ניהול וסביבות למידה

מיון:
נמצאו 3230 פריטים
פריטים מ- 3161 ל-3180
  • תקציר

    המחקר בדק והשווה את הרציונל החינוכי ואת המטרות שבבסיס הפעילות להוראת השואה של מוסדות להנצחת זכר השואה בארץ, וכן את הנושאים ואת התכנים המופיעים בתכניות הלימודים שהם מפרסמים לשם הוראה במערכות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ובימי העיון שהם עורכים.

  • תקציר

    מחקר זה עוסק במאפייניו של תהליך לימוד הוראת אנגלית בהתנסות המעשית עבור סטודנטיות דרוזיות הזרות למערך ההתנסות, בהיותן בעלות רקע שונה מהאוכלוסייה בשני בתי הספר היסודיים שבהם הן התנסו. (אלישבע מזור)

  • תקציר

    הגישה העומדת בבסיס עבודה זו היא גישה בין-תחומית הבוחנת את בית הספר הקהילתי בזיקה למושגים "חברה","קהילה" ו"חינוך קהילתי" מצד אחד, ולתיאוריות ולמערכות מושגיות המתייחסות אל בית הספר כאל ארגונים חברתיים פתוחים ובוחנת תמורות ותהליכי שינוי בארגונים אלו, מצד אחר. (דליה מצר)

  • תקציר

    המחקר עוסק במורים לחינוך מיוחד בחינוך הרגיל. נבדקה בו השפעתן של תפיסת מורכבות התפקיד, תחושת הלחץ של המורה ותפיסתו את האקלים הארגוני בבית ספר, על שחיקתו ונטייתו לעזיבה.

  • תקציר

    בעבודה זו נבדקה תפיסת המיניות של מתבגרים על פי קבוצות השתייכות ומגדר (דתיים ולא-דתיים, בנים ובנות). (ריקי גלזנר)

  • לינק

    יש שיטענו כי הגדרת תחומי סמכותו של המנהל ומידת עצמאותו הן הגורמים העיקריים המשפיעים על מעמדו במערכת החינוך, ואילו אחרים יטענו כי דווקא תנאי העסקתו של המנהל או מרכיבים שונים בתהליך הכשרתו הם הגורמים המשפיעים ביותר על מעמדו ועל תדמיתו. במסמך זה מוצגים הסוגיות שנתפסות במינהל הפדגוגי במשרד החינוך ובארגוני המנהלים בארץ כסוגיות המרכזיות בנושא זה. במסמך מוצגים גם המאפיינים הסטטיסטיים העיקריים של מנהלי בתי-ספר בישראל כיום, נתונים על התוכניות להכשרת מנהלים המתקיימות כיום ומידע על מדיניות משרד החינוך בתחום הכשרת מנהלים ועל השינויים המתוכננים בה.

  • סיכום

    מאמרון מענין של ג'יי הורוויץ מצביע על אחת הבעיות המרכזיות של תחומי התקשוב בקרב בני הנוער כיום והיא העדר יכולות להעריך מידע בצורה ביקורתית. מתברר שיש הבדל גדול בין לדעת להשתמש באינטרנט לבין היכולת להעריך מידע. התלמידים היום אולי יודעים כיצד להשתמש באינטרנט , אך יכולותיהם להעריך מידע מוגבלות למדי . ראוי בהקשר זה להוסיף את חמשת המיומנויות המידעניות החשובות שצריך להקנות לתלמידים עפ"י שאקלט , 2008 (Shacklet). א. יכולת לפתח את השאלות הנכונות למיקוד החיפוש באינטרנט. ב. יכולת לאתר את המידע הרלבנטי. ג. יכולת להעריך באופן ביקורתי את הערך של ממצאי המידע . יכולת למזג את המידע ולארגנו ( סינתזה) כדי שיענה על השאלות המנחות ד. יכולת להעביר ולהפיץ בצורה יעילה את הממצאים המעובדים לאחרים .

  • רפרנס

    הספר בוחן את מורכבות תפקיד המנהל מהיבטים שונים, ומציב את האידיאל שאליו רצוי לחתור – בית הספר המתפקד כקהילה, בית הספר שבו המנהל הופך להיות ל"מנהיגם של מנהיגים, ". רעיון מרכזי העובר כחוט השני בספר זה הוא שתפיסתנו לגבי מושגי הניהול והמנהיגות תלויה במטפורה שבה אנו משתמשים כדי להגדיר את בית הספר. למשל, התפיסה המסורתית רואה בבית הספר ארגונים מסוג זה או אחר, מה שגורם לנו לחשוב בדרך מסוימת על המבנה הארגוני של בית הספר, על המוטיבציה של המורים, על כוח וסמכות, על פיתוח תכניות לימודים ועל פיקוח והערכה, אך חשיבותנו במושגים אלו תהיה חסרת משמעות אם נחליף את המטפורה ארגון במטפורה קהילה. במקרה זה, יהיה עלינו לגבש תפיסה חדשה של ניהול בית ספר ושל מנהיגות בו, אשר תעלה בקנה אחד עם מושג הקהילה, ותביא בחשבון את האופן שבו מתפקדת קהילה. (תומס סרג'יובני)

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב בבלוג המעניין שלו כותב על מאמר של גראניי קונול, מרצה באוניברסיטה הפתוחה של אנגליה, שהתפרסם לאחרונה בגליון יולי 2008 של Ariadne, כתב עת אינטרנטי בריטי. קונול מבקשת לבחון לא רק כיצד כלי Web 2.0 מסייעים ללמידה, אלא כיצד אלה מתנגשים עם גישות חינוכיות מקובלות. ג'יי הורוויץ כותב לסיכום "כי מה שחשוב במאמר הוא הנכונות להודות בסתירות, להכיר בכך שהשילוב של כלי Web 2.0 בחינוך איננו בהכרח מהלך שיתרחש באופן חלק. אם הסתירות שעליהן מצביעה קונול אכן סתירות אמיתיות (ואני משוכנע שאכן כך המצב) אז מהלך של שילוב הכלים האלה עשוי לחייב שינוי משמעותי בדרכי ההוראה של בתי הספר, ואפילו לזעזע את מערכת החינוך כפי שאנחנו מכירים אותה היום עד היסוד."

  • לינק

    מחקר זה ראשוני בתחומו בארץ ומתמקד בתפיסת תפקידו של מרכז משאבים כארגון ידע פדגוגי חדשני. עידן הידע מתאפיין בהצטברות ידע רב ועודף המתיישן במהירות, הון שכלי המשמש כתחליף להון חומרי, שינויים מהירים, התפתחויות טכנולוגיות וגישות חדשות בתחום השימוש בידע ארגונו וניהולו. שאלות המחקר שהתגבשו:, תפיסת צוות מרכז משאבים את תפקידיו לאור תהליכי השינוי בעידן הידע, גורמים מעודדים ומעכבים תהליכי שינוי במרכז משאבים, שינויים נדרשים במרכז משאבים לאור התמורות (רינה שבתאי)

  • לינק

    מחקר שנערך בישראל על ידי נחמה שני ודר' רפי נחמיאס, בדק את הקשר בין הצלחתם של תלמידי כיתות ח, ט בקורס וירטואלי לבין סגנונות החשיבה השונים שלהם. התברר, שקורס וירטואלי מתאים בעיקר לתלמידים בעלי סגנון חשיבה ליברלי ולתלמידים בעלי סגנון חשיבה מופנם, שיש להם ניסיון בעבודה בסביבה מתוקשבת. (נעמי וקס)

  • סיכום

    זו הייתה שאלה של זמן עד שמערכות החינוך היישוביות בישראל יתחילו לעשות שימוש בכלים פתוחים מתוקשבים כגון מודול לניהול התקשוב החינוכי . אחרי העיר חיפה החלה פעילות אינטגרטיבית גם בעיר פתח תקווה ליצירת קהילה חינוכית מתוקשבת אשר נדבכי המערכת שלה מבוססים על פלטפורמת מודול. לזכותם של אנשי המפתח בפרויקט יש לציין כי הם מנסים ברצינות לצקת תוכן , כלים ומשמעות של הפעלות חינוכיות לקהילה המתוקשבת ההולכת ומוקמת . המערכת אינטגרטיבית שקשורה לפסג"ה בפ"ת , היא מערכת מתוקשבת פתוחה וגמישה לניהול למידה המאגדת רכיבי הוראה שונים: כלים לבניית מערכי שיעור ותכנים פדגוגיים, קבוצות דיון, דואר אלקטרוני, בחינות ובדיקתם, מטלות, משימות וקליטת התשובות, מערכת ניהול ציונים ודוחות פעילות, צ'אט, שאלונים, סקרים, ויקי – כתיבה משותפת, בלוג – כתיבה עצמאית, קובצי מולטימדיה מכל הסוגים, ניהול מסמכים, מעקב נוכחות, תאום מפגשים, חלוקת משימות ועוד.המטרה של מערכות אלו היא להקל על יוצרי התכנים ועל המורים בבניית שיעורים מקוונים בסביבה ידידותית שאינה דורשות ידע ברזיו של עולם המחשוב.

  • לינק

    אם עד היום הדגש בלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בעולם היה על כלים מתוקשבים ופלטפורמות ממוחשבת , הרי לאחרונה מתחילים להתפתח גישות הנותנות עדיפות גבוהה יותר לפיתוח מודלים פדגוגיים ללמידה מתוקשבת ופחות לפלטפורמות הממוחשבות. אחת הגישות הפדגוגיות האלו היא גישה הנקראת Mode Neutral שעיקרה אינטגרציה גמישה בין למידה פנים אל-פנים , למידה מקוונת ולמידה מבוזרת . ללומדים ניתן תמהיל גמיש יותר בין ערוצי למידה שונים , אך ללא ויתור על התנסות פעילה שלהם. הבסיס הרעיוני של תפיסת Mode Neutral הוא למידה קונסטרוקטיבסטית מתוקשבת של אחריות גדלה של הלומדים , אך בניגוד ללמידה המקוונת הקיימת כיום החלק של הנחיית המרצים או המדריכים מקבל משנה תוקף מבחינת הגדרת הדרישות, המחויבות והתמיכה בלומד. הבסיס הרעיוני להנחיה מתוקשבת פעילה מצד המרצים/מורים הוא התפיסה של גילי סולמון (Salmon's 5 Stage Model , 2000 ). המאמר מציג הערכה מחקרית ראשונית של שיטת Mode Neutral שנוסתה בכמה אוניברסיטאות באנגליה (Brian Smith, Peter Reed, Chris Jones ).

  • סיכום

    ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

  • לינק

    מטרות המחקר: א. אפיון הלמידה וההוראה בקורס "תהליכי שינוי במערכת החינוך" הנלמד בשלוש מסגרות שונות במכללה להכשרת מורים, תוך התייחסות גם למיומנויות עתידיות. ב. בחינת תהליכי השינוי מתרבות של סביבת למידה פיזית לתרבות למידה וירטואלית. המלצות המחקר: מומלץ לפתח מודלים חדשים של קורסים, המשלבים מינונים שונים של הוראה-למידה וירטואלית, כמענה לצרכים משתנים (של המכללה, הסטודנטים, מערכת החינוך). ג. מומלץ שקורסים וירטואליים ישולבו כחובה במערכת הלימודים של הסטודנטים. (שוש מלאת, אתי גלעד)

  • לינק

    עניינו של מחקר זה הוא לא רק בזיהוי התמורות והרווחים של הסטודנטים מחוויית הלמידה הוירטואלית אלא בעיקר ניסיון להעריך את תחושותיהם וחוויותיהם של סטודנטים שלמדו בקורס הוירטואלי, מתהליך הלמידה מרחוק. מממצאי המחקר נראה שאלמנט "החוויה" של למידה מבוססת אינטרנט, מהווה חלק משמעותי המתווסף ללמידה בקורס וירטואלי. ממכלול נתוני המחקר ניתן לזהות תרומות ורווחים מהלמידה בקורס הווירטואלי, והם: קידום מיומנויות אוריינות המידע, חשיפה למגוון מידע מקוונים, נגישות והתמודדות עם טכנולוגיות חדשות והתמודדות עם טכנולוגיות חדשות, חשיפה לאינטראקציות וירטואליות בין אישית חדשות והגברת תחושת ההעצמה וקידום מקצועי (רפי גלברט, עפרה ניר-גל).

  • לינק

    מחקר איכותני זה מתמקד בבדיקת המודל החינוכי המנחה חמישה בתי ספר ישראליים אשר צומחים ופועלים מתוך אחד השסעים בחברה הישראלים. בתי הספר הנחקרים הם נווה שלום, קשת, קדמה, ביאליק ובית הספר הדמוקרטי בחדרה. במחקר נמצא הרבה מן המשותף באסטרטגיות ובגישות של בתי הספר (גמישות, פתיחות, פלורליזם) לצד דמיון ושוני בתכנים ובדגשים (בר-שלום יהודה).

  • לינק

    מטרת המחקר היא לספק משוב על היקף התופעה של אלימות במערכת החינוך בישראל ועל מאפייניה. כמו כן, המחקר משווה את התמונה העולה מממצאי המחקר הנוכחי שנערך בשנת תשס"ב לזו שהתקבלה ממחקר דומה בשנת תשנ"ט. המחקר נערך בקרב תלמידים, מחנכים ומנהלים בבתי ספר בכל רחבי הארץ ובכל המגזרים. המחקר הנוכחי מהווה חלק מסדרה של מחקרים הבוחנים את היקף התופעה של אלימות בבתי ספר ואת הקשרים שבין אלימות בבית הספר לבין אקלים בית ספר ומערכות חברתיות נוספות כגון משפחות התלמידים והשכונה. (רמי בנבנישתי)

  • סיכום

    המחקר הנוכחי נועד לבדוק האם פוטנציאל זה אכן ממומש, וזאת באמצעות בחינת דפוסי ההשתתפות של הסטודנטים בפורומים בקורסים אקדמיים מקוונים המהווים חלק מפרויקט רחב היקף של שילוב האינטרנט בהוראה. ניתן לזהות סימנים ראשונים ברורים, אם כי מעטים, של קורסים המממשים את הפוטנציאל הגלום בכלי רב עוצמה זה. מימוש הפוטנציאל המתבטא בעצם השימוש בפורום כחלק אינטגראלי של הקורס, אינו מובן מאליו, לא עבור המרצים ולא עבור הסטודנטים: רק מרצים מעטים יחסית בחרו להשתמש בהוראה באמצעות הפורומים כחלק מאתר הקורס הוירטואלי, ורק כמחצית הסטודנטים השתתפו בפורום באופן פעיל (מיכל טיקוצ'ינסקי)

  • סיכום

    דפי עבודה והנחיה מתוקשבים מיועדים בד"כ לעורר ולהניע פעילות למידה יחידנית מחוץ למסגרות הזמן והמקום של ביה"ס. ככאלה על דפי עבודה אלו לכלול מספר מאפיינים ומרכיבים חיוניים: • על דף העבודה להיות גורם גירוי, שיניע את הלומד לבצע את המשימה מרצון ובמידה רבה של היענות • בראש וראשונה על משימה להיות מעניינת, מאתגרת, רלוונטית וכתובה בצורה נעימה ומגרה (אם אפשר גם חביבה ומשעשעת) • רצוי שלדף העבודה יהיה עיצוב מעניין, אך לא על חשבון בהירות והבנה • במשימה "תהליכית" (עם מספר שלבים עוקבים), רצוי כי ישולבו לאורך הדרך (תהליך הביצוע) מפגשים מעניינים / גירויים / הפתעות (ושיהיה ברור מתוך דף העבודה שאלה יבואו). • חשוב לשלב בדף העבודה הבטחה לסיוע במקרה של "תקלה"/"מעצור" ושאכן סיוע כזה יהיה זמין, באמצעות דואר אלקטרוני, פורום מתוקשב, טלפון וכו'… • כדאי להוסיף למשימה העיקרית של דף העבודה גם משימת רשות (שתזכה את מבצעיה בבונוס, מעל ומעבר למלוא ההערכה, לה יזכו עם ביצוע משימת החובה). (אלישע בביוף)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין