מורים והוראה

בניו-זילנד מחפשים דרכים חדשות להכשיר מורים כרכזי מחשבים ליישומי מחשב בביה"ס. אחת השיטות שנוסתה שם בהצלחה היא הדרכת מורים באמצעות למידה פעילה מבוססת אירועים (Scenario-Based Learning). נקודת המוצא של עורכי הניסוי היא שלמידה והוראה הם ביסודם תהליכים מורכבים למדי ומורי המורים חייבים לקחת זאת בחשבון בעת העברת הידע למורים ובעת תכנון ההתנסויות. על מורי המורים לדמות כמה שיותר את התנאים המורכבים השוררים בביה"ס והמשפיעים על התהליכים. כמענה לצורך זה מציעים המחברים לפתח את שיטת ההדרכה המבוססת על שילוב בין ניתוח-אירועים ׁScenario- Based Learning ובין משחק תפקידים. מאגר ההדרכה מבוסס חקר המקרים כולל כ- שמונה אירועים שונים הלקוחים מחיי ביה"ס ברמות מורכבות שונות (Mark Brown)

לפני עשור מערכת החינוך הייתה טרודה בשאלה איך להכניס ולהשאיר את הילדים במערכת החינוך. המטרה הייתה הקטנת הנשירה מבתי הספר והגדלת יכולת ההחזקה.בעשור האחרון השיח השתנה שכן מדיניות ההחזקה בסכנה.יותר תלמידים נשארים (כ-30%) במסגרת בית הספר אבל אינם מתפקדים ואינם מוצאים את מקומם במסגרת זו כפי שהיא מתפקדת היום. על סמך איסוף נתונים ארצי וניתוח סטטיסטי של מכון ברוקדייל, נמצא ש 11% מהתלמידים נמצאים בדרגת סיכון גבוהה מאוד והאחרים (כ-19%) נמצאים בדרגות נשירה פחותות.יש הרבה מאוד נשירה סמויה . בעבר הייתה נשירה גלויה מסיבית. שאלת המחקר של ד"ר פלורה מור במסגרת עבודת הדוקטורט שלה שאלה מהם התהליכים והמרכיבים המאפיינים עשייה חינוכית אפקטיבית עם תלמידים בסיכון בין כתלי בית הספר?

המחקר בודק זכרונות של צעירים את מוריהם תוך התמקדות במורה המעולה ובמורה הגרוע. מטרת המחקר היתה למצוא מהן התכונות או האפיונים שבשלם מורה נזכר כמורה מעולה או גרוע. הבדיקה נערכה בשני ניסויים על שתי קבוצות שונות של נבדקים. הראשונה קיבלה מטלה "סגורה" של הזכרות בשלושה מורים: מעולה, גרוע ובינוני, והערכתם על פני מערכת מימדים מאפיינים; הקבוצה השניה קיבלה מטלה של היזכרות חופשית בשני מורים, מעולה וגרוע, שלימדו אותם, ומתן תיאור שלהם. החוקרות מציעות כי תהליך של העלאת "זיכרונות בית-ספריים" הנעשית במסגרת סדנה מונחית על ידי מקצוען, יכול להיות תהליך חשוב שיש להמליץ על הכנסתו לתוכנית ההכשרה להוראה. (רחל ארנון, גרינספלד חווה, טלי זייגר, פנינה פרנקל, עדנה רובין)

המאמר מציג מחקר שהתפתח במסגרת עמיתות בין אוניברסיטה לבין בתי ספר במחוז אחד ועניינו דרכי הוראה של מורים בשנת עבודתם הראשונה. המחקר מחפש קשרים בין תצפיות בהוראה של המורים המתחילים לבין רמת בית הספר (יסודי, חט"ב או חט"ע) וטיפוסי ההכשרה (מסורתית לתואר ראשון או לא-מסורתית לתואר שני ו/או לתעודת הוראה אחרי התואר הראשון). המחקר נעשה במהלך שלוש שנים רצופות. התוצאות מצביעות על כך שמורים מתחילים כקבוצה הצליחו בהוראה. ניתוח רמות בתי הספר גילה שניהול הכיתה הטוב ביותר היה בבית הספר היסודי. בחינת טיפוס ההכשרה העלתה כי יכולות ניהול כיתה גבוהות יותר היו בקרב מורים שלמדו בתוכניות הכשרה מסורתיות. הפוטנציאל של האינטראקציות בין רמת בית הספר וסגנון ההכשרה לא היה חד-משמעי אך מצביע על כך שנדרש מחקר נוסף על ההתאמה בין סגנון לבין רמת/סוג בית הספר אליה מוכשר הסטודנט. (.Good, T.L et al)

במציאות הנוכחית כאשר מקצועות משתנים במהירות והידע מתחדש כל הזמן אי אפשר להסתפק בשיטת הקניית הלמידה המסורתית. יש צורך באסטרטגיות אחרות לחלוטין להכשרה חינוכית וללמידה המאפשרות ללומדים להתנסות במקביל בזרימת הפעילויות וצבירת הידע המקצועי תוך כדי התנסות מעשית. מחבר המאמר הנודע, פרופסור John Seely Brown לשעבר המדען הראשי של חברת Xerox ומנהל המו"פ של מרכז החקר הידוע שלה Palo Alto Research Center (PARC). מתאר במאמר מרתק את שיטות ההוראה החדישות הנדרשות כיום להוראה במכללות ובאוניברסיטאות. המאמר, המבוסס על מצגת שהוצגה בכמה כנסי חינוך השנה, מתאר כמה וכמה מודלים מוכחים להוראה מקצועית חדשנית באוניברסיטאות האמריקאיות המובילות. (John Seely Brown)

ההתרחבות בארה"ב של בחינות מבוססות סטנדרטים בבתי ספר יסודיים שם פוגעת במיוחד במורים המתחילים. בין הגורמים העיקריים שגורמים לנשירת מורים מתחילים בארה"ב בשנים הראשונות הם הלחצים הגוברים ללקיחת אחריות על הכנת התלמידים לתוצאות הבחינות הנורמטיביות של רשויות החינוך. מחקרי דגימה שנערכו לאחרונה בבתי ספר יסודיים בארה"ב מצאו כי ההתמודדות של מורים מתחילים עם הלחצים של אחריות להכנת תלמידים לבחינות מבוססות סטנדרטים גורמת אצלם לשחיקה מוקדמת ולנשירה. מאחר והיקף הנשירה של מורים מתחילים הוא גבוה למדי בארה"ב מתריעים החוקרים והמומחים כי יש לשפר את ההערכות של המוסדות להכשרת מורים בתחום זה. עורכי המחקר ממליצים להרחיב את שעות ההכשרה של בתי הספר לחינוך בארה"ב ותוכניות הכשרת המורים בכל הנוגע להכנת תלמידים לבחינות נורמטיביות. ההמלצה היא שהמוסדות להכשרת מורים בארה"ב יתנו את הדעת לחשיבות הקורסים שמכשירים את פרחי ההוראה לגבש אסטרטגיות הוראה לקראת בחינות נורמטיביות (Neuharth-Pritchett, Stacey)

ספר זה בא לתת בידי המורים כלים מגוונים לניהול שיחה אישית עם תלמיד, עם הורה או עם איש צוות. הוא פונה ישירות אל המורה ומנהל עמה דיאלוג. עמדה מנחה בכתיבת הספר היא פסיכולוגיה החיובית המזמינה לחקור את האדם תוך שימת דגש על הכוחות החיוביים שבו. הוא כתוב כמעין סדנה אישית-התנסותית שתאפשר למורה במהלך הקריאה לשפר כלים קיימים ולפתח כלים חדשים בניהול דיאלוג. הכוונה היא לשכלל יכולות כמו הבנת העולם הפנימי, שלה ושל הזולת, ולחזק מיומנויות של הקשבה, אמפתיה, הכלה, ניהול שיח מתכוון ואימון ( צוות שפ"י , דפנה בראשי-אייזן, מאירה לוטנר-טמיר, מיכל עוז, חנה שדמי).

מרכז משאבים ממוחשב מקיף לתחומי ההוראה השיתופית (Collaborative Learning) הכולל, מאמרים ספרים וכתבי עת המתארים מחקרים ואסטרטגיות למידה בתחומי התקשוב החינוכי. המאגר האקדמי מתייחס בעיקר לתחומי החינוך הגבוה וההוראה המתוקשבת במכללות. המאגר כולל מאמרים רבים אודות חקר אסטרטגיות הוראה שיתופיות שפותחו בעולם, תכנון מטלות בסביבה מתוקשבת, חקר תהליכים קוגניטיביים וקבוצתיים בלמידה מתוקשבת ולמידה מאותגרת בעיות בסביבה מתוקשבת. המאגר הוא חלק מפרויקט הערכה בחינוך הגבוה שפותח ע"י אוניברסיטת Central Queensland University באוסטרליה.

ה- The ICT Mark הוא מדד אינטגרטיבי להערכת יישומי תקשוב בחינוך שפותח לאחרונה באנגליה. באמצעות סטנדרטים אלו של הערכה עצמית יכולים בתי ספר, מרכזי הכשרה ומכללות להעריך את רמת הבשלות וההתקדמות שלהם בתחומי יישומי התקשוב. מערכת הערכה עצמית זו היא חלק ממסגרת ההערכה העצמית של Becta שנועדה לאפשר לבתי הספר להעריך באופן עצמאי ועצמי את רמות ההטמעה והבשלות שלהם ביישומי התקשוב החינוכיים. ערכת ההערכה המקוונת העצמית שפותחה בשיתוף פעולה עם רשות ההערכה הממלכתית Ofsted מאפשרת בחינת היעילות והאיכות בתקשוב החינוכי עפ"י 8 קטגוריות עיקריות: מנהיגות וניהול, תכנית לימודים, הוראה ולמידה, הערכה מתמדת, התפתחות מקצועית, עידוד וטיפוח הזדמנויות ללמידה, משאבים חינוכיים והשלכות על הישגי התלמידים. השימוש בערכה המקוונת אינו כרוך בתשלום, אך ביה"ס נדרש לשלם עבור שכירת מעריך חיצוני. בתי ספר ברחבי בריטניה רואים בהשגת מדד ה- The ICT Mark כסמל איכות בחינוך ועל כן עושים כל מאמץ ליישם את מתודולוגיית ההערכה של. נכון לשנת 2006 מעל 500 בתי ספר בריטיים כבר השיגו את אות ההערכה האיכותי של The ICT Mark, תהליך המחזק את יוקרתם באזור ומשפר את ההיערכות להטמעת יישומי המחשב בבתי הספר.

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), גיבשה במהלך שנת 2006 מתכונת מעודכנת של הערכה ארצית, שביסודה ההבנה שמבחנים אינם מטרה כשלעצמה אלא כלי בשירות הלמידה. מתכונת זו נועדה לתת מענה מקצועי הולם בתחום המדידה וההערכה החינוכית לכל בעלי העניין, ובפרט לבתי-הספר. המיצ"ב יתקיים החל מהתשס"ז לקראת סוף שנת הלימודים (במקום בחודשים נובמבר-דצמבר). בחינת מיצ"ב חיצונית בכל תחום דעת הנכלל במיצ"ב תתקיים פעם בארבע שנים (במקום פעם בשנתיים). בתי-הספר שבשנה נתונה לא ישתתפו במבחן מיצ"ב חיצוני יקבלו את מחברות הבחינה ואת השאלונים, יחד עם מחוונים ועם חומרי עזר נוספים, לצורך העברה עצמית (מיצ"ב פנימי). בתי- הספר לא יידרשו לדווח על תוצאות המבחנים בהעברה עצמית, והשימוש בהן יהיה לצרכים פנימיים.

השיעור הגבוה של עזיבת מורים חדשים בשנתיים הראשונות להוראה מטריד לא רק את ישראל אלא את מדינות העולם המפותחות (OECD). היקף נשירת המורים החדשים במדינות המפותחות בעולם מגיע ל-30% ועל פניו נראה כי הגורמים לנשירה אינם קשורים לשכר ולתנאי עבודה אלא למרכיבים אישיותיים של המורים ודרכי התמודדותם. כמה וכמה מדינות מייחסות חשיבות רבה לפתרון הבעיה והמחקר הנוכחי המוצג במאמר מייצג היערכות של צוות מחקר אוסטרלי אשר לקח על עצמו לבדוק את הקשר בין נשירת מורים חדשים ושחיקה. בדרך כלל, נתפסת התופעה של שחיקת מורים כתופעה המתעוררת בשלבים מאוחרים יותר של קריירת הוראה, אך השערת המחקר של הצוות האוסטרלי הייתה כי השחיקה בעבודה היא הגורם העיקרי לנשירת המורים החדשים (Richard Goddard and Marion Goddard)

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק מה צריכים להיות העקרונות של תבנית הערכה להוראה זוטא (Micro-teaching) של סטודנטים להוראה במסלול להכשרת מורים באוניברסיטה בארה"ב. ההוראה זוטא הופעלה במסגרת תכנית ההכשרה בשלב ההדגמה, לאחר שנחשפו פרחי ההוראה למידע הבסיסי החדש, לעקרונות היסוד שלו ולמונחיו, הפנימו אותם ועומדים עתה בפני היישום הדידקטי. עקרונות תבנית ההערכה גובשו בעיקר על יסוד הצעות של הספרות המחקרית הדנה בהוראה זוטא בהכשרת מורים. הנתונים התבססו על משובים ממורי מורים, סטודנטים להוראה וניירות עמדה רפלקטיביים בנושא. ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות המסגרת המושגית והאנליטית של המיומניות אותם מבקשים להשיג במסגרת הוראה זוטא לצד התיאוריות הפדגוגיות אותם מבקשים להמחיש (Karthigeyan Subramaniam)

ברשת האינטרנט טמון פוטנציאל שיווקי וחוויתי להפוך את חווית הביקור במוזיאון לנחלת הכלל, מעבר לגבולות של זמן ומקום. המוזיאונים הוירטואליים מזמנים לקהל הגולשים חוויה אחרת הנובעת מסידור המוצגים במוזיאון על פי יסוד מארגן ו"סיפור" המלווה את הגולש לאורך ציר התוכן והמסר. באתרים אלו קיים דגש על שימוש בערוצי התקשורת העומדים לרשות הגולשים המאפשרים שיפור של יכולות הגישה שלהם למוצגים במוזיאונים. טכנולוגיות חדשות באינטרנט יאפשרו בעתיד למוזיאונים לשפר את החוויה המוזיאלית של הגולש. באתר נכללת גם סקירה קצרה על תערוכות וירטואליות מרתקות בארץ ובעולם (יוחאי שרון)

המאמר דן במאפיינים הרצויים של הוראה ולמידה של פרחי הוראה המתמחים בהוראת לשון במסלול להכשרת מורים באוניברסיטה אוסטרלית. הרציונל הפדגוגי: התבססות על מודלים ללמידה הקשרית ותפיסת הלמידה המשתפת עמיתים. תפיסות פדגוגיות אלו הן נקודת המוצא לתכנון הלמידה בקורס המכשיר מורים ללשון כסביבת למידה דינאמית. יש חשיבות רבה לשינוי דרכי ההתארגנות בכיתה בה לומדים פרחי ההוראה כיצד להיות מורים ללשון וזאת על מנת לגבש את הזהות החברית-מקצועית של פרחי ההוראה ללשון. חשוב לארגן את הכיתה של פרחי ההוראה ללשון כקהילת מעשה /קהילה לומדת דינאמית בה פרחי ההוראה מעורבים ביצירת פעילויות ותכנוני הוראה תוך כדי אינטראקציה פעילה עם עמיתיהם לכיתה ותוך כדי איסוף ועיבוד ממצאים וחומרים מדגימים. (Gurmit Singh and Jack C. Richards)

היום יותר מתמיד זקוקים המורים לכלים פדגוגיים אשר יהפכו את הלמידה לחווייתית ולרלוונטית. אתר בריינפופ מכיל מעל 300 סרטי אנימציה במגוון רחב של נושאים במדע ובטכנולוגיה ומתווספים אליו מדי שבוע סרטונים חדשים כולל סרטוני אנימציה ישראליים מקוריים המותאמים לצורכי מערכת החינוך בישראל. התכנים מוגשים בדרך מוחשית ומסקרנת המעוררת חשיבה וגורמת הנאה לתלמידים. בשנת הלימודים תשס"ז יפוצל אתר בריינפופ לשני אתרים: האחד במתכונת המוכרת והוא מכיל סרטונים המיועדים לכלל האוכלוסייה, השני אתר בית-ספרי, המיועד למורים והוא עשיר בכלי עזר המסייעים למורים בתכנון תהליכי הוראה-למידה בכיתה. בנוסף מכיל האתר החדש קטעי מידע, חידונים, הפעלות, משחקים ודוגמאות להעשרת התלמידים המתקדמים והסקרנים (אתי כוכבי, ענת שיוביץ)

אף שהספרות העוסקת בקליטת מורים מתחילים (induction) המליצה מאז ומתמיד על הפרדה בין סיוע והדרכה לבין הערכה, הולכת וצומחת ההכרה שהערכה מכוונת לקידום ולחיזוק איכות המורה ולהגברת העניין בגישות לקליטת מורים המשלבות תמיכה, התפתחות, הערכה ואחריותיות. המחקר המוצג במאמר מציג תפיסות של חונכות משתי תוכניות קליטה מוערכות (בארה"ב) המקיימות שילוב זה לקידום איכות ההוראה. התוכניות כוללות הדרכת- עמיתים והערכה. המאמר מדגיש את האפשרויות ואת הקשיים בכל גישה ( Yusko, B., & Feiman-Nemser, S) .

סקירה של מחקרים אודות יעילות הלמידה הפעילה. המחקרים מבאים עדויות משכנעות אודות יעילות הלמידה הפעילה בכיתה ומחוץ לה. המחקרים הוכיחו כי כיתות לימוד שנחשפו ללמידה פעילה במהלך הכנה לבחינות הצליחו יותר בבחינות בהשוואה לכיתות שלמדו בשיטה הרגילה של העברת התכנים בהרצאה או בקריאת חומרים עצמאית. כל כתבי העת שנבדקו ע"י פרופסור Mark Morton הם שפיטים מבחינה מדעית והם מכסים את תחומי הפסיכולוגיה החינוכית, הטכנולוגיה החינוכית, הפדגוגיה והוראת המדעים. המחבר מדגיש כי הממצאים שאסף נועדו במקור לשכנע את הסטודנטים הספקניים הלומדים אצלו בדבר חשיבות שיטת הלמידה הפעילה בקורסים האקדמאיים השונים שהוא ועמיתיו מעבירים בתחומי הניהול (Mark Morton)

מצגת המתארת את דרכי הלמידה הייחודיים בקורס פילוסופיה של החינוך בטכניון. עבודה בקבוצות (3-4 סטודנטים בקבוצה). כל קבוצה בוחרת בית ספר מתוך רשימה, לימוד התפיסות החינוכיות מתוך אתרי בית הספר / עלונים (הצהרות), שאילת שאלות חקר לגבי דרכי יישום של התפיסות החינוכיות. פורטפוליו אלקטרוני שיתופי: א. אוסף דפי ויקי לכל קבוצה ב. דף לכל שלב חקר. בכל דף: הנחיות, אזור עבודה, אזור משוב מנחות.עריכה משותפת בדפים הקבוצתיים, דפי הויקי פתוחים לכולם. קל להבחין בתרומת הבודד לתוצר הקבוצתי. הוויקי מספק מידע אודות תרומות הפרטים בקבוצה – מי פעיל? מהי איכות התרומה? מאפשר עריכה נוחה אחד של השני ליצירת תוצר אחיד – קוהרנטיות (ד"ר יעל קלי, רחל לוין-פלד)

מטרת המחקר שנערך בארה"ב הייתה לבדוק מה הם הגורמים הממסדיים המשפיעים על שילוב יישומי מחשב של מורים מתחילים בשנים הראשונות להוראתם בביה"ס. ממצאי הביניים של המחקר מלמדים כי למורים מתחילים יש אמנם ניסיון בתפעול ובהכרת יישומי מחשב שנרכש באוניברסיטה או במכללה, אך לא ידע ברור בשילוב אותם יישומי מחשב בכיתה. הפיקוח המחוזי, והנהלת ביה"ס מתייחסים למורים מתחילים כמו למורים רגילים ואינם מודעים להכוונה המיוחדת שלה זקוקים המורים המתחילים מבחינת הטמעת יישומי התקשוב. הבעיה העיקרית היא המעורבות הרבה של המורים המתחילים בפעילות פדגוגית ובישיבות מורים שאינה מותירה להם זמן לתכנון יישומי המחשב בכיתה. המורה המתחיל, שגדל על יישומי המחשב, אינו חש מחויבות אישית להטמעת הטכנולוגיה בכיתה כי חזון ביה"ס בנושא לא נהיר לו. מנהל ביה"ס, אמנם תומך במורה המתחיל מבחינת הלגיטימיות של הכנסת יישומי מחשב לכיתה, אך אין בהכרח ציפיות חד-משמעיות של רכז המקצוע או רכז השכבה לשילוב המחשבים בכיתה. התוצאה היא שהמורה המתחיל מעדיף להשקיע בתחומי הפדגוגיה הרגילה ולא הפדגוגיה המתוקשבת. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך בין ביולי בסן דייגו בארה"ב (Ilknur Kelceoglu)

במרבית הסטנדרטים לבחינת ההישגים מושם הדגש והמיקוד בתוצאות הביצוע של תלמידים ומעט על דרכי הפתרון שלהם. אין התייחסות להקשר של סביבת ההוראה-למידה בה מתרחשת הלמידה, ובמיוחד נעדרת התייחסות לתהליכי תיווך בכיתה, מטרת המחקר: לתאר ולבחון את קווי הדמיון והשוני הבאים לידי ביטוי בתהליך התהוותן של נורמות סוציו-מתמטיות, בשתי כיתות ג' הלומדות מתמטיקה על ידי אותה מורה. זאת, בזיקה לקידום תפקודי הכוונה עצמית בלמידה. בקשרי הגומלין אשר התקיימו בין התלמידים לבין עצמם: התהוו נורמות סוציו-מתמטיות המבטאות: הצדקות מתמטיות מקובלות של דרכי החשיבה והפתרון; גיוון מתמטי בדרכי החשיבה והפתרון; תחכום וייעול בדרכי החשיבה והפתרון; שימת דגש על קווי דמיון ושוני בדרכי החשיבה והפתרון (ענת מני, דליה עמנואל)