ניהול וסביבות למידה

המחקר בדק את הקשר בין דרכי הערכה ודרכי הוראה. החוקרת ביקשה לבדוק אם שימוש במשימות חקר במתמטיקה ככלי להערכת הישגי תלמידים בבית הספר היסודי ישפיע באופן חיובי על איכות ההוראה של המורים. שאלות המחקר היו: האם השימוש של מורים במשימות חקר במתמטיקה ככלי להערכה – 1. ישפיע על דרך ההסתכלות שלהם על מתמטיקה? 2. ישפיע על דרך ההוראה שלהם, ואם כן, באיזה אופן? 3. ישפיע על דרך ההערכה שלהם, ואם כן באיזה אופן? (ג'ין אלברט)

האתר, שפותח באוניברסיטת חיפה, מיועד למורים וליועצים אשר מעוניינים במידע על אקלים כיתה וברעיונות לפעילויות בנושא זה. (אבקסיס משה, עדי חביבי, קרן בביקר-שלום)

המחקר עוסק בגורמים אישיים ומוסדיים שנמצאו קשורים לעמדות חינוכיות ולהצלחה בלימודים אצל מתכשרים/ות להוראה בדואים/ות ויהודים/ות, במהלך הכשרתם. (דיתה פישל)

מחקר זה נותן את הדעת על תולדות הוראת המשנה ותלמוד בבתי הספר החדשים בארץ ישראל מתחילת המאה העשרים ואילך. (יהודה שוורץ)

העבודה עוסקת במערך הציפיות מתפקיד ההוראה בעיני מורים מתחילים, בפערי התפקיד הנתפסים בין הציפיות למציאות ובתרומת הפערים הללו לניבוי השחיקה בראשית שנת ההוראה ובסופה. (בלה גביש)

המחקר בוחן היבטים נבחרים המרכיבים את תפיסות עולמן של סטודנטיות במכללה דתית-לאומית תוך הסתמכות על סיפורי החיים שלהן כמקור לתיאור, לפירוש ולפענוח של עולמן הפנימי. מאפייני תפיסות העולם נבדקו דרך הפריזמה של מודל "סגנונות קיום" באמצעות השימוש במושג "תפיסת עולם" ובמושגים "תרבות" ו"אידאולוגיה" הנלווים אליו, וכן דרך התייחסות לתחום מחקר הנשים בכלל ונשים יהודיות בפרט. (דינה שקולניק)

עבודה זו סוקרת את תהליך שילובו של החינוך הגופני כדיסציפלינה במערך הלימודים בבתי הספר היהודיים החדשים בארץ ישראל מסוף המאה ה-19 ועד קום המדינה. (טליה בן ישראל)

המחקר הנוכחי בוחן את דרך שילובה של מערכת לבדיקת שעורי בית באמצעות האינטרנט – WebAssign, בקורסים ללימודי הנדסה במכללת אורט בראודה. המחקר הקיף 14 קורסים שבהם למדו 676 סטודנטים, ובחן קשיים והצלחות בשילוב המערכת מנקודת ראותם של סטודנטים וחברי סגל. תוצאות המחקר מעידות על כך שבקורסים בהם הופעלה המערכת ברצף ובשיטתיות היו הסטודנטים מעורבים יותר במהלך הלימודים, הגיעו להבנה גבוהה יותר של החומר הנלמד והיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר במהלך הקורס (דוד פונדק, שמריהו רוזנר)

מסוגלות עצמית היא תרגום המושג, self-efficacy ומבטאת את שיפוטו של האדם באשר ליכולתו לקיים בהצלחה התנהגויות מסוימות שיובילוהו לתוצאה רצויה. חשיבות תחושת המסוגלות רבה, משום השפעתה על התפקוד האנושי בכל תחומי החיים. בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה פונים למשימות ולתפקידים קשים ורואים בהם אתגר, ואילו בעלי תחושת מסוגלות עצמית נמוכה נרתעים, חוששים ומהססים, מתקשים לדבוק במשימה מול קשיים, ונוטים ללחץ ולדיכאון. פרסום זה מבוסס על מודל המסוגלות העצמית המקצועית של מנהל בית הספר, שגובש על-ידי החוקרים. המודל מתייחס להערכתו של מנהל בית ספר את יכולתו לפעול כדי להשיג את התוצאות המצופות ממנו כמנהל בחמישה תחומים אלה: ניהול כללי, מנהיגות, יחסי אנוש, ניהול קשרי החוץ של בית הספר וניהול פדגוגי. בכל אחד מחמשת התחומים נדרשות מן המנהל יכולות קוגניטיביות, יכולות התנהגותיות, יכולות חברתיות ויכולות רגשיותׁ(רעיה ברמה . יצחק פרידמן )

במסגרת פרויקט חקר הרשת השנתי נדרשו תלמידים הלומדים כימיה להפיק פרויקט חקר רשת בתחום המדע. התלמידים נדרשו לאתר נושא מוגדר כלשהו הקשור לאנרגיה גרעינית שעליו ניתן למצוא תכנים טובים ומעניינים באינטרנט. התלמידים עבדו על יצירת חקר הרשת במעבדת המחשבים של ביה"ס עם הנחייה ראשונית של המורה ובהמשך באופן יותר עצמאי. היתרונות של התהליך: התלמידים הפיקו תועלת רבה מתהליך יצירת ה- Webquest, הם למדו באופן יישומי ומדעי עקרונות של תכנון, יסודות של מידענות ומיומנויות של הפקה בכלל והפקה גראפית בפרט. מבחינת התלמידים הייתה כאן התמודדות אינטלקטואלית עם נושאים בינתחומיים ועם תחומי ידע חדשניים, התמודדות אשר יצרה מוטיבציה רבה אצלם. הם למדו לעבוד בצוות בהיערכות של למידת עמיתים, הם למדו כיצד להשתמש בכלים טכנולוגים מתקדמים לגרפיקה ולבניית אתרים וגם השכילו להבין כיצד מתכננים ומבצעים פרויקט מורכב (Peterson, C.L. & Koeck, D)

לצד התועלת הלימודית האמיתית או המדומה, התרגול בבית הספר ובשיעורי הבית נועד להשיג מטרה נוספת –שליטה. כאשר מורה מטיל שיעורי בית, הוא מאלץ את תלמידיו להקריב את שעות הפנאי שלהם לטובת פעילות בית-ספרית גם כשאינם בבית הספר. מכיוון שתלמידים רבים משתמטים מעשיית שיעורי הבית, בית הספר מפתח מערכת מורכבת של פיקוח ביורוקראטי והטלת סנקציות על המשתמטים. שיעורי הבית הם מושא למחקר כבר שנים רבות . מחקרים ומאמרים שנכתבו בארצות הברית העידו ששיעורי הבית מקדמים למידה והישגים. אבל ניתוחי על ( מטא-אנליזה) שנערכו בעת האחרונה מראים שלשיעורי הבית אין כל תרומה להישגים בבית הספר היסודי , תרומה מעטה בחטיבת הביניים ותרומה בינונית בחטיבה העליונה. ככלל , מעט שיעורי בית עדיפים על פני היעדרם וגם על פני עומס רב מדי. עוד מתברר ששיעורי הבית אינם משפרים הרגלים ומוטיבציה. האם כדאי להפסיק את השימוש בחוברות העבודה ? לדעת מחבר המאמר אי אפשר להשיב את הגלגל אחורה. החוברות הפכו זה מכבר לאמצעי שכיח שהשימוש בו הולך ומתרחב. במקום החוברות, או בנוסף עליהם, הוא מציע לאמץ את התובנות של התלמידים שרואיינו במחקריו- לתת מטלות משמעותיות, לא שגרתיות, כאלה שכרוכות בחשיבה עמוקה, ברכישת ידע חדש ובעבודת מחקר. כדאי שמטלות אלה יכללו פעילות משותפת עם חברים והורים.( יריב , אליעזר).

קיימים סוגים שונים של קהיליות מקוונות המוקמות מסיבות שונות, לדוגמא: קהילות של מטרות – קהילה המאגדת בתוכה אנשים השותפים לתהליך מסויים או הרוצים להשיג מטרה דומה. קהילות של מקצוע – אלה הן קבוצות של אנשים השייכים לאותו מקצוע, מצב או מעמד. קהילות כאלה עשויות לרכז לאתר אחד מידע מקצועי רב ובמה להחלפת דעות וידע בין רופאים לדוגמא. קהילות של תנאים – קהילות אלה דומות לקהילות המקצוע, אלא שהן מקודמות על בסיס עמדות, תנאים או ניסיון חיים. למשל נוער מתבגר, סובלים מסרטן, אוהדי מכבי חיפה וכדומה. קהילות של אינטרסים – אלה הן התאגדויות של אנשים בעלי אינטרס או שאיפה משותפים, כמו למשל פעילים למען סביבה ירוקה, חובבי מוסיקה וכדומה. התפתחות עצמית – חברי הקהילה יוצרים תכנים לאתר, משפיעים על גידולו וקובעים את התפתחותו. המבקרים באתר הקהילתי הזה צריכים לחוש בנוכחות של אחרים שביקרו בו, או חשופים אליו עכשיו, ולראות את תוצאות השתתפותם בגידולו של האתר. מהלך זה מציין את ההבדל בין "אתרי חוברת" (בהם התקשורת אינה ישירה), לבין אתרים בשלים עם קהילה יציבה. למשל, Amazon.com בונה ספריית ביקורת ספרים של משתמשיה, ו- Ebay מבקשת מהמשתמשים לדרג קונים ומוכרים, ולספק את המידע לתועלת משתמשים עתידיים. (עמיקם פרץ)

על פי תפיסת שת"ל, בתי הספר יהפכו לבתי ספר מקדמי צמיחה, אם יתקיים בהם סיפוק משמעותי של הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים. גישת שת"ל מציעה תהליכים חינוכיים שעשויים לקדם שינויים הומניסטיים מקדמי צמיחה בבתי הספר. למשל: סיוע בהגדרת מטרות בית הספר, זיהוי ואבחון אלמנטים היוצרים תסכול צרכים בסיסיים, סיוע בתכנון ובמימוש תהליכים הנדרשים להשגת המטרות וכמובן, סיוע בהתפתחות המקצועית של המורים.

העבודה מאירה פן לא מוכר דיו, ואשר כמעט לא נחקר עד כה בהגותו של ישעהו ליבוביץ, פן שהוא ממרכיביה העיקריים, אם לא העיקרי והחשוב בכל פעילותו ההגותית ומשתקף בעליל בעשייתו הציבורית-פוליטית. מדובר בהשתמעויות החינוכיות אותן נבקש לדלות מתוך הגותו, תוך ניסיון "לתרגם" הגות לחינוך. בעבודה נעשה ניסיון לחשוף מתוך הקורפוס ההגותי של ליבוביץ תפיסה חינוכית אשר ציבור המחנכים וחוקרי החינוך בארץ ותפוצות יוכלו להידרש לה, לעסוק בה ולחקור אותה , לפרשה ולהתמודד עם תוכנה. כל זאת תוך בחינת בעייתיותה, מורכבותה וייחודה בשדה החינוך. (מיכאל אוחנה)

מחקר בנושא אקלים כיתה יכול לתת תמונה השוואתית של תפיסת אקלים בנקודות זמן שונות לאורך שנת הלימודים, השוואת סביבות לימודיות שונות ולעזור בפתרון שאלות כגון: מהם הסיבות להבדלים בפרופיל אקלימי של כיתות הלומדות אותו מקצוע עם אותו מורה? במה נבדל האקלים בכיתות גדולות לעומת כיתות קטנות, אקלים בכיתות הלומדות בשיטות הוראה חדשניות לעומת כיתות הלומדות בשיטה המסורתית.חקר האקלים הנתפס מספק מידע שבאמצעותו ניתן למפות ולתאר את הפרופיל האקלימי של הכיתה על מרכיביו השונים. תיאור התמונה האקלימית של הסביבה הלימודית תאפשר ללמוד על המתרחש בכיתה: על תהליכי הוראה ולמידה, על המוטיבציה ללימודים ועל שביעות הרצון מהמתרחש בכיתה. כמו כן נוכל לדעת על הגורמים שמשפיעים ומנעים תלמידים/ מורים להתנהגות מסוימת. בנספח העבודה המקורית של דניאלה מורם, ניתן למצוא את נוסח השאלון המלא של מוס וטריקט למדידת אקלים הכיתה.

המאמר מתאר ממצאי מחקר של קורסים מתוקשבים במסגרות אקדמיות, בישראל ובעולם. מטרות המחקר הן לאתר מאפיינים עיקריים של הוראה בסביבה מתוקשבת במסגרת קורסים מתוקשבים כגון: מרכיבים, דרכי הוראה והערכה, דרכי תקשורת, רווחים וקשיים, יתרונות וחולשות מנקודות ראותם של המרצה והסטודנטים. המחקר מתבסס על מקורות מידע בספרות ובאינטרנט. (אולז'ן גולדשטיין)

במחקר הנדון זוהו מאפיינים מרכזיים בתפקיד המורה בלמידה מרחוק, זאת מנקודת ראות של צרכי הסטודנטים הלומדים בקורס וירטואלי ומציפיותיהם. ממכלול נתוני המחקר נראה, שכדי לקיים הוראה-למידה יעילה בסביבה הוירטואלית, חייבים להתחשב בצרכים הלימודיים השונים של הסטודנטים הלומדים מרחוק ובכללם: צרכים חברתיים; צרכים אישיים-ריגושיים; צרכים משימתיים; וכמובן גם צרכים הנובעים ממידת השליטה של הסטודנט באמצעים ובכלים טכנולוגיים ללמידה מרחוק.

חשיבות רכיבים של תקשורת סינכרונית בקורסים מתוקשבים.תקשורת א-סינכרונית מקטינה את כמות האינטראקציות הנוגעות לחומרי והליכי הקורס, כמו גם את עומקן, הינה איטית ומגבילה את סוג התקשורת בין המרצה לסטודנט; יתירה מזו, היא נוטה להסיר כל תחושה של קשר בין המרצה לסטודנט. החוקרים (Wang & Newlin, 2001) ממליצים, אפוא, להוסיף רכיבים של תקשורת סינכרונית, כגון שיחות צ'אט במועדים קבועים, כהשלמה לתקשורת הא-סינכרונית, במסגרתן ניתן להעביר הרצאות (חומרי ההרצאות ניתנים להורדה ולצפייה טרם מועד העברתן), לשאול שאלות ולהיענות מידית, לערוך דיונים, לעבור על המטלות, ולאפשר למרצה להתעניין אם התכנים מובנים לסטודנטים. עוד הם מוסיפים, כי מענה על שאלות במליאה הסינכרונית נועד להפחית את מספר הפניות בדוא"ל, ולהקל בכך על המרצה והסטודנטים כאחד.

מטרת המחקר המוצג היא לבדוק את ההשפעות של תכנית הלימודים "מיקרואורגניזמים" המבוססת על גישת ה- STS (Science-Technology-environment Society), על תלמידי כיתות ט' במגזר הערבי, במישורים הקוגניטיבי והאפקטיבי, אשר יבוא לידי ביטוי בתחומים: ידע קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, מוטיבציה, עמדות כלפי איכות הסביבה ועמדות כלפי שלום. (מחמוד חליל)

המחקר בחן השפעות של שינוים חברתיים על מערכת הכשרת המורים, כפי שהן באות לידי ביטוי בתכניות הלימודים בהכשרת מורים לאורך השנים. מטרות העבודה היו בנייה ופיתוח של סכימה לזיהוי שינויים בתכנית לימודים וזיהוי השינויים שהתרחשו בתכניות אלה תוך עמידה על מהותם. (לאה שגריר)