מורים והוראה

המאמר עוסק בהערכת עמיתים כמקור מידע חשוב להערכת קורסים ומורים בחינוך הגבוה, אם כי השימוש בהערכה זו עדיין אינו נרחב. המאמר סוקר את היתרונות של השיטה ואת הקשיים והבעיות בביצועה. המחברות מפרטות את השלבים במתן ותהליך ההערכה, תכונות המעריך הרצויות וכלי ההערכה. התמצית נערכה על ידי המחברות ומבוססת על מחקרן לגבי הוראה קלינית כפי שמתבצעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. (נטע נוצר ורות אברמוביץ)

עם כל הרצון והכוונות הטובות יש בכל כיתה ילדים רבים המתקשים להתאים עצמם לבית הספר וזקוקים לבית ספר שיתאים עצמו אליהם. היוזמה המוצגת במאמר גורסת כי במקום "לרפא" את הילדים יש לספק להם מסגרות ואתגרים שבאמצעותם הילדים ה"בעייתיים", יזכו לחוויות למידה חיוביות ומרגשות, לתחושת הצלחה ומסוגלות, ויביאו הישגיהם בפני חבריהם כדי שאף יזכו בהערכתם של אחרים וכך יפיקו את המרב מלימודיהם. "כפפה ליד" היא ערכה או קבוצת פעילויות אישית, אשר המחנכים והמורים תכננו והכירו במיוחד בעבור ילד מסוים או ילדה מסוימת שהתקשו להשתלב ברוב פעילויות הכיתה וליהנות מהן. (עדה סוידובסקי)

ד"ר דוואנס (Devans) היא מהמובילים בנושא התלקיט (פורטפוליו) בהוראה בחננוך הגבוה בארצות הברית. בראיון שנערך עמה במסגרת כתב העת האלקטרוני "The Teaching Professor" היא מתייחסת לשאלות: באיזה אופן שונים תלקיטים של הוראה משיטות אחרות לתיעוד העבודה של איש הסגל?; אילו יתרונות מציעים תלקיטים של הוראה לאיש הסגל כפרט, לפיתוח אנשי הסגל בכלל ולאלה שתפקידם להעריך אנשי סגל?; כיצד ניתן להשתמש בתלקיטים כדי לשפר את ההוראה?; אילו סוגי מידע רצוי לתכנן ולאסוף לתלקיט?

יוזמה של מורים ואנשי אקדמיה באוסטרליה בשנת 1985 הביאה להקמת הפרוייקט השיתופי של הוראה ולמידה יעילים The Project for Enhancing Effective Learning -PEEL. היוזמה של המורים לתיעוד שיטות הוראה מפעילות ופעילויות של תלמידים נמשכה במשך השנים ללא מימון ותמיכה של גורמים רשמיים באוסטרליה. האתר המתוקשב שהקימו המורים באוסטרליה בעצמם משקף פעילות יזמית של מורים המתמקדים בפיתוח מקצועי רב-שנתי והמתעדים את ההתנסויות המועילות שלהם ללמידה איכותית ויעילה. באתר מתועדים 1400 רעיונות להוראה איכותית. פרופסור טום ראסל, מגדולי המומחים לפדגוגיה של הכשרת המורים (אשר הרצה לאחרונה במכון מופ"ת) המליץ על האתר המתוקשב והציע שבועיים של התנסות חינם בחומרים וברעיונות בו.

מרכזיותה של הערכה מעצבת בקידום הלמידה ובשיפור ההוראה איננה שנויה במחלוקת. אולם, בפועל המורים מתקשים ליישם אותה באופן יעיל בכיתותיהם. לאחרונה הולכת וגוברת ההסכמה לגבי הפוטנציאל של טכנולוגית האינטרנט ביישום הרעיונות העכשוויים של ההערכה. בהרצאה במסגרת כנס מו"ח 2007 הוצגו היתרונות והפוטנציאל של טכנולוגיית האינטרנט לשיפור תהליכים של הערכה מעצבת בבית ספר והוצגה מערכת הערכה חדשנית מבית מטח, אופק-הערכה (http://ofek.cet.ac.il), כמאפשרת מימוש של פוטנציאל זה, תוך שיתוף ברשמים ראשוניים מהתנסויות של בתי ספר במערכת (הלנה קימרון, טלי פרוינד, חני שלטון)

המאמר מציג מסגרת חשיבתית וכלי מחקר איכותני בפורמט של מחוון אשר נעשה בו שימוש לצרכי ניתוח תוכן של קבוצות דיון לימודיות. כלי המחקר שפותח, התבסס על אינטגרציה של שלושת התחומים המהותיים בתהליכי הלמידה – הוראה בקבוצות הדיון, שזוהו בספרות המחקרית. מבנה קבוצות הדיון, נוכחיות המשתתפים ותהליכי הנחיה. במהלך המחקר נבחנו והושוו רמות איכות הדיון באמצעות ניתוחי תוכן של טקסטים מילויים בקבוצת דיון שנבחרו מששה קורסים מתוקשבים שפעלו באוניברסיטה הפתוחה. שאלת המחקר המרכזית – האם ניתן יהיה להבחין באמצעות המחוון ברמות שונות של איכות דיון בקבוצות דיון שונות. הממצאים המרכזיים איששו את שאלת המחקר (נועה באומן, עינת איגר)

מתוך התבססות על נתונים ממחקר רחב על הוראת אוריינות בחטיבות ביניים מתאר המאמר שלושה מורים שהשתתפו בתוכנית מתמשכת של הוראת אוריינות והיו חברים בקבוצה לומדת של מורים שעבדה בשיתוף עם החוקרים. על בסיס תיעוד ישיבות העבודה, שיעורים בכיתות וראיונות נמצא כי למרות שכל מורה השתתף באופן פעיל בקבוצת הלמידה ופיתח ושינה את דרכי ההוראה שלו, המורים לא הביאו אל דיוני הקבוצה את התנסויות ההוראה שלהם בהיקף המצופה. ניתוח הממצאים מעלה שאלות על הדרך בה מורים לומדים מתוך שיתוף פעולה וכיצד ראוי להבנות ביעילות קבוצות למידה של מורים. (Hindin, A Et al)

שני כוחות מנוגדים הפועלים ברפורמה המוצעת להערכת תלקיטים: א. הצורך הקיים ליצירת סטנדרטים קשוחים להשגת אחידות בתהליך ההערכה ומתן ציונים על הישגים; ב. קיומן של שאלות קריטיות המתייחסות להבחנה בין מטרות התלקיט המכוונות להערכת הישגים ובו בזמן גם לשיפור איכות הלמידה של הסטודנטים והתפתחותם. במחקר זה בחנו החוקרים קריטריונים להערכת תלקיטים לצורך דירוג האיכות של החמרים המופיעים בו. מטרתם הייתה להבין כיצד קריטריונים כאלה נבחרים וכיצד משתמשים בהם בשני הכיוונים הנ"ל. בהקשר של הכשרת מורים נבחנו דרכי הערכה קיימות, ע"י בדיקת האוריינטציות השיפוטיות וסגנונות ההדרכה ששימשו את המעריכים. בנוסף, לצורך השוואה, החוקרים נתנו לקבוצת מעריכים להעריך אותו תלקיט. התהליכים שנבחנו מצביעים על כך שיש דרך משותפת לכולם בשיפוט תלקיטים, שעיקרה הערכות נורמטיביות הנעשות פחות או יותר על-פי קני-מידה מוחלטים מראש ותלויי-מעריך והמאפשרים גישה של "checkbox" להערכה. לאור המחקר ניתן לאפיין את דרכי ההערכה הקימות, ולהציע טיפולוגיה של תבחינים המאפשרת להשיג שקיפות בתהליך, דבר שיכול להקל על הדילמה של מורה-המורים המשמש הן כמעריך והן כמדריך במהלך ההכשרה. (Tillema, H., & Smith, K.)

מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד מורים בכיתה משפיעים על איכות הדיון ועומק הלמידה בכיתה שלמדה בתוכנית לימודים חוקרת עתירת מדעים וטכנולוגיה. המחקר עקב אחרי מורים בכיתה שיישמו תוכניות לימודים חדשנית בתחומי החקר ומנגד בדק את ההישגים של הכתות והתלמידים שלמדו אצל אותם מורים. בהשוואה בין שני המורים שלימדו בתכנית הלימודים החקרנית נמצאו הבדלים מהותיים בהישגי התלמידים. נמצא כי למורה יש תפקיד מפתח בתכנית לימודים חוקרת וטיב הנחייתו בכיתה והובלת הדיון בין הלומדים קובעים את עומק ההבנה המדעית של התלמידים. כלומר, שתי כיתות נפרדות של תלמידים הדומות בהרכב הדמוגראפי של התלמידים הגיעו לתובנות שונות לחלוטין כתוצאה מאסטרטגיות הוראה מותאמות שנקטו המורים. כלומר, בתוכניות לימודים מתמחות וגבוהות יש לאסטרטגיות ההוראה של המורה ולפרשנות הפדגוגית שלו השפעה הרבה יותר משמעותית מאשר בתכנית לימודים רגילה. (Agnes Stylianou ,Jessica Goldstein).

עיקרי הרצאתו המרתקת של ד"ר ברני דודג' (Dodge) מאוניברסיטת סאן-דייגו בארה"ב (אבי רעיון חקר-הרשת במודל ה-WEBQUEST) בכנס Macworld 2007 בארה"ב. לדעת דודג' שיטות ההוראה כיום מצויות במרחק שנת אור מצרכי ההתעניינות של הילדים. על מנת להגביר את המוטיבציה של הלומד בתחומי דעת שונים יש לשלב יותר ויותר סביבות של סימולציה במחשבים. התלמידים זקוקים לאתגרים בלמידה כל הזמן ויש למצוא דרכים על מנת לאתגר אותם בדרך של משחקי תפקידים. דודג' מדגים בהרצאתו כמה וכמה סביבות למידה ממוחשבות חדשות כגון INFORM 7 לסימולציה ספרותית בהוראה בארה"ב ועוד. יש לבסס את סביבות הלמידה הממוחשבות על עקרונות של משחק תפקידים לימודי ברמות שונות תוך הבחנה בין משחקים לימודיים פשוטים ומורכבים. דודג' סיפר במהלך הרצאתו גם על ניסיונות בארה"ב לפתח מודל תקשובי תלת-מימדי של חקר רשת כתחליף לחקר-הרשת הטקסטואלי. עוד ממליץ דודג' למורים לעשות שימוש בתוכנת האיור החופשית Gliffy.com כחלק מההתנסות שלהם להמחשת תהליכים ותכנים בכיתה.

פרופסור לי שולמן מאמין כי יש חשיבות רבה למחווני הערכה ולגיבוש טקסונומיה כבסיס להערכה מרובת נרטיבים. במאמר מונה שולמן את הנדבכים העיקריים להערכה מבוססת נרטיבים, ביניהם החשיבות של הערכה תהליכית רב-ממדית, חשיבות המסגרת המושגית והרציונל של שיטת ההערכה שבוחרים בה, שימוש מקביל ומשלים בכמה מכשירי הערכה על מנת לגבש שיפוט טוב יותר של הלמידה, זהירות ממדידה טכנית בלבד של הישגים, הפעלת ההערכה המעצבת תוך כדי הלמידה ולא בהכרח בסוף התהליך. יש חשיבות להערכה מעצבת המשולבת בחקר ובפיתוח של טכנולוגיות תקשוב חדשות ולכן חשובה ההתנסות של המכללות והאוניברסיטאות בשיטות הערכה חדשניות, בלקחים שיופקו מכך ובדרך של המרצים לשיפור ההערכה בעצמם. הערכה אמיתית באוניברסיטאות צריכה לשקף קשרים מעמיקים בין כל סוגי הנרטיבים של הלמידה על מנת לשקף את צורת החשיבה של הסטודנטים.

החל משנת הלימודים התשס"ז המיצ"ב מועבר בשני אופנים – חיצוני ופנימי – לסירוגין. בשנת התשס"ז יכלול המיצ"ב הפנימי רק מבחנים בתחומי הדעת, והחל משנת התשס"ח ייכללו במיצ"ב הפנימי גם סקרי אקלים וסביבה פדגוגית. לפי מתכונת חדשה זו ישתתף כל בית-ספר פעם בשנתיים במיצ"ב חיצוני בשניים מארבעת תחומי הדעת של המיצ"ב ובסקרי "אקלים בית ספרי וסביבה פדגוגית" למנהל, למורים ולתלמידים (מיצ"ב חיצוני). בתחומי הדעת שבית-הספר אינו נבחן בהם באופן חיצוני בשנה נתונה יקיים בית-הספר מבחני מיצ"ב פנימיים (מיצ"ב פנימי). הציונים במיצ"ב הפנימי ישמשו את הנהלת בית הספר ואת צוותו הן לצרכים פדגוגיים והן כמרכיב אפשרי בהערכת התלמיד בסוף השנה. תוצאות המיצ"ב הפנימי תשרתנה את בית-הספר, והוא לא יידרש לדווח עליהן.

עכשיו כאשר קורסים מתוקשבים מתפתחים מכל עבר, נגישים לסטודנטים ומוצעים בכל המכללות והמוסדות להשכלה גבוהה מתחילים המומחים בעולם לחשוב יותר ויותר על מתודולוגיה של הערכה ובקרת איכות (QA) של הקורסים המתוקשבים. המאמר הנוכחי אשר התפרסם בכתב העת היוקרתי British Journal of Educational Technology מתאר ניסיון שיטתי בינלאומי לגיבוש מדדים מקצועיים ותקפים של בקרת איכות לקורסים מתוקשבים באוניברסיטאות ובמכללות במדינות המערב המתקדמות. תהליך בקרת האיכות המוצע במאמר במסגרת יוזמת Universitas 21 Global מתייחס למדדים: הפקת התכנים בקורס, מאפייני פיתוח התוכנה, מעורבות חברי הסגל בפיתוח, פדגוגיה מתוקשבת והטמעת התהליך בקרב הלומדים (Chua, Alton; Lam, Wing)

כדי לבצע הערכה מהימנה, חייבים לבנות מחוונים אחידים, מדויקים ומפורטים, שיצביעו באופן מדויק ככל האפשר על רמת הביצוע הנדרשת מלומד ברמות השונות. החלופות בהערכה מאפשרות מתן מטלות מורכבות, שאין עליהן בהכרח תשובה חד-משמעית. במטלות מורכבות ובעלות אפשרויות תגובה אחדות, יש צורך בקריטריונים להערכה המוגדרים היטב על מנת להבטיח שיפוט מהימן, הוגן ותקף. ככל שיעדי ההערכה מוגדרים יותר, כן הקריטריונים להערכת הביצוע ברורים יותר. לקט מקורות המבוסס על מצר, ד. ורום, א. (2002) וגם על דוגמאות מגוונות של מחווני הערכה בחינוך וגם בסביבות מתוקשבות.

בביה"ס הניסויי "עין הים" הופכים את הלמידה למשחק ובאמצעות משחק הופכים כל שיעור לחוויה. לאחר מחקר מעמיק על נושא המשחק והשפעותיו החיוביות הוקמה מסגרת הפעלה בשם "מסע אחר" אשר במהלכה המורים יחד עם התלמידים יוצאים למסע חינוכי. משלל חוגים ופעילות משחקיות בוחר הילד את אלה שאליהן הוא מתחבר. כחלק מהפתיחות הכללית שמים דגש ב"עין הים" גם על השונה ו"האחר", ובהתאם תלמידי החינוך המיוחד משתלבים בפעילויות המשחקיות יחד עם שאר התלמידים. (ליאת הלוי כהן)

מטרת המחקר הייתה לנסות מודל הדרכה פדגוגית חלופית במכללה להכשרת מורים בארה"ב במסגרת PDS. במחקר נעשה ניסיון להבנות מחדש את תפקידו של המורה המאמן ולהופכו לשותף פעיל יותר בהדרכה ובהערכה של המתכשרים. המודל מציע שמורים מאמנים יעבדו בזוגות עם זוגות של סטודנטים במסגרת ההתנסות המעשית. המחקר בדק כיצד מורים ומורי-מורים תכננו את העבודה בזוגות וכיצד הגיבו המשתתפים לחידוש זה. הממצאים מראים כי מורים ואנשי סגל צעירים יכולים לחולל שינוי שבא מלמטה גם תחת אילוצים מערכתיים רבים. (Rodgers, A., & Keil,V. L)

המאמר בוחן תפיסות של סטודנטים להוראה ושל מורי מורים בנוגע לטבעה של הוראה יעילה במכללה להכשרת מורים. 110 סטודנטים להוראה ו- 48 מרצים במכללה להכשרת מורים בישראל מילאו שאלון מובנה להערכת הוראה. הממצאים העידו על שלושה היבטים של הוראה יעילה, המשותפים לסטודנטים ולמורי המורים: (א) הוראה יעילה כוללת ממד בין -אישי וממד דידקטי. (ב) הממד הבין-אישי אחיד יותר באופיו מהממד הדידקטי. (ג) המאפיינים שנתפסו כחשובים ביותר להוראה יעילה הם בקיאות בתחום הדעת, בהירות הניסוח, קידום החשיבה וקידום העניין (יצחק גילת, שרי בר-און, אשר גניס, גד אורית, אתי בכר)

המאמר דן בשאלה כיצד יכולה הכשרת המורים להיענות לאתגרים של הוראה בשנים הראשונות. לדעת המחברים על הכשרת המורים "להשמיע את קולה ", להתייחס לממד הרגשי של ההתכשרות להוראה ולבנות קישורים (Linkages) בין המסגרות ((Contexts השונות של ההתכשרות להוראה וההיקלטות בה. מורי מורים ובתי ספר לחינוך יכולים וחייבים לעשות יותר בהכנת המתכשרים לשנות העבודה הראשונות. הדבר צריך להתחיל בשיח הבוחן דוגמאות קיימות ובביקורת של תוכניות ההכשרה וההתנסות. (Liston, D., Whitcomb & Borko, H)

מבנה ההרצאה המרתקת של פרופ' תמר אריאב שניתנה בכנס המורים הארצי למורי מדעי המחשב ב2006: התפתחות התובנות בנושא התפתחות מקצועית, שלבי הצמיחה של המורה, מדוע מורים צריכים לצמוח באופן מתמיד? מדיניות –על לגבי התפתחות מקצועית – מבט בינלאומי, גורמים תומכים ומעכבים התפתחות מקצועית, מאפייני למידה של מורים מתחילים ומנוסים מבנים ארגוניים לקידום התפתחות מקצועית סיכום.

בתהליך ההתנסות בהוראה חשוב שמורים מתחילים או מורים בעלי 5-6 שנות ניסיון יוכלו להיעזר במאגר דוגמאות דידקטיות של מורים אחרים אותם ניתן ליישם בכיתתם. לתובנה זו הגיעו חוקרים בחינוך בגרמניה ולכן פותחה שם מערכת ממוחשבת למורים למדעים ולמתמטיקה הכוללת אוסף שיטתי ונרחב של הפעלות דידקטיות, התנסויות מומלצות והצעות להתנסות בכיתה שפיתחו מורים ותיקים או אחרים. תפיסת התפתחות מקצועית של מורים על סמך למידה מדוגמאות הפכה להיות ישימה במרבית מערכת החינוך בגרמניה כי המורים זקוקים לזמן הטמעה בכיתה. המערכת הממוחשבת מציגה בפני המורים את כל אלפי הדוגמאות להתנסות דידקטית במתמטיקה ובמדעים בהתאמה לכיתות לימוד, רמה ושיטת הלימוד. חלק לא מבוטל מן הדוגמאות מוצג בצורה סרטי וידאו שצולמו בכיתות של מורים ותיקים וטובים. התכנים המיוצגים במערכת הממוחשבת נבחרו על סמך סקרים צרכים שנערך בקרב המורים למתמטיקה ולמדעים. בשלב ראשון כולל המאגר בעיקר הפעלות, תכנים והצעות למורים למדעים ולמתמטיקה בכיתות ח'. המערכת הממוחשבת כולל מסכי עזרה והנחייה למורים ברמת מולטימדיה המקלה רבות על המורים הזקוקים להבהרות דידקטיות נוספות לגבי הדוגמא שהוצגה (Tatjana S. Hilbert , Alexander Renk , Kristina Reiss)