-
סיכום
סכנת הפייק ניוז נהפכה למאיימת במיוחד עם עלייתה של בינה מלאכותית יוצרת ויכולתה להפיק דיסאינפורמציה משכנעת בקנה מידה תעשייתי. חוקרים רבים טוענים שגורמים עברייניים וממשלות דיקטטוריות עם כיסים עמוקים מסלימים את מסעות הדיסאינפורמציה שלהם, בזמן שהחבר'ה הטובים נלחמים בחזרה. השאלה איזה צד ינצח תקבע כיצד ייראו סביבת המידע
-
תקציר
פיתוח מקצועי בנושא הטמעה של טכנולוגיה בהוראה יכול להיות אירוע רב-גוני, תוסס ואינטראקטיבי. כדי שהטכנולוגיה תשרת את לומדי סדנאות הפיתוח המקצועי, יש לרתום אותה לצרכים ולתחומי העניין של הלומדים ולזכור שבתחומים הטכנולוגיים, המורים, מומחים ככל שיהיו בתחומם, הינם בעצם לומדים. במאמר זה, מחוז רדווד סיטי בקליפורניה, ארה"ב, בשיתוף עם Stanford Graduate School of Education בוחנים את שיטות העבודה הרווחות בנושא פיתוח מקצועי לקידום והטמעה של טכנולוגיה בהוראה ומפרסמים ארבע המלצות מרכזיות.
-
סיכום
הנציבות האירופית (European Commission) פיתחה חיברה כלי חדשני ופורץ דרך להערכה של מיומנויות דיגיטליות של מורים: European Framework for the Digital Competence of Educators , או בקיצור DigCompEdu . זהו הכלי המוביל כיום בתחום המדידה וההערכה של מיומנויות דיגיטליות של צוותי הוראה. סקירה זו מציגה שלל מחקרים שבחנו את תשתית ה-DigCompEdu, ואת השאלון המקוון שפותח כדי למדוד ולהעריך את רמת האוריינות הדיגיטלית של המורים.
-
תקציר
בטרם ייווצרו התנאים הדרושים לשדרוג מיומנויות דיגיטליות של מרצים להוראה, ישנם תנאים ותהליכים אישיים, ארגוניים, בירוקרטיים ופיננסיים שצריכים להבשיל. מדובר בבעיה דחופה ובת-השגה ויש לזרז את הטמעת הטכנולוגיה במוסדות ההשכלה הגבוהה ואף להגדירה כחזון לאומי. זאת, באמצעות מתן אוטונומיה לדרגי המחוז, ניתוב משאבים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, קידום קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי, חשיבה מחדש על תוכניות הלימודים ומתן דרור למרצים בבניית מערכי שיעור חדשניים.
-
תקציר
מממצאי מחקר זה עולה כי יש מקום לפתח ולהציע קורסים בנושאי טכנולוגיה וחינוך ולמידה מקוונת במכללות אקדמיות ובמחלקות אוניברסיטאיות להכשרת מורים. בקורסים הללו, כדאי להבהיר את החשיבות הגלומה בהטמעה והנחלה של למידה עצמאית בזירות מקוונות. במקביל, חשוב לאבזר, להקים ולפתח את התשתיות הדיגיטליות, הטכנולוגיות והתקשורתיות בקמפוס ולהשקיע במרחבי הלימוד העתידניים.
-
סיכום
מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים לשכלל אוריינטציה דיגיטלית של מרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולייעל את הלמידה המקוונת. מורים חדשים נכנסים אל הכיתות ללא מיומנויות דיגיטליות גבוהות, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד. על רקע זה, משתתפי קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי מעידים על שיפור ניכר באוריינות הדיגיטלית ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת. אפילו מרצים הניחנים באוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מדווחים שסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות.
-
סיכום
בתחילת המאה העשרים ואחת החלו להבין שהכלכלה החדשה מבקשת למכור ידע במקום מוצרים פיזיים. שוק העבודה המשתנה מבטל את החשיבה הקונפורמית והסטנדרטית, ודוגל בחשיבה יצירתית וביקורתית. דפוסי ההוראה והלמידה השתנו, כיוון שדור התלמידים החדש סיגל לעצמו מיומנות של חיפוש תשובות לשאלותיו, בין היתר בשל סימביוזה הולכת ומעמיקה בינו לבין טכנולוגיית המידע והתקשורת
-
סיכום
-
לינק
מורים ממלאים תפקיד מכריע בסיוע לפרטים בהשגת יכולת מתאימה לשימוש באינטרנט, דבר הדורש מהמורים עצמם להיות בעלי אוריינות אינטרנט. המטרה של מחקר זה היא לבחון את השימוש באינטרנט בלמידה מרחוק ובקמפוס של סטודנטים להוראת שפה ושל דיסציפלינות אחרות על פי פרמטרים מרובים. סך הכול השתתפו בסקר זה 789 סטודנטים להוראה (Firat, Mehmet; Serpil, Harun, 2017).
-
לינק
מאמר זה חוקר שיפוטים של צעירים לגבי הדיוק של טענות לאמת (truth claims) הקשורות לסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת. בניסוי המשובץ בסקר מייצג מבחינה לאומית של 2,101 צעירים בגילאי 27-15, התבקשו הצעירים לשפוט את הדיוק של אחת ממספר רשומות מקוונות מזויפות. באופן עקבי עם המחקר אודות הנמקה מוּנעת (motivated reasoning), הערכות הצעירים היו תלויות ב-(א) ההלימה של הטענה עם עמדת המדיניות הקודמת שלהם ובמידה פחותה יותר ל-(ב) האם הרשומה כללה אמירה לא מדויקת (Kahne, Joseph; Bowyer, Benjamin, 2017).
-
לינק
המחברת מזמינה אותנו להתנסות ביוזמה נועזת: "בני שלוש מצלמים: תכנית לימודים מבוססת צילום דיגיטלי בגיל הרך". זהו ניסוי דו-שנתי של הפעלת תכנית לימודים בגיל הרך המבוססת על אוריינות חזותית. המחקר בוחן את ההשפעה של התכנית על הילדים ועל המבוגרים בסביבתם וכיצד רוכשים הילדים באמצעות התכנית אוריינות חזותית. במסגרת התכנית כל הנושאים נלמדים בגן באמצעות עבודת צילום בפועל של הילדים במצלמות דיגיטליות ובאמצעות צפייה בתצלומים ממקורות שונים. ממצאי הניסוי מצביעים על מרכזיותו של התיווך החינוכי, ומבין המיומנויות של האוריינות החזותית שנרכשו ניתן להדגיש את המודעות והרגישות החזותית, יצירתיות וחשיבה סמלית. היוזמה הופעלה לגילאי שלוש-ארבע בעיר קטנה בפריפריה בצפון הארץ (אריאל פרידמן).
-
תקציר
מחקר זה קישר 47 מתכשרים להוראה מהונג קונג ו-35 מתכשרים מקנדה לפרויקט של תרבות השתתפותית חדשה במסגרת תיאורטית של אוריינות מדיה חדשה. מאמר זה מדווח על הנתונים האיכותניים יחד עם התיאורים הכמותיים של האינטראקטיביות החברתית של המשתתפים בקהילות המעשה חוצות הגבולות. מעבר לאילוצים של הפורום המקוון הנבחר, הממצאים מעידים כי מעורבות המשתתפים בתרבות ההשתתפותית החדשה תרמה לבניית הידע והמודעות שלהם לצורך רתימת השתתפות מקוונת, טכנולוגיות מדיה חדשה ומגוון תרבותי/לשוני בחינוך (Zhang, Zheng; Li, Jia; Liu, Feifei; Miao, Zhuang, 2016).
-
תקציר
ניתן להתייחס לאוצרות דיגיטלית כאל יכולת ליבה בהשכלה הגבוהה מאחר והיא תורמת לביסוס תחושת מטא-אוריינות (דרישה חיונית לתפקוד אופטימלי בסביבת מדיה מודרנית) בקרב סטודנטים. האוצרות הדיגיטלית נכנסת בהדרגה לתכניות הלימודים בהשכלה הגבוהה המכוונות לטיפוח אוריינות מדיה חברתית. מורים מתבקשים לשלב למידה בלתי פורמלית ופורמלית, ומאחר שמרבית האנשים משתמשים באוצרות באופן בלתי פורמלי בחיי היומיום שלהם על מנת לאסוף מידע רלוונטי, זה עשוי להיות קל למדי לאמץ אוצרות דיגיטלית בהוראה ובלמידה. אולם, מורים זקוקים לתובנה ניכרת בשילוב כלים בלתי פורמליים מגוונים לאוצרות דיגיטלית בפרקטיקות חינוכיות (Ungerer, Leona M., 2016).
-
לינק
אוצרות דיגיטלית מספקת דרך להתעלות מעבר לתחומי הלימוד האקדמיים המסורתיים וליצור חומרי הוראה זמינים כדי לתמוך ביוזמות אוריינות בקרב מתבגרים ומבוגרים. יכולות ההוראה שכלי הווב 2.0 (Web 2.0) מציעים מאפשרות לאוצרים להגיע לקהלים בדרך שלא הייתה אפשרית בעבר. המחברים מציעים מסגרת של אוצרות דיגיטלית לשימושם של מורים כאשר הם אוספים, מקטלגים, מבקרים, ממשיגים ומפיצים משאבים (Sharma, Sue Ann; Deschaine, Mark E. , 2016).
-
לינק
המאמר דן באופן שבו מחנכים יכולים לרתום את כוחה של הטכנולוגיה כדי לערב את התלמידים שלהם באירועים ובפרקטיקות אוריינות אותנטיים המיועדים לקדם ידע, מיומנויות ונטיות הדרושים לתלמידים כדי לפתח אוריינות גלובלית במאה ה-21. יוזמות ופרויקטים המיועדים ליצירת אוריינות גלובלית מתוארים בתחומים כגון חיבור קהילות של קוראים ושל כותבים; יצירת הבנה תרבותית באמצעות ספרות ופולקלור; יצירת תקשורת על פני זמן ומרחב; ושיתוף פעולה עם שותפים ללמידה על פני הגלובוס (Dwyer, Bernadette, 2016).
-
תקציר
מחקר זה חוקר את המנבאים המתרחשים בו-זמנית של הבנת הנקרא (מילולית והסקתית) של מתבגרים בקריאת סיפורת (fiction) וספרי עיון (non-fiction). המנבאים נבחנו בתחום הקוגניטיבי (זיהוי מילה, שטף קריאה), הפסיכולוגי (מגדר) והאקולוגי (חשיפה לדפוס). החשיפה לדפוס של טקסטים מסורתיים ודיגיטליים נסקרה תוך שימוש בשיטת רישום יומנים לגבי הרגלי קריאה. המחקר כלל מדגם חתך של 312 תלמידים בתחילת גיל ההתבגרות (גילאי 13-11) ואמצע גיל ההתבגרות (גילאי 15-14), מסטטוס סוציו-אקונומי מגוון (Duncan, Lynne G.; McGeown, Sarah P.; Griffiths, Yvonne M.; Stothard, Susan E.; Dobai, Anna, 2016).
-
תקציר
מיומנויות דיגיטליות חשובות יותר ויותר עבור תוצאות בשוק העבודה ולהשתתפות חברתית. האם גם יש להן חשיבות עבור ביצועים אקדמיים? מאמר זה חוקר את ההשפעות של אוריינות דיגיטלית על תוצאות חינוכיות על ידי מיזוג של נתונים מ"ההערכה הלאומית האיטלקית" בבתי ספר תיכוניים ומאוסף נתונים מקורי על מבחני הערכה של מיומנויות אינטרנט עבור תלמידי כיתות י' (Pagani, Laura; Argentin, Gianluca; Gui, Marco; Stanca, Luca, 2016).
-
לינק
ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת לבנו לתוצאות מטרידות העולות מסקר של רשות התקשורת הבריטית (Ofcom) לגבי אוריינות דיגיטלית בגילאי 15-8: "העובדה שילדים ובני נוער מבינים מעט מאד בנוגע לדרך שבה מנוע חיפוש עובד איננה צריכה להפתיע (אפילו אם אנחנו עדיין שומעים על "ילידים דיגיטאליים" והיכולת המופלאה שלהם להבין במהירות כל דבר טכנולוגי). לא אופתע אם תוצאות דומות היו מתקבלות בסקר אצל מבוגרים, כולל מורים. אינני יודע כיצד מלמדים את השימוש במנוע חיפוש בבתי ספר היום, אבל אני חושש שעושים זאת באופן דומה מאד למה שעשו לפני 15 שנים, כאשר בסך הכל אמרו לתלמידים להקליד "שאילתא" ולהקליק על . המון השתנה מאז. לגוגל יכולת עצומה "להתאים" תוצאות של חיפוש לנתונים הידועים לה אודות המחפש, וליכולת הזאת משמעות כבדה בסביבות לימודיות. אבל לא רק שתלמידים אינם לומדים על המציאות הלא כל כך חדשה הזאת, הם אפילו אינם יכולים לזהות פרסומות בדף של תוצאות" (ג'יי הורוויץ).
-
לינק
בעשורים האחרונים אנו עדים להתרחבות גדולה בשילוב טכנולוגיות דיגיטליות במערכת החינוך. אלא שלצד היתרונות הרבים הגלומים בטכנולוגיות אלה ללמידה והוראה, מחקרים מצביעים על קיומו של קשר בין התפתחותן וחדירתן של טכנולוגית למערכת החינוך ובין השימוש ההולך וגובר שעושים בהן תלמידים לשם ביצוע מעשי הונאה בלמידה. המחקר הנוכחי בחן את תופעת ההונאה בלמידה במערכת החינוך בישראל במבחנים, בכתיבת עבודות ובהכנת שיעורים בית. זאת תוך הבחנה בין הונאה דיגיטלית לבין הונאה הנעשית בדרכים ה"מסורתיות" ותוך התמקדות בעמדותובדרכי התמודדות עם התופעה בקרב תלמידים, מורים והורים מסוגי הפיקוח השונים בישראל (אינה בלאו ויורם עשת-אלקלעי).
-
לינק
המטרה של מחקר זה היא לנתח את הידע הטכנולוגי, הפדגוגי והתוכני הדרוש למורים בחינוך היסודי כדי לשלב טכנולוגיות מידע ותקשורת (Information and Communication Technologies – ICTs) בהוראה. התוצאות החשובות הראו כי למורים יש ידע רב יותר בתחומי הפדגוגיה והתוכן מאשר בטכנולוגיה, אשר משמעותו היא שרמת הידע הטכנולוגי שלהם אינה מספיקה כדי לשלב ICTs במשימות ההוראה שלהם (Roig-Vila, Rosabel; Mengual-Andres, Santiago; Quinto-Medrano, Patricia, 2015).
אוריינות דיגיטאלית
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין