ניהול וסביבות למידה

בשעה שתחומי המידענות נותרים בגדר ציפיות וסטנדרטים בישראל נראה כי בעולם הגדול כבר עוברים ליצירת סביבות מתוקשבות המבוססות על מאגרי מידע ייעודיים מותאמים לילדים. מאגר המידע החדש Kids InfoBits פותח בארה"ב והוא מיועד לילדי גני ילדים וכיתות היסוד בבתי הספר (עד כיתה ה'). המאגר הצליח לארגן מאות מקורות מידע מגוונים המותאמים לילדים כמאגר מידע ממוחשב מרתק. המאגר הממוחשב מאורגן בצורה ידידותית וקלה המאפשרת גם לתלמידי כיתות א'-ב' לשאול שאילתות ולצמצם נושאים. המאגר מאפשר גם לילדים בגני ילדים להתחיל לרכוש מיומנויות מידעניות ע"י בחירת נושאים וצמצום נושאים. התלמידים הלומדים בכיתות היסוד בבתי הספר היסודיים יכולים להקליד שאילות ולחפש עפ"י עץ- נושאים, מפתח נושאים רגיל או ויזואלי. המאגר הממוחשב Kids Infobits המופץ בתשלום לבתי ספר וגני ילדים בארה"ב, אנגליה, קנדה ואוסטרליה כולל מלבד מאמרים מותאמים לילדים גם עובדות ונתונים על תופעות מדעיות רבות והיסטוריה. המאגר הממוחשב פותח על ידי גדול יצרני מאגרי המידע, חברת Thomson-gale.

לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)

ההתפתחות של תחומי המחשבים בחינוך בשנים הקרובות תושפע יותר מכל מכניסת טכנולוגיות המידע מסוג WEB 2.0 לתחומי התקשוב החינוכי. טכנולוגיות ה- WEB 2.0 יחוללו שינוי בדרכי היישום של האינטרנט בכיתות הלימוד, אך המעבר כרגע כרוך בשינוי תודעתי שאינו קל לאימוץ. כולם, חוץ ממערכות החינוך, משתדלים להיות חלק ממהפכת ווב 2.0. אבל מה זה בעצם ווב 2.0? במה הוא שונה מהאינטרנט הישן (שכעת נהוג לכנותו ווב 1.0)? איזה אתרים ויישומים אפשר לכרוך תחת ההגדרה הלוהטת הזאת? במה שונה הטכנולוגיה שמניעה אותו? איך הוא משפיע על הסוציולוגיה של הרשת, וכיצד הוא מושפע ממנה? אסופה רטרוספקטיבית של מקורות מידע שהתפרסמו בשנה האחרונה בנושא, לרבות מבחר דוגמאות המדגימות את היישום האפשרי של טכנולוגיות הווב 2.0 על דפוסי העברת המחשבים והאינטרנט בחינוך הגבוה ובבתי הספר (עמי סלנט)

ההתפתחות המהירה של תפיסת ה-WEB 2.0 יש בה כדי לקדם את חשיבות הקניית מיומנויות מידע לתלמידים במערכת החינוך. ה-WEB 2.00 אינה טכנולוגיה מובהקת או מוצר אלא תפיסת עולם של יצירת תוכן דינאמי ע"י משתמשים, יצירת קהילות ובלוגים, רשתות חברתיות לחילופי מידע. ההתפתחות המהירה של תפיסות ה-WEB 2.0 יש לה השלכות ברורות על הקניית מיומנויות מידע בחינוך משום שתלמידים נעשים היום יותר מעורבים ביצירת תוכן דינאמי, פעילות בקהילות עניין ומארגי קשרים באינטרנט. התפיסה הקיימת של הקניית מיומנויות מידע מדגישה יותר את עניין ההתמודדות עם כמויות המידע וסינונן, אך לאור השפעת ה-WEB 2.0 יש מקום לחזק אצל התלמידים גם מיומנויות של כתיבה באינטרנט, מיזוג מידע ותכנים. לאור זאת, הצורך להקניית מיומנויות מידע כתהליך ממושך ורציף בבתי ספר הולך ומתחזק כיום ויש מקום לשלב בצורה מאוזנת בין שני סוגי מיומנויות הבסיס, התמודדות עם דליית מידע דיגיטאלי והתנסות ביצירת תוכן דיגיטאלי דינאמי כמו בלוגים ומאגרי ויקי.

בראיון עמו טוען פרופ' גבי סלומון כי חוקרים רבים ברחבי העולם, מגיעים למסקנה כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים. סלומון מצטט מספר מחקרים מאירופה, אמריקה ומזרח אסיה ומאמין כי מערכות חינוך ברחבי העולם, כולל זו הישראלית, כשלו לחלוטין בהבנת האפשרויות שבחינוך בעזרת מחשבים. לטענתו, ללא שינוי קיצוני בדרכי ההוראה, ההשקעה במחשבים לא תישא פרי, גם אם יכפילו את התקציב בתחום. המחשב והאינטרנט, לטענתו, הם כלים שמיועדים לעריכת מחקר, לא לשינון חומר.

מדוע תלמידים בבתי ספר (חט"ב ותיכון) אינם מתלהבים ללמוד גם כאשר בתי הספר שלהם מתוקשבים מהמסד ועד לטפחות? מחקר שנערך בבתי ספר באירופה ובאנגליה מגלה כי בתי ספר רווים תקשוב אינם בהכרח תורמים להרגשת חופש הבחירה של התלמידים ולחוויית הלמידה שלהם. המחקר שנערך בבתי ספר מתוקשבים בהם לומדים גילאי 12-18 מצא כי התלמידים חשים שהשליטה של המורים באינטרנט בין כתלי ביה"ס מגבילה את חופש הבחירה שלהם ואינם מעודדת יצירתיות. נמצא כי גם בבתי ספר רוויי תקשוב יש יותר מדי מגבלות על התלמידים מבחינת השימוש באינטרנט ומבחינת ההתעניינות והסקרנות. מרבית התלמידים חשים כי מוטלים עליהם מגבלות רבות מדי מבחינת השימוש באינטרנט כי הנהלת ביה"ס והמורים אינם מבינים כי חשיבות ההגמשה הנחוצה וחופש הבחירה שיש להקנות לתלמידים המשתמשים באינטרנט בבתי הספר. הרעיון של תקשוב בתי ספר הוא ביסודו נכון, אך שיטות ההוראה המסורתיות אינם מעודדות את הסקרנות של התלמידים כי המורים עדיין לא הפנימו את משמעות מרחבי התכנים הפתוחים ומרבצי המידע הגמישים הקיימים באינטרנט.

כיצד משתמשים מורים למדע ולטכנולוגיה בתקשוב לצרכי הוראה-למידה? כיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי ההוראה והלמידה בכיתה? האם אופן השימוש בתקשוב בין מורים שונה? שאלות אלו עמדו במרכזו של מחקר שבדק חדשנות פדגוגית משולבת אצל מורות מובילות למדע ולטכנולוגיה בביה"ס היסודי. מן הממצאים עולה כי בכל התחומים רוב המורות נמצאו בשלב המעבר ומעלה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטת ההערכה. שני התחומים שהושפעו במידה המעטה ביותר הם המרחב הפיזי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן ניתן להסיק כי המבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתוף פעולה בין מורים (גלית בן צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

במסגרת פרויקט חינוכי חדשני מחליפים בתי ספר יסודיים בקליפורניה את ספרי הלמידה המסורתיים בסביבות למידה מתוקשבות. היערכות פדגוגית וטכנולוגית זו ניזומה ע"י אחד המו"לים החינוכיים הגדולים (Pearson Scott Foresman) המציע לבתי הספר היסודיים בקליפורניה סביבות למידה מתוקשבות מבוססות מולטימדיה כתחליף לספרי הלימוד בהיסטוריה. מדובר בניסוי פדגוגי משמעותי המאושר ע"י מחלקת החינוך בקליפורניה והנערך ב-7 מחוזות החינוך הגדולים של לוס אנג'לס. הפרויקט משלב בתוכו מלבד תכנים דיגיטאליים גם כלים ממוחשבים לשיתופיות, סטנדרטים מחייבים של עצמי למידה (SCROM), סטנדרטים פדגוגיים מחייבים של מיומנויות קריאה ומדדי הערכה ברורים. הניסוי נערך בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' והוא מתוכנן להתרחב לעוד 200 מחוזות חינוך ברחבי קליפורניה. הניסוי הפדגוגי הראשון שנערך במחוז החינוכי של LAMONT בקליפורניה כבר בשנת 2005 הוכתר בהצלחה ואפשר את הרחבת הפרויקט למאות אלפי תלמידים נוספים ברחבי קליפורניה. ההשקעה העיקרית בפיתוח התכנים הדיגיטאליים היא של המו"ל, אך גורמי הפיקוח החינוכיים והמורים בקליפורניה משקיעים לא מעט מאמצים להיערכות דידקטית תואמת שתאפשר הפעלה נכונה של התלמידים במסגרת תכנית הלימודים המתוקשבת בהיסטוריה.

קישורן הוא מאגר נגיש ומקצועי של קישורים לחומרי למידה ברשת האינטרנט. המאגר פותח כדי לאפשר למורים גישה נוחה ושימושית לחומרי למידה, הנמצאים באינטרנט הסמוי. קישורן מציע מאגר פריטים ממוין, וממשק קל ונוח למשתמשים. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל. המורים המשתמשים יגלו, שהגדרה מדויקת תשלוף עבורם פריטים מדויקים מן המאגר. כך למשל, מי שיחפש חומר הקשור למושג "חג שבועות" ימצא בקישורן 32 קישורים לחומרי למידה שונים, מהם 21 מיועדים לבית הספר היסודי, תשעה דפי עבודה, וכל השאר חידונים, דפי צביעה ומשימה אינטראקטיבית. חומרי הלמידה, שפותחו על ידי גופים שונים ועל ידי מורים אותרו על ידי מידענים מקצועיים בנבכי האינטרנט. קישורן עלה לאוויר בסוף מרץ 2006 (דפנה שטרן)

הלן בארט, ממובילות הפיתוח והמחקר בעולם של פורטפוליו ממוחשב, מגדירה בנייר עבודה חדש את המטרות החינוכיות של שילוב סיפורים דיגיטאליים בתוך מסגרת הפורטפוליו הממוחשב. בהקשר זה, מוגדר סיפור דיגיטאלי כקטע וידאו קצר המלווה בקולה המקורי של מפיקת הקטע והמשולב עם תמונות רגילות (סטילס) לצורך המחשה של אירועים חינוכיים או תוצאות. במסמך העבודה מוגדרים סוגים אפשריים של סיפורים דיגיטאליים מבחינת התיעוד העצמי וסוג ההתנסות. לדעת פרופסור הלן בארט, השילוב של סיפורים דיגיטאליים בפורטפוליו ממוחשב הוא אמצעי חשוב להעשרת הלמידה ולהפיכתה ליותר הומאנית מבחינת התרומה להוראה ולנקודות המבט שלה.

מאגר נתונים שפרסם משרד החינוך בקיץ 2006 אודות תלמידים ומוסדות חינוך בשנים בתשס"ו ותשס"ז. החלוקה היא לפי חטיבות גיל והגידול באחוזים מתס"ו לתשס"ז. הגידול המשמעותי ביותר הוא בקרב אוכלוסיית תלמידי גני הילדים הציבוריים (4% גידול) בעוד היקף התלמידים בחטיבות עליונות גדל רק ב-2%. היקף כיתות הלימוד גדל ב-2% בעוד מספר בתי הספר גדל רק ב1% (המשמעות: בתי ספר גדולים צפופים יותר, בניגוד למגמות החדשניות בעולם של בתי ספר בינוניים וקטנים). מספר עובדי ההוראה הוא כ- 123, 000 ומספר התלמידים הכולל במערכת החינוך הגיע ל -מיליון ו200 אלף.

לאחרונה נוספו קוראים רבים ומנויים חדשים לפורטל מס"ע. עבורם, ועבור המבקרים והגולשים הוותיקים שפנו אלינו – מובאת בזאת הדרכה כיצד ניתן לאחזר ולחפש פריטים בפורטל. חשוב לדעת כי פורטל מס"ע הוא מאגר מידע מצטבר – כל החומרים שבו, גם הישנים ביותר, מאוחסנים ונגישים וניתן להגיע אליהם בכל עת באמצעות אפשרויות חיפוש שונות. ההדרכה שלפניכם מפורטת ומלווה בצילומי מסך, כך שניתן ללמוד עצמאית כיצד לחפש במאגרי פורטל מס"ע . בנוסף, מורי-מורים במכללות המעוניינים להגיע עם קבוצה לצורך הדרכה על השימוש בפורטל וכל מי שמבקש לשאול ולקבל סיוע נוסף מוזמן ליצור עמנו קשר – portal@macam.ac.il

לאחרונה נוספו קוראים רבים ומנויים חדשים לפורטל מס"ע. עבורם, ועבור המבקרים והגולשים הוותיקים שפנו אלינו – מובאת בזאת הדרכה כיצד ניתן להתעדכן לגבי חומרים שהתווספו בפורטל. ההדרכות שלפניכם מפורטות ומלווה בצילומי מסך, כך שניתן ללמוד עצמאית כיצד להתעדכן לגבי תכנים חדשים בפורטל מס"ע . בנוסף, מורי-מורים במכללות המעוניינים להגיע עם קבוצה לצורך הדרכה על השימוש בפורטל וכל מי שמבקש לשאול ולקבל סיוע נוסף מוזמן ליצור עמנו קשר – portal@macam.ac.il

אופן ארגון הכתה והתצוגה שלה עשויים להעיד על תפיסות ההוראה-למידה של המורה, על דרכי ההוראה האופייניות לכיתה ועל אופי יחסי הגומלין שבין המורה לבין התלמידים ובין התלמידים לבין עצמם. אחד הכיוונים המומלצים בעיצוב סביבה לימודית הוא שעיצוב התצוגה של כיתה ישקף את הרעיונות של טיפוח ההכוונה העצמית בעזרת משימות פתוחות. תצוגה היא חלק אינטגרלי של הלמידה, והיא חלק בלתי נפרד מהתנסות התלמידים. למידת תחום האוריינות החזותית תוך כדי שיתוף תלמידים בעיצוב הסביבה הלימודים של עצמם. דרך זו מספקת הזדמנות לקדם את כושרי האוריינות החזותית. מאחר שהתצוגה פומבית, היא משמשת הצהרה בולטת על ההוראה-למידה שמתרחשת בכיתה. (רימונה כהן, מלכה בן-פשט, איריס ברקוביץ)

בתי הספר הגדולים בניו-יורק מפורקים ליחידות קטנות ומובחנות יותר. בצורת כזו מתפנה מקום לכיתות לימוד חדשות, חצרות משחק ומתקנים אחרים המאפשרים יצירה. המחבר מציג מספר פרויקטים שנעשו לאחרונה עבור מערכת החינוך הציבורית של ניו-יורק, המציעים מרחבי למידה אלטרנטיביים. לטענתו הם משקפים את התקופה השלישית של תכנון מוסדות חינוך, אשר עיצובם מושפע משיטות קוגניטיביות וטכנולוגיות חדשות העומדות לרשות העוסקים בחינוך ומהשינוי בתפיסה כיצד ילדים לומדים. המבנים מתוכננים כך שיאשפרו יותר למידה אינדיבידואלית ושיטות הוראה אלטרנטיביות (Gavin Macrae-Gibson)

המחקר בוחן את השפעת מבנה הסביבה הלימודית על אופי המוטיבציה של התלמידים בהתבסס על שלושת המבנים הלימודיים שמזהה איימס (Ames, 1992): פעילות ומשימות לימוד; דרכי הערכה ותגמול; חלוקת הסמכות והאחריות. הקשרים השונים בין מבנה הסביבה הלימודית לבין מטרות ההישג האישיות של התלמידים ודפוסי המוטיבציה שלהם שנמצאו בשתי סביבות ההוראה שנחקרו, מספקים עדות נוספת לחשיבות הסביבה הלימודית כמעודדת דפוסי מוטיבציה מסתגלים וכן לתפקיד של המטרות האישיות של התלמידים בתיווך תהליך זה. (רחל בן-ארי, ליאת אליאסי)

בכמה וכמה מדינות בארה"ב, כגון פלורידה, נדרשים מורים, מנהלים ויועצים חינוכיים לחדש את רישיון ההוראה שלהם מדי 5-7 שנים. לצורך כך נדרשים המורים להשתתף בקורסי הכנה פדגוגיים שמכשירים אותם לעבור מחדש את ההסמכה להוראה. הבעיה היא שהמורים הם באופן טבעי אנשים מאד עסוקים וקשה להם לפנות זמן כדי לנסוע לאוניברסיטאות ולמכללות להשתתף בקורסים אינטנסיביים אלו. לאור זאת, פותחו בארה"ב קורסים מקוונים שנועדו לאפשר למורים המחדשים את רישיון ההוראה להתכונן לבחינות בלמידה מרחוק. המאמר מתאר את סביבות הלמידה המתוקשבות שפותחו לצורך הכנה לרישוי ההוראה המחודש וגם את ההתפתחות ההוראה מרחוק בבתי הספר בארה"ב, במיוחד בפלורידה שם פועל בהצלחה מזה כמה שנים ביה"ס וירטואלי שלם בשם FLVS בו רשומים 31, 000 לומדים מתוכם 85% מסיימים בהצלחה את לימודיהם בביה"ס תיכון וירטואלי מלא זה. כמו כן, מתוארים במאמר פעילויות פדגוגיות נוספות במדינות ארה"ב ההולכות ומתבססות יותר ויותר על הוראה מרחוק.

המאמר משקף את הביקורת הגוברת למבנה הפדגוגי הקיים של מערכות הפורטפוליו הממוחשב שפותחו עד כה והמפותחים כיום. מחבר המאמר Attwell Graham מאנגליה מתאר את הסוגים השונים של פרויקטי הפורטפוליו הממוחשב שפותחו ואת מגבלותיהם וחסרונותיהם מבחינה פדגוגית. במרבית המקרים, הפורטפוליו הממוחשב משקף את מדיניות הערכת ההישגים הסטנדרטית של המוסד או המערכת ואינו מכוון בהכרח ללמידה מעמיקה יותר של הלומד יש לתכנן מחדש את הפורטפוליו הממוחשב באופן שיעמיק תהליכי למידה לא פורמאליים של הלומדים ויעודד תהליכים של למידה מאותגרת בעיות. המערכות הקיימות של פורטפוליו ממוחשב הן באופיין יותר טכניות ואינן מעודדות תהליכי חשיבה ורפלקציה עצמיים של הלומדים ויש לשפר את המודולים שלהם באופן שיאפשרו יצירת בסיס ידע אישי המבוסס על רפלקציה. מערכות הפורטפוליו הממוחשבות צריכות לעודד יותר עבודת צוות וגיבוש הידע במבנה של קהילות ידע הצוברת ידע וחולקות ידע בינם לבין עצמם.

אסופת קישורים של בלוגים חינוכיים משנת 2006 של מורים ומרצים שהוצגו לאחרונה כדוגמאות מייצגות של בלוגים בחינוך. בלוגים להוראת המתמטיקה, בלוג לקבוצת לומדים קטנה, בלוג לקבוצת לומדים גדולה כולל הורים, בלוג כיתתי, בלוג להתפתחות מקצועית ועוד.

מאמר זה עסק באספקטים המיוחסים ל – E-Learning כשיטת למידה שהתפתחה בעשורים האחרונים, תוך סיקור קצר של מחקרים שבדקו את אפקטיביות השיטה בהתייחסות לפקטורים כגון: רמת הישגים של סטודנטים שנכחו בקורסים ווירטואליים, שביעות רצונם והעדפותיהם בהשוואה לקורסים מסורתיים. התפתחותם של כלים טכנולוגיים בתחום החינוך, שמטרתה העיקרית היא לייעל את תהליכי הלמידה, להפכם לאפקטיביים יותר ולשפר הישגי תלמידים וסטודנטים באופן משביע רצון, נבחנה ונחקרה ביריעה רחבה של מחקרים בשנים האחרונות (תמי גרומן)