ניהול וסביבות למידה

על פי תפיסת שת"ל, בתי הספר יהפכו לבתי ספר מקדמי צמיחה, אם יתקיים בהם סיפוק משמעותי של הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים. גישת שת"ל מציעה תהליכים חינוכיים שעשויים לקדם שינויים הומניסטיים מקדמי צמיחה בבתי הספר. למשל: סיוע בהגדרת מטרות בית הספר, זיהוי ואבחון אלמנטים היוצרים תסכול צרכים בסיסיים, סיוע בתכנון ובמימוש תהליכים הנדרשים להשגת המטרות וכמובן, סיוע בהתפתחות המקצועית של המורים.

העבודה מאירה פן לא מוכר דיו, ואשר כמעט לא נחקר עד כה בהגותו של ישעהו ליבוביץ, פן שהוא ממרכיביה העיקריים, אם לא העיקרי והחשוב בכל פעילותו ההגותית ומשתקף בעליל בעשייתו הציבורית-פוליטית. מדובר בהשתמעויות החינוכיות אותן נבקש לדלות מתוך הגותו, תוך ניסיון "לתרגם" הגות לחינוך. בעבודה נעשה ניסיון לחשוף מתוך הקורפוס ההגותי של ליבוביץ תפיסה חינוכית אשר ציבור המחנכים וחוקרי החינוך בארץ ותפוצות יוכלו להידרש לה, לעסוק בה ולחקור אותה , לפרשה ולהתמודד עם תוכנה. כל זאת תוך בחינת בעייתיותה, מורכבותה וייחודה בשדה החינוך. (מיכאל אוחנה)

מחקר בנושא אקלים כיתה יכול לתת תמונה השוואתית של תפיסת אקלים בנקודות זמן שונות לאורך שנת הלימודים, השוואת סביבות לימודיות שונות ולעזור בפתרון שאלות כגון: מהם הסיבות להבדלים בפרופיל אקלימי של כיתות הלומדות אותו מקצוע עם אותו מורה? במה נבדל האקלים בכיתות גדולות לעומת כיתות קטנות, אקלים בכיתות הלומדות בשיטות הוראה חדשניות לעומת כיתות הלומדות בשיטה המסורתית.חקר האקלים הנתפס מספק מידע שבאמצעותו ניתן למפות ולתאר את הפרופיל האקלימי של הכיתה על מרכיביו השונים. תיאור התמונה האקלימית של הסביבה הלימודית תאפשר ללמוד על המתרחש בכיתה: על תהליכי הוראה ולמידה, על המוטיבציה ללימודים ועל שביעות הרצון מהמתרחש בכיתה. כמו כן נוכל לדעת על הגורמים שמשפיעים ומנעים תלמידים/ מורים להתנהגות מסוימת. בנספח העבודה המקורית של דניאלה מורם, ניתן למצוא את נוסח השאלון המלא של מוס וטריקט למדידת אקלים הכיתה.

המאמר מתאר ממצאי מחקר של קורסים מתוקשבים במסגרות אקדמיות, בישראל ובעולם. מטרות המחקר הן לאתר מאפיינים עיקריים של הוראה בסביבה מתוקשבת במסגרת קורסים מתוקשבים כגון: מרכיבים, דרכי הוראה והערכה, דרכי תקשורת, רווחים וקשיים, יתרונות וחולשות מנקודות ראותם של המרצה והסטודנטים. המחקר מתבסס על מקורות מידע בספרות ובאינטרנט. (אולז'ן גולדשטיין)

במחקר הנדון זוהו מאפיינים מרכזיים בתפקיד המורה בלמידה מרחוק, זאת מנקודת ראות של צרכי הסטודנטים הלומדים בקורס וירטואלי ומציפיותיהם. ממכלול נתוני המחקר נראה, שכדי לקיים הוראה-למידה יעילה בסביבה הוירטואלית, חייבים להתחשב בצרכים הלימודיים השונים של הסטודנטים הלומדים מרחוק ובכללם: צרכים חברתיים; צרכים אישיים-ריגושיים; צרכים משימתיים; וכמובן גם צרכים הנובעים ממידת השליטה של הסטודנט באמצעים ובכלים טכנולוגיים ללמידה מרחוק.

חשיבות רכיבים של תקשורת סינכרונית בקורסים מתוקשבים.תקשורת א-סינכרונית מקטינה את כמות האינטראקציות הנוגעות לחומרי והליכי הקורס, כמו גם את עומקן, הינה איטית ומגבילה את סוג התקשורת בין המרצה לסטודנט; יתירה מזו, היא נוטה להסיר כל תחושה של קשר בין המרצה לסטודנט. החוקרים (Wang & Newlin, 2001) ממליצים, אפוא, להוסיף רכיבים של תקשורת סינכרונית, כגון שיחות צ'אט במועדים קבועים, כהשלמה לתקשורת הא-סינכרונית, במסגרתן ניתן להעביר הרצאות (חומרי ההרצאות ניתנים להורדה ולצפייה טרם מועד העברתן), לשאול שאלות ולהיענות מידית, לערוך דיונים, לעבור על המטלות, ולאפשר למרצה להתעניין אם התכנים מובנים לסטודנטים. עוד הם מוסיפים, כי מענה על שאלות במליאה הסינכרונית נועד להפחית את מספר הפניות בדוא"ל, ולהקל בכך על המרצה והסטודנטים כאחד.

מטרת המחקר המוצג היא לבדוק את ההשפעות של תכנית הלימודים "מיקרואורגניזמים" המבוססת על גישת ה- STS (Science-Technology-environment Society), על תלמידי כיתות ט' במגזר הערבי, במישורים הקוגניטיבי והאפקטיבי, אשר יבוא לידי ביטוי בתחומים: ידע קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, מוטיבציה, עמדות כלפי איכות הסביבה ועמדות כלפי שלום. (מחמוד חליל)

המחקר בחן השפעות של שינוים חברתיים על מערכת הכשרת המורים, כפי שהן באות לידי ביטוי בתכניות הלימודים בהכשרת מורים לאורך השנים. מטרות העבודה היו בנייה ופיתוח של סכימה לזיהוי שינויים בתכנית לימודים וזיהוי השינויים שהתרחשו בתכניות אלה תוך עמידה על מהותם. (לאה שגריר)

מאמר זה דן בהשפעה התרבותית על ההתנהגות; הנחות תיאורטיות על תלמידים ממגוון תרבויות; ואסטרטגיות בעלות רגישות תרבותית לניהול התנהגות בכיתה. אסטרטגיות אלה יהיו הוגנות מבחינה תרבותית ומכוונות לתרבויות ספציפיות, הן יצרו אקלים בית ספרי הומאני יותר ויעודדו אחריות קהילתית וקולקטיבית ( Duhaney, Laurel M. Garrick ).

מחקרים שנערכו לפני שנים ספורות באנגליה במהלך עשר שנים, מצביעים על כך ש 96%- מן התלמידים זוכרים למידה חוץ-כיתתית במשך שנים רבות, אם כי עובדה זו אינה מצביעה על כך שלמידתם זו משמעותית יותר מזו שיכלו להשיג בחדר הכיתה. מחקרים אחרים הראו שקיים מתאם בין אורך השהות מחוץ לחדר הכיתה לבין ההשפעה החיובית על למידת התלמידים. נמצא גם שנדרשת הכנה מתאימה של הכיתה לפני היציאה מחדר הכיתה. במחקרים מישראל נמצא גם כי חווית הלימוד מחוץ לכיתה חייבת כמובן להיות נתמכת ומקושרת לפעילות כיתתית לאחריה. לסיכום– במחקרים מובעת דאגה מכך שלמידה חוץ-כיתתית מוגבלת ומאוימת על ידי מגבלות שונות שהוזכרו לעיל. יחד עם זאת, המחקרים מצביעים בוודאות על מידה מסוימת של תועלת העשויה לנבוע מלמידה כזו. מכל מקום, למידה חוץ-כיתתית, אם תתקיים, עליה להיות מתוכננת בקפידה, תוך התחשבות במגבלות ובמכשולים שתוארו, ומגובה בעבודה בית ספרית וכיתתית לאחריה, ואז ניתן יהיה להפיק ממנה את מירב התועלת. הסקירה מתייחסת בעיקר להוראת המדעים מחוץ לכיתה ( חיה פרומר).

המאמר מתאר ניסוי שנערך ע"י מרכז המידע של מכון סאלד במסגרתו נערכו סדנאות להקניית מיומנויות מידע לתלמידי כיתות יא-יב'. במסגרת מרכז המידע של מכון סאלד הוקם בית ספר למיומנויות מידע הפועל שנים אחדות. השלבים ללימוד מיומנויות המידע עובדו על סמך עבודותיהם של מספר חוקרים בתחום. דרכי ההקניה של מיומנויות המידע המונהגות במכון מתבססות בעיקר על "שבעת שלבי הלמידה" של Markless & Lincoln (1986). בתהליך ההקניה של מיומנויות המידע לתלמידים נמצא כי קיימים קשיים בכמה וכמה תחומים קוגניטביים (רות טיטלבאום)

מחקרים רבים מצביעים כי לשביעות הרצון של התלמידים מבית הספר השלכות על תחומים שונים בחיי תלמידים. לדוגמא, נמצא קשר בין תפיסת התלמידים את בית הספר לבין הישגיהם בלימודים . מדדי אקלים מערכתי בבית הספר בישראל העלו כי בהשוואה למדינות אחרות, שיעור נמוך יחסית של תלמידים מרגישים כי משתפים אותם בקביעת החוקים והכללים בבית הספר (כ38%) והם חושבים כי חוקים אלו אינם נוקשים מדי (כ-34%). התלמידים בישראל, בדרך כלל, אינם מרוצים מבית הספר. הם אינם מרוצים מאופן התייחסותם של המורים אליהם, ואינם מרוצים מן האקלים הבית-ספרי. ממצאים אלו קשים, ויש לתת עליהם את הדעת ( אדוה הים-יונס , יצחק פרידמן ) .

מטרת המחקר היא לזהות ולאפיין צורות השתתפות של סטודנטים בקבוצות דיון מקוונות (ברשת האינטרנט) שהפעילות בהן התקיימה במסגרת של לימוד בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. המחקר בודק בעיקר את דפוסי ההשתתפות הסמויה, סוג השתתפות שאינו ניתן לזיהוי מיידי. התוצאות מראות שמידת השימוש בקבוצות הדיון המקוונות במסגרת לימודית אקדמית היא נמוכה ביותר. נתוני המחקר מתבססים על רישום של כניסות המשתמשים לקבוצות הדיון. הכניסות לקבוצה נרשמות כשורות קוד ונאגרות בבסיס הנתונים של המערכת (עדנה טל).

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם ניתן לבסס פעילות רפלקטיבית של קהילה לומדת מקצועית של קהילת מורים למדעים ולטכנולוגיה הקשורה להכשרת מורים בטקסס. הממצאים העלו כי מרבית המשתתפים בניסוי הכירו בערך של כתיבת בלוגים כפעילות מגבשת להעברת ידע ולשיתוף ידע ורעיונות פדגוגיים בין חברי הקהילה והפנימו את החשיבות של כתיבת בלוגים כחלק מהרפלקציה שלהם. מצד שני, נמצא כי הקשיים העיקריים בהטמעת פרויקט כתיבת הבלוגים בגיבוש הקהילה המקצועית היו כרוכים בנטל של הזמן וההתמודדות הטכנולוגית עם יישום הבלוג. (Loving, C. C., Schroeder, C., Kang, R., Shimek, C., & Herbert, B)

ניסוי פדגוגי בביה"ס ברמות חפר אשר בעיקרו הוא תהליך של למידה בדיאלוג יצירתי. הוא נבנה מתוך האידיאולוגיה של בית הספר הדוגלת במתן יחס אישי לכל תלמיד וקידומו כלומד עצמאי, כחוקר וכיוצר. הדיאלוג עומד בבסיס כל העשייה הבית ספרית ומשפיע על מרקם היחסים בין תלמידים, מורים והורים. תהליך הלמידה בשיטת הדיאלוג היצירתי מתקיימת בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, בכל מקצוע או שילוב מקצועות. (ברוריה סלע)

המחקר בדק את רכישתה ואת התפתחותה של הבנת קטגוריות (מושגים) ביחס לקבוצות חברתיות, ואת הסטריאוטיפים והעמדות כלפיהן. שימת הלב ניתנה במיוחד להיבטים הקוגניטיביים והרגשיים של תגובות הילדים להבדלים אתניים, ולבדיקת השינויים בגילים אלה. בדיקת מושגים אלה בגיל הרך היא חידוש הדורש מגוון כלים מתאימים. המחקר מספק תמונה מקיפה של דפוסי ההתפתחות לגבי הבנה והגדרה של קבוצות חברתיות על ידי ילדים בישראל, דבר שעשוי להאיר באור נוסף את תהליך הסוציאליזציה החברתית והפוליטית בחברה הישראלית. (אילנה בן דב)

מחקר זה דן בפולמוס שהתחולל באקדמיה האמריקנית ברבע האחרון של המאה ה-20 על אודות תכנים תרבותיים וערכיים שיש להקנות בתכניות לימודי החובה ב"חינוך כללי" לתלמידי התואר הראשון. (רוני ריינגולד)

ההקשר שבו המחברים מצדדים ומגלם לדעתם תרבות מסוימת של הוראה – מערך מסוים של יחסי עבודה בין מורים לעמיתיהם, שקושר אותם יחד לכלל קהילה תומכת וחוקרת, המחויבת ליעדים משותפים ולשיפור מתמיד. לטענת המחברים רבים הסיכויים שמורים שלמים יופיעו, יתפתחו וישגשגו בבתי ספר שלמים, שמעריכים, מפתחים ותומכים בשיפוט ובמומחיות של כל מורה ומורה, בחתירתם המשותפת לקראת שיפור. לא ייתכנו תרבויות שיתופיות חזקות ללא פיתוח אישי מוגבר, ועל כן חייבים להימנע מלדכא אינדיבידואליות תוך כדי הדחף לסלק אינדיבידואליזם. בה בעת, אין להותיר מורים לגמרי לבדם, שכן הגירויים והלחצים של פרופסיונליות אינטראקטיבית מובנית משמשים מקור קבוע לרעיונות חדשים ולתמיכה, כפי שגם השיטה של חובת הדיווח הולמת את שיקול הדעת ואת האנרגיה של מקצוע ההוראה. (מייקל פולן, אנדי הארגריבס)

המחקר מתאר את מאפייני המורים המשלבים אינטרנט בעבודתם, כיצד הם עושים זאת, מהי עמדתם בכל הנוגע ליתרונות, חסרונות, מידת הרצון להרחיב את פעילותם ברשת והסיבות לכך, שינויים בתפקיד ובמעמד המורה בכיתה ואופן ההתמודדות עם הקשיים המלווים תהליך זה. בדיקת מאפיינים ופעילויות אלה, תאפשר המשך תכנון תהליך הטמעת האינטרנט בהוראה. כמו כן היא עשויה לשמש בתכנון תהליך הכשרת מורים, במטרה להעלות את רמת המוטיבציה שלהם, להתנסות בשילוב אינטרנט בהוראה במידה רבה יותר. (תמר שמיר)

המאמר המעניין דן בסוגיית המרתו של המורה למורה עדכני ברוח הקדמה הטכנולוגית ובהשלכות הדמוגרפיות על המרה זו. המאמר מתאר 3 טיפוסי מורים : מורה שאינו מקוון , מורה מקוון 1.0 ומורה מקוון 2.0 – זאת במקביל ל-3 דורות מורים: דור הבייבי-בום , דור ה-X , ודור IY , עם הפילוג המספרי שלהם באוכלוסיית המורים הישראלית . לצד זה מתואר הצורך הדחוף בשינוי משמעותי במערכת החינוך בכל הקשור בשיטות ההוראה ההולמות את העדן הפוסט-מודרני ויישומן האפשרי באמצעות טכנולוגיה עדכנית עם כלי הדור השני של האינטרנט. המחברים של המאמר הנוכחי מציעים לבנות מערך ציפיות דיפרנציאלי מהמורים בהתאם לדורותיהם , ובהתאמה לכך להוביל/להטמיע מערך הכשרה דיפרנציאלי , תוך התמקדות בראשי חץ, ובקהל יעד ממגזרי ציבור המורים המאופיינים ומסומנים במאמר הנוכחי ( רותם, אברום , עידית אבני ) .