יחסי אמון, יחסי גומלין בכיתה והבנה של תלמידים
מקור:
האם היחסים הנרקמים בכיתת הלימוד משפיעים על ההבנה של התלמידים? פרופ'Miriam B. Raider-Roth טוענת כי התלמידים מפתחים יכולות מיוחדות להבחין בעיקרי התכנים המועברים בכיתה באופן מצבי לטיב יחסיהם בכיתה ומגבשים את הידע שלהם בהתאם. תוך התבבסות על מחקר מעמיק שערכה בכיתות ו' בארה"ב, סבורה פרופסור Miriam B. Raider-Roth כי התלמידים לומדים לבנות את הידע שלהם בכיתה בהתאם לאיכות היחסים שהם רוקמים עם עמיתיהם ועם מוריהם. משקל רב בתפיסה מצבית זו יש לרמת האמון שהם רוכשים למוריהם ולעמיתיהם. הילדים שאינם מצליחים לפתח יחסי אימון ושיתוף מידע משפיעים גם באופן שלילי על הבנתם ועל היחסים בכיתה. המחקר הגיע למסקנות אלו בעקבות נתוני המחקר שהתקבלו לאחר הפעלת כמה וכמה שיטות איסוף מידע במקביל, ביניהם ניתוח נרטיבי (the Listening Guide methodology) של תצפיות וראיונות. נמצא קשר ישיר בין עומק ההבנה ואיכות ההבנה של התלמידים ובין התפתחות יחסי הגומלין בכיתה. חשיבותו של המחקר בכך שהוא מערער על ההנחה שטיב ההבנה של הילד תלויה אך ורק בהתפתחות הקוגניטיבית. לאמיתו של דבר, ליחסי הגומלין בכיתה בין תלמידים ועמיתיהם ובין תלמידים ומוריהם יש השפעה לא פחות משמעותית על איכות ההבנה ומכאן שהוראה משמעותית היא הוראה היודעת במקביל לעצב את הדינאמיקה החברתית בכיתה.
yyya
שלום רב ותדוה רבה. נראה לי שזהו מאמר שאמור להיות חלק מגישה שמתפתחת היום במערכת החינוך לגבי חישובת השילוב בהכשרת ורים בין התחום התיורטי לתחום האופרטיבי. מאמר זה מזמין התייחסות משולבת לתחום זה, שעל פניו איננו תלוי דידקטיקה כמו גם תחום דיסציפלינרי וראוי לפיתוח בתחם המשלב התנסות , אתיקה וידע.