מחווני הערכה – מקורות מידע ודוגמאות
מילות מפתח:
הערכה חלופית (אלטרנטיבית)
מחווני הערכה
מטלות ביצוע אותנטיות
שיטות הערכה
תבחיני הערכה
תהליכי הערכה
מקור וקרדיט:
חלק מהמאמר מבוסס על מצר, ד. ורום, א. (2002) הערכת הישגים בקונטקסט בית-ספרי, עורכת גורי ש., הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
ד"ר דוד מצר, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה.
ד"ר אמירה רום, היחידה לעובדי הוראה, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה.
המחוון ככלי מרכזי להערכה מהימנה
מצר ורום (2002) מדגישים את חשיבותה של מהימנות ההערכה דווקא כאשר סמכויות ההערכה מועברות לצוותי המקצוע בבתי הספר. הם מציעים הקפדה יתרה על הטמעת פעולות להגברת מהימנות ההערכה. המהימנות פירושה הוא דיוק ועקביות בהערכה. המטרה היא להבטיח דיוק בהערכה גם אם ישנו מעריך אחד בלבד. העדר דיוק משלב שונות לא רלוונטית בציוני התלמידים ועל כן פוגם בתקפות ההערכה ועלול ליצור מצב בו מפרשים את ציוני תלמידים באופן מוטעה, ועלולים לנקוט, שלא בצדק, בפעולות הנובעות מפרשנות זו.
כאשר סמכויות ההערכה עוברות לידי בית הספר, על צוות המקצוע הבית-ספרי לבנות כלים מושכלים להערכה. אחד הכלים החשובים ביותר להשגתה של מהימנות ההערכה במטלות הוא סולם ההערכה - המחוון.
כדי לבצע הערכה מהימנה, חייבים לבנות מחוונים אחידים, מדויקים ומפורטים, שיצביעו באופן מדויק ככל האפשר על רמת הביצוע הנדרשת מלומד ברמות השונות.
החלופות בהערכה מאפשרות מתן מטלות מורכבות, שאין עליהן בהכרח תשובה חד-משמעית. במטלות מורכבות ובעלות אפשרויות תגובה אחדות, יש צורך בקריטריונים להערכה המוגדרים היטב על מנת להבטיח שיפוט מהימן, הוגן ותקף. ככל שיעדי ההערכה מוגדרים יותר, כן הקריטריונים להערכת הביצוע ברורים יותר (בירנבוים, 1997).
נקודת המוצא של המחוון היא יעדי המטלה - המחוון בודק אם אכן הושגו היעדים הללו, כלומר - היעדים מהווים את הבסיס להגדרת הקריטריונים להערכה. כל קריטריון כזה מפורט לרמות ביצוע (לא פחות מ-3 רמות ביצוע: גבוהה, בינונית, נמוכה), המגדירות את רמת הביצוע המצופה מהלומד ברמות השונות. אלה הם קריטריונים וסטנדרטים לביצוע ועליהם להיות ברורים ומוגדרים. הפירוט לפי רמות הביצוע המצופות חייב להיקבע בהתאם לאוכלוסייה ובהתאם לציפיות המקצוע (בעיקר במטלות הדורשות ביצוע מורכב).
בנייה נכונה של המחוונים מאפשרת לבצע הן הערכה מספרית והן הערכה מילולית המשלימות זו את זו: ההערכה המילולית מציינת את מיקום הלומד על גבי סולם ההערכה, את הביצועים הנכונים והשגויים שלו ואת המרכיבים שעליו לשפר כדי להעלות את רמת ביצועיו. ההערכה המספרית מספקת את הציון על הרצף המוכר.
המחוון, אם כן, משמש גם ככלי לעיצוב תפקודו של הלומד. הלומד חייב לקבל לידיו מראש את המחוון, כדי שיהיה מודע לכל הנדרש ממנו בביצוע המטלה, וכך משמש המחוון ככלי לשיפור התפקוד: בעזרתו הלומד יכול להעריך בכוחות עצמו את רמת הביצוע שלו ולראות מה נותר לו לבצע כדי לשפר את ביצועיו.
המחוון, כאמור, צריך להיבנות בעבודה שיתופית של צוות המקצוע. עבודת הבנייה מתבצעת בשלבים:
· תרגום היעדים לקריטריונים להערכה (אפשרי גם לתרגם את היעדים לממדים כלליים, ואת הממדים לפרט לקריטריונים להערכה);
· החלטה על המשקל היחסי של כל אחד מהקריטריונים (בהתאם לחשיבות היעד ולמשך הזמן שהוקדש להשגתו בעת תהליך ההוראה);
· פירוט כל קריטריון ל- 3-5 רמות ביצוע (סטנדרטים) מוגדרות היטב;
· חלוקת הניקוד של הקריטריון בין רמות הביצוע המתייחסות אליו.
את המחוון יש לתקף ע"י בדיקת חלוץ (פיילוט) של תוצרים אחדים ע"י יותר מבודק אחד (בדיקת מהימנות בין-שופטית) ולשפצו על-פי הצורך, לאחר דיון בצוות המקצוע.
מחוון בנוי כהלכה מאפשר הערכה מהימנה על-ידי בודקי המטלה, הן כאשר המטלה קצרה והן כאשר היא מטלה מורכבת ומתמשכת לאורך זמן, גם כאשר המטלה מאפשרת מגוון תשובות (בירנבוים, 1997; רום, 2001).
מקורות מידע נוספים על בניית מחווני הערכה
איסוף: עמי סלנט
מחוון הערכה לעבודות גמר – מכללת אורנים, ד"ר משה שנר,
ביבליוגראפיה
בירנבוים, מ. (1995). חלופות בהערכת הישגים – לקראת הערכה מותאמת לפרט. בתוך: דוד חן (עורך) החינוך לקראת המאה העשרים ואחת (עמ' 205-187), אוניברסיטת תל-אביב, רמת-אביב.
בירנבוים, מ. (1997). חלופות בהערכת הישגים. אוניברסיטת תל-אביב, רמת-אביב, רמות.
בן-אליהו, ש' (1998). הערכת הישגים בית-ספרית ובחינות הבגרות; הערכה ומדידה בחינוך. עיונים בחינוך. 3, 1 עמ' 118-105.
בן-פרץ, מ' (1998). פנים חדשות במראה: הערכת הישגים בית-ספרית; הערכה ומדידה בחינוך. עיונים בחינוך. 3, 1 עמ' 103-97.
גרדנר, ה. (1996) אינטליגנציות מרובות: התיאוריה הלכה למעשה. מאנגלית, צוקרמן א. הוצ' ת"ל ומכון ברנקו וייס.
לוי, א' (1990). הערכה בית-ספרית ואוטונומיה של בית-הספר. הערכה בית-ספרית. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, האגף לתכניות לימודים.
מירון, מ' (עורך) (1986). הערכה חלופית לבחינות הבגרות. אוניברסיטת תל-אביב: היחידה למחקרי הערכה ומדידה.
מצר, ד' ורום, א' (2002). הערכת הישגים בקונטקסט בית-ספרי. עורך: גורי, ש'. האוניברסיטה הפתוחה [בכתובים].
משרד החינוך התרבות והספורט (1994). דין וחשבון הוועדה לבדיקת המתכונת של בחינות הבגרות והגמר – "בגרות 2000" ("ועדת בן-פרץ"), ירושלים.
משרד החינוך התרבות והספורט (1996). חוזר מנכ"ל מיוחד כ' – ארגון מערכת הלימודים בבית-הספר העל-יסודי.
משרד החינוך התרבות והספורט (1997). פרויקט 22 בתי-הספר – "בגרות 2000".
ירושלים: המזכירות הפדגוגית האגף לחינוך על יסודי.
משרד החינוך התרבות והספורט וועד ראשי האוניברסיטאות (1999). פרויקט 22 בתי-הספר "בגרות 2000" דו"ח הוועדה המלווה. ירושלים: המזכירות הפדגוגית האגף לחינוך על יסודי.
נבו, ד' (1998). בפתח החוברת; הערכה ומדידה בחינוך. עיונים בחינוך. 3, 1 עמ' 5-7.
נבו, ד. (1994) הערכה בבית-הספר האוטונומי. בתוך ר. שפירא, ר. גרין, ו-י. דניאלוב (עורכות) אוטונומיה בית-ספרית היישום ולקחו. ירושלים, משרד החינוך התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית.
נבו, ד. (1995) בין "דרישות מינימום" ל"רמת הצטיינות": הצעה לסולם ציונים חדש. הד-חינוך, כרך ס"ט גיליון 9, עמ' 13-10.
רוזנר, ש' ומור, מ' (1998). שינויים במתכונת מבחני הבגרות בישראל – השפעת דרכי הערכה על תהליכי הוראה-למידה; הערכה ומדידה בחינוך. עיונים בחינוך. 3, 1 עמ' 167-143.
רום, א' (2001). החלופות בהערכה בתחום רכישת שפה. הד האולפן החדש, 82. ירושלים: משרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים.
תמיר, פ' (1992). לימודי ההערכה כמרכיב חשוב בקורסים למתודולוגיה של הוראת המקצוע. בתוך: זילברשטיין, מ' (עורך) הערכה בתכנון לימודים ובהוראה; פרספקטיבה של המורה. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, האגף לתכניות לימודים.
Fisher, C.F. & King, R.M. (1995). Authentic assessment: a guide to implementation. Corwin Press, Inc.
Gardner, H. (1983). Frames of Mind, New-York: Basic Books.
Gardner, H. (1993). Multiple intelligences: the theory in practice. New-York, Basic Books.
Gifford, B.R & O’Connor, M.C (1992). Changing Assessments; Alternative Views of Aptitudes Achievement and Instruction. Boston, Kluwer.
Herman, J.L. Aschbacher, P.R & Winters, L. (1992). A practical guide to alternative assessment. Alexandria Va Association for Supervision and Curriculum Development.
Nevo. D. (1995). School based evaluation: a dialogue for school improvement oxford, England, Pergamon.
Parkins, D.N. (1992). Smart Schools. N.Y, The Free Press.
Piaget, J. (1967). The psychology of intelligence. Routledge.
Resnick, L.B.., & Resnick, D.P. (1992). Assessing the thinking curriculum: New tools for educational reform In: B.R. Gifford & C. O'Connor (eds.) Changing assessments:Alternative views of aptitude achievement and instruction. (pp.37-75). Boston, MA.:Kluwer.
Shepard, A.L. (2000). The role of assessment in a learning culture. Educational Researcher, 29 (7), 4-14.
Vygotsky L.S (1978) Mind in society: M. Cole, V, John-Steiner, S. Scribner, & E, Souberman. (Eds.) The development of higher psychological processes. cambridge, MA: Harvard University Press.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya