מורים והוראה

פיתוח מסלולי הכשרה חלופיים החל עוד בשנות ה- 80 של המאה הקודמת במעט מקומות והתרחב ביותר. כיום ההערכה בארה"ב היא שכשליש מהמורים החדשים הם בוגרי מסלולים חלופיים. מה נמצא במחקר? – ממצאי הסקר מראים שיש יותר דמיון משוני בין מורי שנה א' בשני סוגי ההכשרה – המסורתית או החלופית. למשל: אחוז המורים שדווחו על הסכמה/הסכמה רבה ביחס לשיפור כשירויותיהם ע"י החונכות. תוצאות המחקר מספקות מידע ביחס להתנסויות של מורים מתחילים, ההכשרה שלהם לקראת ההתנסויות הללו וההשפעה של תוכניות הקליטה שנתנו להם. ניתן להכליל מן הממצאים ולומר שהכשרת מורים ותוכניות קליטה צריכות לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים של בוגרי מסלולים חלופיים לאור ההתנסויות הקודמות שלהם וציפיותיהם. ( Unruh, L., Holt, J ).

המודל התיאורטי המוצע במאמר זה מציג תפיסות קוגניטיביות וכישורים שהשילוב ביניהם עשוי להוביל לניהול מוסרי של כיתות לימוד, תוך התייחסות למורכבות המאפיינות אותם. במודל המוצע נטען כי ניהול מוסרי ואפקטיבי של כיתות מחייב תפיסה פרואקטיבית, תפיסה מערכתית-אקולוגית, תפיסה ניהולית מנהיגותית, תכנון סוציו-חברתי לצד כישורים של ניהול עצמי וקשרים בין-אישיים טובים עם התלמידים, ההורים ואנשי צוות. המאמר כולל הגדרה של ניהול מוסרי של כיתה, של כל אחד מהתפיסות והכישורים התורמים לגיבושו והשלכות של המודל המוצע על הכשרה , ייעוץ והדרכה של מורים וגננות ( קלודי טל) .

המחבר הוא מחנך, החולק עם הקוראים שבע אסטרטגיות, שאותן למד במהלך שנותיו כמחנך. הוא מתאר שבע אסטרטגיות שמטרתן להניע את התלמידים ללמוד ולעורר אותם להשתתף בשיעורים בכיתה. Tarte Justin הוא מורה , מחנך ומומחה ללמידה בבתי ספר במדינת מיזורי בארה"ב , הבלוג שלו נחשב כמקור השראה למורים ולמחנכים ברחבי ארה"ב . (Justin Tarte, 2010).

גילה בן הר , מנכ"לית מט"ח, מדווחת בבלוג שלה על ביקור בשיעור בבית ספר יסודי בכיתה ה'. השיעור עסק בנושא של הבנת טקסט אינפורמטיבי. הילדים נדרשו לסוגיה: מה בין שימור לפיתוח? הם נשאלו האם יש לשמר את הקיים בהיבט הגיאוגרפי (כמו שימור הטבע), או האם יש לפתח את האזור בסלילת כבישים ובבניית בתים, תוך עקירת עצים וצמצום שטחי המחייה של החי והצומח בסביבה? (דוגמה לפעילות בנושא מתוך מאגר משימות הערכה באתר אופק גיאוגרפיה, ודוגמה נוספת מתוך הספר מילה טובה). הסוגיה מורכבת מאוד ודורשת מהילדים חשיבה ברמה גבוהה ומיומנויות נוספות כמו: איסוף מידע, ניתוח מקורות והשוואה ביניהם, הבנת חלופות לפתרון הסוגיה ובחירת הצעה מנומקת כיצד יש לפעול.

המחקר הנוכחי מבקש לבחון את יחסי הגומלין בין הערכה חיצונית לבין למידה ארגונית במטרה להעריך באיזו מידה היכולת להפיק תועלות מתוצאותיה של הערכה חיצונית טמונים באיכותה של הלמידה הארגונית. המחקר בוחן את הזיקות שבין מאפייני הלמידה הארגונית הבית ספרית לבין הערכה חיצונית באמצעות מבחני המיצ"ב: בהתייחס להיערכות לקראתם, לשימוש בתוצאותיהם ולקשר שלהם להישגי הלומדים במבחנים אלה.ממצאי המחקר העיקריים ברובד הכמותי מצביעים על מתאמים חיוביים מובהקים בין משתני הלמידה הארגונית (מכניזמים, תרבות ומדיניות) למשתני הפקת תועלת מההערכה (ניתוח נתונים ופעולות מונחות נתונים). למכניזמים ללמידה ארגונית על משתניו השונים (מכניזם להערכה, לפיתוח מקצועי ולטיפול במידע) יש מתאמים רבים יותר ומובהקים סטטיסטית עם משתני ההישגים בהשוואה למתאמים של משתני תרבות הלמידה (ערכים ומדיניות) לבין הישגים. באופן כללי ניתן לומר, שמנגנוני הלמידה בכלל ומנגנוני הערכה בפרט מסייעים בהבניה של למידה משמעותית, מקדמים למידה מתוך נתוני המיצ"ב ומקדמים את האפקטיביות הבית ספרית ( חני שלטון) .

עופר ברייר , מאנשי החשיבה המבריקים בארץ, מצביע על מערכת החינוך של דרום קוריאה שעברה מהפך תוך 20 שנה. " לפני 20 שנה , האנשים בדרום קוריאה גידלו אורז, עד שקם הנשיא שהחליט לעשות מהפיכה במערכת החינוך, השקיע תקציב מטורף והפך את דרום קוריאה למעצמה בתחום המדעים והטכנולוגיה". בניגוד לתפישה המקובלת, שמאמינה כי כישרון הוא דבר מולד, נקודת המוצא של עופר ברייר היא שכישרון הוא דבר נרכש שניתן לייצרו בצורה סינתטית, באמצעות עשרות אלפי שעות עבודה. השיטה שלו דוגלת בלימוד 22/8 . כלומר, 22 דקות לימוד ו-8 דקות הפסקה. בדרך זו שומרים על מקסימום ריכוז ותפוקה. בנוסף, השיטה שגיבש מבוססת על "חקירה וגילוי" ולא על "למידה ושינון". גילויים חדשים גורמים לילדים לרצות עוד. בצורה כזו , גם למורים יהיה פתאום הרבה יותר מעניין. למרות הרעיון לקדם את השיטה שלו בישראל , ברייר עדיין לא מצא בארץ אוזן קשבת, לעומת זאת , יועץ החינוך של הנשיא אובמה שמע אודות השיטה החדשה וזימן אותו לפגישה דחופה בוושינגטון.

ככל שהבלוגים הלימודיים הולכים ומשתלבים באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב ובעולם , כך נעשית שאלת הערכתם ע"י המרצים מורכבת יותר. המרצים, שכבר נוטים לשלב בלוגים של סטודנטים בקורסים שלהם, מתחבטים בשיטת ההערכה הנכונה והמתאימה שעליהם לנקוט בה. כיום קיימות יש אסכולות להערכת בלוגים בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות : הגישה הראשונה לה ניתן לקרוא ההערכה הנורמטיבית או ההערכה המסכמת מבוססת על קריטריונים ברורים (מחוון לימודי) בהם צריכים הסטודנטים לעמוד, כגון , תדירות כתיבה, מתן משובים וקריאת מאמרים וסיכומים. האסכולה השנייה מצדדת בהערכה מעצבת או קונסטרוקטיביסטית המבוססת ביסודה על ההתמודדות החקרנית קוגניטיבית של הסטודנט במהלך הקורס. נקודת המוצא כאן היא האם בבלוג שלו הסטודנט החליט להעמיק או להרחיב נושא כלשהו שלמד בכיתה ולהעשיר את עצמו ואת עמיתיו בידע נוסף ומעניין בנושא. הבסיס להערכה כאן הוא הסקרנות והחקרנות של הסטודנט שהוא מגלה במהלך התמודדותו העצמית עם נושא הכתיבה בה הוא בחר. האם הסטודנט הציג גישות מדעיות נוספות והעמיק את הצגת הנושא הנחקר בבלוג שלו?

המחקר בודק באמצעות חקר מקרה ארוך טווח בשלושה מוסדות להכשרת מורים באנגליה, את ההתנסויות המקצועיות המדווחות של מספר קטן של מורי מורים מתחילים במהלך שנתיים. מורי המורים אלה מונו כמרצים בהתנסות המעשית ובחינוך ותרומתם היא בהתפתחות הכללית של הסטודנטים בתהליך התכשרותם להיות מורים מוסמכים כנדרש באנגליה. החוקרים בקשו לבדוק מה מאפיין פרקטיקות פדגוגיות מתפתחות (Harrison, 2011 & McKeon) ומה – פרקטיקות של מחקר ולמידה. לדעת הכותבים חשוב שמורי-מורים מתחילים ייצרו קישורים משמעותיים למחקר ולהוראה בחייהם האקדמיים החדשים. עליהם ליצור אינטגרציה של הידע הפדגוגי המתפתח שלהם במקום העבודה החדש עם ההבנה המתפתחת של פעילות מושכלת וחקר. לצורך זה יש להגדיר ולתאר בצורה זהירה יותר מהו "מחקר" ומהי "פעילות מושכלת", ולהרחיב את המתארים של פעילויות אקדמיות אף ליותר מכך ( Harrison, J., & McKeon, F.).

ראויות להערכה כמה מורות בארץ אשר מנסות לעורר עניין ומוטיבציה בקרב תלמידים באמצעות שילוב המשחק בלמידה. אחת מהן היא רותי בן-ישי , מורה ומחנכת המתמחה בעלת ידע רב וניסיון בהפעלות ממוחשבות באמצעות מחשבים ניידים והפעלות מתוקשבות בפרט. כך לדוגמא היא מדווחת בבלוג שלה על הפעלת תלמידים בפעילות משחקית בכיתה. "אתם מחברים את המשחקים". עליכם להתארגן בזוגות, כל זוג בוחר איזה משחק הוא מכין לכיתה. המשחק צריך לעסוק כמובן בתכנים אותם למדנו במהלך השנה. בשיעור הבא – נפעיל את המשחקים אצלנו בכיתה. " מורה נוספת הראויה להערכה היא אילנה מבית הספר תל-נורדאו בתל אביב , אשר הבלוג הייחודי שלה מדווח באופן שוטף על פרויקט שילוב המשחק בלמידה אותו יזמה בביה"ס.

רוב הסדנאות לסטאג' בארץ מתקיימות במבנה של קורס רגיל, וחלקן בפורמט מקוון עם מינימום פגישות פנים אל פנים. הסדנאות נחשבות למרכיב משמעותי בתהליך הכניסה להוראה, אך יחד עם זאת, עצם החובה להגיע למכללה מקשה על המורים הטירונים בתקופה קשה ולחוצה זו, ושיחה גלויה ופתוחה איננה תמיד הדרך המתאימה לכולם להתבטא. במהלך שנתיים נעשה ניסיון לשלב בסדנא פורום מקוון א-סינכרוני כמרכיב שווה לפגישות פנים אל פנים, דבר המאפשר למורים הטירונים להגיע פחות למכללה ובמקביל לקבל תמיכת עמיתים באופן שוטף ללא צורך לחכות לפגישות השבועיות. המחקר הנוכחי בוחן את תרומתו של הפורום למורים בשנת עבודתם הראשונה ככלי המאפשר ומעודד תקשורת קבוצתית ( אורלי סלע).

תכניות העשרה הן תכניות הלימודים הנפוצות ביותר בישראל לטיפוח תלמידים מחוננים. תכנית יום העשרה שבועי מאפשרת לתלמיד המחונן להישאר במסגרת בית הספר הרגיל, כאשר אחת לשבוע הוא משתתף בתכנית ייחודית הכוללת נושאים מתחומי ידע שונים. במסגרת מחקר זה פותח מערך להערכה רב-ממדית השזורה בלמידה בתכניות העשרה למחוננים. הערכה זו התבצעה בשלבים שונים לאורך תהליך ההוראה והלמידה והשותפים לה היו: תלמידים, מנחה התכנית, מומחים והורים. סביבת המחקר כללה שלושה מרכזי העשרה שבועיים למחוננים בישראל ואת תכניות הלימודים בתחומי המדעים והתקשורת אותן בוחרים התלמידים. מטרת המחקר הייתה לאפיין ולהבין כיצד יישום של מערך הערכה שזורה בלמידה בקורסים הכוללים למידה מבוססת פרויקטים משפיע על תפיסותיהם של תלמידים מחוננים לגבי הערכה ותהליך הלמידה. במחקר השתתפו 101 תלמידים שלמדו בשלושה מרכזי מדע ודעת למחוננים ( שירלי מידז'נסקי).

דו"ח המחקר הנוכחי מציג את השלב הראשון של מחקר בנושא התפתחותם המקצועית של מורי המורים שלמדו במסגרת בית הספר ללימודי התמחות מקצועית במכון מופ"ת. המחקר בוצע במהלך שנה"ל תשס"ט במסגרת 'רשת עמיתי מחקר' מייסודה של רשות המחקר במכון מופ"ת.מטרת-העל של המחקר הייתה לבדוק את ההתפתחות המקצועית של מורי המורים המתמחים, בזיקה להתמחויות השונות בביה"ס להתמחות מקצועית. מטרות המחקר בשלב הראשון היו לבדוק את תפיסותיהם של המתמחים את ההתפתחות המקצועית של מורי המורים בכלל ואת תפיסתם האישית וכן את תרומת המרכיבים השונים להתפתחותם המקצועית. שתי מטרות נוספות היו בזיקה ללימודיהם בהתמחויות. מטרות אלה התייחסו למניעים שהביאו אותם לבחירה בלימודי ההתמחות ולתרומתם של לימודים אלה להתפתחותם המקצועית ( שרה קליימן, רחל שגיא , רבקה רייכנברג).

המחקר החינוכי מוצא בתהליך שאילת השאלות אמצעי חשוב לטיפוח ופיתוח חשיבה וכישורי למידה. מחקרים מצביעים על קשר בין שאילת שאלות להישגים לימודיים, לזכירה, להבנת הנקרא, למיומנויות חשיבה בכלל ולחשיבה יצירתית וביקורתית בפרט. אחת הדרכים להביא ללמידה משמעותית, במיוחד במציאות המשתנה שבה אנו חיים, היא לזמן ולעודד שאילת שאלות. תהליך כזה התרחש כמעט מבלי משים וכחלק אינטגראלי מתהליכי ההוראה-למידה בקורס "פדגוגיה עדכנית במציאות משתנה" שמטרתו הייתה לבחון תהליכי הוראה-למידה-הערכה במציאות משתנה תלוית הקשרים תרבותיים ואינטלקטואליים רחבים ותוך זיקה לרלוונטיות שלהם, ולנתח את השפעת המציאות המשתנה על תהליכים אלה ועל הנגזר מהם, כמו גם להגדיר מהי פדגוגיה במקביל להגדרת המאפיינים של מציאות משתנה ובחינת יחסי הגומלין ביניהן. ההוראה בקורס הייתה מושתתת על העיקרון הבסיסי הטוען ללמידה על-ידי שאילת שאלות שמעלים הלומדים ( וגנר-גרשגורן איריס).

מטרת מחקר חלוץ זה היא ללמוד על תפיסת המלווה את בעיית הנשירה, על המקום שניתן לה במהלך הליווי והכלים שעומדים לרשות המורה המלווה כדי להתמודד איתה. המחקר נערך בשיטה איכותנית בגישת חקר מקרה ובודק את הסוגיה הנחקרת כפי שהיא משתקפת ונתפסת בעיני שלוש מורות מלוות שסיימו בהצלחה את קורס החונכים ועסקו בליווי בתשס"ט ועוסקות בליווי בתש"ע. הכלים שבאמצעותם נאספו הנתונים: ראיונות עומק ומסמכים כתובים.שאלות המחקר: (1) מהי תרומת המורה המלווה למניעת הנשירה של המורה המתחיל; (2) מה הם המרכיבים המקצועיים הדרושים למורה המלווה כדי להתמודד עם בעיית הנשירה. ממצאים עיקריים: ממחקר חלוץ זה עולה בבירור כי המודעות לנושא הנשירה נמוכה, למלווה אין יכולת לזהות אותה אצל המורה המתחיל והנושא עלה באקראי בשיח בין המורה למלווה. הממצאים מצביעים על היעדר תפיסת האחריות של המורה המלווה למניעת הנשירה ולמעורבות פעילה בנושא. כמו כן מעידות המורות המלוות כי הן חוששות לעסוק בנושא בגלל חסמים פנימיים ( עינת ברגר , חוה תורן).

המחקר בוחן את ההשפעות של משתנים שונים כמו אפייני מורים, תנאי ההוראה, תמיכה ועוד על מידת ההתמדה או הנשירה מן ההוראה של מורים לאנגלית בבית הספר התיכון. המחקר מצביע על כמה משתנים המנבאים נשירה של מורים, במקרה זה, מורי אנגלית בבתי ספר תיכוניים. אחד המשתנים הרלוונטיים והמבלבלים למורי מורים הוא כיצד להכשיר בתחומים אלה. החוקרים במחקר הנוכחי הראו שהתפישות של המורים לאנגלית את ההכשרה(למשל, תיאוריות למידה ובחירת חומרים להוראה, תצפיות ומשוב פורמליים, אורך ההתנסות ועוד) לא נמצאו כמנבאות סיכון לנשירה בין אם המורים קיבלו הכשרה דיסציפלינרית בלבד, חינוכית בלבד או שתיהן ( Hancock, C.B. & Scherff, L ) .

ג'יי הורוויץ מחדד בבלוג שלו את הדילמה של אסטרטגיית ההוראה הנכונה והמאוזנת במציאות הנוכחית של הוראת קריאה וכתיבה בבתי הספר והוראה בכלל . "איך ללחוץ בלי לחץ, ואיך ללחוץ בעדינות. מדובר בשאלות טובות, וגם חשובות. מצד אחד מחנך איננו יכול להפקיר את התפקיד שלו כמכוון, אבל מצד שני כאשר הוא מכוון יתר על המידה, הוא איננו מאפשר לתלמיד להתפתח בכוחות עצמו."בעידן התקשוב הגישות האלו הפכו לקצוות, כאשר האמצע כמעט לא נמצא – או שמכוונים, או שמשחררים את התלמיד לפלס לעצמו דרך. הגישות האלו בדרך כלל מאופיינות בכינויים "sage on the stage" ו-"guide on the side", והשתיים מוצגות כמנוגדות זו מזו.""יש גישה "אמצעית". אריקה מקוויליאם האוסטרלית מזהה גם היבטים חיוביים וגם שליליים בשתי הגישות האלו, ומציעה גישה שלישית, מה שהיא מכנה "meddler in the middle" (אפשר לעיין במצגת שלה). בגישה הזאת המורה מסוגל גם להוביל, וגם לעמוד מן הצד, הוא יודע להסביר, אבל גם מאפשר לתלמיד לגלות בעצמו, ואולי החשוב מכל, הוא יודע מתי מתאים להפעיל כל אחת מהאסטרטגיות האלו."

פרופסור אייל נווה מפרק במאמרו הוראה ולמידה דיאלוגית: יעדים וגורמי חסימה את המושג "למידה דיאלוגית" לשלושה מרכיבים: התלמיד, תכני הלימוד והמורה. טענתו המרכזית היא כי על מנת שלמידה דיאלוגית תהייה אפקטיבית, קיים הכרח ששלושת המרכיבים הללו יתקיימו במינון אופטימלי כך שאף אחד מהם לא יהווה גורם מרכזי מדי העלול להאפיל על שני המרכיבים האחרים או לחילופין להתבטל בפני שני המרכיבים האחרים. נווה עומד על השילוב העדין בין המרכיבים הללו ומדגים את השלכות "הלמידה הדיאלוגית" באופנים השונים שבו היא עשויה להתקיים. הדיאלוג המשמעותי אמור כמובן להתרחש במצב אופטימאלי שבו נפגש/ת מורה בעל/ת נוכחות, עם חומר לימוד בעל תכנים מובהקים ועם כיתת לומדים שבין 12 ל25- תלמידים. ואולם גם במצב אופטימאלי שכזה הלמידה הדיאלוגית מתרחשת רק במקרים מועטים. נשאלת השאלה מה הם גורמי העיכוב? הטיעון שמציג פרופסור אייל נווה הוא שברוב הפעמים הדיאלוג נמנע כתוצאה מחוסר איזון שבין שלושת מרכיביו.

מסע בין חדרי מורים בבתי ספר מלמד שלפעמים חדר הוא לא רק חדר. לפעמים הוא משפחה, לפעמים מצב רוח. הוא גם מראה שמשקפת מערכת יחסים, עבודת צוות ( או היעדרה) , יחס לתלמידים. לכן אין זה מפליא שאין שני חדרי מורים דומים זה לזה. בבית הספר ברנקו וייס בבית שמש פירקו את חדר המורים המסורתי, החדר המרכזי שהיה לו אופי של מליאה, לכמה חדרי מורים קטנים המפוזרים היטב במרחב הבית ספרי. יש בביה"ס זה 13 חדרי מורים צוותיים , אחד לכל שכבה וכמה לצוותים מקצועיים, לדוגמא מתמטיקה או אנגלית. מיכאל יעקובסון , אדריכל שאחד מתחומי עיסוקו המרכזיים הוא אופיים האדריכלי של מוסדות חינוך בארץ ובעולם, אינו מתלהב במיוחד מפירוק חדר המורים המרכזי כמו במקרה של ביה"ס ברנקו וייס. משיחות עם מורים רבים נראה שלא המרחב הפיזי על כל תחלואיו – צפיפות , פינת קפה מוזנחת, היעדר פינות ישיבה או כמות מספקת של מחשבים- מכתיב את יחסם לחדר המורים, אלא דווקא המרחב המטפיזי, זה המורכב מחברויות וגיבוש או מקליקות ואינטריגות. עם צפיפות, נס קפה זול וכיסאות לא נוחים אפשר להסתדר, אמרו מורים רבים , אבל עם פרצופים חמוצים ואווירה לא נעימה הרבה יותר קשה ( אמתי מור).

הפעילות של מערכת החינוך האמריקאית להטמעת הרפורמה של בתי ספר תיכוניים קטנים פרצה כבר את גבולות המעטפת של רפורמה חינוכית רגילה והיא הולכת ומתגבשת ברחבי ארה"ב וגם זוכה להערכה רבה של חוקרי חינוך ומומחי חינוך שם. המחקר הנוכחי בדק את היישום של למידת חקר ושיטות למידה מבוססות פרויקטים (PBL ) בבתי ספר תיכוניים בארה"ב. מתברר כי בבתי ספר תיכוניים קטנים המורים מרגישים יותר מחויבות לנקיטת דרכי הוראה פעילות ומפעילות ועל קרקע זו צומחות יוזמות פדגוגיות מעניינות ומשמעותיות (Ravitz, Jason).

המחקר התמקד בשלב הכניסה למקצוע ובחן את רמות השחיקה של המורים המתחילים במהלך השנה הראשונה לעבודתם, בראשיתה ובסופה. המטרה הייתה לקבוע את התרומה של הסביבה הארגונית לניבוי תהליך שחיקי. במחקר השתתפו 492 מורים, שענו על שאלון "סביבת העבודה של המורה". הממצאים מראים שבתחילת השנה הראשונה ובסופה אין למורים מתחילים תחושת שביעות-רצון מלאה מהמצב הארגוני של סביבת העבודה שלהם. הם אינם חשים משולבים בסביבה, ולכן, להרגשתם, אינם יכולים לתפקד ביעילות ולהפגין רמה גבוהה של יכולת מקצועית וארגונית. הם אינם מרוצים מהתמיכה המקצועית והאישית של הסביבה, מההכרה והערכה של אחרים(מנהל, הורים, עמיתים) מהסטטוס הציבורי או מהתרבות הארגונית ( Gavish, B., & Friedman, I.A) .