ניהול וסביבות למידה

תהליך הלמידה המידעני הוא תהליך מורכב וארוך טווח ומעורבים בו מגוון של כישורים. על אף האתגר, ומתוך מודעות למורכבות הנושא, מנסה סיגל בן עמרם להציג רשימה של מרכיבים חיוניים לפיתוח משימה מידענית ולאופן הצגתה לתלמידים. משימה מידענית היא משימה המשלבת בין שימוש במידע ואוריינות מידע מחד, לבין תוכן לימודי, או חברתי מאידך. במשימה מידענית נקנה לתלמידים ידע בתחום לימודי, תוך הדגשת תהליכי הלמידה המידעניים הנגזרים ממסמך הסטנדרטים במידענות – הגדרת הצורך במידע, איתור והערכת מידע, איסוף תיעוד ועיבוד המידע והצגת המידע. בניסוח משימה המידענית עלינו לזמן לתלמידים למידה, שבמהלכה הם ירכשו כישורים ויכירו כלים, אשר בעזרתם יוכלו להסתייע לאחר מכן בכל משימה לימודית (סיגל בן-עמרם)

בעולם הבלוגים הדינאמי באינטרנט מתחילים להתגבש עתה מודלים של בלוגים הנקראים בלוגים קהילתיים או קבוצתיים. בניגוד לבלוג היחידני המבטא הגיגים או דעות או עדכונים הבלוג הקהילתי מאפשר לחבריו לכתוב ולהגיב באינטרנט, כלומר הוא הופך להיות כלי ממוחשב לחברי קהילה לפרסם סוגיות ולקבל משובים. בחלק מן הבלוגים הוכנסה אסטרטגיה של הצגת שאלה מרכזית מדי חודש שכולם יכולים להציג או להגיב עליה (The Big Question). דוגמא אחרת הוא בלוג המתרכז סביב קהילה של משתמשים מקצועיים העובדים עם תוכנה מסוימת בתחומי החינוך.דוגמא נוספת לבלוג קבוצתי/קהילתי הוא בלוג קהילתי של מורים המלמדים מורים.

לשם מה הבלוג? האם הוא משמש במה ייצוגית, או האם הוא משקף את תהליך הלמידה? אם מדובר בכלי של התלמיד עצמו, כלי שהמורה, וגם תלמידים אחרים ואפילו מבוגרים, מורשים להציץ בו, אי-אפשר לצפות שהתלמיד יעשה סדר לפני כל ביקור. לעתים קרובות מדי המבוגרים שמבקרים בבלוגים של תלמידים מצפים לראות את התוצר המוגמר, ואילו התלמיד עצמו "מציג" דברים שעוד בתהליך של התהוות. במילים אחרות, כתיבה אישית, בלי קריאה של מה שתלמידים אחרים כותבים, מאבדת חלק ממשמעותה. גם עבור תלמידים, לא רק הבלוג האישי מהווה סביבה להתייחסות, אלא המרחב הבלוגי בכללותה, הבלוגוספירה. אפילו אם רק ברובד הכיתתי, תלמידים צריכים ללמוד להתייחס לא רק למה שהם כותבים, אלא גם לכתיבה של עמיתיהם (ג'יי הורוויץ).

מחקר זה מציג תמונת מצב על פעילויות חקרשת שפורסמו בעברית והמשמשות כדוגמאות וכמשאב לימודי להכרת עקרונות המודל הפדגוגי עצמו. מטרת המחקר היתה לבחון משאב זה בהקשר לאתגרים הכרוכים בפיתוח חקשרת ולמאפייני ההכשרה המתקיימת בתחום. המחקר בחן 209 פעילויות על פי הקריטריונים המקובלים להערכת חקרשת ולסטנדרטים של הצגת מידע ברשת. במקביל נערכו ראיונות עם 28 מנחים המלמדים את הנושא במסגרות שונות. ניתוח משולב של הממצאים חשף את הליקויים השכיחים בפעילויות חקרשת שפורסמו בעברית ואת הקשר בין מאפייני התוצרים ומאפייני ההנחיה וההכשרה בתחום (מיקי רונן, אשרת בן זקן, גבי ברג, יהודית גור, לינה קנבסקי, רווית רוטנברג).

קול קורא ליצירת קהילה חינוכית בינלאומית לטיפוח ולקידום רעיון ביה"ס חדשני בתפיסת School 2.0. האתר החדש מסוג WIKI שהוקם לאחרונה באינטרנט נועד לקדם את הרעיון של בתי ספר מסוג School 2.0 המייצגים תפיסה אחרת של הוראה ולמידה. רעיונות חינוכיים שונים ומגוונים הקשורים לתפיסה הרעיונית של בתי ספר מסוג School 2.0 נועדו להיות מתועדים באתר זה. כבר כעת יש באתר תיעוד ראשוני של אמרות כנף ומשפטי מפתח של אישים בחינוך המתוקשב העומדים מאחורי התנועה הרעיונית של School 2.0 (ביניהם Will Richardson , David Warlick ואחרים)

Tom Haskins המלמד במכללה בקולרדו בארה"ב מסביר את החשיבות של כתיבת בלוגים כתהליך רפלקטיבי. התהליך של כתיבת בלוגים על ידי אנשים בכלל ועל ידי מורים בפרט הוא תהליך שבו אנו בעצם חושבים בקול רם, מציגים במרחב הציבור את מחשבותינו ואומרים את דעתנו. אנו מצביעים על התנסויות, מנסים להעביר על רגעים של השראה, אנו מגלים דברים וחושפים אותם וגם מעניקים לאחרים ידע או ניסיון חיים. לפני שהפך למורה במכללה היה הסקינס יועץ ארגוני בשוק הפרטי ועסק בייעוץ לחברות ותאגידים כמאמן (Mentor).

באירופה המגמה כיום היא לבסס יותר את איכות הלמידה המתוקשבת. החשיבות של איכות גבוהה יותר בלמידה המתוקשבת אינה חדשה, אך כיום הדרישה באירופה היא לראות באיכות הלמידה המתוקשבת ערך בפני עצמו ולא תוסף. כלומר, איכות הלמידה המתוקשבת היא לא תוצר של הערכה מסכמת בסוף תהליך הלמידה המתוקשבת, אלא הערכה דינאמית המשולבת כבר מתחילת הלמידה והמשקל שלה בהמשך הפיתוח של הקורס המתוקשב הוא משמעותי. הכוונה לתהליך הערכת איכות רציף הלוקח בחשבון הן דרישות וציפיות הלומדים והן את דרישות בעלי העניין (מפתחי הקורס המתוקשב ומתכנני הקורס המתוקשב, הנהלת המוסד/מכללה). כותב המאמר, ממובילי התקשוב החינוכי והפדגוגי בגרמניה ובאירופה מציג גישה בינתחומית להערכת איכות הלמידה המתוקשבת (Ulf-Daniel Ehlers)

האם אתרי בתי הספר הקיימים באינטרנט אכן משקפים את הפעילות החינוכית האמיתית בביה"ס או יש להן מטרה שיווקית? מתברר כי אי הנחת מהאתרים הבית-ספריים נובע מכך שהם מהווים בעיקרה חלון ראווה של ההנהלה, אך לא מעמיקים את פעילותם מעבר לכך. ניסיון לארגן אחרת את אתר ביה"ס היסודי ברוח תפיסות ה-WEB 2.0 נערך לאחרונה באחד מבתי הספר היסודיים באנגליה. האתר נבנה בתפיסה שהדבר החשוב ביותר לביה"ס הוא לוח האירועים ויומן האירועים המקוון של ביה"ס ולכן במרכזו ניתן לראות את כל האירועים הקוריקולריים וההוראתיים המתוכננים לתקופה הקרובה. האתר החדש נותן משקל רב לעידוד תלמידים בביה"ס בכמה ערוצי מידע עיקריים.

דו"ח ביקורת שפורסם לאחרונה על ידי משרד החינוך בקולרדו ארה"ב מצא כי תלמידים הלומדים בבתי ספר תיכוניים וירטואליים מצליחים פחות בבחינות הישגים ארציות בהשוואה לתלמידים מבתי ספר תיכוניים רגילים. בכתבות שפורסמו לאחרונה מנסים בתי הספר הוירטואליים להביא את קולותיהם האוטנטיים של התלמידים הלומדים במסגרות החינוך הוירטואלי המעידים על אפקטיביות החינוך המתוקשב שלהם ועל חשיבותו. כמו כן, מתפרסמות כתבות המצביעות על יתרונות בתי הספר הוירטואליים המעניקים מסגרת לימודים גמישות יותר לבני נוער המתקשים להסתגל למסגרת השגרתית של בתי הספר. מצד שני במדינות אחרות כגון קנדה מסגרות החינוך הוירטואליות פורחות וזוכות להכרה חינוכית, כך שמוקדם עדיין להספיד בתי ספר וירטואליים כתופעה חינוכית.

מה היא רמת האפקטיביות של הרפורמה לארגון מחדש של בתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב? רפורמה הידועה בארה"ב בשם Schools-Within-Schools. החוקרים בדקו 5 בתי ספר תיכוניים ברחבי ארה"ב בהם בוצעה הרפורמה של פיצול בתי הספר התיכוניים לקהילות לומדות קטנות יותר. ממצאי המחקר ראו אור בספרם החדש הם מנתחים את התועלות של הרפורמה שהביאה לשינוי מבני ותפקודי בבתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב. מעבר ליתרונות הפדגוגיים של פיצול בתי הספר יש לרפורמה זו גם השלכות על הריבוד החברתי בבתי הספר והמתחים החברתיים בביה"ס והעניין נדון לעומק בספרם. בבתי הספר בקליפורניה בהם הונהגה רפורמת SWS נוצרה גם פערים בין אוכלוסיות תלמידים ואי-שיווניות גדולה יותר בין תלמידי בתי הספר. הממצאים בספר אינם מצביעים על שיפורים משמעותיים בהישגי התלמידים בעקבות הרפורמה אלא על דיכוטומיה בין קבוצות תלמידים מבחינת ההישגים (Lee, Valerie E., Douglas D. Ready)

בארה"ב פותחה לאחרונה תוכנה ייעודית שנועדה להקל על תלמידי בתי הספר היסודיים לאתר מידע באינטרנט. התוכנה שהיא גרסה ייעודית של Watson™ מסוגלת להקל משמעותית על תהליך איחזור המידע החינוכי. מנוע חיפוש יעודי זה מתמקד באתרים חינוכיים, אנציקלופדיות וחומרי יעץ הרלבנטיים במיוחד לשיעורי הבית של התלמיד. התוכנה יודעת לחפש בו-זמנית הן מחומרים חינוכיים מותאמים באינטרנט והן ממקורות מידע המאוחסנים כבר במחשבו של התלמיד. לרשות התלמיד מותקן סרגל כלים ייעודי של התוכנה אשר בכל רגע נתון מנחה את התלמיד לאיתור המידע.

ראיון מעניין עם Will Richardson מורה ומרצה בארה"ב הנחשב כ"גורו" של שימוש בבלוגים בבתי ספר ובחינוך. על פי תפיסתו של Richardson חשוב יותר בשלב הראשון שהמורים בביה"ס או המרצים במכללה יעשו שימוש בבלוגים להתפתחותם המקצועית ורק אחר כך יפעילו תלמידים או סטודנטים במטלות של כתיבת בלוגים. מורים צריכים לדעת כיצד להתעדכן באמצעות בלוגים וגם לכתוב בלוגים. מניסיונו כמורה המלמד בכיתה בעזרת בלוגים מציע Richardson להתחיל עם כל המכלול של עדכוני RSS בשיעורים הראשונים. התלמידים צריכים לדעת לנהל כלי RSS למעקב אחר פריטי מידע בבלוגים, כלומר לחשוף אותם למלאכת איסוף שיטתית שלאחריה יתחילו להבין את הדינאמיקה של בלוגים. לדעתו, על מנת להצליח בשילוב הבלוג בכיתה יש לקשור את התלמידים לקהילה דיגיטאלית רחבה יותר של המחוז או היישוב. החשיפה של התלמידים לקהילה דיגיטאלית מחוץ לביה"ס המסוגלת להכיר בערך התלמיד חשובה גם ללגיטימציה של תהליך הכתיבה שלו וגם למוטיבציה שלו לכתוב לקהילה דיגיטאלית שתעריך אותם בהתאם.

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

החזון של משרד החינוך האמריקאי לביה"ס גמיש יותר הנקרא School 2.00 לא נותר על הנייר. לאחרונה כבר הוקם באופן מעשי ביה"ס חדש ברוח School 2.00 בעיר פילדלפיה. ביה"ס החדש נקרא Science Leadership Academy ויש לו חזון אחר ליצירת תהליכי למידה וסביבות למידה. החזון הוא של יצירת למידת חקר בתחומי המדעים תוך שיתוף פעולה בין לומדים, יצירה, חקר ורפלקציה. כמעט לכל התלמידים יש מחשבים ניידים צמודים. המורים מקדמים באופן פעיל סביבה של הכוונה עצמית ללמידה על מנת ליצור מוטיבציה בקרב התלמידים בני ה- 15 וה-14 הלומדים בביה"ס זה. כל תוכניות הלימודים ומשאבי הלמידה הועלו לאתר האינטרנט ברוח תפיסות ה-WEB 2.0, כלומר, יצירת סביבה לימודית מתוקשבת המתואמת ללומדים באינטרנט והמאפשרת כתיבה ותיעוד דיגיטאלי מלא באינטרנט (כגון בלוגים). מעבר לכך, ביה"ס שם לו למטרה לטפח דיאלוג דו-כיווני בין התלמידים והמורים תוך מתן אוטונומיה רבה יותר לתלמידים ליזום ולהעלות סוגיות ונושאי עניין.

סקר בינלאומי מעניין ממנו ניתן ללמוד כיצד משרדי חינוך וממשלות במדינות שונות נערכים באופן מערכתי להעמיק את השימוש באינטרנט ובמערכות למידה מתוקשבות עבור תלמידים, מורים ובתי ספר. ניתן ללמוד על התפתחויות מערכתיות בתחומי התקשוב החינוכי ועל פרויקטים חדשניים במדינות הבאות: בריטניה, אוסטרליה, אונטריו, קנדה, קוויובק, קנדה, סין, הונג קונג, איראן, יפאן, ניו-זילנד, סינגפור, תורכיה, טנזניה וארה"ב. ישראל אינה ברשימת המדינות הנסקרות ואחרי קריאת הסקר וההתפתחויות במדינות השונות אפשר אולי להבין מדוע.

מערכת Vyew הנה פלטפורמה שיתופית חדשה באינטרנט לצוותים וירטואליים וגם לצוותי למידה מרחוק. המערכת מאפשרת לצוותים וירטואליים או לומדים מרחוק לשתף פעולה באינטרנט באמצעות דפדפן אינטרנט רגיל (100% Browser-based). הצוותים המשותפים או הלומדים מרחוק יכולים לשתף מידע, להעביר ביניהם קבצים ולתקשר בזמן אמיתי ובאופן סינכרוני באמצעות המערכת ולראות במקביל גם את לוח המידע המשותף (Whiteboard ) לצוות. ניתן בכל רגע להעביר את כל סוגי הקבצים המקובלים במערכת ה-Office לרבות אפשרות של צפייה משותפת בכל סוגי התמונות ומסכי המחשב המקובלים.

הניסיון החינוכי מלמד כי חלק מהתלמידים בביה"ס שנחשפו בכיתה לכתיבה בעזרת בלוג ימשיכו להתבטא ולכתוב גם אחר שסיימו את לימודיהם באותו שנתון בחטיבה. מכאן המסקנה שמורים יכולים להעצים את התלמידים בהתנסות שיצרו באמצעות בלוגים במהלך השיעור בכיתה. מסקנות ראשוניות אלו מעלה Konrad Glogowski, דוקטורנט בביה"ס לחינוך באוניברסיטת אונטריו בקנדה המלמד כמורה בביה"ס תיכון ובחטיבת ביניים שם. Glogowski חוקר את כל המכלול של טיפוח קהילות חינוכיות באמצעות בלוגים בביה"ס והוא מדווח לעיתים על מסקנותיו בבלוג המרתק שלו proximal developmen. הגיע למסקנה במחקרו כי טיפוח תלמידים כותבי בלוגים היא פעולה רציפה הנמשכת מעבר לשנת לימודים יחידה. Glogowski רואה חשיבות רבה לטיפוח של קהילת תלמידים כותבי בלוגים בהם נפגשים באופן וירטואלי תלמידים מהשנתון הנוכחי עם תלמידים שהתנסו בכל בשנתונים הקודמים.

הפרופסורים טוענים כי הסטודנטים מנצלים את הגלישה החופשית בחדרי ההרצאות ובסמינריונים על מנת לשלוח E-MAIL ועל מנת לגלוש באתרים שונים ומשונים. פרופסור Chris Dede סבור שהמרצים צריכים לדעת להתמודד בעצמם עם גורמי ההסחה של המחשבים הניידים על ידי כך שיציעו הוראה יותר מעניינת ויותר מאתגרת. הויכוח בין חברי הסגל לגבי שימוש במחשבים ניידים באולמות ההרצאות ובכיתות הלימוד חוצה את מרבית האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב וחלק מן המרצים אוסרים על סטודנטים להשתמש במחשבים ניידים בהרצאות שלהם. כך לדוגמא, באוניברסיטת ממפיס, אוסרים מרצים בכירים למשפטים על הסטודנטים להיכנס לאולם ההרצאה עם מחשבים ניידים.

מאמר מעניין של גו'רג סימנס (George Siemens) המצביע על אילוצי הדיאלוג החינוכי הקיים כיום בכיתה או בסביבות מתוקשבות דומות כגון פורומים. מדובר במציאות שבה המורה או המרצה שלוט בכל התהליך וקובע את הכללים. כלומר, בדרך כלל, הלומד מגיב על סמך פרמטרים שנקבעו על ידי המורה. מרחב הלמידה של התלמיד או הלומד בעצם מוגדר ומגודר על ידי המורה או המרצה. מרחב למידה תחום זה אינו מאפשר חופש ביטוי וסקרנות לשמה. לדעת סימנס כלים מתוקשבים חדשניים כגון בלוגים יש באפשרותם לחולל שינוי בדינאמיקה של הדיאלוג החינוכי. מרחב למידה הקשור לבלוג או המבוסס בלוג יש לו פוטנציאל לשינוי ולהעמקת הדיאלוג החינוכי.

המאמר מציג מסגרת תאורטית להבנת "ארגון הידע המוסדי", ובוחן את השפעותיו כבדות המשקל על שדה החינוך. במוקד עומדות שתי השפעות מרכזיות: הסוגיה האפיסטמית שעוסקת באופני היווצרותה של תפיסת ידע בעייתית אצל תלמידים בבית הספר; ושאלת היציבות המופלאה של מוסדות החינוך בכל הקשור לאופן ההוראה בכיתה. המסקנה המרכזית העולה מהמאמר היא שאין כל אפשרות לשנות לעומק את האופן שבו עוסקים בידע בבית הספר ללא בנייה של דגם חדש של ארגון ידע מוסדי. (אמנון כרמון)