מורים והוראה

חומרי עזר יעילים ומדריכים דידקטיים להוראה של למידת חקר בחטיבות ביניים. באתר ניתן למצוא מסמך מדיניות – הוראה מפורשת של מיומנויות החקר המדעי, מדריך למורה – למידה בדרך החקר- חט"ב , תלקיט לתלמיד – למידה בדרך החקר – חט"ב, סיפורי חקר: פעילויות פתיחה, לאבחון ידע קודם או גירויי לחקר, הצעות לפיתוח משימות חקר בנושאים הנלמדים בכיתה ט'.

21-22.12.2011- יתקיים המחזור הראשון בישראל של תוכנית "האקדמיה למורים של גוגל", במשרדי החברה בתל אביב. במחזור הראשון של התוכנית ישתתפו כ 50- מורים. את התוכנית עורכת חברת גוגל ישראל, בשיתוף עם רשת אורט ישראל ומטח. מטרת התוכנית היא להעצים את הלמידה באמצעות כלים דיגיטאליים. מדובר בתוכנית בינלאומית של גוגל העולמית, הפועלת בארצות הברית מזה חמש שנים. התוכנית מכשירה עובדי הוראה לשימוש בכלים שפיתחה החברה. במסגרת התוכנית יתנסו המורים בעבודה בסביבה שיתופית. בתוכנית יושם דגש על שימוש בטכנולוגיה למטרות פדגוגיות, בשילוב כלי גוגל השונים.

סקירה זו מנסחת מאמר ביקורת לגבי חזון המונע לפי יכולת וסטנדרטים של הוראה מקוונת מפרספקטיבה של תיאוריית הלמידה הטרנספורמטיבית, כדי להציע חקירה חלופית להתפתחות המקצועית של מורים להוראה מקוונת כלומדים מבוגרים (Baran, Evrim; Correia, Ana-Paula; Thompson, Ann, 2011).

העידן הדיגיטלי הפך את הנגישות למידע לקלה מאין כמוה. מה שבדורות קודמים עלה בדמים, עולה היום בלחיצת עכבר: מאמרים (והסיכומים שלהם), ספרים (והסיכומים שלהם), הרצאות (והסיכומים שלהן ואז הסיכום של הסיכומים שלהן). מערכת החינוך כל כך מתרשמת מהנגישות לידע, שהיא שמה לעצמה מטרה, לחנך את הילדים למה שהיא מכנה "אוריינות" – שליטה בסיסית בטכנולוגיות המחשב ככלי לאיתור מידע. אבל בדרך אל המטרה היא יורה לעצמה ברגל ולתלמידים – בראש ( יובל דרור).

למרות השימוש השגור במונח למידה לא פורמאלית (Informal learning ) כחלק מהתפתחות מקצועית או למידה במקום העבודה עדיין יש אי בהירות לגבי המושג. המומחית הבריטית ללמידה מקוונת, ג'יין הארט מסבירה בבלוג שלה את ההבדלים העקרוניים בין למידה פורמאלית ולמידה לא פורמאלית . המונח למידה לא פורמאלית (Informal learning) מתייחס ללמידה מקצועית במקום העבודה או בבית אבל לא בהכרח בצורה מאורגנת. מדובר על למידה עצמית מתוך הנעה פנימית ומתוך הפרספקטיבה של הלומד ולא לצורך הסמכה רשמית או ארגונית. מדובר על סוג למידה הצומח ומתפתח במהלך סדר היום של מטלות עבודה ( כגון קריאת חומרים או תצפית ) או בשיח עם עמיתים. למידה לא פורמאלית אינה ניתנת לניהול חיצוני כי היא תלויה בהנעה הפנימית של הלומד או העובד המנסה להרחיב את סקרנותו. לכן , כל מערכות הבקרה בארגון ( הקורא לעצמו לעתים הארגון הלומד) לא יצליחו לווסת את הלמידה הלא פורמאלית. כמו כן , מתברר כי עיקר הלמידה המקצועית במקום העבודה ( כ80%) היא בתחומי הלמידה הלא פורמאלית והיא במקרים רבים גם יותר אפקטיבית מהלמידה הפורמאלית במקום העבודה ( Jane Hart) .

LiveWeb- שילוב של דף אינטרנט בתוך המצגת- תוסף זה יאפשר לכם לפתוח דף אינטרנט בזמן שהמצגת "רצה" וכחלק אינטגראלי מהשקף המוצג. תוכלו לקבוע את כתובת האינטרנט, כמה מקום בשקף "יתפוס" דף האינטרנט ואת מיקומו המדויק. כך שבזמן הצגה לא יהיה צורך לצאת מהמצגת כדי לעבור ליישום רשת או דף אינטרנט.

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על הפתעה בקליפורניה בעקבות החלטתו של מושל קליפורניה ג'רי בראון לדחות הצעת חוק למדדי הערכה של תלמידים. מטרת החוק, SB 547, היתה להרחיב, ולכאורה לשפר, את המדדים שבאמצעותם מעריכים את תלמידי המדינה. במכתב המסביר את סיבת הווטו, בראון מסביר שעל אף העובדה שהוא מחייב הערכה של למידת התלמידים, המדדים המוצעים בחוק אינם סוג ההערכה הדרוש. במקום לאסוף עוד ועוד נתונים בראון מציע משהו מקורי בפשטותו – להפעיל מתוך קהילות בתי הספר ועדות מקומיות שיבקרו בהם, יצפו במורים, יראיינו תלמידים, יעיינו בעבודות התלמידים, ועוד. הוא מדגיש שאולי פעולה מהסוג הזה תשפר את איכות בתי הספר. לאור ההישגים הלא מעודדים של שיטת המבחנים הסטנדרטיים, בוודאי כדאי לנסות.

במפגש השנתי של National Education Association בארה"ב שהתקיים ב- 4 לאוקטובר 2011 בהשתתפות של אלפי אנשי חינוך השתתפו גם נציגים של הרשת החברתית TeachAde .באותו מפגש הרשת עוררה עניין בקרב אנשי החינוך שהשתתפו בו ואלפי חברים חדשים הצטרפו לשורותיה. TeachAde היא רשת חברתית חופשית למורים לרמות חינוך שונות. (k-20). ההרשמה לרשת חופשית. חברים ברשת יכולים לתרום חומרי הוראה וליהנות ממה שתרמו אחרים. על פי מה שנכתב באתר נכון להיום ברשת יש 58,861 מקורות מידע ו – 25,933 חברים שמייצגים 3,079 מוסדות חינוך. מקורות המידע מגוונים וכוללים קובצי טקסט, מולטימדיה , מערכי שיעורים, קובצי וידאו ועוד.. באתר יש אופציה לחיפוש ואפשר להגביל מראש את מקורות המידע על פי נושא, רמת חינוך, וסוגי מקורות ( יפה אהרוני).

המחברים מאמינים שהנחיה וירטואלית מרחוק, שבה המנחה מתקשר באופן דיגיטלי עם המורה במהלך השיעור, תוביל להשגת המטרה של מורים אפקטיביים (Marcia L. Rock, Naomi P. Zigmond, Madeleine Gregg, and Robert A. Gable, 2011 ).

המחברת מתארת כי היא ועמיתיה פיתחו פרקטיקה המבוססת על השראה של פרקטיקת הסבבים הרפואיים, שבהם הרופאים לומדים ומשפרים את הפרקטיקה שלהם. הם מכנים גישה זו "סבבים לימודיים". הסבבים הלימודיים מהווים עבור מחנכים דרך לעבוד יחד כדי לשפר את ההוראה. הפרקטיקה משלבת שלושה אלמנטים נפוצים לשיפור: תצפית בכיתה, אסטרטגיית שיפור, ורשת של מחנכים. הסבבים הלימודיים הם תהליך של חקירה. האנשים המבצעים סבבים אמורים ללמוד משהו בעצמם (City, Elizabeth A. , 2011).

קיימת הכרה הולכת וגדלה בכך שאנו זקוקים לרפורמה בחינוך בקנה מידה גדול-ברמת המחוז, המדינה, או האומה. כאן נכנס תפקידם של המאמנים.יש להתייחס לתפקידם של המאמנים כאל חלק מאסטרטגיה כוללת לשנות מערכות. מאחר וללא אימון, מאמצי רפורמה מקיפים רבים לא יובילו לשיפור אמיתי. המחברים מתארים את האופן שבו המאמנים יכולים לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים של בית הספר, כאשר הם מהווים חלק מצוות בית הספר (Fullan, Michael and Knight, Jim, 2011).

בהמלצת אגף פסיכולוגיה בשפ"י משרד החינוך רכש זכויות להתאמת מבחן האינטליגנציה: Woodcock Johnson III . מדובר במבחן אינטליגנציה מגיל רך (שנתיים) ועד רב שנים (בוגרים בגיל הזהב). ערכו הרב של מבחן זה בכיסוי המקיף מאד שהוא מעניק לתחומי החשיבה השונים (יכולות G). בהשוואה בין מבחני אינטליגנציה הקיימים כיום לרשות הפסיכולוגים בעולם המערבי זהו המבחן המעניק את הכיסוי הרחב ביותר להערכת יכולות החשיבה. הראמ"ה – הרשות הארצית למחקר והערכה בחינוך בראשותה של פרופ' מיכל בלר לקחה על עצמה להתאים את המבחן לאוכלוסיית ישראל וליצור לו נורמות. המבחן יותאם לאוכלוסיית התלמידים בישראל על כל רצף הגיל. לראשונה בישראל תתבצענה נורמות למבחן אינטליגנציה בשפה העברית ובשפה הערבית. בשפה העברית תתבצע התאמה גם למגזר החרדי. מגזר החברה הערבית יקבל מבחן אינטליגנציה המותאם לו ( חוה פרידמן, דני ז'ורנו).

במדינה כמו ישראל ( וגם ארה"ב) שהמילה הערכה פירושה המעשי הוא בחינות הישגים סטנדרטיות כדאי להכיר גם את הגישות המתקדמות לביצוע הערכה בית-ספרית יעילה ואמינה. בין הגישות המקוריות והמעשיות להערכת תלמידים כדאי לראות את הפתרון של רשת בתי הספר charter school network DSST Public Schools בארה"ב. מרבית בתי הספר האלו הם בתי ספר בזיכיון המדגישים לימודי מדע וטכנולוגיה ואוכלוסיית התלמידים בהם נמנת על אוכלוסיות חזקות וחלשות כאחת. כך לדוגמא , לביה"ס School of One ברשת בתי הספר הזו יש מערכת הערכה כלל בית-ספרית ממוחשבת המסוגלת לזהות נקודות חוזק וחולשות של תלמידים יחידים או קבוצות בכיתה. באמצעות המערכת המורים וגם התלמידים יכולים לראות את תחום השיפור החוץ והמורים יכולים להתאים את ההוראה שלהם לקבוצות תלמידים אלו הזקוקים לסיוע נוסף. המורים משתמשים במידע מתוך בסיס הנתונים הממוחשב על מנת לבנות מערכי שיעור חדשים תוך קבלת החלטות האם להשקיע יותר זמן בנושא לימודי כלשהו או להפנות יותר זמן להוראה יחידנית עם קבוצת תלמידים קטנה.

וורדל (Wordle) הוא כלי חינמי שמאפשר ליצור ייצוג ויזואלי של טקסט. התוצר מדגיש את המילים השכיחות ביותר באותו טקסט. לוורדל יש מגוון שימושים מדליקים, כמו למשל כרטיס ביקור או כרזה, ואפשר לעשות בו יופי של שימוש בכיתה – החל בכיתות היסוד וכלה בתיכון, בחדר ההרצאות באוניברסיטה ובהשתלמויות של "גדולים". קבלו 15 רעיונות לשימוש בוורדל בכיתה – מניסיונה האישי של הדס מטס, מניסיונם של אחרים ומרחבי האינטרנט. ועוד אחד – בונוס לוועד ההורים.

מאמר זה בוחן את הקונפליקט בין התנסויות בהוראה של מורים לבין למידה מקצועית כאשר הן משולבות בפרויקט מחקר. המחקר שעליו מדווח במאמר הנוכחי מתייחס לשנה הרביעית של מחקר אורך בן חמש שנים על הצגה של מושגים אלגבריים מוקדמים. עשרת המורים המשתתפים במחקר מגיעים מחמישה בתי ספר יסודיים הנמצאים באזורים של מעמד הביניים בבריסביין (Brisbane ), קווינסלנד באוסטרליה. הממצאים מחקירה זו מציעים שקונפליקטים פוטנציאליים רבים קיימים בין האינטרס של התנסות בהוראה לבין זה של למידה מקצועית. על חלק מהקונפליקטים הללו ניתן להתגבר, קונפליקטים אחרים ניתן לצמצם על ידי הבניה מחדש, אבל חלק מהקונפליקטים טבועים באופן בסיסי כאשר משולבות מתודולוגיות ( Janeen Lamb, Tom Cooper and Elizabeth Warren).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה הן להשיג ידע מעמיק לגבי האופן שבו מורים מעריכים את הלמידה האינדיבידואלית המתרחשת בעבודה בקבוצה, והן לחקור את האופן שבו מורים מנהלים את האתגרים המופיעים בהערכה מעין זו. מטרה נוספת הייתה, בהתבסס על מחקר קודם בתחום, לספק אמצעים לטיפול באתגרים אלה. מאמר זה מבהיר חלק מהבעיות של מורים הנוגעות להערכה של עבודה בקבוצה וחלק מההשלכות הפדגוגיות המבוססות על ממצאים אמפיריים. מודלים ותיאוריות המבוססים על מחקר בתוך תחומים אלה יכולים להגביר את הביטחון של המורים, שבתורם יוכלו להגביר את יכולתם להשתמש בעבודה בקבוצה כדרך להערכה וגם יגבירו את היכולת שלהם בביצוע ההערכה והסקת המסקנות ( Frykedal, Karin Forslund; Chiriac, Eva Hammar).

פתרון בעיה היא מיומנות חשובה בידע כלכלי. המחקר מציין כי התפתחות מיומנויות בפתרון בעיות עובד טוב יותר בהקשר של גישות הדרכה ממוקדות בבעיות בעולם האמיתי. אך תלמידים צריכים מערכת תומכת להצליח בדרך הוראה כזו. במאמר זה מציג החוקר מסגרת מושגית להבנת ההשפעות של מערך התמיכה. בתחילה דן החוקר במטרה הסופית של מערך התמיכה – העברת אחריות, ומתאר דרך אשר נוסחה על ידי החוקרים על מנת לקדם תוצאה זו . בשלב הבא, החוקר מתאר דרך חלופית להמשיג העברת אחריות דרך העדשה של קוגניציה מבוזרת. כמו כן, מבהיר כיצד המיקוד באמצעות עדשה זו מקדם את העברת האחריות ( Brian R. Belland ).

ילדים בסיכון מעורבים לעתים קרובות בעימותים עם מורים, שמעוררים תחושות עלבון וזעם הן אצל התלמיד והן אצל המורה. כשהמורה מתקשה להכיל את רגשותיו ואת רגשות תלמידו, הוא עלול לנטוש את תפקידו כסמכות מגדלת מיטיבה ולאבד את יכולת האמפתיה שלו כלפי הילד. המורה זקוק לעזרה ולתמיכה שיחזירו לו את יכולת ההכלה וההתבוננות בעצמו ובילד ( דני שראל).

Annie Murphy Paul היא המחברת של הספר “Origins" ועובדת על ספר חדש לגבי מדע הלמידה. היא טוענת כי כמות שיעורי הבית של התלמידים חשובה הרבה פחות מאשר איכות שיעורי הבית. אף על פי שסקרים מראים שכמות הזמן שילדינו מקדישים לשיעורי הבית עלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. לפי התוצאות מחודש דצמבר האחרון של "התכנית להערכה בינלאומית של תלמידים", התלמידים האמריקאים ממוקמים במרכז הדירוגים האקדמיים הבינלאומיים מקום 17 בקריאה, מקום 23 במדעים ומקום 31 במתמטיקה (Annie Murphy Paul ).

ניתן לומר כי מהרבה בחינות אנו מתייחסים לכלים הטכנולוגיים שסביבנו כהרחבה של יכולתנו לזכור. לעתים תכופות אנו אף מוותרים על הניסיון לזכור דבר מה מראש ומסתמכים על אותם אמצעים. אולם, בעשותנו כן אנו מתעלמים משני דברים חשובים. ראשית, הזיכרון האנושי אינו זיכרון טכני אלא סיפורי. הוא כולל סיפור מקרה, ריחות, טעמים ורגשות. בהיותו כזה הוא תורם לשזירה של זיכרונות ברשת קישורים המאפשרת שליפה לא רק של פרט כזה או אחר אלא לראייה של מצב נתון באופן רחב יותר תוך גישה בלתי אמצעית למספר רב של חוויות בו זמנית. בהיותו רשת זיכרונות רב חושית וסיפורית, ומתוך יכולתנו להסתמך על פריסה של חוויות וזיכרונות בו זמנית, הזיכרון הוא בסיס למחשבה שלעתים מפתיעה אותנו דווקא בשל היותה תוצר לא לוגי, מחוץ לקופסה ( נדב בדריאן)