ניהול וסביבות למידה

מיון:
נמצאו 3193 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    הצורך של בתי ספר ליישם ניהול משאבי אנוש הולך וגדל. ניהול משאבי אנוש יכול לסייע לשיפור הישגי התלמידים באמצעות הגברת המעורבות והמוטיבציה של המורים. מאמר זה מציע מסגרת מושגית לעיצוב ניהול משאבי אנוש בבתי ספר שיסייע ביצירת כוח עבודה איכותי ומחויב של מורים. המאמר מתמקד בגישת המחויבות לניהול משאבי אנוש ומציע פרקטיקות שעשויות לתרום ליצירה של כוח עבודה של מורים מוכשר ומחויב וכן מצביע על תהליכים ליצירת סביבה מיטבית שבה ניהול משאבי אנוש עשוי להוביל לתוצאות רצויות.

  • תקציר

    שילוב מערך של משאבי אנוש במחוזות הלימוד יכול לתרום למאמצי הגיוס להוראה, למנוע נשירת מורים, לשפר את תנאי העסקתם ולגרום להם להרגיש מוערכים. שכן, נציגי משאבי אנוש אינם מתמקדים בעמידה ביעדים, בהנעה להישגיות ובמרדף אחר ציונים. אלא, הם דואגים לרווחת העובדים, מבקשים לתגמל אותם, מעודדים את פיתוחם המקצועי ומנתבים אותם למסלולי הקריירה האפשריים.

  • סיכום

    פרשת שימוש המשטרה ברוגלות דוגמת זו של חברת פגסוס העלתה לסדר היום הציבורי את סוגיית הפרטיות, ובמיוחד את הסכנות לפגיעה בזכות לפרטיות בעידן הדיגיטלי. שאלות אלה רלוונטיות גם למערכת החינוך, שנוהגת לשמור מידע רב על התלמידים – מידע שעלול ליפול לידיים לא נכונות, ושעלול להיעשות בו שימוש בלתי ראוי. מאמר זה מתאר את ניסיונו של מחוז קולומביה הבריטית בקנדה בקשיים ובבעיות שמעוררים מסדי נתונים על תלמידים במערכת החינוך – וניתן ללמוד מכך גם על המציאות במקומות אחרים בעולם, ובכלל זה על ישראל.

  • תקציר

    כאשר מציעים קורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים (MOOCs) לתלמידי תואר ראשון, בעיקר כשמדובר באנגלית למטרות אקדמיות, יש לבסס ראשית את מוכנות הלומד ואת המוטיבציות שלו לבחור בקורסים אלה. לא כדאי לעודד סטודנטים לקחת את הקורסים האלה אלא אם כן יש להם כישורי למידה-עצמית מתקדמים, מוטיבציה גבוהה ללימוד-עצמי וכלים שיאפשרו להם להבין ולעקוב אחר השיעורים המקוונים

  • סיכום

    המחקר בחן כיצד מתמודדים ילדים את האתגרים המוטיבציוניים והקוגניטיביים של עבודה על פרויקט תכנות בהכוונה עצמית. במחקר השתתפו 30 ילדים שעובדים על פרויקט תכנות בשעות הפנאי. הממצאים הצביעו על עשר אסטרטגיות מרכזיות שבהם השתמשו הילדים באופן ספונטני כדי להתמודד עם אתגרים בתהליך התכנות. אסטרטגיות אלה הם למעשה חלק ממבנים או משאבים פנימיים וחיצוניים שסייעו לילדים לבטא ולממש את רעיונותיהם.

  • תקציר

    בתי הספר כיום נוטים לאמץ "טרנדים" חינוכיים ולהשתמט מהשגת יסודות ההוראה, תכליותיה הפנימיות – הבנה והנעה להבנה. כדי לחזור ולהתקדם אל התכליות היסודיות של ההוראה, מציע המאמר תפיסה עיונית ומעשית של הבנה והנעה להבנה. התפיסה העיונית ממשיגה הבנה כייחוס וכביצוע. התפיסה המעשית מיישמת את תאוריית ההכוונה העצמית על הנעה להבנה. כמו כן, המאמר מראה שהבנה (קוגניציה) והנעה להבנה (מוטיבציה) אינן ממלכות נפרדות. תכלית המהלך המושגי הזה היא לסייע להוראה לחזור ולהתקדם למטרה המהותית שלה.

  • סיכום

    מחקר זה מצביע על קושי ניכר של 13 מנהלי בתי ספר יסודיים בישראל אשר מנסים לקדם סוגיות חברתיות וסביבתיות. כדי לצייד מנהלים בכלים שיסייעו להם להעלות מודעות סביבתית ולנסות להגיב למשבר האקלים, מומלץ לשלב את רעיון החינוך הסביבתי בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר ובחזון השנתי של משרדי החינוך והגנת הסביבה. שכן, המנהלים צריכים לחוש ולדעת שהם מקבלים תמיכה מהממונים עליהם.

  • תקציר

    המניעים לשימוש בסמים בקרב תלמידים אינם רק הנאה או רצון להתמודד עם מצבים מלחיצים. המניע הבולט ביותר הוא התשוקה להרגיש חלק מהמילייה החברתי וכן להשיג או לשמר סטטוס חברתי גבוה בקרב קבוצת השווים. תלמידים רבים חוששים להיות מודרים מפעילויות חברתיות נחשקות אם יתנזרו מסמים. המניעים להתנזרות מסמים הם שאיפות להצליח בלימודים, רצון לעסוק בפעילויות הדורשות פיכחון, השפעה הורית ורצון להישאר בריא.

  • תקציר

    החינוך הביתי נמצא במגמת עלייה במדינות מערביות רבות, כולל בישראל. המחקר הנוכחי בחן את האפקטיביות של החינוך הביתי בהשוואה לחינוך הרגיל בפיתוח חשיבה יצירתית ויכולות חברתיות. 249 תלמידי בני 8 עד 12, חלקם לומדים בחינוך הרגיל וחלקם בחינוך ביתי, השתתפו במחקר. התלמידים בחינוך הביתי הפגינו רמות גבוהות יותר של חשיבה יצירתית ושל יכולות חברתיות מתלמידים בחינוך הרגיל, ללא קשר למשתנים סוציו-דמוגרפיים.

  • סיכום

    דיון זה מבוסס על המושב: מרחוק – השלכות והזדמנויות בעקבות הגישה מרחוק מתוך הכנס השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל (נובמבר, 2021). דוברי המושב מספקים פרספקטיבה ייחודית, כל אחד מתחומו הוא, על אודות האופנים בהם השפיע משבר הקורונה על מערכת החינוך מבחינה פדגוגית, ניהולית, טכנולוגית, מגזרית ודתית.

  • סיכום

    הילדים ההולנדים הם המאושרים בעולם. כך מראים בעקביות סקרים ומחקרים. פעם אחר פעם הם מביעים הכי הרבה שביעות רצון מהחיים באופן סובייקטיבי ומקבלים ציונים גבוהים במדדים אובייקטיביים כמו בריאות פיזית ונפשית. הולנד אינה עשירה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, והיא המדינה הצפופה באירופה – כך שהממצא הזה מפתיע.

  • סיכום

    מאמר זה בוחן תוכנית לשינוי בית ספרי המתבססת על תיאוריית ההגדרה העצמית ומתמקדת באלימות. התוכנית נועדה לסייע למורים להתמודד עם אלימות בלי להגדיל את רמת השליטה שלהם בנעשה בכיתה. התוכנית הורידה את רמת האלימות של התלמידים ואת ההתנהגות השתלטנית של המורים. התוכנית הגבירה התנהגות אכפתית של תלמידים ואת התגובה האקטיבית של מורים לאלימות.

  • סיכום

    אחת האסטרטגיות האפקטיביות להעלאת תפוקות הפרסום של סגל אקדמי היא ארגון ריטריטים של כתיבה. מחקר זה מציג סקירה אינטגרטיבית של מאמרים שבחנו את היתרונות, האתגרים והמאפיינים של ריטריטים אלה. הממצאים הצביעו על שורה יתרונות אישיים, מקצועיים וארגוניים לריטריטים של כתיבה וכן על חמישה מאפיינים שלהם התומכים בהגדלת תפוקות הפרסום: זמן ומרחב מוגנים, קהילת כותבים, פיתוח יכולת כתיבה אקדמית, רווחים אישיים והשקעה ארגונית.

  • תקציר

    מחקר זה מוכיח כי השימוש בטלפונים חכמים ככלי פדגוגי במערכת ההשכלה הגבוהה הינו אפשרי ואף מומלץ. לאפליקציות סלולאריות יש פוטנציאל עצום לתרום לתהליכי למידה והוראה. אולם, הפוטנציאל הזה יכול לבוא לידי מימוש אם רק יוקנו ויוקצו למשרדי החינוך, למוסדות הלימוד, למרצים ולסטודנטים הכלים, המיומנויות והתנאים ליישם פדגוגיה סלולארית.

  • סיכום

    מחברת המאמר גורסת כי שיטת הצ'רטרים והוואוצ'רים (שוברים ובתי ספר ברישיון) מיטיבה רק עם העשירים. אלה יכולים לדבריה לעבור לשכונות שבהן יש בתי ספר טובים או לשלם שכר לימוד יקר בבתי ספר פרטיים, ומסוגלים להתמודד עם ההליך הסבוך והיקר של הרישום והקבלה לבתי ספר ברישיון או בשוברים. "שיטת הבחירה" (School Choice) שמיטיבה עם ברי מזל מעטים ומערימה מכשולים בדרכם של כל האחרים היא לטענת המחברת "בחירה עלובה".

  • תקציר

    הוראת מקוונת מלהיבה ומאתגרת אינה מחייבת מומחיות טכנולוגית יתרה. אדרבא, הדגש הוא על הומאניות ויצירתיות וחתירה ללמידה חווייתית, הוראה מרוכזת-בתלמיד וקידום פדגוגיה אקטיבית. על רקע זה, המאמר מציג ארבעה אלמנטים אלמנטים אשר בכוחם לשדרג את איכות השיעור ולהניע לומדים למעורבות: גירויים חושיים, הנעה לפעולה, מתן אמון וכבוד ועידוד תקשורת בינאישית.

  • סיכום

    21 מורים משישה בתי ספר יסודיים בפינלנד, אשר שופצו או נבנו מחדש כחלק מרפורמת הלמידה החדשנית, רואיינו בשנת הלימודים 2019-2018. במקביל, בוצעו תצפיות מצולמות בבתי הספר במשך כשבוע. בפועל, פיתוחים פדגוגיים חדשניים מאתגרים את המורים ומאלצים אותם לשתף פעולה בדרכים שלא הכירו, לסגל לעצמם שיטות הוראה מתקדמות, להתאים מחדש את מערכי השיעור, לקבל על עצמם תחומי אחריות נוספים ולשדרג את האוריינטציה הטכנולוגית.

  • תקציר

    אמנם, חלק מבתי הספר אינם מוכנים לשילוב ומיסוד של המצאות פורצות-דרך. אבל, בעשור האחרון, הרעיון של שימוש ברובוטים לקידום למידה נוסה ופותח ברחבי העולם, בעיקר בבתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים. כיום, הרובוטים נחשבים כנכס פדגוגי, יכולים לשמש כסייעים פרטניים וכמדריכים כיתתיים וזוכים לסימפטיה ופידבק חיובי מהתלמידים. כמו כן, הם מצליחים להניע תלמידים לפעולה, לשמש כמתרגלים אישיים, להצית דיונים, לקדם למידה שיתופית, להגדיל את שיעור מסיימי התיכון ולסייע לתעשיית הייצור.

  • סיכום

    המטרה של הוראה/למידה אינטגרטיבית היא לתמוך בהתפתחות האישיות של התלמיד. בשונה מלמידה דיסציפלינארית שבה התלמידים לומדים מושגים ומיומנויות בכל תחום לימוד באופן נפרד, למידה אינטגרטיבית כוללת יותר מתחום דעת אחד. המאמר מבחין בין שלוש גישות המבוססות על תפיסה זו: הוראה/למידה רב-תחומית, בין-תחומית ועל-תחומית. שלוש הגישות שונות במטרותיהן, במוקד הלמידה וברמת האינטגרציה שהן מיישמות, כאשר הגישה העל-תחומית מיישמת את האינטגרציה האפקטיבית ביותר.

  • תקציר

    כישורים דיגיטליים מאפשרים השתתפות פעילה בחברה דמוקרטית. למשל, נגישות לשירותים אזרחיים וחברתיים, מעורבות אזרחית, שיח דמוקרטי מכבד ברשתות החברתיות והיכולת להיות פעילים בחברה, להביע דעה ולהשתמש בטכנולוגיה, כדי להשפיע על גופים אזרחיים וציבוריים ולתקשר עימם. עם זאת, סקירת המידע שלפנינו מציגה תופעה חמורה של פערים דיגיטליים נרחבים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, תוך התייחסות למשתנים חברתיים-דמוגרפיים, כלכליים ובין-לאומיים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין