ניהול וסביבות למידה

אוסף שאלות ותשובות נפוצות אודות פורטל מס"ע. ניתן להציע שאלות נוספות במערכת התגובות.

האפיונים החשובים של מטלת הלמידה המקוונת: 1. אינטראקטיביות- מחיבת את הלומד להיות שותף פעיל בלמידה שיח עם המחשב ועם חברים אחרים2. דינאמיות – אפשרות ללומד לבחור להוסיף ולהוריד מטלות אפשרות ללומד לתרום עם מידע חדש3. אמינות ודיוק הקיף המידע, ניסוח בהיר ונוח לקריאה. קישורים פעילים, מגוונים ונעים מבחינה גראפית.4. עדכנות- ניתן לעדכן את המידע בכל עת כך שהמשימות יהיו עדכניות ורלוונטיות. או התאמה למצבי למידה חדשים.5. ויזואליות- שילוב של פרטים הממחישים והמוספים מידע לא באמצעים מילוליים. ויזואליות אסטתית היוצרת עניין הנעה והנאה בלמידה. מובאות דוגמאות של מטלות מקוונות העונות על המאפיינים הנ"ל.

כמוסד מו"פ חינוכי חדשני זוכה Futurelab שמקום מושבו באנגליה להתעניינות ויוקרה רבה בעולם. זהו מכון מחקר חדשני לפיתוח גישות חדשניות ומשאבי למידה דיגיטאליים בתחומי החינוך שעובד בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך הבריטי וחוגי התעשייה הבריטיים ומנסה להתוות דרכים חדשות וגישות לשילוב התקשוב וטכנולוגיות הלמידה בבתי הספר. הם מעודדים פרויקטי מחקר ופיתוח של פרויקטים עתידיים לטובת תלמידים ובתי ספר. באתר שלהם ניתן למצוא מבחר של סקירות ספרות טובות על נושאים חשובים כגון הערכה מתוקשבת של תהליכי למידה דיגיטאליים או עקרונות של משחקי מחשב בלמידה.

הדיווחים של ד"ר איריס בקשי-ברוש בבלוג האתנוגראפי המעניין והחשוב שלה (בלוג הנקרא "משמעות התפקידים של מחנכי כיתות ומורים מקצועיים"). מעניין לראות הצצה לעולמם של ילדים ביסודי ובתיכון ואיך הם רואים את המערכת סביבם. הנה לקט של דיווחים מעניינים (מהם אפשר ללמוד רבות הן מבחינת אנשי החינוך והן מבחינת הסטודנטים להוראה) על עולמם של התלמידים בביה"ס היסודי וכיצד הם רואים את מוריהם. הדוגמאות המוצגות כאן הן: " שמו גיא, תלמיד כיתה ג' – 11 מורות", "שמה מיכל, תלמידת כיתה ח' – 11 מורים".

ברוכים הבאים לפורטל מס"ע – פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים. לפניכם הדרכות מפורטות שיסייעו לכם בהתמצאות בגלישה והשימוש בפורטל.

הממסד האקדמי נוטה להסתייג משימוש בויקיפדיה כמקור סימוכין במאמר מדעי. אך בה בעת חודרת והולכת הויקיפדיה ותופסת לה מקום של ממש בפרסומים שאינם דווקא אקדמים "קשים". כולנו לומדים לכתוב עבודות בבית הספר. והנה, במספר גדל והולך של עבודות תלמידים לא רק שאין איסור על הסתמכות על הויקיפדיה כמקור מידע, אלא אף יש שמחה גלויה של המערכת כאשר התלמידים מביאים מידע רב ואיכותי בהסתמך על מקור זה. לא רבים הם המורים המחנכים לאבחנה בין הויקיפדיה לאנציקלופדיה ממסדית בעבודות הנעשות ע"י תלמידים (רן בר-יעקב ומנגד ג'יי הורוויץ)

ההתלהבות הראשונית של בתי ספר לשלב מחשבים ניידים מתנפצת תוך כמה שנים אל קרקע המציאות בכיתה, כך טוענת כתבת תחקיר של הניו יורק טיימס. גלישה של תלמידים לאתרים אסורים, בעיות תחזוקה של המחשבים הניידים וגורמים נוספים כגון התנגדות המורים הניעו כמה מחוזות חינוך בארה"ב לוותר על התוכניות השאפתניות שלהם לשילוב מחשבים ניידים בכיתות הלימוד. בתי ספר תיכוניים בארה"ב ביטלו תוכניות להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים אחרי שגילו כי השימוש במחשבים ניידים לא הביא לשיפורים בבחינות ההישגים הנורמטיביות בהם נבחנו התלמידים. אנשי חינוך מובילים כגון Dave Warlick, וסטיפן דוואנס בארה"ב ובקנדה טוענים כי הכתבה חושפת מציאות פדגוגית שלילית בבתי הספר כי השימוש הקיים במחשבים הניידים אינו הולם כלל את סוגי הפעילות הקונסטרוקטיבית המצופה.

לדעת גיא לוי (מט"ח), עדיף היה למורים לאמץ גישה שתימנע מהתקפה ישירה על המחשב האישי, האינטרנט והנגישות לתוכן, ובמקום זאת להתמקד בהגנה אקטיבית תוך ניצול כוחו של "היריב". הויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית באינטרנט שהפכה "לאימת המורים", היא הבטחה גדולה, ועדיף לא להילחם בה אלא להשתמש ב"אנרגיות" הגלומות בה כדי להפוך את הלמידה למשמעותית – גם מחוץ לגבולות הזמן והמרחב של בית הספר. תפקיד המורה לא מתבטל אלא הופך מהותי יותר – הוא הופך להיות מנחה טוב ללמידה שיתופית, ולומד בעצמו.

במרבית המקרים תיקי הפורטפוליו הממוחשבים חסרים תכונות מובהקות של גמישות, הערכת עמיתים ושיתוף פעולה של עבודת צוות ועמיתים לפרויקט. ללא תכונות אלו הפורטפוליו הממוחשב הקיים כיום אינו הולם את התפתחות עידן הרשתות החברתיות ועידן קהילות המעשה. המאמר הנוכחי מציע קווי מיתאר לתכנון פורטפוליו ממוחשב שיהלום את עידן ה- Web 2.0 באופן שיאפשר אינטראקציה עם קהילה מתוקשבת ושיתוף פעולה עם צוות לומדים עמיתים. כיווני החשיבה חדשניים אלו של תכנון פורטפוליו המתאים לעידן ה Web 2.0 הופכים את המאמר למודל קונספטואלי חשוב לפיתוח אב-טיפוס חדשני לפורטפוליו ממוחשב ללמידה במכללות ובאוניברסיטאות ( Sonya Xuesong Zhang, Lorne Olfman, Peter Ractham)

במוקד ספרו של ג'ים קולינס "גלגל התנופה: מטוב למצוין" עומדת שאלת דמותו של המנהיג המצליח להפוך ארגון מטוב למצוין. ג'ים קולינס חקר חברות עסקיות שהפכו למצוינות. הוא מצא כי המכנה המשותף לכולן הוא מנהיגות בעלת מאפיינים מיוחדים אותה הוא מכנה "מנהיגות משלב 5". זוהי מנהיגות המשלבת נחישות מקצועית ולהט, ענווה וכוח רצון. העקרונות שעליהם מדבר קולינס ניתנים לזיהוי וליישום גם במערכות כמו בית-ספר. קולינס מציג מדרג של חמישה שלבים של מנהיגות של מנהלים. על מנהיגות משלבים 1-4 נכתב רבות. החידוש במחקר הוא השלב החמישי.

למערכת Moodle יתרונות ברורים בלמידה מתוקשבת מבחינת קלות התפעול והגמישות הפדגוגית. ויותר מורים ומרצים מודעים ליתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט ומחפשים דרך להשתמש בה. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. אמנם בטכניון מתוקנת מערכת MOODLE ללמידה מתוקשבת, אך מרצים ומורים רבים המלמדים מחוץ לטכניון מעוניינים גם הם להתנסות במערכת ניהול קורסים מתוקשבים מבוססת MOODLE. לשם כך, הוקמה בעולם מערכת בינלאומית חופשית בשם Ninehub.com המאפשרת למורים ולמרצים לפתוח קורסים מבוססי MOODLE ללא תלות במערכת איחסון של מוסד כזה או אחר.

למידה תוך כדי עשייה נחשבת כלמידה היעילה ביותר והאינטרנט מוסיף לה מימדים שקודם היו בלתי אפשריים כגון המחשה ויזואלית של מקרים ותהליכים, סימולציה ממוחשבת ועוד. המאמר בוחן באופן מקיף את המשמעויות של למידה אותנטית ואת השפעת האינטרנט והסביבות המתוקשבות עליה. נסקרים פרויקטים שונים בארה"ב המנצלים את סביבות המחשב והאינטרנט על מנת לקרב את הלמידה האותנטית לעולמם של התלמידים והסטודנטים ולאתגר אותם, ביניהם משחקי סימולציה ממוחשבים בתחומי איכות הסביבה והגיאוגרפיה המבוססים על הקשרים בינתחומיים רחבים (The Mekong e-Sim). כמו כן, מובאת הדוגמא של למידת כתיבה באמצעות סביבת למידה מתוקשבת שיתופית לעמיתים Calibrated Peer Review -CPR ומוצגים יתרונותיה ללומדים מבחינת תפיסת הלמידה האותנטית (Marilyn M. Lombardi)

שאלת המוטיבציה של הלומדים בסביבות מתוקשבות היא גורם חשוב בשיקולים של מכללות ואוניברסיטאות לפתוח קורסים מתוקשבים או לעדיף קורסים פנים-אל-פנים. חיזוק לדעתם של אלו המצדדים בלמידה מתוקשבת על פני למידה-פנים-אל-פנים ניתן למצוא במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת International Journal on ELearning. ממצאי המחקר מצביעים על כי הלומדים בלמידה מרחוק הם בעלי מוטיבציה פנימית חזקה יותר ללמידה בהשוואה לסטודנטים הלומדים פנים-אל-פנים בקמפוס. המימדים המצביעים על מוטיבציה חזקה יותר בקרב לומדי הלמידה מרחוק מתבטאים בשאיפה להרחיב את הידע , ברצון לבצע דברים וברצון להתנסות. לא נמצא הבדל במוטיבציה ללמידה מרחוק בין סטודנטים לתואר ראשון ובין סטודנטים לתואר שני וגם לא נמצא כל קשר בין מוצאו של הסטודנט והמוטיבציה ללמידה. החוקר הראשי הוא אלפרד רוואי מחשובי החוקרים בתחומי הלמידה המתוקשבת באקדמיה (Rovai, Alfred P; Ponton, Michael K; Wighting, Mervyn J; Baker, Jason D).

בית הספר הר-וגיא השוכן בצפון הארץ החליט לקחת על עצמו את האתגר ולפתח מערכת לימודים אינטראקטיבית שתשמש לא רק את תלמידי ומורי בית הספר אלא בתי ספר רבים נוספים.במסגרת פרויקט "סולם" הוקמה שותפות בין כ-20 בתי ספר לניהול סביבות למידה ברשת. במסגרת השותפות מקבל כל בית ספר השותף לתוכנית קמפוס וירטואלי. במסגרת סול"ם מורים יכולים לבנות חומרים המקושרים לאתרי תוכן, לתמונות, למצגות ולסרטים. המורים יכולים כמו כן לשאול שאלות אינטראקטיביות בתוך הדף בצורה קלה ופשוטה. התלמיד מקבל מטלה, עובד עליה ללא צורך בהורדות ושליחה מחדש. כל תלמיד רואה רק את המטלה שלו. כל מטלה עוברת באופן שקוף בין המורה לתלמידו ללא צורך בכתובת אי מייל. המורה מצידו יכול להפיק דוחות על כל הפעילויות או לחילופין על כל משימה בנפרד.

טכנולוגיות מידע ותקשורת נעשו חלק בלתי נפרד מחיינו והן משמשות כזרז לחדשנות במערכת החינוך. הספר מסכם ממצאי מחקר בינלאומי על אודות חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב, ומוצגות בו היוזמות החדשניות בבתי-הספר מן ההיבט התוכני והפדגוגי. כמו כן מוצג תפקידם החדש והמשתנה של המורים והתלמידים בתהליכי ההוראה והלמידה. הספר מיועד לאנשי חינוך המתעניינים בהיבטים התיאורטיים של הטמעת התקשוב בתהליכים פדגוגיים ובבתי-הספר, לאלה המעוניינים לשלב מחשבים ותקשורת בכיתתם או בבית ספרם ולמקבלי החלטות וקובעי מדיניות בתחום הטמעת יוזמות חדשניות המשלבות תקשוב במערכת החינוך (דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, דורית טובין, אלונה פורקוש)

פעילות מתוקשבת שזכתה במקום שלישי בתחרות learning awards 2006 באירופה. הפעילות פותחה ע"י צוות המורות לביולוגיה בתיכון "בגין" בראש העין. הייחוד של הפעילות המתוקשבת הוא הניסיון המושכל לשלב בין סימולציה ובין כתיבה של התלמידים בבלוגים חינוכיים שיצרו. במשימה המתוקשבת מבצעים התלמידים חקר של תופעות שונות ברפואה עפ"י תפקידים שקיבלו עצמם כחולה או רופא או רופא מומחה. צוותי התלמידים נדרשים לתעד את עבודתם החקר שלהם בבלוגים שפתחו. בכתבות בבלוגים נדרשים התלמידים להתייחס ל: מאפייני המחלה, רקע היסטורי של המחלה, קבוצות סיכון, פתרונות ודרכי טיפול, מודעות למחלה ולמניעתה, תרופות וחידושים במדע – ההתייחסות לנושאים אלו תעשה בהתאם לתפקיד התלמיד בקבוצה. הבלוג מהווה פרויקט מסכם לנושא גוף האדם. הבלוג נכתב ע"י תלמידים מכתה י' בבי"ס תיכון ע"ש בגיין-ראש העין. המקרה הרפואי המוצג בבלוג הוא מקרה "דימיוני" המבוסס על נתונים מדעיים.

הבלוג משמש כמרחב אישי על מנת להביע עמדה ודעה סובייקטיבית. הוא דומה יותר לזיכרון העבודה הפעיל שלנו בו מעלים רעיונות ובודקים אותם מול עמיתים או קהל בתהליך של דיאלוג. הוויקי, מנגד, הוא מרחב שיתופי לגיבוש ידע בצורה אובייקטיבית יותר. סביבה זו מזכירה יותר את זיכרון ארוך הטווח שלנו בו אנו מאחסנים ושומרים את כל העובדות והתהליכים שכבר נוסו על ידנו ואשר אנו סבורים כי הם כבר הוכחו או גובשו. בבלוג יכולים סטודנטים או פרחי הוראה לעלות מחשבות או רעיונות ולבדוק אותם מול עמיתיהם. לעומת זאת, בוויקי ניתן לתעד באופן שיתופי תכנים שכבר יש הסכמה לגביהם והם מיועדים, למשל, גם לסטודנטים עתידיים שילמדו את אותו נושא.

מסמכים היסטוריים, הניסיון לפענח את כתב היד או השרטוטים המקוריים, האתגר לנסות ולהבין את המאורעות מנקודת מבטם של בני התקופה מזמנים לתלמידים היכרות עם סוגים שונים של מקורות מידע, כולל זיהוי המאפיינים של מקורות ראשוניים, משמעותם בכתיבת עבודת חקר או בביצוע משימה מידענית. לדעת המחברת יש לפתח אצל התלמידים את היכולת להשוות בין סוגים שונים של מקורות מידע, וללמדם כיצד להעריך את אמינות המידע ומידת הרלוונטיות שלו. סיגל בן-עמרם מביאה סקירה של אתרי ארכיונים נבחרים.

לאור יתרונותיה המוכרים של הלמידה הפעילה לצורך שימור ידע, הבנתו והפעלתו, תוכננה סדנה שנועדה להדריך את המורים להוראה ברוח זו. המאמר מתאר את מבנה הסדנה ואת התוצאות ארוכות הטווח שלה, שנמדדו בתצפית בשיעוריהם של בוגריה לאורך שנתיים אקדמיות. התוצאות מצביעות על עלייה ניכרת במידת הפעלתם של הלומדים, הן בכיתה הגדולה והן בקבוצות קטנות, תוך העלאת הרמה הקוגניטיבית של השיח בשיעור. יתר על כן, הקצב הפנימי של השיעור בגל גודל קבוצה השתנה כך שפעילות הלומדים היתה מירבית דווקא בתחילת השיעור. (דן בנור, צופיה מלר)

יוזמה פורצת דרך של ראש מועצת גני תקווה, מר אבישי לוין, שהחליט להתאים את סביבת הלמידה של בתי הספר בישוב למאה ה-21 ולספק מחשב נייד לכל תלמיד ולכל מורה. מטרת העל של הפרויקט היא ליצור מוכנות ומוטיבציה בקרב התלמידים וצוותי ההוראה לניצול ערכי ואיכותי של טכנולוגיות התקשוב למטרות לימודיות, חינוכיות וערכיות. במסגרת תוכנית מ.ש.י ("מי שמבין יודע") צוידו כ- 280 תלמידים הלומדים בכיתות ו' – ז' וכ – 40 מורים במחשבים ניידים. כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט. בכל שנה הפרוייקט יורחב לשכבת גיל נוספת, כך שבעוד 3 שנים כל תלמידי חטיבת הביניים ותלמידי כיתות ו' ביסודי ילמדו באמצעות מחשבים ניידים. מה שמיחד את התוכנית הוא הרעיון הברור של שלוב המחשבים בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר. (דפנה רביב)