מורים והוראה

המחבר , רכז מחשב בבית ספר בריטי, חושב שתהליך ההערכה בתקשוב חינוכי בביה"ס צריך להיות כזה: שלצוות יהיה קל להשתמש בו; לא ידרוש עבודה רבה מדי!; התהליך יהיה פרוש באופן כזה שהילדים ייכללו בתהליך ההערכה ויידעו מה הצעדים הבאים שלהם; והתהליך יהיה גמיש, כך שאנחנו יכולים לאמץ אותו לתחומים שונים של ICT כאשר אנחנו משבצים אותו בתוך תכנית הלימודים. המחבר מציע שימוש בתגים כאמצעי להערכת הישגי הילדים בלימוד מיומנויות הנדרשות לפי תכנית הלימודים הלאומית.

ממצאים של מחקרים שונים מוכיחים כי האבחנה הדורית בהנחת ה"ילידוּת הדיגיטלית" עלולה להטעות ואף להכשיל. למשל, בנט ומתון (Bennett & Matont, 2010), חוקרים בתחום החינוך מאוניברסיטת וולונגונג באוסטרליה, מציגים מחקרים שבדקו נגישות לסביבות מתוקשבות. על-פי מחקרים אלה, בכל הנוגע לילדים בגיל בית-הספר, אין זה נכון להניח שלכולם יש נגישות יומיומית וישירה למחשב, גם אם יש להם מחשב בבית. לנגישות זו יש השפעה מכרעת על מידת ה"ילידוּת הדיגיטלית" שלהם. לצד היתרונות, חשוב להדגיש שאסור ליפול בפח שטומנת הנחת ה"ילידוּת הדיגיטלית" של הנבחנים, ויש לתת את הדעת לאפשרות של שוני רב בין הנבחנים הצעירים מבחינת הידע והיכולות שלהם בשימוש בכלים מתוקשבים. (אורית ימיני ונורית בלטיאנסקי).

מדינת ישראל תצטרף למבחנים הבינלאומיים TALIS ו-PIAAC להערכת מורים. כך הודיע שר החינוך גדעון סער למזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, בפגישתם האחרונה. TALIS הוא סקר מקיף בנושא מורים הוראה ולמידה. נושאי הסקר כוללים בין השאר תפישות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. המחזור הבא ייערך בשנת 2013. PIAAC הוא סקר נרחב המבקש לעמוד על ההבדלים בקרב אזרחי המדינות בני 60-16 מבחינת יכולת, הצלחה כלכלית וחברתית והערכה של תרומת מערכות החינוך והכשרה מקצועית לחיים. המחזור הבא ייערך בשנת 2011. הכוונה לקיים את בחינות ההערכה עוררה מורת רוח בקרב מומחים לחינוך, הטוענים כי הכוונות הטובות עלולות להתברר כהרסניות למערכת החינוך. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויו"ר ועד ראשי המכללות לחינוך, פרופ' תמר אריאב, אומרת כי מדובר בנושא רגיש שעלול לגרור תוצאות בלתי צפויות: "שכר המורים ברוב מדינות ה-OECD גבוה יותר מבישראל, וממוצע התלמידים בכיתה נמוך משמעותית, ולכן יש מדדים המתאימים ל-OECD אך לא מתאימים לישראל". כמו כן , מוצגת בסקירה עמדתו הביקורתית של פרופסור ברלינר , מבכירי המומחים לפדגוגיה והכשרת מורים בארה"ב.

מאמר זה מבוסס על הרצאה ביום עיון אשר נערך ב 15.3.2005- במכון מופ"ת.יום העיון ועסק בנושא "מחקר – הלכה למעשה: יחסי גומלין בין מחקר לשדה", וכותרת ההרצאה של פרופסור דרורה כפיר הייתה "מחקר, הערכה ומדיניות החינוך". המאמר פורסם עתה בדפוס ( 2011 ) בקובץ המאמרים החדש "הערכה כתהליך מכוון". פרופסור דרורה כפיר מבקשת לטעון כי ראוי להם למעצבי המדיניות, למנהלים למיניהם ולאנשי הביצוע בתחום החינוך להקשיב לנתונים שאנשי המחקר וההערכה משמיעים באוזניהם. על תובנותיהם של אנשי המקצוע להוות חלק, ואפילו חלק חשוב, ממערך שיקולי הדעת. ראוי לה לחברה ולשופריה לחייב את ראשי המערכת לנהוג כך, מאחר שהאחרונים אינם עושים זאת.

איכות המורה נמצאת במרכז הדיון הציבור והחינוכי כיום, כשקריאות לרפורמה של תוכניות להתפתחות מורים נשמעות לרוב. אין מחסור בפעילויות הנענות לקריאות מסוג זה. יש תוכניות רבות של הכשרה, קליטה והתפתחות מקצועית, השונות זו מזו ומציגות מגוון גדול, או כדברי הכותבים קרנבל, של אפשרויות. אולם אפשרויות אלה קיימות במערכת (או בלא-מערכת) שהקוהרנטיות בה נמוכה. במאמר הכותבים מתארים ממדים בהם ניתן לבחון את השונות העומדת בפני מחנכים ומנסים להציע דרכים לשינוי השיטה, להיענות למבקרים ולהציג מערכת התנסויות מקצועית קוהרנטית עבור מורים כדי לשפר את ההוראה ( Wilson, S., Rozelle, J.J., & Mikeska, J.N).

פרופ' חנן יניב פיתח מודל של למידה בסביבה הרפתקנית (לב"ה). המודל כולל שלושה מרכיבים: אירוע, דילמה ורצף סיפורי – הרפתקה. הנחת היסוד של המודל היא כי כל תוכן יכול להפוך להרפתקה. האתגר ביצירת למידה בסביבה הרפתקנית הוא ליצור מוטיבציה פנימית, עניין, מיקוד בעשייה ומחוברות (engagement). מודל לב"ה יוצר מחוברות ללמידה, וההרפתקה מפעילה אצל הלומד מנגנוני למידה משמעותית.

כבר כתבנו בפורטל מס"ע על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (שלטים תומכי למידה או קליקרים) בהרצאות במכללות ובאוניברסיטאות האמריקאיות. עתה נראה כי היישום של תופעת השלטים האינטראקטיביים באולמות ההרצאה של האוניברסיטאות בארה"ב הולך ומתרחב. קרוב לחצי מיליון סטודנטים כבר עושים שימוש פעיל בשלטים אינטראקטיביים בחדרי הרצאות ובקורסים באוניברסיטאות ובמכללות. עיתון הניו יורק טיימס עצמו מדווח על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (קליקרים) בקורס שמעביר פרופסור בוב וייט באוניברסיטת Northwestern-University בארה"ב. מדובר על קורס לתואר ראשון בנושא "התנהגות ארגונית". לכל אחד מהסטודנטים הלומדים בקורס יש קליקר משלו אשר באמצעות הוא נדרש להגיב לשאלות שונות של המרצה בקורס. המאמר מדגיש כי השינוי שיצרו השלטים האינטראקטיביים הוא בראש ובראשונה תרבותי ( ולא בהכרח טכנולוגי). הסטודנט הטיפוסי שעד כה במשך מאות שנים היה במצב של "חצי נמנום", נדרש עתה להיות הרבה יותר ערני ופעיל שכן הוא חייב להגיב על השאלות המוצגות ע"י המרצה באמצעות הסקר הממוחשב. ממצאי התשובות מוצגים על גבי לוח התצוגה המרכזי באולם ההרצאות. לא ייפלא, אפוא, כי המרצים מתלהבים מהיישום האינטראקטיבי החדש, אך הסטודנטים הרבה פחות.

בניגוד לאמונה הרווחת שנשירת המורים עולה יש המצביעים על כך שמורים מתמידים במקצועם יותר מבעלי מקצוע אחרים, ואף יותר מאשר מורים בשנים קודמות (למשל, NEA,2003 ). אחת האבחנות המחקריות מצביעה על כך שמורים מתמידים מתאפיינים בעבודה במסגרות של קהיליות למידה , בתרבות בית-ספרית המעודדת למידה וכאשר הם אוהבים את ההוראה(Nieto, 2003). אולם אבחנות אלה מתבססות לרוב על מורים ותיקים בולטים שהפכו את ההוראה לשליחות לחיים. החוקרים בחרו לבחון, במסגרת מחקר בפרדיגמה של תיאוריה המעוגנת בשדה, את ההתנסויות וההתפתחות של מורים ותיקים כדי להבין את זוויות הראייה של אלה שצלחו את השנים הראשונות אך עדיין רחוקים דיים מגיל הפרישה. המחקר כלל 8 מורים בבית ספר תיכון, בעלי ותק של 10 – 17 שנה בהוראה ( Coulter, S. & Lester, J.N).

הספר הערכה כתהליך מכוון הוא פרי עבודתם של חוקרים ומרצים באחת המכללות להכשרת עובדי הוראה וחינוך. החוקרים והמרצים הללו צברו ניסיון רב במהלך שנים רבות של פעילות – חלקם כמעריכים, חלקם כלקוחות של פעולות הערכה. הספר עוסק בסוגיות מגוונות בהערכה. מוצגים בו ניירות עמדה, מאמרים עיוניים, מחקרים אמפיריים ודוגמאות להערכת תכניות ופרויקטים. הוא נחלק לשלושה שערים: השער הראשון עוסק בתרומתה של ההערכה לתהליכי שינוי מנקודת מבטם של המעריך, המזמין והלקוחות; השער השני עוסק בגישות ובשיטות בהערכה, כמו למשל שילוב בין שיטות כמותיות ואיכותניות, הערכה שיתופית והערכת התאוריה של תכנית; השער השלישי והאחרון עוסק בפעולות הערכה בחייו של מוסד אקדמי. המאמרים בשער זה דנים במאפיינים של תרבות הערכה מוסדית, בהערכת הלמידה של סטודנטים, בהערכת ההוראה של מרצים, בהערכת תכניות חינוכיות וחברתיות ובהכשרתם של אנשי חינוך לעסוק בהערכה (ברברה פרסקו, חרותה ורטהיים, רבקה לזובסקי (עורכות),

התפתחות מקצועית בקהיליות מורים עשויה להיות עשירה ויעילה כשהיא מכבדת את המומחיות של חבריה. אין הכוונה לבטל את תפקיד בעלי הסמכות והוותיקים. אולם, עידון חוכמת המעשה של המשתתפים ומציאת דרכים לקדם תובנות יכולות להוות משאבי למידה חשובים. הדגם השיתופי המוצע יכול להוות אמצעי למורים לשוחח על מה ש"מצליח" בעבודתם ובתהליך זה להיות מעורבים בדיון רפלקטיבי עם עמיתים על גישותיהם. זהו דגם העומד בניגוד לדגמי ההתפתחות המקצועית השכיחים של הצגת/העברת/מסירת מידע ע"י מומחים למשתתפים. עם זאת, כאמור, התפתחות מקצועית יעילה אינה חילופי רעיונות מקרית ע"י מורים. היא דורשת תשומת לב למאפיינים רבים שהוצגו במפורט במאמר זה ( Stanley, A.M) .

מאמר זה פותח בסקירת ספרות בנושא מקומו של המעריך במחקרי הערכה. לאחר מכן מתואר ההקשר של ההערכה שביצעו הכותבים ומוצג מקומם בארגון. בהמשך הם דנים בהשפעה של מקומם בארגון על שיקולי הדעת שלהם כמעריכים בשלבים שונים של ההערכה, על הגדרת שאלות ההערכה, על בחירת מדגם המחקר וכלי המחקר ועל דרך הטיפול בהצגת הממצאים ופרסומם. בד בבד עם הצגת נושאים אלה, במאמר הנוכחי הכותבים ממשיכים להתלבט בשאלות העקרוניות והערכיות אשר מאפיינות את תחום המחקר שעסקו בו- שאלות אשר הוסיפו עוד נדבך למורכבות הסוגיה של המצאות הכותבים על "הגדר". (עפרה ענבר, גילה ווגל, טלי זייגר ועבד אלפתח נאסר ).

כלים ומיומנויות בשיחה הדיאלוגית (מבוסס על שיטת ה"אמון הקוגניטיבי" שכתבו ארתור ל' קוסטה ורוברט ג' גרמסטון) . אימון קוגניטיבי הוא מסגרת לדיאלוג מובנה שבו מאמן קוגניטיבי מנחה את חשיבתו של מאומן קוגניטיבי כדי שזה יוכל להגיע להחלטות, לפתרונות ולרעיונות שהיו גלומים בחשיבתו במצב ראשוני אך נזקקו לעיבוד ולניסוח. המאמן מנחה את המאומן באמצעות שאלות המעבירות אותו בהדרגה ממצבי תודעה קיימים למצבי תודעה רצויים.

שנת ההוראה הראשונה נחשבת כשלב חשוב ומשמעותי בהתפתחותו המקצועית של המורה. המחקר מתמקד בקשיים של המורה הערבי המתחיל בבתי הספר הערביים. המסגרת התאורטית מסתמכת על הניתוח של סיימון וינמאן (Simon Veenman) המציע דירוג היררכי של עשרים וארבעה קשיים הניצבים בפני המורה המתחיל בהתאם לסדר חשיבותם. המחקר מתייחס לשמונת הקשיים הנפוצים ביותר ( עליאן, סלמאן, ראיד, זידאן).

המאמר מתמקד באימוץ של בתי הספר בארה"ב את הלמידה המכוונת עצמית (student-directed learning, בראשי תיבות: SDL) כמתכונת של תכנית הלימודים, שבעזרתה התלמידים מנהלים את הלמידה שלהם בעצמם, כמגבירה את מיומנויות החשיבה החיוניות. מורים המתמידים בשימוש ב-SDL בבתי הספר משתמשים בטקטיקה של "שאל שלושה לפני שאתה שואל אותי" כדי להזכיר לתלמידים להתייעץ קודם כל עם בני כיתתם, ולחפש באנציקלופדיה ובאינטרנט לפני שהם פונים ושואלים את המורה ( Harvard Education L).

השימוש בכריית נתונים בשדה המחקר החינוכי הוא חדש יחסית והוא עושה אך את צעדיו הראשונים. כריית נתונים בתחום החינוך מכוּנה EDM) Educational Data Mining ) והיא עונה על צרכים שונים, ובהם הצורך להעריך את חומרי הלמידה ואת התאמתם לתלמידים, הצורך להתאים את חומרי הלמידה לתלמידים על-פי התנהגותם והעדפותיהם, הצורך להעריך את תהליכי הלמידה ולא רק את התוצרים הסופיים, הצורך בבניית משוב לתלמידים ולמורים וכן הצורך לזהות התנהגויות חריגות בסביבת הלמידה. חוקרים המשתמשים בשיטה של כריית נתונים לחקר תהליכי למידה מתוקשבים פועלים לאיתור דפוסי למידה חבויים ולאיתור קבוצות של תלמידים בעלי מאפיינים דומים של תהליכי למידה. כן החוקרים עוסקים בהיבטים קוגניטיביים או רגשיים של תהליכי הלמידה ( גלית בן-צדוק).

עניינו של המאמר הנוכחי הוא המתח בין אלטרואיזם לנרקיסיזם והשילוב האפשרי ביניהם ביחסי גומלין עם תלמידיהם. הנחת היסוד של המאמר היא שמורים רואים בתלמידיהם אובייקט עצמי ( selfobject ), המשמש להם מקור לקבלת הכרה והערכה וגם יעד להוראה, למתן תשומת לב ולגילוי ידידותיות. המאמר מציג מודל חדש " ציפיות נרקסיסטיות –אלטרואיסטיות של המורים בכיתתם". פרופסור יצחק פרידמן מציע לראות בשילוב האלטרואיזם והנרקיסיזם גורם המניע אנשים לבחור במקצוע ההוראה, וכן לראות בנטיות נרקיסיסטיות ואלטרואיסטיות דיפרנציאליות אפשור להסביר ולנבא את התנהגותם של מורים בכיתה ( יצחק פרידמן).

המטרה של מחקר זה הייתה לזהות את אותם מורי בית הספר התיכון בארה"ב שנתפסו על-ידי תלמידיהם כיוצרים בכיתתם הקשרים שתמכו במיוחד בהנעה ובלמידה של התלמידים, ולתאר את הפרטיקה שלהם.הניתוח הונחה על-ידי שאלות המחקר שלהלן:כיצד מורים אפקטיביים בבית הספר התיכון יוצרים בכיתה הקשרים שהתלמידים תופסים כתומכים בהנעה ובמעורבות שלהם? אילו מאפיינים משותפים מתארים את פרקטיקות הלמידה של מורים אלה? שאלה משנית התמקדה בין אם היו הבדלים מובחנים בין ההקשרים של כיתות למדעים לבין כיתות למדעי החברה בבית הספר התיכון, או בין אם קושרו הבדלים אלה למגדר של המורים. משתתפים: 2,864 תלמידים בכיתות ט'-י"ב משלושה בתי ספר תיכוניים וארבעה ממוריהם (שני מורים למדעים ושני מורים למדעי החברה), שזוהו בהתבסס על דיווחים בסקר של התלמידים (Lynley H. Anderman, Carey E. Andrzejewski & Jennifer Allen).

סקירה קצרה ויעילה אודות ההיערכות הטכנולוגית והמקצועית במערכת החינוך הבריטית ליישום הערכה מתוקשבת של לומדים, תלמידים וסטודנטים. באופן מעשי מתארת הסקירה את שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת קמברידג' וחברות מתמחות הקשורות אליה ליישום נרחב , שיטתי ומתקדם של מערכות הערכה מתוקשבות בכל רחבי אנגליה. מדובר על טכנולוגיות מתקדמות של ניהול בחינות מתוקשב, בדיקה וציונים. במהלך התהליך הטכנולוגי והמקצועי גיבשו גם הבריטים סטנדרטים לאיכות תהליכי ההערכה המתוקשבת ולמרות שגם בישראל יש התחלה של היערכות בנושא כדאי גם ללמוד מהניסיון הבריטי ליישום באופן נרחב ואיכותי מערך הערכה מתוקשב לבחינות.

נמצא כי תחושת המסוגלות העצמית של נשים במגדר הערבי ( מורות) אכן נמוכה יותר משל גברים ( מורים) מבחינת היכולת להשפיע על הארגון הבית ספרי. אולם לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים במדד החדשנות. מבחינת הפעילות הציבורית, נשים הביעו נטייה מועטה יותר למעורבות בפעילות חינוכית, חברתית ופוליטית מעבר לתחום בית הספר. התרבות אליה הן משתייכות נתפסת בעיני הנשים כמסורתית יותר וכפחות ליברלית ושוויונית מאשר תופסים אותה גברים ( שפירא, תמר, רחל, הרץ-לזרוביץ, לימור, שפר).

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמרון חדש של אחד מאנשי התקשוב החינוכיים המובילים בארה"ב . במאמרון חדש ריצ'רדסון שואל לשם מה אנחנו מחנכים. מבחינתו הכנת תלמידים לקראת מבחנים איננה נחשבת למידה. כמו-כן, תפקיד המחנך איננו מסתיים בהקניית דעת. הוא מציין שאם אלה המטרות החינוכיות שלנו, אז לאור ההתקדמות הטכנולוגית המהירה יתכן שבקרוב בכלל לא יהיה צורך במורים. ההתפתחות המהירה של התקשוב כאמצעי להעברת ידע יש בה כדי לשנות את תפקיד המורה ממעביר ידע לגורם שמטפח את התלמידים מבחינה אנושית וערכית , לגורם שדואג לדינאמיקה חברתית נכונה בכיתה והבניית המשמעויות הערכיות. למידה מתוקשבת צריכה ליצור משמעויות ולא רק להעביר תכנים.