ניהול וסביבות למידה

מורים מששה בתי ספר יסודיים הממוקמים בשני אזורי פיקוח מילאו שאלונים הבודקים תרבות ארגונית בבתי-הספר לפני ואחרי השתתפותם במשך שלוש שנים בפרויקט שינוי שיעדיו שיפור הוראה והישגים. הממצאים חשפו הבדל בין שני האזורים. בשלושת בתי הספר מאזור אחד חל בתום הפרויקט שינוי בכיוון חיובי בתפיסת התרבות הארגונית בבית-הספר. בשלושת בתי-הספר מהאזור השני חל שינוי בכיוון שלילי או שלא חל כל שינוי משמעותי. ניתוחים של 500 דו"חות, שנכתבו על ידי שש יועצות שהנחו את סגלי ההוראה בששת בתי-הספר במשך שנתיים, מספקים מידע והסבר להבדלים שנמצאו בין שני האזורים בתגובות המורים לפרויקט השינוי (חנה שחר, סאס גוין, שלמה שרן)

מתודולוגיה לניתוח רפלקסיות של סטודנטים בקורסים מתוקשבים שפותחה ע"י המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב . הרציונל: בטכנולוגיות המידע החדשות נדרש הלומד להפעיל כישורים מטהקוגניטיביים הכוללים: יכולת של פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטיו במרחבים הוירטואליים. תלמידים מפעילים אסטרטגיות שונות בו זמנית: בוחרים מבין תפריטים שונים ובין קישורים שונים ברשת, מעריכים את התקדמותם, תוך כדי מתן משוב עצמי לביצוע. הכוונה היא לסיטואציות של חיפושי מידע, תישאול, ארגון מידע, למידה מרחוק, תקשורת בין יחידים ובין קבוצות, ועוד. המתדולוגיה והמחקר המתוארים נשענים על הכלי לניתוח רפלקסיות (MCSR) שפותח במסגרת מחקר קודם עבור תלמידים שעסקו בלמידה באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים. הכלי עבר אדפטציה ללמידה בסביבת האינטרנט, במסגרת של מחקר פעולה (ריקי רימור , אלי קוזמינסקי)

העבודה מתמקדת בחקירת פעילות לימודית של תלמידי כיתות ט' שלמדו באמצעות קבוצת דיון מתושבת אסינכרונית. מטרת המחקר הייתה לבחון ארבע אסטרטגיות להגברת מידת האינטראקטיביות בין הלומדים: שאילת שאלות, שימוש בממשק "ידידותי" יותר, תכנית הכנה וחלוקה של יחידת הלימוד והמשימות הנלוות לה למספר חלקים.ממצאי המחקר הראו כי כל ארבעת האסטרטגיות הגבירו את מידת האינטראקטיביות בין הלומדים. בנוסף לכך נמצא כי האסטרטגיה שהגבירה במידה הרבה ביותר את שיתוף הפעולה בין הלומדים היא השימוש בממשק "ידידותי" יותר. (חנה קסר)

אקלים כיתה: חקר הסביבה הלימודית. אקלים הכיתה כמקור להערכת חידושים חינוכיים. מסקנות המאמר: קיים צורך בשאלוני אקלים כיתה כאשר מעריכים תהליכים לימודיים בכלל וחידושים חינוכיים בפרט. יתר על כן, צריך להתאים את השאלון להקשר הלימודי כדי שישקף את הערכים וההתנהגויות שאליהם שואפת התכנית החינוכית. כלי מסוג זה ילמד אותנו על מערכת היחסים בין התפיסה הרצויה, כדרך שאנו הוגים אותה, לבין הסביבה החברתית בפועל (Bruce & Rubin, 1993). שאלון המשקף תפיסות רצויות שכל תכנית חדשנית גם יאפשר למעריכי התכנית לעקוב אחר שינויים בהפעלת התכנית וביישומה לאורך זמן. (תמר לוין, סמדר דוניצה-שמידט, מיכל צלרמאיר)

סמרהיל (Summerhill), בית הספר הדמוקרטי הראשון בעולם, הוקם ב-1921 באנגליה על-ידי אלכסנדר סאת'רלנד ניל, וכיום לומדים בו 78 תלמידים בכיתות א' עד יב'. סמרהיל, שפועל כפנימייה, הושתת על עקרונות של אחריות אישית וסמכות קולקטיבית. בוותרו על הסמכויות שבדרך כלל נמסרות למנהל, ייסד ניל מערכת של קבלת החלטות קהילתית. מאמר זה מסביר את ההיגיון מאחורי דרך הפעולה הזו ובוחן האמנם הפכה את החיים בבית הספר לדמוקרטיים באמת.

ככל שנושא הבלוגים הולך ומשתלב יותר ויותר בכיתות הלימוד ובקורסים בעולם עולות דילמות חדשות ונחשפים התחבטויות מבחינת ציבור המורים ששילב את הבלוגים בהוראה ובלמידה. אחת הדילמות החשובות אשר מעסיקות את ציבור המורים בעולם היא השאלה היא מה היא רמת המעורבות של המורה בבקרת הכתיבה של בלוגים שכותבים תלמידים או לומדים בקורס. האם המורה צריך ליצור בקרת איכות של הבלוג , כלומר להציב לו גבולות כלשהן בכתיבה ולבדוק את הבלוג לפני שעולה לאוויר או האם לתת לתלמידים חופש פעולה מלא. אין תשובה פשוטה וישירה לדילמה מורכבת זו. ההחלטה תלויה בשאלות מעשיות כגון האם הבלוג נותר סגור בגבולות הקורס או שחושפים אותו באינטרנט לעיני כל. שיקול שני הוא מידת הבגרות והאחריות של התלמידים או הלומדים. האם ניתן לסמוך עליהם שלא יחרגו מהגבולות הקיימים בכתיבה (Steve Dembo).