אקטואליה

הרפורמות החינוכיות שנערכו באנגליה בסוף שנות ה90 שיפרו את רווחת המורים ומעמדם, אך לא בהכרח שיפרו את מצב החינוך באנגליה, כך טוענים חוקרי יחידת ההערכה הלאומית הבריטית (Ofsted). המחקר של Ofsted בדק לאחרונה 51 בתי ספר בריטיים בהם נערך השינוי ומצא כי העומס על המורים פחת באופן משמעותי והרפורמה אפשרה להם להתרכז בצד הפדגוגי ושחררה אותם ממטלות שאינן קשורות ישירות להוראה. עם זאת לא נמצאו ממצאים כלשהם המעידים כי אכן רמת ההוראה בבתי הספר עלתה בעקבות הרפורמה. רמת השחיקה של המורים הבריטיים, אולי ירדה, אך איכות ההוראה נותרה בעינה.

ספרו של Mark W. Aulls (עורך) מאוניברסיטת מקגיל בקנדה מציג יסודות תיאורטיים ופדגוגיים לפעילות חקר רפלקטיבית בחינוך ובהוראה. חשיבות שיטות ההוראה המטפחות חקר של הלומדים סביב תוכניות לימודים המרחיבות רפלקציה ומעוררות חקר של הלומדים. הרציונאל של הספר הוא שיש להכין את פרחי ההוראה להיות מורים בעלי תפיסת חקר בשלבים שונים של ההכשרה באוניברסיטאות ובמכללות. פרקים נוספים עוסקים בהקניית מיומנויות של חקר ורפלקציה להוראה בתחומי מדעי הרוח והחברה, מדעים וחקר ושילוב פרויקטי חקר בתכנית הלימודים על פי גישה קונסטרוקטיביסטית.

הספר "השכלה כללית ותשתיות תרבות" מציג תכנית מקיפה, רעיונית ומעשית, לטיפוח אנשי חינוך ראויים לשמם בעידן שהאידיאלים המסורתיים של עולם הרוח, התרבות והחינוך איבדו מחיוניותם ומחשיבותם. במוקד הספר עומד הצורך בחשיבה מחודשת על מיקומן ועל משקלן של ההשכלה הכללית ותשתיות התרבות בהכשרת אנשי חינוך והוראה. זאת לנוכח המציאות הפרדוקסלית, המאופיינת בהתפוצצות מידע, בגלובליזציה טכנולוגית-כלכלית ובדומיננטיות של תקשורת ההמונים מצד אחד, וברדידות תרבותית, בפשטנות מחשבתית, באינדיבידואליזם נהנתני ואגוצנטרי מצד אחר. הפתרון המוצע בספר – הן בהגיונות התיאורטיים שבו והן בתכניות המעשיות – הוא הגדלת משקלן היחסי של ההשכלה הכללית ושל תשתיות התרבות במסגרת תכניות הלימודים להכשרת מורים (נמרוד אלוני, אילנה אבישר, דורית הופ, אסתר יוגב)

מאמר מעניין של ד"ר ג'וליה רסניק על השפעת מגמות הגלובליזציה על תחומי החינוך… והמסקנה המתבקשת: צריך גם לחנך לזהות גלובלית ולא רק לזהות לאומית. במאמר יש גם כמה אבחנות מעניינות ואולי חריפות (אבל נכונות ביסודן) על השלכות הגלובליזציה על מעמד המורים בכלל, והתחום הטכנולוגי, לדעתה, הוא חלק מהתערערות מעמד המורה (כי מרבית המורים אינם מסוגלים להתמודד עם האתגר של יישומי המחשב הדיגיטאליים המואץ על ידי הגלובליזציה)

לאור המחסור במורים איכותיים בבתי ספר בבריטניה, מתחבטים המומחים הבריטים בימים אלו בשאלה משמעותית והיא מה הופך את המורה לאיכותי ובעל השראה? עשרות מומחי חינוך בריטיים התכנסו בפרלמנט הבריטי ודנו בשאלה זו. האם תוכניות הכשרת מורים חדשניות כמו תכנית Teach First אכן יש בה כדי להשביח את המורים הטובים או האם יש לשאוף להרכב אחר של חשיפה והתמודדות? חלק מן המומחים, כולם פרופסורים נודעים לחינוך באוניברסיטאות הבריטיות טענו כי לא הצד הארגוני של ההכשרה קובע אלא היכולת של המורה ליצור אווירה רגשית מיוחדת בינו ובין התלמיד ואין זה קשור להתנסות המוקדמת אלא בשימור תכונה זו לאורך זמן.

בשנים האחרונות מתרחשים שינויים משמעותיים בדפוסי ההפרדה במערכת החינוך בישראל. השינויים משקפים תמורות במרכיבי הזהות הבולטים של ישראלים והם גם מעידים על תנופה של יזמות חינוכית ופוליטית בתוך המערכת. סוג אחד של שינוי בדפוס ההפרדה הוא טשטוש ההפרדה הממוסדת בין בתי ספר לחילוניים, לדתיים ולחרדיים. סוג אחר של שינוי נובע מהגברת הבולטות של מאפייני זהות אחרים מלבד לאום ודת והפיכתם לבסיס רעיוני מכונן לבתי ספר חדשים. בסביבה החינוכית בישראל קיימות היום יוזמות שחוצות את קווי ההפרדה המקובלים ואילו שיוצרות הפרדות על בסיס קווים חדשים, לעתים על בסיס קווי שסע שמערכת החינוך, לפחות באופן מוצהר, בעבר העדיפה לטשטש (איתן שיפמן)

נתונים המגיעים אלינו מרחבי העולם מלמדים כי המשבר בהוראה הוא תופעה גלובלית ולא בהכרח בעיה מקומית של מדינות במזרח התיכון. מנתונים שהתפרסמו בימים אלו באנגליה נראה כי המשבר בהוראה שם חמור יותר מאשר בישראל. עפ"י הדיווח נשרו שם בשנים האחרונות 50 אלף מורים מנוסים ומוכשרים ולא מסיבות כלכליות בהכרח. הסיבות העיקריות לפרישה הן עמוקות והן קשורות לאי הנחת בהוראה, לעומס, לקשיי ניהול כיתה ולירידה בתחושת השליחות. בוגרי האוניברסיטאות הטובות באנגליה ובמדינות אחרות כבר לא רואים בהוראה מקצוע ייחודי בעל שליחות ולכך יש השלכות פדגוגיות וחברתיות לגבי איכות המורים בהוראה שהיא מעבר לשליטה של המדינה ומשרדי החינוך.

מרבית בתי הספר מוצאים בעיקר פתרונות ארגוניים לבעיות הלמידה וההבנה של התלמידים. מה שנדרש יותר מכל הוא יצירת וטיפוח פעולות החשיבה הנדרשות בכול מקצוע לימוד, להבנת מושגים ורעיונות ולהבנת הקשרים היוצרים ביניהם משמעות, הן חומר הגלם, המפתח חשיבה במוחם של התלמידים. מכאן לומדים תלמידים לגלות באילו דרכים יפענחו משמעות של טקסטים מסוגים שונים, כיצד יפיקו דעות, עמדות, מידע רלוונטי לדיון או אילו אפשריות תתעוררנה בכדי להציע פתרונות מעניינים יותר לבעיה. תפיסת ההוראה כמערכת מפתחת ולא כמערכת המעבירה חומר מאתגרת את מוחם של התלמידים. היא אקטיביסטית ובונה תהליכים מורכבים המשלבים תכנים וחשיבה. על כן, מתעורר צורך להכין ולנהל שיעורים באופן מגוון גם בכדי להתייחס להבדלים אינדיבידואליים בסגנונות חשיבה (מרים קדרוני)

קובץ מאמרים של חוקרים בעולם על היבטים שונים של למידה מתוקשבת המציגים את האתגרים השונים והאפשרויות הקוגניטיביות והאורייניות של טכנולוגיות המידע לילדים הן בסביבות למידה מתוקשבות פורמאליות והן בסביבות למידה לא פורמאליות. חלק מן המאמרים עוסקים בתפקיד המורים כמגשרים בין סביבות למידה מתוקשבות פורמאליות וסביבות למידה לא פורמאליות. הסכנות של התמכרות למשחקי מחשב מבחינת הלומדים וחשיבות האוריינות המדעית המתוקשבת שניתן להקנות ללומדים בסביבת למידה מתוקשבת קיימת. עורכי הקובץ הם מומחים לתחומי הפסיכולוגיה ההתפתחותית והחידוש של הספר הם ממצאי המחקר לגבי הזיקה בין סביבות הלמידה המתוקשבות וסביבות התקשוב הלא פורמאליות מבחינת הקוגניציה, הסכנות, ההשלכות ההדדיות והאוריינות הדיגיטאלית של הלומדים הצעירים (Teena Willougby, Eileen Wood)

לכאורה, טוען פרופ' Robert Slavin, הרפורמה הנ"ל הייתה ניצחון לתומכים ביישום תוכניות חינוכיות מבוססות מחקר, אך בפועל הרפורמה רק גרמה לנסיגה הן מבחינת התוצאות והן מבחינת הפרשנות לתוכניות רפורמה מבוססות מחקר. הזיקה שיצרה NCLB בין הסטנדרטים החינוכיים ובין התוכניות החינוכיות שנבחרו בפועל הייתה מיסודה רעועה ובלתי הולמת. אנשי מועצת NCLB הפעילו שיקולי דעת לא נכונים בבחירת התוכניות ולא סייעו לבתי הספר ליישם את התוכניות הנכונות. סלאוין סבור שיש לבחור תוכניות חינוכיות עם תקפות מחקרית גבוהה יותר במסגרת ההערכות המחודשת של הרפורמה. יש ליצור בהירות רבה יותר אילו תוכניות חינוכיות אכן מייצגות ממצאים של יעילות. בתי הספר צריכים לבחור תוכניות פדגוגיות מוכחות שעברו הערכה מחקרית רצינית ואושרו על ידי מרכז המידע החינוכי שהוקם בארה"ב לצורך כך.

בקרוב יראה אור ספרה זה של אורית איכילוב המבוסס על סדרת מאמרים שפרסמה בנושא. מחקרה מושתת על השקפתה כי בשנות השמונים זכתה בשורת "השוק החופשי" להפוך למעין דת חילונית שעל פיה אמורים להתנהל כל תחומי החיים. הנסיגה מן האחריות הציבורית לחינוך איננה תופעה ייחודית לישראל, אלא היא מייצגת תופעה רחבה יותר של שחיקה באחריות מוסדות השלטון להענקת שירותים חברתיים כמו שירותי בריאות ורווחה, j חינוך ועוד. איכילוב טוענת כי להפרטת החינוך יש מחיר חינוכי וחברתי כבדים. לפי תפישתה מוסדות החינוך הם ארגונים שמושא פעילותם הם בני-אדם ולא חומרי גלם, ותכליתם היא להחיל שינויים בתלמידים, כדי להעצים אותם, לצייד אותם בידע וכישורי חיים, ולהבטיח להם עתיד פתוח שאינו נחרץ על ידי מוצאם העדתי והלאומי, מינם, או היכולת הכלכלית של משפחתם.

קיימת הנחה שככל שמורים יהיו בעלי השכלה אקדמית יותר משובחת – כך גם תשתבח עבודתם. הנחה זו אינה עומדת במבחן המציאות לנוכח העובדה שארצות בהן השכלת המורים נופלת מזו שבמערב – הישגי התלמידים גבוהים מאלה שבמערב. עובדה זו התגלתה במחקרה של ליפינג מה, שהוכיחה כי לא ההשכלה האקדמית, אלא מיומנויות ההוראה הן ש'עושות' מורה טוב. ליפינג מה ניסתה להסביר תופעה תמוהה: תלמידים סיניים מצליחים במבחנים בינלאומיים במתמטיקה יותר מחבריהם האמריקאים, הן ברמת בית הספר היסודי והן ברמת התיכון, למרות שרמת ההשכלה של המורים הסיניים נמוכה מזו של המורים האמריקאים. השקעה בהקניית מיומנויות הוראה למורים במקום העלאת רף הדרישות האקדמיות הפורמאליות, מחייבת רענון החשיבה בכל נושא הכשרת המורים.

מצורפת רשימת ספרים של כותבים ישראלים בנושאי הכשרת מורים, חינוך והוראה. הרשימה נערכה ע"י ד"ר יזהר אופלטקה מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון, והיא נכונה לאוקטובר 2007. ברשימה פירוט אודות תחום ומילות המפתח של כל ספר, פרטים על המחברים ותקציר.

כיצד רואים כלכלנים מנוסים מחוץ למערכת הממשלתית את הניסיונות לכפות על המורים ובתי הספר רפורמה חינוכית בעידן השוק החופשי? רשימה מעניינת וביקורתית של הכלכלנית המוערכת תמר בן יוסף. תוך התייחסות לרפורמות כלכליות קודמות כגון קרנות הפנסיה יש לכותבת ספק לגבי האפקטיביות של הרפורמות החינוכיות המוצעות וההשלכות האפשריות הבלתי נודעות שלהן. הכותבת גם מבקרת את המדיניות הפדגוגית החדשה החותרת לשלב פרקי לימוד על שוק ההון והבורסה בבתי הספר (תמר בן יוסף)

ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת העוסק בחינוך האקזיסטנציאליסטי ומוליך לעיסוק ברוחניות בחינוך ובחיפוש משמעות בחינוך. חלק ניכר מהחינוך האקזיסטנציאליסטי נעשה לאו דוקא כלימוד פורמלי מובנה, אלא בנסיבות מתאימות מזדמנות ובדרך של שיחה עם קבוצה גדולה וקטנה ושל דיאלוג עם יחידים. מעצם טיבו חינוך אקזיסטנציאליסטי מכוון לסוביקט. על המורה להגיע אל שכלו, אל נפשו ואל רוחו של התלמיד היחיד. על המחנך להתאמץ "להתחבר" אל התלמידים, ולהשתדל לשכלל בהם את התודעה בשאלות הקיום. הדרך לכך היא בהצעת מושגים שונים ומגוונים ובהצגת סיפורי חיים שונים, הלקוחים מן המציאות ומן הספרות, שיש בהם לעורר אצל התלמידים אסוציאציות למצבי חיים ולחוויות שלהם (ישעיהו תדמור)

המחקר בחן את עמדותיהם של סטודנטים להוראה במכללה גדולה בדרום הארץ. באופן עקרוני ניתן לראות, כי הציונים הממוצעים של עמדותיהם כלפי התופעה בינוניים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר פונים לבחון את העמדות של הסטודנטים כלפי הסוגים או הרמות השונות של הרמייה מסתבר כי הסטודנטים מבחינים בין הורדה של עבודה מלאה מהרשת לבין גזירה והדבקה מעבודה קיימת. הם רואים בהעתקה מלאה של עבודה כחמורה יותר. בחינה של עמדותיהם לגבי מקור ההעתקה מלמדת, כי הם רואים בהעתקה מחבר מעשה שלילי יותר מהעתקה מסורתית (מספר או כתב עת) או מהעתקה מהרשת, ואולם אין בעיניהם הבדל מהותי לגבי שני המדיומים האחרונים, כיוון שהעתקה מהרשת קלה יותר קרוב לודאי שהיא נפוצה יותר. העמדה הכללית כלפי אופן ההעתקה היא בינונית, אין שלילה גורפת של הנושא או קבלה גורפת (לאה ברץ, רוני ריינגולד)

הטיעון הנשמע בבתי ספר בדבר ניעות של תלמידים מהקבצות ההישג הנמוך להקבצות הישג גבוה, מבוססות על הגברת קצב למידה, פיתוח חשיבה והגברת השליטה בתכנים נוספים. אלו נעשים בדרך כלל בשיעורים פרטיים מחוץ לכותלי בית הספר כך שלא כול תלמיד יכול לזכות בהם. אנו מצויים בתהליך של ניכור חברתי המתמשך על פני העשורים האחרונים. לכן, יש להחזיר את הטיפול בפרט ולשחרר את התפיסות החינוכיות מכבלים הבולמים את פיתוחו האישי של כול תלמיד. הידע הפדגוגי הקשור לתהליכי למידה וחשיבה התומכים בשונות אנושית מצוי עדיין ברובו בספריות ומיעוטו בידי העושים במלאכה (מרים קדרוני)

עם הכרת מערכת החינוך כשרות נסחר ובעקבות התגברות הגלובליזציה, הולכת ומתחזקת כיום התחרות הבינלאומית המתקיימת בין מוסדות להשכלה גבוהה בעולם, ועולים בחשיבותם ההתקדמות האקדמית, השפה האנגלית כמובילה, השפה הסינית כמרכזית וקיום קשרים עם מדינות אסיה. לצד התחרות הבינלאומית, והתפתחות מוסדות ההשכלה הגבוהה בארצות אסיה, מתחזקת גם המגמה לשיתופי פעולה בינלאומיים, לאיתור ומשיכה של סטודנטים זרים, ולהצעת קורסים "פנים אל פנים" ומקוונים לקהל סטודנטים, בעיקר בשפה האנגלית. שם המשחק הוא עסקים, שיווק וגיוס כספים וכן, עמידה בסטנדרטים אקדמיים-תחרותיים. (ניצה שוובסקי)

בימים אלו יצא לאור הספר "בתי-ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך, חלק שני", בהוצאת "רמות" . בספר מאמרים המסכמים את שנת המחקר השנייה של קבוצת מב"ן (מחקר בתי-ספר ניסויים), הפועלת בביה"ס לחינוך באוני' ת"א, וכן שני מאמרים הקשורים ליישום שינויים בחינוך מנקודת מבט של מדיניות החינוך. מטרתו של מחקר מב"ן היא לרכז את הידע המצטבר במסגרת בתי הספר הניסויים, לנתחו, למקדו ולהביאו לפני מקבלי ההחלטות במערכת החינוך בכל הרמות. מחקר מב"ן , הנערך בתמיכתו של גף ניסויים ויוזמות במשרד החינוך והתרבות הוא חלק ממאמץ כולל יותר לעשות רציונאליזציה של הפיתוח וההתחדשות בתחום החינוך על בסיס ידע אמפירי מצטבר. הספר מסכם ארבעה חקרי מקרה, מהם המחזור השני של המחקר התבצע בשנים 2005/6. לאחר המאמרים המציגים את בתי הספר הניסויים מובא סיכום של ארבעת המחקרים בניסיון לחלץ כמה לקחים אוניוורסליים מן הידע שנצבר בבתי–הספר הניסויים בישראל ( דוד חן , אסנת ספורטה) .

ספר זה מזמין את הקוראים לקריאה מעוררת חשיבה תוך התבססות על מפגשים קודמים עם עולם הספרות ואמנות. הספר מפלס דרכים שבהם אנו מקשרים בין קריאה חדשה לבין העולמות שאנו מביאים עמנו אליה. הספר מנסה להדגים כיצד אנו טווים בקריאותינו את המארג הייחודי שלנו להוויה של קסם, ועל הדרכים לעשות כל זאת בהוראת ספרות. ייחודו של הספר בתפיסה המשלבת ספרות, התייחסות לתהליכי קריאה ופיתוח החשיבה. הספר מאפשר מפגש עם תיאוריות ודוגמאות הממחישות אותן ומציע פעילויות מגוונות ליישום בהוראה. בספר רקע עיוני על אינטרטקסטואליות, רקע עיוני על פיתוח חשיבה בהוראה: תיאור השיטות שנבחרו, הסבר של עקרונות ההעברה בשיטות אלה, וכן הדגמה של כמה דרכים להוראת ספרות (אילנה אלקד-להמן)