ניהול וסביבות למידה

ד"ר אברום רותם כתב מאמרון מעניין על הדילמה של שילוב רשת חברתית מסוג פייסבוק בחינוך . האם באמת כדאי ליישם את הפייסבוק כ- "פייסבוק חינוכי"? התשובה היא: בעקרון כן. כי…. עקרון בו ההוראה והלמידה מתנהלת באמצעות רשת חברתית היא העתיד החינוכי. זו טענה די מבוהקת שהתגשמותה די ברורה. השאלה היא, האם הפייסבוק, כפי שהוא, או אף עם עדכונים כאלה או אחרים, מתאים למשימה – התשובה היא, מן הסתם לא. חבל על הזמן. "אנשי החינוך מחויבים לפעול בפייסבוק באמתלאות שונות, ולו רק כדי להבין את הסביבה בה מרבית ילדנו ונכדינו מצויים שם זה מכבר. זו חובה חינוכית אזרחית שיש למלא אותה. כך נוכל להפעיל כלי רשת ייעודיים לחינוך בהלימה טובה יותר לצרכי דרדקינו כך, שהם פחות יזדקקו לפייסבוק. סביבה שההיבטים והפעילויות בה חיוביים מאד, לצד השליליים מאד- מקום רועש, אלים, רדוד ומאיים עד בכי. כך נגרום שתלמידים ימצאו מבוקשם בכלים ייעודיים בחינוך, באיכות לא פחותה, אך בסביבה מוגנת יותר – "מרחב מוגן" תוך מתן מענה למרבית צרכי חברה ולמידה. כלים כאלה קיימים היום, ויש לשלב בהם עקרונות חברתיים חיוביים מהפייסבוק, אך לא להשתמש בפייסבוק ככלי הוראה ולמידה, כי כפי שהוא, הוא אינו הולם."

הסוגיה של תפיסה אחרת של מערכות ניהול למידה מתוקשבות ( LMS) לא יורדת מן הכותרות בעולם. במאמר שנתפרסם בחודש מרץ 2010 שוב עולה ההשאלה מדוע מיליוני אנשים נמשכים לעבוד ברשתות חברתיות מסוג פייסבוק? . מדוע חווית המשתמש ברשתות חברתיות כגון פייסבוק היא כה רבה בעוד מערכות הלמידה המתוקשבות הקיימות מסוג LMS אינן גורמות להתלהבות אצל הלומדים? אולי כדאי לאמץ את הארכיטקטורה של רשתות חברתיות בתכנון אחר של מערכות למידה מתוקשבות. כותב המאמר מצביע על המבנה של מערכת Udutu שמנסה לשלב יסודות של למידה מתוקשבת עם רשת חברתית . בהקשר זה יש לציין גם את הצלחות הרשת החברתית Elgg כמערכת למידה מתוקשבת.

המורה, חניתה חן ממשיכה לתעד בבלוג הכיתתי שלה את ההתמודדות הייחודית שלה ביצירת סביבת לימודית מתוקשבת רבת-השראה לכתיבת בלוגים בכיתה. "אחת המטרות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי היא קידום תהליכי כתיבה. כתיבה! לקרוא ערימות של דפים, טיוטות, תיקונים, שוב כתיבה, הערכה ועוד של 34 תלמידים. איך אפשר להפוך את התהליך למעניין, סוחף, מאתגר,יצירתי, אותנטי,רלוונטי ומשמעותי? הדרך שמצאתי לי ולתלמידיי היא כתיבה בבלוג הכיתתי." "כשהתלמידים החלו לכתוב בבלוג הם "פרצו" את גבולות הזמן והמקום של הכיתה – הכתיבה לא נשארה במחברת. היא מיועדת לחברים בכיתה, להורים, לחברים בכלל ולכל העולם".

יישום המגזין האינטרנטי "רש"ת", פועל בבתי הספר במחוז דרום מתחילת שנת הלימודים הנוכחית. באמצעותו, יוצרים בתי הספר כתבות על יוזמות ואירועים המתקיימים בהם. הכתבות, המשלבות טקסטים, גלריות תמונות, קטעי אודיו ווידאו, נכתבות ונערכות על ידי תלמידים ומורים, ומהוות תחליף דיגיטאלי לעיתונים הבית ספריים המסורתיים. יישום המידעון המחוזי "אספן רש"ת". יוזמה של מחוז הדרום במשרד החינוך. אוסף כתבות מהמגזינים הבית ספריים, ולאחר מיונן וחלוקתן למדורים, מאפשר צפייה בהן בצורה מרוכזת. היוזמה המתוקשבת היא של אלישע בביוף ממחוז הדרום הראוי להערכה רבה

בסינגפור מופעלת מאז שנת 2007 תכנית תקשוב חדשה, שנקראת FutureSchools@Singapore. תוכנית זו היא שלב פעולה המהווה חלק מתכנית רב-שנתית גדולה יותר לתקשוב החינוך הנקראת MasterPlan for IT in Education (MPITE). בתכנית זו מושקעים מאות מיליוני דולר בבתי הספר, בפלטפורמות ממוחשבת לניהול הלמידה (LMS), בחיבור לאינטרנט מהיר, בהקמת פורטלים בית ספריים ובהצטיידות מחשבים, אך נעדר ממנה יסוד של חדשנות פדגוגית או חזון ברור. במסגרת התוכנית מופעלים הרבה פרויקטים מתוקשבים לניהול למידה מתוקשבת באמצעות האינטרנט, אך מתגובות ההורים וגורמי חינוך אחרים נמצא כי התכנית איננה מלהיבה מבחינה פדגוגית או מבחינת הפיתוח המקצועי של המורים.

הנטייה הטבעית של התלמידים מאז קדמת דנא היא לא לרשום באופן מסודר את מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהם. אין לכך קשר ליכולותיהם , אלא תוצאה של ירידת הריכוז הקוגניטיבי לקראת סוף השיעור בכיתה. על מנת לסייע למורים יש מורים המתעדים בפורום הכיתה המתוקשב את כל מטלות שיעורי הבית הנדרשות מהתלמידים. כאשר התלמידים מגיעים הביתה ומקדישים תשומת לב לשיעורי הבית הם יכולים להתחבר לפורום הכיתתי באינטרנט ולראות בדיוק מה הוטל עליהם לעשות בשיעורי הבית. המורה עדן בביה"ס "המגן "בהוד השרון מנצלת את תכונות הפורום הכיתתי על מנת לתעד בסוף כל יום לימודים בדיוק את מטלות שיעורי הבית. אפשר גם לראות בכך דף קשר מתוקשב עם התלמידים כי ישנם גם תזכורות והודעות נוספות.

כלים מתוקשבים חדשניים כגון בלוגים יש באפשרותם לחולל שינוי בדינאמיקה של הדיאלוג החינוכי. יצירת בלוגים בכיתה או בסביבה החינוכית יש בה כדי להעצים את קולו של התלמיד. בלוגים בחינוך יש בהם כדי לאפשר אינטראקציה בשתי רמות: אינטראקציה ישירה: גם כותב הבלוג וגם הקוראים יכולים להגיב ולהעיר באופן חופשי. אינטראקציה מקבילה: כותב הבלוג יכול ליצור אינטראקציה עם כותבי בלוגים אחרים על ידי התייחסות ביומן שלו, הבלוג שלו. בצורה כזו, נוצר דו-שיח מקביל בין כמה כותבים. החשיבות של הדיאלוג בהקשר זה הוא ביצירת התודעה לדעות ולעמדות של אחרים. אנו מתייחסים לבלוגים אחרים ובכך מעניקים להם ערך, כך אפשר גם להקנות ערך לתלמידים אחרים המתבטאים בבלוגים שלהם. כאשר אנו מתייחסים למישהו אחר בבלוג שלנו אנו מעצימים אותו ומעניקים לו ערך ותשומת לב.

מתפתחים היום באינטרנט יותר ויותר מאגרי מידע דיגיטאליים של עבודות תיזה ודוקטורט. אתר אינטרנט חדש בשם Open-Thesis מאפשר לחוקרים וסטודנטים להעלות עבודות תזה, דוקטורט ומחקרים נוספים במטרה להרחיב את חשיפתם והפצתם. מטרת הפרויקט היא לאפשר גישה חופשית וקלה לחומרים וכך להרחיב את ההפצה והחשיפה שלהם. בצורה כזאת סטודנטים וחוקרים יוכלו בקלות להיעזר ולהישען על מחקרים קודמים במהלך עבודותיהם. כחלק מהיוזמה, האתר יהיה פתוח לכולם וללא תשלום. חוקר שלא יהיה מעוניין שלכל הגולשים תהיה גישה למחקריו, יוכל להגביל אותה כך שהעבודה לא תוצג באופן חופשי, אלא בהתאם לפרמטרים שיוגדרו מראש.

אסתי דורון מדווחת על יוזמה פדגוגית מתוקשבת בהוראת המדעים באחד מבתי הספר אותו היא מלווה ומדריכה. המורות למדעים חפשו דרך כדי לאפשר לתלמידים להבנות את הידע. כל התלמיד שמר את הייצוג שלו בשקופית כתמונה, והעלה אותה לאלבום תמונות שיתופי של הפיקסה באינטרנט. לצורך כך, המורות למדעים יצרו את האלבום מראש וקבעו סיסמא משותפת לכל התלמידים. המשימה הזו עונה על מספר עקרונות פדגוגיים: היא הייתה רלוונטית לתלמידים, עוררה בהם סקרנות ומוטיבציה, ענתה לשונות מאחר וכל תלמיד יצר את יצירתו בהתאם ליכולתו ולכישוריו ופיתחה חשיבה ברמה גבוהה.

רכז המחשבים באחד המחוזות החינוך בארה"ב מתאר את הפתרון שנוקטים בו בתי הספר לבעיה שימוש במחשבים במהלך השיעורים. במקום להוציא את הילדים למעבדת המחשבים המיושנת , הם עובדים על פי העיקרון של מעבדת מחשבים ניידת, כלומר, עמדות מחשבים ניידים על גבי ארגזי ציוד ניידים המגיעים לכיתה למשך 30 דקות. לכאורה, הפתרון של שינוע מחשבים ניידים בין כיתות בביה"ס נראה יעיל, אך בפועל, משך הזמן שיכולים התלמידים לעשות שימוש במחשבים הניידים בכיתה הוא בפועל רק 30 דקות (זמן ההתארגנות וחיבור המחשבים הניידים מחדש לוקח כרבע שעה עד 20 דקות על חשבון השיעור). המצב האידיאלי הוא , כמובן אספקת מחשב נייד לכל תלמיד ( גישת 1:1) , אך מבחינה כלכלית בתי הספר אינם יכולים עדיין לעבור למציאות כזו.

ד"ר אלון הסגל משוחח עם רכזי התקשוב של רשת עמל, על השינוי בתפיסת החינוך במאה ה- 21, המעבר ממודל הלימוד הבסיסי שבמרכזו מורה מלומד וסמכותי הפונה לעשרות תלמידים – לקהילה חברתית לומדת, המתבססת על דינמיקה אנושית, ולא, לא מדובר רק בטכנולוגיה. אחד הרעיונות המועילים שהעלה ד"ר אלון הסגל קשור להעצמת התלמידים לביצוע משימות תקשוב שונות כסיוע למורים לפני השיעור, לדוגמא , תלמיד אחד יהפוך להיות מעין "טכנורטי" – יהיה עליו לבצע איסוף חומרי למידה הרלוונטים לנושאי השיעור, לרכז אותם, ולספר עליהם לכיתה ממש כמו אתר טכנורטי הממפה את הנושאים הנושאים ה'חמים' בבלוגספירה. על תלמיד אחר, תוטל המשימה להפוך ל"דיג" – יהיה עליו לאתר את מיטב הקישורים בנושא מסוים שיוחלט מראש, להעלות אותם לרשת ולהעמידם לשיפוט הכיתה – האם הם מעניינים או לא – הברקה או הדחקה ?

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו כי יש חשיבות להעצמת השליטה של הלומדים בתהליכי הלמידה ולכן תנועת התקשוב Web-2.0 יכולה למצוא אוזן קשבת בקרב מורים ומחנכים השואפים להרחיב את מעורבות הלומדים בתהליך. יש חשיבות ליצירת שיח בלתי פורמאלי בין הלומדים כחלק מהדיאלוג החינוכי אותו רוצים לטפח. עם זאת , טוען המחקר הנוכחי כי כדי לקדם את הלמידה המכוונת העצמית של הלומד בתהליך המתוקשב, אין די בכלים מתוקשבים להתאמת תכנים ובחירת תכנים ( בהתאם לתפיסת Web-2.0 ) אלא יש בראש ובראשונה לשלב מבחינה דידקטית מערכות תמיכה מתוקשבות והנחייה מתוקשבת פדגוגית . עם זאת , חשיבות פריצת הדרך של תנועת התקשוב Web-2.0 בחינוך ובהוראה מחייבת גם פיתוח פדגוגיות חדשניות שהן יותר אישיות מחד אך משלבות את הלומד בצורה נכונה ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט מסוג Web-2.0.

זכותם של ההורים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם מעוגנת בעקרונות המשטר הדמוקרטי (פרידמן ופישר, 2002, טרואן, 2004). זו גם חובתם. יתר על כך, בספרות המחקר יש הסכמה רחבה לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בחינוך ילדיהם בבית-הספר ותרומתה לילדים, להורים, למורים ולבית-הספר. אולם למרות ההכרה בחשיבות מעורבות ההורים בחינוך יש עדויות רבות באשר לקשיים המתעוררים במימושה. המדריך מיועד למנהלי בתי-הספר היסודיים כאחראים על ניהול עבודת בית-הספר עם ההורים. היא מכילה לקט כלים ותהליכים שמטרותיהם: (א) להציג מידע עיוני ומחקרי שיתרום לעיצוב ולהפעלה של תוכנית יעילה ומועילה המותאמת לצרכי בית-הספר ולעבודה עם הורי התלמידים בו, (ב) לסייע לבית-הספר לקיים תהליכים שיאפשרו עבודה משותפת התורמת הן לקידום הילדים והצלחתם, והן לתפקוד בית-הספר כארגון חינוך ולמידה.

סטודנטיות לחינוך הלומדות בקורס המתוקשב בהנחיית ד"ר גילה קורץ ( המרכז ללימודים אקדמאיים) , מסכמות בצורה רפלקטיבית את ההתמודדות שלהן עם הבלוג הלימודי. הכתיבה בבלוג אפשרה להן העמקה משמעותית בתכנים הקשורים ללמידה מתוקשבת. זו הייתה למעשה רפלקציה מתמשכת (גם אם לא קראו לזה כך) שהשביחה את הלמידה. מתברר עוד כי חלק מהסטודנטיות לחינוך לא מצאו את הבלוג מתאים לניהול שיח ולכן כמעט כל התגובות שקיבלו לא זכו במכוון לתגובה כתובה מצידן . קושי נוסף נמצא בהתאמת הכלי לניהול ידע אישי. יתכן, שאם הבלוג היה באמת מתפתח באופן אישי של הסטודנטיות ולא על פי מחוון לימודי, הן היו מוצאות לנכון להשתמש בו כמרכז ידע הנראה להן רלבנטי. יחד עם זאת, הן מסכמות את התהליך שעברו כחוויה מאתגרת, מקדמת ומלמדת.

הדוח השנתי של HORIZON מתאר את המשך העבודה בפרויקט New Media Consortium Horizon Project שהחל בשנת 2002. מטרת הפרויקט היא לאתר ולתאר טכנולוגיות חדשות העשויות להשפיע על ההוראה, הלמידה והיצירתיות בהשכלה הגבוהה. הדוח של שנת 2010 מתמקד בתיאור שש הטכנולוגיות הצפויות להיות המשפיעות ביותר, לדעת מחבריו. בטווח הקצר – השנה הקרובה – צופים מחברי הדוח שהשימוש במכשירים ניידים, שרוב הסטודנטים כבר משתמשים בהם היום, ילך ויתגבר, וייווצרו הזדמנויות חדשות לפעילויות לימודיות. מגמה נוספת לטווח הקצר היא ה"למידה פתוחה" (OCW), הצפויה להשתלב במגמות המובילות בהשכלה הגבוהה. בטווח הארוך יותר (שנתיים עד שלוש שנים), צופים מחברי הדוח עלייה בהיקף השימוש בספרים אלקטרוניים ובטכנולוגיות מהסוג simple augmented reality. לבסוף, בטווח של ארבע עד חמש השנים הבאות, יש צפי לאימוץ נרחב של טכנולוגיות מהסוג gesture-based computing ו- visual data analysis (VDA), שתי טכנולוגיות המצויות כעת במרכז ההתעניינות המחקרית, אבל עדיין אינן נפוצות באוניברסיטות. gesture-based computing מבוסס על מכשירים הנשלטים על-ידי תנועות טבעיות של גוף המשתמש, מגיבים אליו ויוצרים אתו אינטראקציה. Visual data analysis הוא שדה מתפתח המשלב סטטיסטיקה, כריית נתונים (data mining) ווִיזוּאָלִיזַצְיָה.

כותבי המאמר מודאגים מהתמונה הלא-ורודה המצטיירת ממצב הלמידה המקוונת במוסדות להשכלה גבוהה. לטענתו, מספר המוסדות שאמצו אסטרטגיה ארוכת טווח מוצהרת להוראה מקוונת ירד בשנים האחרונות. הכותבים טוענים שהאוניברסיטאות הולכות ומאבדות את אחיזתן בחינוך הגבוה, במקביל להפיכת האינטרנט למקור דומיננטי של ידע – הן כמאגר מידע והן כממשק גלובלי לשיתוף ידע בין לומדים. מודל החינוך הגבוה שדורש דור הסטודנטים החדש, שונה מאד מזה המאפיין את ההוראה באוניברסיטאות ועובדה זו מחייבת את המוסדות להשכלה גבוהה לרענן את תהליכי ההוראה והלמידה בהן כך שיתאימו לרוח הזמן. הכותבים מאמינים שיש לאוניברסיטאות סיכוי לשרוד ואפילו לפרוח בכלכלה הגלובלית המרושתת, רק אם הם יפתחו ויאמצו למידה שיתופית ויצירה שיתופית של ידע. במאמר הם מציגים מספר יתרונות של הלמידה השיתופית ומפרט שלבים וכיוונים לקראת בניית רשת גלובלית ללמידה במוסדות להשכלה גבוהה (Don Tapscott and Anthony D. Williams ).

המחקר הנוכחי שנערך באוניברסיטה באוסטריה ביקש לבדוק האם שימוש בטוויטר במהלך קורסים אקדמאיים תורם למוטיבציה של הלומדים. הלומדים, מרביתם מורים שלמדו בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה , שילבו את חילופי המידע הלא פורמאליים באמצעות הטוויטר. במחקר הנוכחי , המורים המשתלמים למדו בקורס ליישומים דידקטיים בהוראה מקוונת. שיטת המחקר הייתה הן כמותית והן איכותנית ונועדה לבדוק האם חילופי המידע הלא פורמאליים בין משתתפי הקורס תרמו למוטיבציה של הלומדים בשלבים שונים של הלמידה בקורס. ממצאי המחקר מוכיחים כי שימוש במערכת טוויטר לחילופי מידע בין קהילת לומדים בקורס מתוקשב תורם לצמיחה אישית של הלומדים ותורם ישירות למוטיבציה שלהם בכל שלבי הקורס ( Jutta Pauschenwein and Anastasia Sfiri).

כבר בשנות ה 90 של המאה הקודמת ראה משרד החינוך הבריטי חשיבות בתקשוב מערכת החינוך והשקיע בכך תקציבי עתק. בין השנים 1998 ו 2002 הכפיל משרד החינוך הבריטי את היקף התקציב שנועד לתקשוב מערכת החינוך מסכום ממוצע של 40 אלף פאונד לביה"ס לסכום של 75 אלף פאונד לכל ביה"ס תיכון. נתונים אלו מהווים 3% מכלל התקציב החינוכי הבריטי שהועבר לתקשוב בחינוך. בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה שיעור ההוצאה לתקשוב נמוך יותר ועמד על 2%, אבל עדיין היה גבוה מאד יחסית למדינות אחרות בעולם. הבריטים השקיעו גם בהכשרת המורים ובהשתלמויות בתחומי התקשוב ואף הגדילו את תקציב ההשתלמויות בשיעור של 57% בהשוואה לשנות ה-90. ההשקעות הללו כמעט ולא תרמו דבר לבתי הספר התיכוניים בבריטניה. תוכנית התקשוב נכשלה כישלון חרוץ בבתי הספר התיכוניים, אשר נותרו איים של שמרנות חינוכית. הכישלון נובע ללא ספק מהעובדה שהתוכנית כמעט ולא הציבה מטרות פדגוגיות. זאת ועוד, ואולי בעיקר, מערכת בחינות הבגרות שחשיבותה והשפעתה גדולות, לא השתנו לא תמכו ולא נתמכו בתהליך התקשוב. הם היוו אבן נגף לתוכנית התקשוב. דווקא בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה השימוש בתקשוב יעיל ומשמעותי יותר.

מודל הכלים השלובים בחינוך ובהכשרה מוכיח עצמו שוב. התנסות של סטודנטים לחינוך בכתיבת בלוגים במהלך לימודיהם מניעה אותם ליזום בכיתות שלהם בביה"ס יישומים של בלוגים שיתופיים או כיתתיים. המורה לגיאוגרפיה (..וגם מנהלת חט"ב) ענת רחמנוב החלה להפעיל את תלמידיה באמצעות בלוג כיתתי. ההשראה לכך הגיעה מההתנסות של ענת כסטודנטית לתואר שני בחינוך . היא נדרשה לכתוב בלוג לימודי במהלך לימודיה במרכז ללימודים אקדמאיים ( קורס בהנחיית ד"ר גילה קורץ) . לאחר ההתמודדות האישית עם כתיבת הבלוג בלימודיה היא החליטה להשביח את הוראת הגיאוגרפיה שלה בביה"ס באמצעות כתיבת בלוג. המסקנה היא שיש , אולי, לחייב את כל הסטודנטים לחינוך לכתוב בלוג רפלקטיבי מסודר במהלך לימודיהם ולעורר אצלם בכך עניין בהטמעת שינוי דומה בביה"ס בו הם מלמדים.

הכנסת מערכות טכנולוגיות לניהול הלמידה הן סוג של חדשנות בבתי ספר. קיימים שני דפוסים של אימוץ חדשנות בבית הספר : "חדשנות כוללת" ו"איים של חדשנות". דפוסי החדשנות באים לביטוי בתרבות הארגונית המורכבת משלושה מעגלים: תרבות ניהולית, תרבות מקום העבודה ותרבות סובבת הנמצאים באינטראקציה ביניהם. מטרת המחקר לבחון מהם המאפיינים של התרבות הארגונית ברשת בתי הספר בהטמעת טכנולוגיות לניהול הלמידה, וביטוייה בדפוסי השינוי כ"איים של חדשנות" או כ"חדשנות כוללת". נבדקו 7 בתי ספר ברשת בתי הספר. הרשת הטמיעה בשנים האחרונות מערכות טכנולוגיות לניהול הלמידה .המחקר התבצע כחקר מקרה בכל שבעת סניפי הרשת . נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם 24 בעלי תפקידים ונעשה ניתוח תוכן של חזון הרשת. מניתוח איכותי של הממצאים עולה כי ברשת בתי הספר ישנם כוחות המעודדים אימוץ של שיטות הוראה חדשות, המחזקים את האמונה כי טכנולוגיות לניהול הלמידה יכולות לסייע בשיפור מערך ההוראה הקיים ובפיתוח של פדגוגיות חלופיות. עם זאת, כוחות אלה מצליחים ליצור רק איים "ספונטניים" של חדשנות ולא מצליחים להתרחב לכדי "חדשנות כוללת המוטמעת בכל רובדי הארגון. איי החדשנות" שנוצרו משקפים תהליכים של חציצה ( Buffering ). כך גם, הנהלת הרשת מהווה כוח הבולם את התרחבות השינויים הקיימים. בצורה כזאת, מתמודד הארגון עם "ציפיות" הסביבה "למחשב את החינוך", תוך שהוא מפנה זרקור ל"איי החדשנות" אך ממשיך לנהל את שאר ענייניו כפי שעשה זאת מקדמת דנא ( אורית אבידב-אונגר).