ניהול וסביבות למידה

לאור עדכון כלי הפייסבוק בשנה החולפת (2011), ולאור התנסויות ופיתוח תובנות בעקבות ניהול קהילת למידה בפייסבוק, כמודל לשימוש במדיה חברתית דיגיטלית בחינוך, מציעים ד"ר אברום רותם ועידית אבני במאמר התייחסות מעודכנת ל- 2012 למכלול סוגיית שילוב הפייסבוק בחינוך בכלל ובהוראה ולמידה בפרט, הנחיות ליישום הוראה ולמידה באמצעות הפייסבוק, והתייחסות מתווכת להסדרת השימוש בפייסבוק 2012 בחינוך( א. רותם ועידית אבני) .

בתחילת כל שנה מתפרסם דוח של קבוצת הורייזן (אופק) שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. להלן הטכנולוגיות המוזכרות בדו"ח 2012 , כפי שסיכמה ד"ר מירב אסף , מרצה ומפתחת תקשוב במכללת קיי .

מאמר זה הנו חלק מסדרת מאמרים "פייסבוק 2012 בחינוך", שמפרט את השימושים, הכלים והאפליקציות שמספקים כיום שירותיי הפייסבוק לשם הוראה ולמידה. במקביל פורסם מאמר ם של ד"ר אברום רותם ועידית אבני "פייסבוק 2102 בחינוך לחשב מסלול מחדש", הדן באפשור שירותי הפייסבוק ליישום הוראה למידה באמצעות –הפייסבוק, תוך שמירת הגבולות במסגרות חינוכיות ( ד"ר א. רותם ועידית אבני) .

החל משנת 2010 הנוף החינוכי הדיגיטאלי הולך ומשתנה לנגד עינינו מבלי שנחוש בכך. לסביבות החינוך נכנסים עתה יותר ויותר כלים פתוחים המאפשרים גמישות רבה יותר בארגון תכני הלמידה וביצירת שיתופיות ידע מקוונת בין הלומדים. ד"ר אברום רותם מדגיש את חשיבות הפורטל החינוכי שהכלים הפתוחים יכולים ליצור ביעילות. לשם מימוש לשם מימוש פדגוגיה עדכנית. ד"ר אברום רותם מדגיש כי לב המערכת הנו מרחב מקוון אישי (iGoogle ) – שהוא שולחן עבודה אישי, בו מגוון כלים שונים המאפשרים ניהול מידע אישי, אחסון, אחזור והפקה באופן גמיש ובמגוון כלים וכלי עזר שונים (מתוך שולחן העבודה). בשנה האחרונה אנו רואים יותר ויותר יוזמות של פיתוח יישומים בחינוך המבוססים על אותם אוסף כלים פתוחים בשם iGoogle . בסקירה מוצגים דרכי השימוש בכלים הפתוחים של igoogle לטובת הלמידה השיתופית המקוונת של כמה קורסים אקדמאיים המעוברים בארץ.

ההצטיידות הטכנולוגית של בתיה"ס בשנתיים האחרונות, במסגרת התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21- , כרוכה באתגרים ובבעיות לא מעטים. במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של "קולות" – כתב העת לענייני חינוך וחברה של המכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מועלים חלק מהם, גם כאלו שלא תמיד ניתנת להן הדעת ב"מירוץ" לתקשוב ביה"ס. את המאמר, שכותרתו "הטכנולוגיה בבתי הספר בישראל – בעיות בדרך לתקשוב מלא", חיברה ד"ר ערגה הלר.

מחקר שיטתי שנערך באוניברסיטה אמריקאית במטרה לבדוק את יעילות העברת קורס מתוקשב באמצעות פלטפורמה של רשת חברתית. הניסוי נערך על גבי הפלטפורמה המתוקשבת ELGG הנחשבת כאחת הרשתות החברתיות המקצועיות המובילות בחינוך (רשת שלובים של מכון מופ"ת מבוססת גם היא על פלטפורמת ELGG ) . ממצאי המחקר מראים כי הסטודנטים שלמדו באמצעות מערכת של רשת חברתית מתוקשבת מגלים מעורבות לימודית רבה ומעמיקה בכל שלבי הלמידה תוך גילוי שיתופיות מקוונת לצרכי הלמידה ( George Veletsianos and Cesar C. Navarrete).

המאמר מציע מידע לגבי מחקר שנערך על-ידי חוקרת מ- University of Northwestern Ohio הקשור להכשרה של מורים להוראה מקוונת.

תלמידיו של המורה לאזרחות אביב צמח מסיימים בימים אלו בימים אלו את מטלת הביצוע שלהם באזרחות. השנה הוא בחר להתנסות עם כיתת אומ"ץ בעבודה על "תלקיט עיתונות", שהתבססה, רובה ככולה, על עיתונות דיגיטלית. עבודה התנהלה על גבי בלוגיה, כסוג של פורטפוליו דיגיטלי שליווה את העבודה. אביב צמח , ללא ספק אחד המורים המתוקשבים הכי יצירתיים בארץ, יצר עבור התלמידים "שלד" של אתר על תשתית google להגשת העבודה.

בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.

הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך בשנת 2011 , כולל חומר הדרכה חדש. גוגל דוקס הוא למעשה מערכת אופיס (מסמכים, מצגות, גיליונות אלקטרונים וכולי) שיושבת על הרשת, והיא מאפשרת עבודה באופן פרטי ו/או באופן ציבורי על ידי אופציית שיתוף. העבודה פשוטה מאוד ודומה לעבודה בוורד. כאשר הקובץ נכתב במשותף ניתן לעקוב אחר התרומה של כל משתתף במהלך התהוות הקובץ. ניתן ליצור קישור מהמוודל אל קובץ הדוקס.אפשרויות לעבודה: מסמכים הנכתבים במשותף בקבוצות עם מרצה, עבודה משותפת על קבצים, מאגר קבצים היושב על "ענן" שניתן לגשת אליו מכל מחשב מקוון ועוד. הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך .

מכשירים ניידים וביניהם סמרטפונים, הולכים ונכנסים לשימוש בעולם האקדמי ובעולם החינוך ולדעת ד"ר אינה בלאו ילכו ויתפסו בהדרגה את מקומם של המחשבים הנייחים והניידים כשביחס הפוך, התפיסה הפדגוגית מכוונת ללמידה שיתופית מקוונות. על רקע זה , אלה פלג, מדריכת תקשוב ורכזת אשכול במשרד החינוך, תוהה לאור נסיוניה בהטמעת התקשוב בחדרי מורים, האם השטח מוכן וערוך לכך? האם תכנית התקשוב הלאומית מותאמת לרמת הצוותים בשטח? האם זו גזירה שציבור המורים יעמוד בה? ( אלה פלג) .

לפי ג'ולי אוונס (Julie Evans), המנכ"לית של Project Tomorrow, "לתלמידים כיום יש "חזון תלמיד" משלהם לגבי האופן שבו הם רוצים להשתמש בטכנולוגיה ללמידה. הסקרים של Speak Up כוללים מידע ממאות אלפי מורים, תלמידים, הורים ומנהלים מדי שנה. אוונס טוענת כי הנתונים מצביעים על כך שקיים "תסכול הולך וגדל מצד התלמידים, לא רק לגבי העדר הטכנולוגיה בבתי הספר שלהם, אלא גם לגבי העדר שימוש מתוחכם בטכנולוגיה" (Chris Riedel).

קיימת הנחה מוקדמת בקרב אנשי התקשוב החינוכי כי השיקולים הפדגוגיים קודמים תמיד לשיקולים הטכנולוגיים בהפעלת תלמידים בסביבות למידה מתוקשבות , אך מחבר המאמר סבור כי לא בכל מצבי ההוראה הנחה מוקדמת זו נכונה. לטכנולוגיות התקשוב יש לעתים מאפיינים דינאמיים ( כגון כיתה וירטואלית או פורומים מתוקשבים ) המקדימים את החשיבה הפדגוגית ויש לקחת זאת בחשבון במהלך תכנון ההוראה. לכן , מציע מחבר המאמר כי מורה מתוקשב צריך לדעת להתייחס לדינאמיקה של טכנולוגיות המידע גם ללא קשר ישיר לשיקולים.

סביבת למידה מתוקשבת מותאמת אישית היא גישה פדגוגית מבטיחה עבור שילוב של למידה פורמלית ולבלתי פורמלית תוך שימוש במדיה חברתית ותמיכה בלמידה עצמית מכוונת של התלמיד בהקשרים של השכלה גבוהה.

ספר חדש על מורכבות אנושית וחינוכית בבתי הספר בישראל מנקודת מבטם של מנהלים. הספר בהוצאת מכון אבניים, מכון אבני ראשה ויחידת הבוגרים של קרן מנדל. פני החינוך דרך תיאורי מקרים של 11 מנהלי בתי ספר, המתמודדים עם השונות והמורכבות העצומה בבתי הספר שלהם. דני בר גיורא, קארן טל, רותי להבי, נסר אבו סאפי ואחרים בין הכותבים. לתאורי המקרים מגיבים אנשי שם מתחומים מגוונים בחברה ( עורכת , שבי גוברין) .

פרוייקט הורייזן ("אופק") ממפה בכל שנה את הטכנולוגיות החדישות ביותר לתחום ההוראה, למידה וניהול ידע בהשכלה הגבוהה החל משנת 2002. הפרויקט הוא פרי עבודה משותפת של ארגון NMC – New Media Consortium , קהילה בינלאומית של מומחים וחוקרים בתחום טכנולוגיות למידה, וארגון- Eli Educause Learning Initiative, שמטרתו לקדם את ההשכלה הגבוהה ע"י שימוש מושכל בטכנולוגיות ידע.. דו"ח 2012 יפורסם פורמאלית בפברואר, אך תקציר הדו"ח כבר מפורסם והוא מרתק. ד"ר גילה לוי עצמון סיכמה בבלוג המרתק שלה תקציר בעברית של דו"ח הורייזן משנת 2012 ( גילה לוי עצמון).

המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

המחבר מתייחס בבלוג שלו למאמר שסוקר את הנושא ונכתב על ידי מרסלה בולמאסטר-דיי (Marcella Bullmaster-Day), מנהלת שותפה (Associate Director) ב- Lander Center for Educational Research שב- Touro College ויועצת לחברת קפלן (Kaplan). הלמידה המקוונת ו/או הלמידה המבוזרת היא יעילה כאשר: 1.היא אישית וניתן להתאימה כך שתענה על צורכי הלמידה האינדיבידואליים. 2. תומכת ברמות גבוהות של מעורבות קוגניטיבית כמתן מענה ליעדי הלמידה. 3. מאזנת את ההדרכה שניתנת על ידי המחשב או על ידי המורה עם שליטה מצד הלומד ( Tom Vander Ark).

גרסה 2.2 ששוחררה כאמור לפני כשבועיים מביאה עמה תיקוני באגים שונים שנמצאו ב-Moodle 2 וכן מספר שיפורים ושינויים; המשמעותי ביניהם הוא בשיפור יכולת השקלול במערכת הציונים שמאפשר כעת מתן ציון על פי קריטריונים להערכה. שיפור זה מיושם כיום רק על רכיבי המטלות השונות ובעתיד צפויים עידכוני גרסה שיתמכו באפשרות הנ"ל גם עבור שאר רכיבי הפעילויות השונות .

פחות מ10 דקות הוא אתר הדרכה חדש שהוקם בחו"ל לטובת מורים , רכזי תקשוב ומרצים המשלבים תקשוב בהוראה ובלמידה. המטרה היא להדגים בפני המורים ואנשי חינוך את עיקרי השימוש הנכון והמועיל בכלים מתוקשבים בסרטי הדרכה בויוידאו. הרעיון הוא כי סרט הדרכה קצר בווידאו יש לו ערך הדרכתי יותר גבוה ומועיל מאשר טקסטים רגילים ואכן נראה כי האתר מצליח לעוור עניין בקרב מורים ומרצים השואפים להתפתח מבחינה מקצועית בתחומי התקשוב החינוכי .