ניהול וסביבות למידה

כיצד להפעיל תלמידים במטלות חקר בסביבה מתוקשבת? במסמך מוצגים מודלים שונים לביצוע שלבי האיתור והערכת המידע. המודל הראשון פותח באתר מוט"ב באוניברסיטה הפתוחה . במהלך איתור וניתוח מידע ישתמש הלומד במיומנויות בשלוש רמות עיקריות: איתור ראשוני של המידע, הערכה ראשונית של המידע וניתוח ראשוני של המידע. רמות אלו כוללות מיומנויות כמו: איתור ראשוני של המידע, קידוד ידע ממקורות מגוונים, זיהוי מקור המידע, ניתוח ראשוני של המידע, זיהוי רעיונות מרכזיים. יכולת לזהות עיקר מטפל. בדיקת התאמה בין נתונים המתוארים בטבלאות, גרפים ותיאורים מילוליים. הבחנה בין עובדות להשערות. . בהמשך מוצגים מודלים חינוכיים לחקר מידע בעולם .

בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של החוקר ג'ורג סימנס Knowing Knowledge הזוכה לעניין רב ולהערכה של הקהילה החינוכית בקנדה, ארה"ב ואירופה. הספר סוקר בצורה מעמיקה כיצד התרחבות ערוצי הידע גורמת לשינוי בארגונים ובחברה. השינויים בדינאמיקה של התפשטות הידע אינם בהכרח תבניתיים ואינם זורמים באופן היררכי כמקובל מלמעלה למטה אלא נעים בכמה כיוונים ולעתים רבות מלמעלה למטה. הדינאמיקה של הידע כיום גורמת לארגונים לאמץ שיטות אחרות, במקרים רבות מדובר על אימוץ שיטות בלתי פורמאליות וכל דרגי הארגון והמשתמשים צריכים להסתגל לדפוסי שינוי אלו. במרוצת הזמן שיטות אלו וההיערכות הנדרשת יביאו להתפתחות מבנים ארגוניים חדשים בארגון ומרחבי פעילות בהם תתחולל אינטראקציה אחרת בין אנשים ותכנים. אין ספק כי מערכות החינוך הם בין הארגונים שבהם מתחולל שינוי מהותי זה, אך היא עדיין לא חשה בכך.

האתר מיועד לצוותי הוראה באוניברסיטאות ובמכללות, אנשי מחקר, מפקחים, מנהלים, רכזים, מורים, מדריכים, וכל המעוניין בנושאים של חינוך חברתי קהילתי / חינוך לא פורמאלי / Non Formal Education / Social Education. מטרת האתר לחזק ולבסס את עבודתם של אנשי חינוך העוסקים בתחום החברתי, הערכי והקהילתי עם בני נוער, תוך שימוש בשיטות בלתי פורמאליות, במסגרות בית ספריות וחוץ בית ספריות. באתר ניתן למצוא: מאגר פרסומים, קישורים למאגרי מידע, מידע על כנסים, ימי עיון ואירועים ועוד.

המאמר בוחן הבדלי מגדר בהקשרים מקוונים ובודק מגמות עכשוויות בביצועי נשים והתנסותן בקורסים מקוונים. המחקר מתבסס על דוגמאות ממקרה מבחן ומחקר ספציפי אודות עמדותיהם ותפיסותיהם של הסטודנטים את אופן התמיכה בלמידה באמצעות סביבות מתוקשבות. ניתוח הממצאים מנפץ סטריאוטיפים רבים ומראה כי נשים שלומדות בצורה מקוונת הן לומדות עצמאיות ובטוחות בעצמן שלעתים הישגיהן עולים על אלה של סטודנטים גברים. יש להן גישה שווה למחשבים ורשת האינטרנט לעומת גברים, ולא נכון לטעון שהן פחות שבעות רצון מהשתתפות בקורסים מקוונים. נשים מייחסות יותר היבטים של דאגה ואכפתיות בהנחיה ויש להן סגנונות אינטראקציה שונים מגברים, שיתכן ויש להם השפעה על אופן ההדרכה המקוונת. (Linda Price)

מטרת ההרצאה להציג דוגמא של הפעלת קהילה לימודית מתוקשבת רב מגזרית , הדרכים והעקרונות של הפעלת הקהילה ודרכי ההערכה של הקהילה. אשכולות הפיס מהווים סביבה לימודית משוכללת מהמתקדמות ביותר שידעה מערכת החינוך. בהם מצויות מעבדות חדשנות ומתקדמות, המשמשות ללימודי מדע, טכנולוגיה ואומנויות הפעילות לאורך כל שעות היממה- בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים. צוותי "אשכולות הפיס" במחוז הצפון חברו יחד לקהילה לימודית מתוקשבת, רב איזורית ורב מגזרית. הפעילות בקהילה מזמנת דיאלוג בין תלמידי חטיבות הביניים: יהודים, ערבים ודרוזים בהקשר לנושאי הלימוד במדע וטכנולוגיה. שותפים בקהילה: 14 אשכולות פיס מכל רחבי מחוז הצפון. בקהילה פעילים: תלמידים, מנהלי אשכולות פיס, מורים מובילים באשכולות, צוות מפקחים והדרכה, בעלי עניין ממחוזות אחרים אורחים ומומחים (הנריטה אקרמן, חנה אלמוג, תמר שמיר)

האוניברסיטה הפתוחה באנגליה פותחת את כל משאבי הלמידה שלה לקהל באופן חופשי באמצעות אתר האינטרנט המחודש שפתחה. המטרה היא להפוך עד שנת 2008 את כל ה ההרצאות (5000 שעות ויותר) זמינים לקהל ולאנשי חינוך ברחבי העולם. אנשי חינוך יוכלו לעשות שימוש חופשי בחומרים ובהרצאות ולהתאימם למערכי השיעור שלהם. פרויקט ה- OpenLearn הצליח לעלות לאינטרנט בזכות תרומה משמעותית של 5.65m מיליון שטרלינג שקיבלו הבריטים מקרן אמריקאית גדולה. בשלב ראשון כולל האתר 900 שעות לימוד והרצאות בכמה וכמה תחומי דעת. התשתית הטכנולוגית להעלאת החומרים וההרצאות מבוססת על תוכנת Moodle. כל התכנים עברו הבנייה באמצעות שפת התיוג XML ולא רק במבנה HTML פשוט, דבר המאפשר איתור יעיל יותר של התכנים וסיווגם המקצועי באתר.

לא כל יוזמה של מורה או הנהלת ביה"ס עונה על תנאי הקיום של חדשנות לאורך זמן. עמידה בתנאי הסף הבאים יש בה כדי להעיד על חדשנות חינוכית בכיתה: יש נכונות ארגונית גבוהה לקלוט את החידוש. כלומר, התרבות הארגונית של ביה"ס תומכת בחידוש ומשמשת קרקע פורייה להצלחתו. יש נקודות כניסה מרובות ליישום הפרויקט החינוכי, היוזמה או החדשנות. בכל יישום משהו גם עבור המורה המתחיל, משהו עבור המורה הוותיק וכדומה. החידוש/חדשנות עונה על צורך פדגוגי כלשהו ופותר בעיה למחנך או לתלמיד או לעתים לשניהם יחד. החידוש מוסיף ערך ממשי ללמידה, לא רק ערך כמותי אלא ערך איכותי. המורה הופך להיות משתמש בטוח בעצמו, פעיל ונראה לעין. המורה מסוגל בעצמו ליישם את החידוש החינוכי/תיקשובי בכיתה ללא ליווי צמוד וולא "קביים". יש לו הביטחון ביכולתו להפעיל את הסביבה הממוחשבת החדשנית בכיתה בעצמו ללא תלות יתר בגורמים נוספים (David Jakes)

נוכח חוסר הנחת מהמבנה הארגוני והחינוכי של בתי הספר התיכוניים בארה"ב, החלו כמה וכמה מדינות בארה"ב ליישם רפורמה מרחיקת לכת של פיתוח בתי ספר תיכוניים קטנים ומתמחים במקום המבנה הענקי של אלפי תלמידים בבתי הספר המקיפים (ובכלל זה חטיבות הביניים). החלוצה בתחומי רפורמת המעבר לבתי ספר קטנים היא העיר ניו-יורק וכל העיניים בארה"ב ובמחקר החינוכי נשואות אליה. שני חוקרים בחינוך שפרסמו מאמר מלומד בכתב העת Harvard Educational Review האחרון (גיליון Fall 2006) מגיעים למסקנה דומה שאיכות ההוראה והאקלים הכיתה השתפרו. עם זאת, לא שותפים החוקרים לתיאור האידילי של יחסי בתי הספר עם הקהילה מסביב (Jacqueline Ancess and David Allen)

עם התרחבות השימוש בעולם (אך עדיין לא בישראל) בכלי ויקי בבתי ספר ובמכללות מצאנו לנכון להביא סקירה טובה שהתפרסמה לאחרונה באתר של קורס כלכלה ביקורתית על היתרונות של הויקי לעומת פורומים ממוחשבים. אחד הטיעונים המרכזיים בסקירה הקצרה: פורומים גורמים לפיצול הדיון לתת נושאים, שבכל אחד מהם לא מתבצע דיון מעמיק (מה שתורם בעצמו להתלהמות). בויקי זאת לא בעיה, היות ובכל ערך ניתן לקיים דיון עצמאי, ולאחר מכן לחזור לנושא המקורי.

ניצנים ראשונים של שימוש באתרי תוכן שיתופיים על ידי בתי ספר יסודיים, חט"ב ותיכוניים כבר מתחילים להראות בעולם החינוכי. מומחי התקשוב החינוכי בחו"ל ממליצים על אתר הויקי של בתי הספר באזור WEST WOOD בג'ורגיה בארה"ב. ארגון התכנים והפעילויות החינוכיות באמצעות אתר ויקי שיתופי זה מדגים כיצד ניתן לארגן את המידע החינוכי בצורה יעילה, ידידותית ולקבל תמונה מהירה על פרויקטים בבתי הספר, בלוגים כיתתיים, תכנים שנלמדו בכיתות שונות. היתרון של אתר ויקי שיתופי הוא מלאכת העדכון הנעשית על ידי תלמידים, מחנכים ומורים רבים בבתי הספר השותפים לפרויקט והדואגים בעצמם לעדכן את האתר ללא תלות בעורך תוכן אחד ריכוזי. לאחרונה, נשמעות תחזיות בכנסי חינוך בינלאומיים כי ניהול פעילות מתוקשבת באמצעות כלי ויקי יחליף בהדרגה את הפעילות החינוכית המתוקשבת מבוססת הפורומים ששייכת כנראה לדור הקודם בחינוך.

האוניברסיטה הפתוחה היא אחת החלוצות הראשונות בארץ שהחלה לשלב את הוויקי בלמידה. החל מסמסטר סתיו 2006 החל מרכז שה"ם (המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה) בניסוי לבחינת יעילותה של סביבת הוויקי כסביבה לימודית שיתופית מקוונת. מחקר שליווה את אחד מקורסי הפיילוט באוניברסיטה הפתוחה שיישם את הלמידה השיתופית בסביבת וויקי מציג נתונים אופטימיים לגבי האפקטיביות של הלמידה השיתופית בסביבת וויקי. נמצא שרק 9% מהסטודנטים לא אהבו את העובדה שסטודנטים אחרים ערכו מונחים שהם הגדירו, ורק 13% חשבו שהעריכה של מונחים על ידי סטודנטים אחרים תרמה במעט לשיפור המונחים. ממצאים אלה מראים, שלא הייתה התנגדות לעריכה השיתופית באתר הקורס (חגית מישר-טל, עדנה-טל-אלחסיד)

אולי בהשפעת הגישות הפוסט-מודרניות והאינטרנטיות החל משרד החינוך האמריקאי בחשיבה אסטרטגית חדשה לגבי חזון ביה"ס העתידי. פרויקט סיעור המוחין של משרד החינוך האמריקאי נקרא School 2.0. הכוונה בתהליך גיבוש החזון החינוכי לבתי הספר לשתף את כל גורמי החינוך המקומיים והקהילה החינוכית הקשורה לבתי הספר. תהליך גיבוש החזון החינוכי לביה"ס העתידי אינו מיועד ליחידי סגולה או לבתי ספר מדגימים אלא לכל המורים, התלמידים אנשי החינוך והמשפחות ברחבי ארה"ב. על מנת לתעד את ההשקפות, ההמלצות והתסריטים הוקם לאחרונה אתר אינטרנט חדש המכריז על פרויקט ה- School 2.0. מדובר על אתר מתהווה אשר נועד לארח ולקדם את הדיונים והפורומים בנושא החזון הפדגוגי והטכנולוגי של ביה"ס העתידי הרצוי, ולתעד את התסריטים הפדגוגיים והטכנולוגיים האפשריים.

המורה קתי קאסידי מלמדת כיתות א' וב' בביה"ס בניו-זילנד בעזרת בלוג וגם באמצעות הקמת פרויקטים של מאגרי מידע שיתופיים מסוג ויקי. לכל תלמיד יש בבלוג הכיתתי מרחב יצירתי משלו בו הוא יכול להעלות עבודות, ציורים ודפים. אחת לשבועיים מקימים התלמידים יחד עם המורה קתי מרכז משאבים יעודי (על בסיס תוכנת ויקי) כלשהו המוקדש לנושאי העשרה בתוכנית הלימודים. כך לדוגמא, פותח מרכז משאבים כיתתי המוקדש לדינוזאורים על כל ההיבטים והתלמידים בכיתות ב' משתתפים בתהליך. גם בארה"ב יש התרחבות של יישומי מחשב בחינוך המבוססים על בלוגים וכתיבה. על פי דיווחים שונים יש כבר 18 אלף בלוגים חינוכיים של מורים ברחבי ארה"ב.

כאשר נותנים לתלמידים או סטודנטים בכיתה להתמודד עם כתיבת בלוגים בכיתה יש חשיבות רבה להקנות להם מיומנות של איסוף מידע שיטתי. איסוף המידע הוא בסיס שיטתי לכתיבה עשירה יותר ועל כן חשוב שהתלמידים או הסטודנטים ינהלו במקביל מערכת עדכוני מידע המבוססת על עדכוני RSS, כלומר, מנגנון העוקב ארי מה חדש באתרים או במאגרים ומדווח על כל מיידית. כתיבת בלוג מחייבת ראייה מעודכנת של הלומד ולכן חשוב להכשיר אותו למנהל מנגנון מעקב עדכונים מסוג RSS. בלוג טוב בחינוך חייב לשקף שימוש במקורות מידע מגוונים, מדויקים ומעודכנים ומכאן הנחיצות של אימון הלומדים לעקוב אחרי מקורות מידע מעודכנים, לבחור מתוכם פריטי מידע באופן מושכל ולשלבם באופן מושכל בבלוג שכתבו. מיומנות של כתיבת בלוג המבוססת על מעקב עדכוני RSS היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הפדגוגי להקנות להם מיומנויות מתקדמות של אבחנה ביו טפל לעיקר, כתיבה ביקורתית ומידענות.

במחקר נבחנה השאלה המרכזית: "האם בלוג מעשיר את עולמו של הלומד בקורס אקדמי והאם יש לו יתרונות על כלים אינטרנטיים אחרים ללמידה. הממצאים מלמדים כי סטודנטים ראו בבלוג כלי יעיל ונוח ללימוד בעיקר מול עצמו אבל גם בהשוואה לכלים אחרים. עוד נמצא כי סטודנטים תפסו את הבלוגים ככלי טוב לשימוש לאחר הקורס בעיקר בהיבטים של ניהול ידע. מתוצאות המחקר נמצא כי כי לא קיים קשר בין הכרות קודמת של עולם הבלוגים לשימוש בבלוגים. הבלוג נתפס ככלי אינטואיטיבי וקל לשימוש גם אצל סטודנטים שלא הכירו אותו קודם לכן. לאור הממצאים הגיע המחקר למסקנה כי התשובה לשאלה הרחבה היא חיובית. בלוג נתפס ככלי המעשיר את עולמו של הלומד בקורס ונתפס ככלי טוב ונוח לשימוש בקורס (עפר לוי)

חברת גוגל השיקה את Google Teacher Academy, תכנית פיילוט שבסופה מורה יכול להיות "Google Certified Teacher". הכוונה לחשוף את המורים המשתתפים בתכנית לטכנולוגיות חדשניות ולשירותים שגוגל מציעה. ההשתתפות בתכנית היא ללא תשלום ונערכת במשרדי חברת גוגל במשך יום שלם. במקביל הושק Google for Educators. אתר המרכז עבור המורים צרור כלים שחברת גוגל מציע באופן חופשי באינטרנט ויכולים לסייע ולעזור למחנכים בעבודתם השוטפת. לכל כלי צורף דף הסבר ייחודי לאנשי החינוך שיש בו הפניות נוספות והדרכה הרלבנטית להם.

התפיסה של (Virtual Learning Commons (VLCׁ שהונהגה באוניברסיטת מניטובה בקנדה מייצגת תפיסה חדשנית של סביבה מתוקשבת הקשורה ללמידה משולבת של סטודנטים. ה-VLC היא קהילה שיתופית חדשנית של סטודנטים החוצה גבולות של תכנים אקדמאיים מוגדרים או קורסים מתוקשבים מסוימים. הסטודנטים החברים בקהילת ה-VLC יכולים לפגוש בקהילת ה-VLC סטודנטים עמיתים עפ"י תחומי עניין או לפגוש מנחים או מרצים עפ"י תחומי עניין אחרים. הרעיון המרכזי היה לפתח אתר אינטרנט המכיר בכך שההתפתחות האישית של הסטודנט אינה צריכה להיות מנותקת מההתפתחות האקדמית שלו.

עד לפני שנתיים המושג של קהילות מקוונות התייחס ברוב המקרים לפורומים תחומים (שיש בהם חברים קבועים, לומדים בקורס מתוקשב או חברים מוגדרים על ידי סיסמה ). לאחרונה עובר תחום הקהילות המקוונות שינוי תפיסתי עם התפתחות קהילות כותבי הבלוגים שאינם קהילות ליניאריות ואינן בנויות על פורומים מוגדרים כאלו ואחרים. מאמרה החשוב של Nancy White שהתפרסם לאחרונה בארה"ב מצביע על כך כי השילוב בין בלוגים לקהילות עניין מציין שלב חדש בהתפתחות עולם הקהילות המתוקשב. כותבי הבלוגים הם המעניקים לקהילה המקוונת את סימני הזהות שלה, באופן שפריטי התוכן שלהם מעניקים זהות לקהילה וגם יוצרים אינטראקציה בין חברי הקהילה. חשיבותו של המאמר הוא בעובדה שהוא מתווה טקסונומיה משמעותית להיווצרות קהילות מקוונות בהקשר של יצירת תוכן .

רשימה מוערת מקיפה ושיטתית של משאבי מידע בנושאי קהילות מעשה (Communities of practice). הסקירה השיטתית מכסה את נושאי המשנה הבאים: התגבשות התפיסה של קהילות מעשה (Communities of Practice), קהילות מעשה ארגוניות ובין-ארגוניות, הגדרות לקהילות מעשה ולקהילות מתוקשבות, דוגמאות ודגמים של קהילות מעשה בארגונים, קהילות מעשה בחינוך, קהילות מעשה שיתופיות בחינוך, קהילות מעשה שיתופיות להתפתחות מקצועית בחינוך ובהוראה, עקרונות לניהול קהילות מעשה מתוקשבות וכלים לפיתוח קהילות מעשה (Graeme Daniel)

משה"ח ומט"ח פיתחו אתר בגיאוגרפיה האמפשר למידה מתוקשבת על הלחימה בלבנון בקיץ האחרון. באתר "גיאוגרפיה אקטואלית" ניתן מידע מגוון על המדינות ישראל, לבנון, סוריה ואיראן, המקומות שהיו בחדשות, האירועים המרכזיים שקדמו ללחימה ועוד. הייחוד באתר הוא שאת חלק מן המידע ניתן לגלות תוך כדי טיסה וירטואלית מעל כל האיזורים בעזרת תוכנת המיפוי וצילומי האוויר של Google Earth. בנוסף, מאגר המידע מאפשר היכרות עם מדינות האזור ועם נושאים הקשורים ללחימה: אירועים גיאופוליטיים, ארגונים שונים, ישובים מרכזיים שהיו מעורבים, השפעת הלחימה על הסביבה והתשתיות ועוד. באתר פורום שאלות מומחים ופורום הבעת דעות. למורים מוצעות הפעלות ומערכי שיעור.