אקלים כיתה – השפעתו על מוטיבציית התלמידים ללמידה

מחקר בנושא אקלים כיתה יכול לתת תמונה השוואתית של תפיסת אקלים בנקודות זמן שונות לאורך שנת הלימודים, השוואת סביבות לימודיות שונות ולעזור בפתרון שאלות כגון: מהם הסיבות להבדלים בפרופיל אקלימי של כיתות הלומדות אותו מקצוע עם אותו מורה? במה נבדל האקלים בכיתות גדולות לעומת כיתות קטנות, אקלים בכיתות הלומדות בשיטות הוראה חדשניות לעומת כיתות הלומדות בשיטה המסורתית. חקר האקלים הנתפס מספק מידע שבאמצעותו ניתן למפות ולתאר את הפרופיל האקלימי של הכיתה על מרכיביו השונים. תיאור התמונה האקלימית של הסביבה הלימודית תאפשר ללמוד על המתרחש בכיתה: על תהליכי הוראה ולמידה, על המוטיבציה ללימודים ועל שביעות הרצון מהמתרחש בכיתה. כמו כן נוכל לדעת על הגורמים שמשפיעים ומנעים תלמידים/ מורים להתנהגות מסוימת. ככל שנדע יותר נוכל כאנשי חינוך, לסייע ולתכנן תוכנית התערבות במגמה לשפר ולייעל תהליכי הוראה, למידה ויחסים חברתיים בכיתה, באופן שבו התלמיד יוכל לממש את הפוטנציאל שלו אגב הפקת סיפוק מההשתתפות בפעילויות השונות ומהשהות בכיתה. למרות הקשיים וההישגים בנושא חקר האקלים חשוב לזכור שלאקלים השפעה רבה על התלמידים בתחומים אישיים,לימודיים וחברתיים. "האקלים הוא לא רק אמצעי להשגת תוצאות למידה אלא גם מהווה מטרה חינוכית בפני עצמה, המשמש מדד להערכת המאמץ החינוכי, הנעשה בין כותלי הכיתה ובית הספר". (רביב בתוך צדקיהו 1988)

   שאלון למדידת אקלים כיתה על פי מוס וטריקט

מוס טען שההתנהגות מושפעת מכוחות סביבתיים ומצביים במידה רבה, לסביבה החברתית יש "אשיות" ייחודית הנקראת "אקלים חברתי ". המודל שבנו מציג את האקלים החברתי כתוצר של מערכות לחצים דו כיוונית. מצד אחד לחצי הסביבה הפועלים על הפרט ומצד שני הלחצים שמפעיל הפרט על הסביבה. בעקבות פתוח המודל והמשגת האקלים החברתי פתחו חוקרים אלו שאלון שבו מופיעים תשעה ממדים שבעזרתם ניתן לבדוק שאלות מחקריות. להלן פירוט הסולמות של השאלון להערכת אקלים הכיתה והגדרתם: ממדי היחסים 1.     מעורבות: מודד עד כמה התלמידים קשובים ומתעניינים בפעילות שבכיתה. 2.     השתייכות: מעריך חברות בין התלמידים, המידה שהם מוכנים לעזור אחד לשני. 3.     תמיכת המורה: מודד את העזרה, העניין, האמון והידידות שמגלה המורה כלפי תלמידיו. ממדי התפתחות אישית 4.     אוריינטציה המשימה : מודד את החשיבות שבהשלמת פעילות מתוכננת. 5.     תחרות: מעריך את הדגש המושם על תחרות בין תלמידים להשגת ציונים והכרה. ממדים של אחזקת המערכת 6.     סדר ונוהל: מעריך את הדגש המושם על התנהגות נאותה של תלמיד וניהול תקין של הפעילות בכיתה. 7.     בהירות הכללים: מעריך את הדגש על הצבת מערכת כללים ברורה ומידת יישומם. 8.     שליטת המורה: מודד עד כמה המורה מקפיד באכיפת הכללים וחומרת העונש על הפרתם. 9.     חידוש: מודד את תרומתם של התלמידים לתכנון פעילות הכיתה ואת מספר ומגוון הפעילויות. (עמירם רביב בתוך צדקיהו 1988)

בהסתמך על ממדי הערכה אלו הרכיבו שאלון הכולל תשעים פריטים עשרה פריטים בכל סולם. בחירת הפריטים לשאלון נעשתה על ידי שימוש במושג הכולל של "לחץ  סביבתי" כאשר כל פריט צריך לזהות אספקט סביבה שאופייני לאחד ממרכיבי האקלים. הסולמות מודדים כל אחד מרכיב שונה של האקלים החברתי. הנשאל מורה/תלמיד צריך לענות בנכון/לא נכון. (ראה דוגמה לשאלון בנספחים).

חשיבותו של השאלון נתגלתה לאחר שפורסמו מחקרים שונים שעשו שימוש בשאלון אשר תוצאותיהם העידו על תוקף מבנה השאלון. השימוש בשאלון זה לצורכי מחקר נפוץ ומקובל גם בארץ. השאלון תורגם לעברית על ידי חוה מנור (1981) מרבית השאלות תורגמו כלשונן, חלקן עברו שינוי תוכן על מנת להתאימן לתלמידי בית הספר בישראל. (סיטה 1997).