ניהול וסביבות למידה

מטרת מחקר זה הייתה לבחון באיזו מידה מנהלים ומנטורים שונים זה מזה באופן שבו הם תופשים את אחריותם בתחומים של בחירת מנטור, ביצוע מגוון משימות, הצלחת חניכה של מורים מתחילים ומעורבות באותה חניכה, עם דגש על מי שעשו הסבה מהייטק להוראה.

מטרות הסקירה בנושא אסטרטגיות לגיוס מורים ומורות במקצועות ה-STEM הן להתמודד עם בעיית המחסור במורים, להציע דרכים חדשות להגיע לקהלי יעד חדשים העשויים להגדיל את כוח האדם בהוראה ולהרחיב את היצע המועמדים להוראה, בייחוד במקצועות האלה: טכנולוגיה עילית (היי-טק), מדעים, הנדסה ומתמטיקה. בסוף הסקירה מופיעות תובנות והשלכות פרקטיות עבור מגייסים, בתי ספר, מנהלים, מפקחים, אנשים פרטיים או גופים פרטיים אשר עוסקים בגיוס להוראה.

שותפויות בין נוער לבין מבוגרים יכולות להוות אסטרטגיה יעילה לבניית קהילה. בהקשר לקיימות סביבתית, שיתוף פעולה בין-דורי יכול להניב פירות ולתרום לפיתוח המודעות של הצעירים והמבוגרים כאחד. לא זו בלבד, הקשרים הבין-דוריים מעצימים את הלמידה המשותפת, מחזקים את מנגנון קבלת ההחלטות ומרחיבים את המכנה המשותף הקהילתי.

האתגר שהוא אולי הגדול ביותר של מערכת החינוך, ולא רק שלה, הוא לרכוש ולשכלל את המיומנות לחבר פרומפטים, שאילתות, מתאימים. לצורך זה ניתן להשתמש באוגדן פרומפטים מנצחים ללמידה ולהוראה של מכון מופ"ת

נעמי גרינשפאן משמשת כמנהלת "היוזמה לשיפור האווירה בקמפוס ברשת המעורבות האקדמית", ארגון חינוכי ללא מטרות רווח הממוקם בוושינגטון. מאמרה עוסק בגילויי אנטישמיות בארה"ב בשנים האחרונות ובייחוד בקמפוסים. היהודים על פי גרינשפאן חשים שהם בודדים במערכה נגד האנטישמיות הגואה. תחושה זו חזקה במיוחד בקמפוסים שבהם האנטישמיות אינה מטופלת ברצינות.

מצבה של מערכת החינוך בישראל אינו כה ירוד, והניסיון להתעלם מהישגיה ולהטיל דופי בכלל העובדים בה, השוקדים כמיטב יכולתם על הצלחתה, שגוי. גישה זו מוטעית בעיקר מפני שהעובדות אומרות אחרת. מצב המערכת הנוכחית אינו נופל ואף עולה על מצבה בעבר ברוב המשתנים

מחקר איכותני זה בוחן כיצד ניתן לסייע לתלמידים מהגרים לפתח דפוסי אכילה בריאים. באמצעות ראיונות מובנים למחצה, הנשאלים סיפקו תובנות על ניסיונם כעובדים עם אוכלוסיית מהגרים בקהילה במחוז אלברטה אשר בקנדה. תצפיות על הטמעת הרגלים תזונתיים (ובכלל זה גישה למזון, סביבות מזון בלתי-מוכרות ותפישות של מאכלים נפוצים) מצביעות על מידע תזונתי שיכול להיות רלוונטי למהגרים. הנשאלים סיפקו המלצות והדגישו את חשיבותם של שירותים הולמים מבחינה תרבותית, חומרי לימוד ויזואליים ושיתוף פעולה בין ספקי שירותי בריאות ובין עובדים בקהילה. הידע הקולקטיבי שמוצג במחקר זה יכול להיות מיושם על-ידי מפתחי תוכניות תמיכה בקהילות מהגרים.

כמו המצאות רבות בעבר, כגון הדפוס או האינטרנט, הבינה המלאכותית היא כלי עבודה מועיל שיכול להרחיב את היכולות שלנו. פעם חיפשנו מידע בגוגל, ועשינו לו אינטגרציה בעצמנו מפיסות המידע השונות שליקטנו באתרים מגוונים. עכשיו המכונה יודעת לעשות אינטגרציה בעצמה, לא רק להביא פיסות מידע באופן טיפש. זה יכול לקצר באופן דרמטי את זמני העבודה שלנו. האינטגרציה מתבצעת בצורה גנרטיבית, חדשה – התוצר של המכונה הוא טקסט חדש, לכן אי אפשר לתפוס את מי שמשתמש בה בהעתקה.

כניסת הבינה מלאכותית לחיינו תביא למהפכה בתחומים רבים, כולל בחינוך. מדובר בכניסתן של טכנולוגיות חכמות שמפעילות מיומנויות שעד כה חשבנו שהן נחלת האנושי בלבד. טכנולוגיות אלה מקצרות או מחליפות תהליכים מורכבים שעד כה רק אנשים יכלו לבצע. יישומים כמו מחולל השיח ChatGPT או תוכנת הציור DALL-E מחקים את הפעילות של המוח האנושי, שפועל לרוב בצורה אינדוקטיבית: כלומר מדוגמאות לעיקרון כללי, ולא להפך. כך למשל, כשאנחנו ילדים קטנים אנחנו נתקלים בחתולים רבים, שומעים מהמבוגרים סביבנו את המילה "חתול", עד שאנחנו נתקלים בחתול חדש ומבינים בעצמנו שהוא חתול.

האיום הגדול על מערכת החינוך בשבועות האחרונים הוא ChatGPT, שבהקשר זה ניתן להגדירו כרובוט שכותב עבודות. משרד החינוך מנסה בימים אלה לגבש כללים והמלצות למורים בכיתות, כדי להתמודד עם האתגר, ולהפוך את המשבר להזדמנות.

תופעת החינוך-ביתי התפתחה בשנים האחרונות שעה שיותר ויותר הורים בחרו לחנך את ילדיהם בבית. בעולם וגם בישראל נערכו מחקרים רבים על חינוך-ביתי, ואולם בישראל לא נערך מחקר על בוגרי החינוך הביתי. מהן חוויות הלימוד שלהם?

מחנכים רבים חוששים שהאפליקציה תפגע במוטיבציה ללמוד, בעוד שאחרים תוהים כיצד ניתן ליישמה בחינוך. יש החוששים שאפליקציית הבינה המלאכותית ChatGPT תייתר את לימודי החיבור, ואילו אחרים סבורים כי היא רק תשמש כלי-עזר, כמו מחשבונים או ויקיפדיה. יש אפילו מורים החוששים כי בעתיד האפליקציה תוכל להחליפם

בחודשים האחרונים עולות טענות למחסור אקוטי במורים לקראת שנת הלימודים תשפ"ג (2022/23), שיגרום לפגיעה בהוראה ובמוסדות החינוך. לעומתם אחרים טוענים שאין כעת בעיה מיוחדת שלא נתקלנו בה בשנים קודמות. על רקע מחלוקת זו ולבקשת ח"כ עופר כסיף, סקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת את הסוגיה הנדונה

מכון מופ"ת הקים צוות חשיבה לבחינה של תהליכי פיתוח ההון אנושי בבתי הספר. הצוות יבחן מודלים שונים הקיימים בעולם, יברר את הצרכים של צוותי ההוראה והחינוך בארץ, ויציע תוכנית להכשרת בעלי תפקיד מקרב שדרת הנהלת בית הספר, אשר ייתנו מענה לצרכים הללו. את תחום משאבי האנוש ניתן להגדיר בצורה הפשוטה ביותר כניהול הממד האנושי בארגון

מערכת e-portfolio יכולה להיות יעילה במיוחד לצרכי למידה סטודנטיאלית והערכת לומדים. שכן, היא מאפשרת לראשי האוניברסיטאות ולמרצים לבצע מעקב עקבי, לטווח הקצר והארוך וברמת המקרו והמיקרו, תוך שימור הנתונים לאורך זמן. בנוסף, הסטודנטים יכולים ללמוד באופן עצמאי, לשמור, לאבטח ולשתף מידע, לרענן את הזיכרון מקורסים קודמים, להפגין כישורים בקמפוס אקדמי וירטואלי ואף לשווק עצמם, מבעוד מועד, בשוק התעסוקה.

ניתוח שיח זה בחן דיונים שהתנהלו בקבוצת וואטסאפ של קהילה מקצועית לומדת בה לקחו חלק 14 מורי כימיה וחמישה מנחים פדגוגיים והוקלדו, הוקלטו או שותפו 6,100 פרסומים. רוב השיח שהתנהל בקבוצה התייחס להיבטים פדגוגיים מתחום הכימיה, לאתגרים מקצועיים בהוראת כימיה ולהוראת תלמידים בכלל. שיח מקוון זה סייע לקשר בין משתתפי הקהילה לבין המנחים ולהציג עצות, דעות, תהיות, שאלות ותשובות. לצד זאת, נמצאו תכנים הקשורים להיבטים אדמיניסטרטיביים וארגוניים, כמו גם תכנים חברתיים או בידוריים שאינם קשורים למקצוע הכימיה או לתחום ההוראה.

מרחב למידה עתידי (מל"ע) הוא סביבת למידה דינמית ועשירה-בטכנולוגיה, המאפשרת הוראה ולמידה תוך שימוש בשיטות פדגוגיות חדשניות. מאמר זה מציג דפוסי עיצוב להוראה במל"ע, שנוצרו לאחר הוראה יצירתית במכללה לחינוך וכוללים קבוצות מתכנסות, הוראה במרחב אינטראקטיבי מאורגן, יריד מצגות ו"חשבו-הצטרפו-שתפו".

מחקר מטא-אנליטי זה מאתר, ממפה ומנתח 132 פרסומים אקדמיים-מחקריים אשר בוחנים בינה מלאכותית במערכת ההשכלה הגבוהה ברחבי העולם. באמצעות כך, נבחנת היעילות הפוטנציאלית של הבינה המלאכותית, כמו גם השפעתה על סטודנטים, מרצים ומוסדות אקדמיים. נמצא שהבינה המלאכותית חודרת אל מוסדות ההשכלה הגבוהה ומסתמנת כגישה יעילה ובעלת פוטנציאל נדיר. אולם, עדיין מדובר בפונקציה התחלתית, ניסיונית ואופציונאלית שאינה מיושמת בכול המוסדות.

המערכת כבר נמצאת בפני מחסור ניכר ומדאיג במורים צעירים שימלאו את השורות. מורים חדשים סובלים ממשרות חלקיות ושכר נמוך, ויש לשנות זאת כדי למנוע נשירה בשנים הראשונות שבהן העבודה קשה ביותר בשל הצורך להכין שיעורים חדשים ולהסתגל למקצוע

המל"ג מעודדת את המוסדות להכשרת מורים להציע קורסים בהוראה מקוונת גם בתקופות שגרה, כלומר גם כשאין סגרים כפי שהיה בראשית הקורונה. דוח מחקר זה מציג המלצות למרצים ולמוסדות כיצד לעשות זאת נכון