו למידה מקוונת (Evaluation of Evidence-Based Practices in Online Learning: A Meta-Analysis and Review of Online Learning Studies). חלק מהמסקנות מצביע על כך שהישגי התלמידים שלמדו בלמידה מקוונת היו טובים יותר מאשר הישגי התלמידים בלמידה פנים-אל-פנים. במילים אחרות, ההישגים שנמצאו בדוגמאות ללמידה משולבת פנים אל פנים ומקוונות היו גדולים יותר מאשר אלה שנמצאו בדוגמאות ללמידה פנים אל פנים,

בשנים האחרונות מחוזות החינוך בארה"ב נוטים לעבור לשיטת ניהול מבוזרת יותר אשר מבוססת על צוותים הפועלים בהנחיה ובהשראה של מפקחים במחוז החינוכי. מחקר שנערך במדינת קוניטקט , בדק לאורך זמן עשרים וחמישה צוותי ניהול שפעלו עפ"י שיטת הניהול המבוזרת והגיע למסקנה כי הליווי והנחייה של מפקחי החינוך שניתנו לצוותי הניהול המחוזיים פחות אפקטיבי בהשוואה לליווי עמיתים בצוות הניהול עצמו ולעמיתים המסייעים בצוותי ניהול אחרים. כלומר, צוותי ניהול בחינוך ( הן בשכבת דרג הביניים והן מתוך מנהלי בתי הספר ) זקוקים יותר ללמידת עמיתים ופחות להנחיה או השראה ישירה של בעלי תפקידים . עוד נמצא כי הפעלת צוותי הניהול בצורה אפקטיבית תלויה בהגדרת ברורה של המשימות ואינה תלויה בגורמים בינאישיים ( Higgins, Monica; Young, Lissa; Weiner, Jennie; Wlodarczyk, Steven) .

שימוש נוסף של טכנולוגית אוגמנטד ריאליטי בכותלי בית ספר, הפעם באנגליה. כפי שמסופר בכתבה שבאתר computerActive , נכתבה תוכנה שמאפשרת למורה להכין בקלות תכנים תלת מימדיים בעלי משמעות, כמו למשל אברהם לינקולן בנאום היסטורי. התוכנה נוסתה בכ20 בתי ספר ברחבי אנגליה והתלמידים נענים לה בהרבה הנאה. הנגישות הגבוהה של הדור הצעיר לטכנולוגיה חדשה יוצרת אצלם סקרנות רבה במקום פחד. אוגמנטד ריאליטי, זה השילוב בין מציאות וירטואלית למציאות "אמיתית" . הכוונה היא שבזמן אמת אנו יכולים לראות במרחב ,מעבר לעצמים ושאר האינפורמציה הטבעית, תוספות של אינפורמציה כמו טקסט,גרפיקה וידאו ועוד.

אסתי דורון מסכמת בקצרה את תהליכי ההטמעה של כתיבה באמצעות בלוגים בביה"ס אחד (חטיבת ביניים) אותו היא מדריכה ומעריכה. "כל התלמידים עסוקים בכתיבה, וכותבים יותר משתיים שלוש שורות, גם כאלה שבעבר לא ממש נהגו לכתוב" במניין הבלוגים שנפתחו בעקבות ההדרכה ניתן למנות את הבלוג של אביבה בלאיש המנהלת, שפתחה בלוג ברשת החינוכית אדיורשת, ואת הבלוג של רותי בן ישי, מורה בכיתת ניידים שגם היא פתחה בלוג בו היא משתפת אותנו בחוויות האוטנטיות שלה מהכיתה.

המורה חניתה חן מדווחת בבלוג שלה באדיורשת על ההתמודדות שלה בשילוב בלוגים בלמידה בכיתה. המטרה שלה היא ליצור קהילה לומדת מתוך עניין, תומכת, רפלקטיבית, כשילדים מקבלים תגובות לכתיבתם, זה מגביר את המוטיבציה לכתיבה נוספת. בבית ספרה מעבדת מחשבים אחת אשר משרתת כיתות רבות פעילות, כל מפגש בחדר מחשבים נפתח בהצגת 2 בלוגים שונים שילדי הכיתה כתבו, המוקרנים במקרן. הילדים קוראים, הם משוחחים על הפוסטים שנשלחו והם מגיבים בעקבות הדיון. כרגע הילדים (בעלי יכולת טכנולוגית גבוהה) "לומדים" את הבלוג, עסוקים בחקר וגילוי, מתמודדים עם מכשלות טכניות, פותרים בעיות ועוזרים לחבריהם ) . עם זאת, למידה בעזרת בלוגים במעבדת מחשבים אינה מאפשרת רצף לימודי . בכל מקרה , יוזמה זו המורה לללמד באמצעות בלוגים ראויה לשבח.

מחקרים אודות הוראה בכיתה עתירת תקשוב שבה לכל תלמיד מחשב (1:1) מלמדים כי ההצלחה בסביבה מתוקשבת כזו תלויה יותר במורים מאשר בציוד עצמו. המחקרים התפרסמו בגיליון האחרון (ינואר 2010) של Journal of Technology, Learning, and Assessment , כתב עת חינוכי שפיט של מכללת בוסטון , ביה"ס לחינוך. המחקרים זיהו כמה גורמי יסוד המשפיעים על האפקטיביות של למידה בעיתה 1:1 ביניהם : תכנון הוראה יעיל, מעורבות הסגל החינוכי והסביבה החינוכית , ומנהיגות ביה"ס או המחוז החינוכי. שלא במפתיע, נתגלה בממצאי המחקרים כי היוזמות ותכנון ההוראה של המורים קובעים יותר מכל את אפקטיביות הלמידה בכיתה עתירת מחשבים 1:1. ההנחה שגויה של גורמי חינוך בעולם היא שהוספת מחשבים לכיתה , ברמת הצטיידות של 1:1 יוצרת את ההבדלים בלמידה ומחוללת את חווית הלמידה . אך המחקרים גילו כי הכול תלוי באיכות ההפעלות המתוקשבות בכיתה שבהן נוקט המורה ומשימות האיסוף לתלמידים.

מוטיבציה היא גורם רב חשיבות בעבודה ובלמידה. בבית הספר ניתן לזהות קשר בין המוטיבציה של המנהל בעבודה , בין המוטיבציה של המורים בעבודה ובין המוטיבציה של התלמידים בלמידה. הירחון מאיר העיניים של ארבעת המ"מים ( אגף חינוך יסודי במשרד החינוך) דן בגיליונו האחרון נושאים הבאים: מהי מוטיבציה? מוטיבציה בעבודה, תורות מוטיבציה והשלכותיהן על ניהול בית ספר, תורות ההנעה השונות – מידע מתומצת, הקשר בין מוטיבציה של מורים ותפקודם לבין מוטיבציה של תלמידים ותפקודם, ניהול בית הספר והמוטיבציה של המורים, דרכים לטיפוח המוטיבציה של המורים בעבודה ועוד.

המורה רותי בן-ישי המלמדת בביה"ס יסודי בו לתלמידים יש מחשבים ניידים מדווחת על דרכי ההתמודדות ותכנון ההוראה שלה. בשלב ראשון היא התחילה , בהשראתו של דר' יורם הרפז, ב"שאלה פורייה", שאלה המאתגרת את הילדים, מסקרנת ומעוררת רצון אמיתי לחפש תשובה. התלמידים נדרשים לאסוף מידע באינטרנט על החברה הישראלית ולהציג מגזרים בחברה הישראלית המעניינים אותם. הם נדרשו לעבוד בזוגות, על-פי מקום הישיבה בכיתה,, תוך שהמורה משתדלת ליצור זוגות של בן ובת, בעלי מגוון יכולות ולאו דווקא ה"חברים הטובים". הילדים נענו לאתגר בשמחה ובעניין. התלמידים נדרשו עוד להעלות את התוצר ל"קבוצת דיון" מקוונת באינטרנט.

במדריך הנוכחי מסבירות ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת מהמרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה ( שהפך לאחד מפורצי הדרך בתחום התקשוב החינוכי בישראל ) כיצד ניתן לכתוב שאלון/סקר מקוון הכולל שאלות פתוחות וסגורות, לאסוף את הנתונים בצורה קלה ומרוכזת לניתוח באמצעות גוגל דוקס. גוגל דוקס הנו שירות כתיבה וניהול מסמכים מקוון. הוא מאפשר צפייה במסמכים מכל מחשב. כמו כן, ניתן לכתוב מסמך משותף . מדריך העזר יכול להביא תועלת רבה למרצים ולמורים המשלבים ומטמיעים בצורה פעילה את התקשוב החינוכי בכיתה או בקורס. ( גילה קורץ , נעמי פורת).

המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני שמטרתו לאתר ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסודי אחד, ולבחון את הקשר של מנגנונים אלה לחזון ולתרבות החינוכית-הארגונית המאפיינים אותו כארגון לומד. המחקר בודק ארבע שאלות: האחת היא, מה מאפיין את החזון החינוכי של חברי הצוות בבית הספר? השנייה היא, מה הם מאפייניה של תרבות הלמידה הארגונית הקיימת בבית הספר? השאלה השלישית מתייחסת למבנים ולמנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית הספר; השאלה הרביעית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין החזון החינוכי לבין הלמידה הארגונית ( חנה קורלנד , רחל הרץ-לזרוביץ ).

שונים שפורסמו לאחרונה מציינים את עליית משקלם של רשתות חינוכיות בדור הבא של מערכות למידה מרחוק. אחת הפלטפורמות המתוקשבות המצליחות בתחום זה היא הפלטפורמה הפתוחה הידועה בשם Elgg. היא מאפשרת יצירת קהילת ידע שיתופית לצד העלאת תכנית לאתרי משנה באינטרנט. היא מאפשרת יצירת רשת קשרים חברתית , שיתוף תכנים, שיתוף מידע, פרסום בלוגים וגם מערכת הודעות ועדכונים הדומה לטויטר. זו מערכת שקופה, אינטואיטיבית מאד והרבה פחות היררכית מפלפטפורמות אחרות ולכן נראה שיש לה סיכוי להחליף את מערכות הלמידה המתוקשבות כגון Moodle Blackboard . היא לא תוכננה במקור למטרות למידה מתוקשבת , אך הפוטנציאל שלה והעדר המורכבות מושכים , גורמי חינוך שונים להפוך אותה בפועל לפלטפורמה מסייעת ללמידה מתוקשבת. גם התגובות של סטודנטים שהתנסו במערכת ELGG היו נלהבות. עובדה, זה מה שקרה באוניברסיטת ברייטון באנגליה בשנה האחרונה. אוניברסיטת ברייטון באנגליה משלבת בצורה רצינית את הפלטפורמה של ELGG על מנת לצמצם את תלותה בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת של Blackboard.

מאז ומתמיד נבחן המורה הטוב בזכות האינטראקציה והקשר שלו עם הכיתה . היכולת להעביר לכיתה מסרים ערכיים וחינוכיים לאורך זמן קבעה במידה רבה את דמותו של המורה בעיני תלמידיו. בעבר האמצעים לכך היו בעיקר מילוליים ובעיקר במסגרת הכיתה , אך כיום עומדים לרשותו של המורה אמצעים דיגיטאליים יעילים יותר כמו בלוג היכול להיות אמצעי קשר והעברת מסרים לתלמידי הכיתה מעבר לשעות הלימוד. אחד המחנכים הראויים לציון שניצל את הבלוג לטיפוח ההוויה של הכיתה כקבוצה לומדת, הוא איציק הופמן, מחנך י"א 2, בית החינוך המשותף חוף השרון. להבדיל מבלוגים אחרים, הבלוג הזה נועד ללוות כיתה מיום היווסדה (תחילת כיתה י') ועד סיום י"ב. איציק הופמן , כמחנך הכיתה, כותב פוסטים המתעדים את חוויות הכיתה, מגיב לדברים שקורים בכיתה ובלמידה , מרחיב על דברים שעליהם דיברו בכיתה (הוא מלמד אותם היסטוריה) וכותב, לעתים גם על עצמו. בבלוג יש יותר משישים פוסטים, מאז היום בו נפגש לראשונה עם תלמידי בכיתה י' ועד היום, כאשר הם באמצע כיתה י"א. התלמידים קוראים את הבלוג (חלקם באופן קבוע, חלקם פחות, אבל כולם מכירים ונכנסו). עד היום היו כ-8,000 צפיות בבלוג. זה לא הרבה, אבל מדובר בקהל קטן יחסית. יש כאן רעיון חדש שלא נוסה עדיין ויוזמה חינוכית ראויה לציון של מחנך בביה"ס תיכון.

אחת ממערכות התקשוב החינוכיות המוצלחות בארץ היא מערכת "אורייאנית" שפותחה ע"י אלישע בביוף וצוותו במחוז הדרום של משרד החינוך. במקום לדבר גבוה גבוה על תקשוב החינוך, המערכת שפיתח אלישע בביוף שמה לה למטרה לתת כלים מתוקשבים מעשיים למורים בשטח. במשך השנים שבהם פועלת מערכת "אורייאנית" היא אכן הגשימה את מטרותיה וסייעה רבות למורים בשטח לשלב את האינטרנט בהוראה. מערכת "אוריינית" לא שוקטת על שמריה , לפני שנתיים פיתחה מערכת מתוקשבת ליצירת בלוגים בחינוך ממנה נהנים מורים רבים בשטח. ולאחרונה עברה שדרוג טכנולוגי ופדגוגי חשוב. למחולל האתרים "פנדה" נוספה יחידה חדשה בשם "הטבעת דפים" (הכניסה ליחידה החדשה דרך תפריט הפנדה). מטרת היחידה החדשה – הטבעת פרטי מידע מיישומי ה"אורייאנית" השונים ומאתרים אחרים, בדפי ה"פנדה".

בשנים האחרונות המו"לים הגדולים בעולם השולטים בהוצאות כתבי העת המדעיים החלו לפתח כלים מקוונים שעשויים לסייע רבות לחוקרים. העובדה שמספר מו"לים קטן מחזיק בידו את השליטה ברוב כתבי העת בעולם המדעי (רבבות כותרים) בדרך כלל גורמת למורת רוח, אך במקרה של הכלים שיוצגו להלן, דוקא עובדה זו, שמשמעותה ריכוז עצום של מידע ונתונים בתחום, הם המעניקים לכלים אלו, בין השאר, את כוחם הרב. כל הכלים מתאפיינים במנשק ידידותי ונוח וכדאי לבדוק ולהתרשם מהם. הרישום, השימוש ו/או ההשתתפות בכל הכלים שהוצגו הוא בחינם. (פני ברסימנטוב)

ניתוח מתודי של מחקרי למידה מרחוק ( 690 מחקרים) שהתפרסמו בין השנים 200-2008 . הממצאים מלמדים כי יש אמנם מעבר ללמידה מרחוק בהרבה מגזרים ותחומים בחינוך , אך המעבר אינו כרוך בהכרח בחדשנות חינוכית , אלא מייצג קו שמרני של הדגשת ההיבטים הקשורים לפרדיגמה של לומדים –מרצים ופחות להיבטים של חדשנות בשיטות הלמידה או לפלטפורמות של למידה חברתית ושיתופית . ניתוח המחקרים מצביע על מגמות של התקדמות הדרגתית אבל בקו שמרני למדי של העתקת שיטות ההוראה המסורתיות לאינטרנט ( Olaf Zawacki-Richter, Eva Maria Bcker, and Sebastian Vogt ).

ד"ר טל בן שחר, מומחה בין־לאומי לפסיכולוגיה חיובית, מבקש לשלב את עקרונותיה בחינוך הישראלי. לאחר שהקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית בחינוך הוא בונה עם רשת אורט והמרכז הבינתחומי בהרצליה תכנית להכשרת 25 אנשי חינוך. המטרה היא להכשיר סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית במערכת . הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת, כידוע, בנקודות החוזק של האדם, בהעצמתם של ההיבטים החיוביים כדרך להגיע לרווחה נפשית ולהתמודדות מוצלחת עם משברים. מטרתה לחזק את החוסן הנפשי של האדם ולסייע לו למצוא ייעוד ומטרה. "כשאנחנו מוצאים אותם", מסביר בן שחר בהתלהבות, "החוסן הנפשי שלנו מתחזק. אנחנו מתמודדים טוב יותר עם כישלונות, חרדות ועצב. משתמשים בכישלונות כדי להתקדם". המטרה של בן שחר היא לשלב את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך.

עברה שנה וחצי מאז עלה מיזם פא"ר לאויר. במהלך תקופה זו פורסמו באתר זה חומרי לימוד מ- 140 קורסים מתחומי דעת שונים, הכוללים: 43 ספרי קורסים (95 כרכים), 28 מהספרים כוללים גרסה קולית שניתנת להאזנה הן מהמחשב האישי והן להורדה ולהאזנה מנגנים ניידים, ועוד כ – 6150 עצמי למידה מגוונים וביניהם: מילוני מונחים, מצגות, תרגילי רב ברירה, לומדות אינטראקטיביות ועוד. גולת הכותרת בתקופה האחרונה בפא"ר : אפשרות של הוספת הערות אישיות לספרים – תוספת חדשה לספרי פא"ר.