אקטואליה

בכוחן של אפליקציות חינוכיות לסייע לתלמידים, מורים, מנהלים, סטודנטים ומרצים בלמידה, בהוראה, בניהול מערכתי, בפיתוח מקצועי ובקידום קריירה. הפלטפורמות המקוונות והבינה המלאכותית פורצות לשדות החינוך והחברה, ונראה כי מערכת החינוך יכולה, ואולי אף מחויבת להיעזר בהן. לשם כך, פורטל מס"ע מציג את האפליקציות החינוכיות השימושיות והפופולאריות ביותר כיום בעולם.

מטרת המחקר היא ללמוד על התפיסות, הגישות והעקרונות של המורים כלפי שימוש פוטנציאלי בתוכנה מבוססת-בינה-מלאכותית לבדיקת שאלות פתוחות בשם AI-Grader. לשם כך, שישה מורי ביולוגיה מתיכונים בישראל השתתפו בסדנת פיתוח מקצועי בת חודשיים במכון ויצמן למדע. בסדנה, הוצג בפניהם ממשק ה-AI-Grader שבכוחו לבדוק, לנתח ולהעריך תשובות תלמידים לשאלות פתוחות בביולוגיה ולהעניק להם ציון על סמך רובריקת בדיקה משוקללת.

עם הפריצה של ה-ChatGPT, לצד תוכניות בינה מלאכותית נוספות, נגלה לעינינו הצורך בפיתוח מיומנות פדגוגית חדשה וחיונית: אוריינות תשאולית (Prompt literacy). מיומנות זו מאפשרת לכתוב ולהפיק מידע בצורה יעילה, מדויקת וזריזה ובכוחה להעצים תלמידים וללמדם כיצד לתפעל את הבינה המלאכותית, במקום להיות מונעים על ידה. מאמר זה מדווח על מודל CAST שמטרתו היא לסייע למורים ולמחנכים להתנסות בהוראה מבוססת בינה מלאכותית.

בימינו אנו, בתוך ים המידע שמאפיין את תקשורת  ההמונים ואת הרשתות החברתיות, קשה הרבה יותר להתבלט באמצעות טקסט כתוב. לכן, כדי לכתוב בצורה יעילה, צפריר בשן ממליץ להסתמך על שש האסטרטגיות הבאות: פתיחה חזקה, הפרדה בין כתיבה לבין עריכה, מיקוד, עריכה עצמית, חשיבה על הקורא ועמידה במטרה.

מערכת הבינה המלאכותית ChatGPT כבר משמשת תלמידים רבים במערכת החינוך. לפי כתבה באתר TheMarker, "מדובר ברעיון נחמד שיכול לסייע פה ושם בהכנת שיעורי הבית, אבל הוא לא מספיק טוב, מדויק או מעמיק כדי להחליף את המערכת הקיימת, בוודאי לא במקצועות ההומניים ולא בשפה העברית. זה לא אומר שזה לא יקרה, אפילו מהר יותר ממה שחושבים"

פינלנד היא המדינה המובילה באירופה בכל הקשור ליכולת של תושביה להתמודד עם דיסאינפורמציה. הסיבה להצלחתה של פינלנד בתחום זה היא המאמץ הרב שמוקדש להבהיר לתלמידים מהי דיסאינפורמציה. בפינלנד, אוריינות תקשורתית היא חלק מתוכנית הלימודים הלאומית, החל בגן החובה – והיא נלמדת בכל המקצועות ובכל השיעורים, אפילו בחינוך גופני ובמתמטיקה

האם לימודי התנ"ך בישראל מלמדים על מגמה של הדתה במערכת החינוך, כולל במערכת החינוך הממלכתית-חילונית? לדעת תמר למפרום, דוקטור לחקר הוראת המקרא בישראל, התשובה היא לא. למפרום טוענת כי התנ"ך נלמד בכל הכיתות לא בגלל דרישת המפלגות החרדיות, אלא מפני שהוא מהווה חלק מהאתוס הציוני, ומשום שיש בכוחו לחזק את הקשר של התלמידים לעם ישראל ולארץ ישראל. כראיה לכך מובא במאמרה ציטוט מתוכנית הלימודים בתנ"ך לחינוך הממלכתי:

איך אפשר לדעת שאני מוכן להיות מורה? פרופ' דייויד נורנברג מאוניברסיטת לסלי הציג את השאלה הזו בפני מחנכים ומורים ותיקים בקיימברידג', ארה"ב. הוא זיהה חמש דילמות מרכזיות וגרס כי מתעניין פוטנציאלי בהוראה אשר משיב בחיוב על כולן, יכול וצריך לראות עצמו כמועמד ראוי ורצוי.

מאמר זה מניע את הקוראים לדון ולהתחבט בשאלה: האם צריך לקצר את החופש הגדול? עם בואם של חודשי הקיץ, התלמידים ברחבי המדינה יוצאים ל-72 או 62 ימים רצופים ללא שגרה לימודית. האם אפשר אחרת? מסתבר שכן. ביותר מ-3,000 בתי ספר ברחבי ארה"ב אין חופש גדול. במחוז לימוד בוושינגטון הבירה, למשל, שנת הלימודים נמשכת לאורך כל השנה וימי חופשת הקיץ מפוזרים כחופשות קצרות במהלך השנה.

אמיר פליישמן, מנכ"ל חברת סיקום גלובל, ספקית שירותי מודיעין עסקי ותחרותי לעסקים, נשא בכנס המידע טלדן בתל אביב הרצאה בנושא פייק ניוז. בעידן שבו רוב התלמידים משיגים את רוב המידע שלהם ברשת, חשוב מאוד ללמד אותם כיצד להבדיל בין מידע שקרי ומידע אמין. פליישמן הציע בהרצאתו 11 טיפים כיצד ניתן לזהות פייק ניוז ולהימנע ממנו

המחקר הנוכחי בדק כיצד ניתן למתן רגשות של פחד ודאגה בקרב ילדים בתגובה לתכנים אלימים בחדשות הטלוויזיה. 237 ילדים בגילאי 13-8 הלומדים בבתי ספר יסודיים בהולנד השתתפו במחקר. לילדים הוצגה הקלטה של תוכנית חדשות המדווחת על אירוע טרור. הילדים הוקצו באופן אקראי לשלוש קבוצות שנבדלו ביניהן במקור המגיב לאירועים בתוכנית החדשות. המידע החי כפי שהוצג על ידי ילדים המעורבים בפיגועים גרם לתגובות דאגה מוגברות אצל ילדים. להשתתפותם של ילדים שלא היו מעורבים באירוע הטרור הייתה השפעה מרגיעה על הפחד והדאגה של הצופים הצעירים. כמו כן, מקורות מומחים הפחיתו את תגובות הפחד בילדים, אך לא השפיעו על תגובות הדאגה.

המלחמה הנוכחית המתחוללת באוקראינה היא טרגדיה אנושית הרסנית. לתקשורת תפקיד חשוב ברווחה של ילדים בתקופה זו. מאמר זה מצביע על האתגרים של התקשורת המכוונת לילדים בתקופת משבר. כמו כן, הוא מציג הנחיות כיצד לספק לילדים מידע תקשורתי בתקופה זו. המידע התקשורתי צריך להיות מותאם לגיל, רגיש להקשר ומאפשר לילדים להעלות שאלות ולשתף במחשבותיהם. זאת, על מנת לסייע להם להשיג תחושה של שליטה על חייהם.

לנוכח המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, תלמידים רבים בארצות הברית (ומן הסתם גם בישראל) מציגים שאלות כגון מדוע אוקראינה אינה חברה בברית נאט"ו בעוד ששכנותיה כמו רומניה, הונגריה ופולין כן חברות בארגון? מהן סנקציות? מה פוטין חושב? כדי לקבל תשובות, בני נוער רבים פונים לטיק-טוק ולמקורות בלתי אמינים אחרים. מחברי המאמר פיתחו שלוש אסטרטגיות עבור מורים והורים שיסייעו לתלמידים להבין את הרקע למלחמה באוקראינה:

מאמר זה בוחן בצורה ביקורתית כיצד המיליטריזציה של הילדוּת מתרחשת במחוזות לוהנסק ודונייצק במזרח אוקראינה – חבל ארץ שבו יש רוב לדוברי רוסית המרגישים זיקה עמוקה לרוסיה, ואשר מהווה את אחד המוקדים והעילות העיקריים למלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בטקסט מוצגות פרקטיקות יומיומיות כגון התערבות בתוכנית הלימודים בבית הספר, ביקור במוזיאונים והמצאה(מחדש) של נרטיבים היסטוריים.

משחקי וידיאו מהווים כיום היבט משמעותי בחייהם של צעירים. הם מספקים לשחקנים סביבה עשירה של חוויה קוגניטיבית, רגשית וחברתית. מאמרים אודות ההשפעות של משחקי וידיאו מסחריים על ילדים ונוער מתמקדים לרוב בהיבטים השליליים שלהם. מאמר זה סוקר סוגים שונים של משחקי וידיאו מסחריים ועומד על התועלות שלהם לתפקודים קוגניטיביים שונים, כגון קשב, זיכרון ויכולת חזותית-מרחבית.

דו"ח מחקר מקיף ויסודי של החברה למתנ"סים יוצא בשורת המלצות מעשיות לשיפור מערכת היחסים בין תושבים ממוצא אתיופי לבין תושבים אחרים, על רקע גל המחאות של הקהילה האתיופית בעקבות מותו של סלומון טקה ז"ל מירי שוטר והתגובות של החברה הכללית למקרה קשה זה. המחקר מעביר את המיקוד מישראלים יוצאי אתיופיה אל החברה הישראלית (וישראלים יוצאי אתיופיה כחלק ממנה). הדוח נשען לא רק על ספרות מחקרית עשירה, אלא גם על ראיונות נרחבים עם תושבי שכונות, בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, מנהלי המתנ"סים, פעילים בשטח ועם אנשי ארגונים ויוזמות חברתיים.

ההתפרצות של נגיף הקורונה הייתה מלווה בהתפשטות של מידע רב במדיה חברתית, אשר יצר בלבול ודיסאינפורמציה. מחקר זה נערך במהלך הסגר הראשון בספרד עם 20 תלמידים בני 15-14. המחקר בחן את יכולתם של התלמידים להבחין בין כותרות חדשותיות נכונות לכותרות כוזבות באשר לנגיף הקורונה וכן להעריך את אמינותן. הממצאים הראו שהתלמידים היו מסוגלים להבחין בין כותרות נכונות וכוזבות ולהעריך אמינותן על ידי פנייה לקריטריונים שונים. עם זאת, רוב הטיעונים שסיפקו התלמידים נמצאו ברמת הבסיס של ההערכה האפיסטמית ורק מיעוטם היו ברמת הערכה גבוהה.

ככל שהתפשטה מגפת הקורונה ברחבי העולם, החלו להתפרסם מאמרים אודות ההשלכות של סגירת בתי הספר על למידת התלמידים, מעורבותם והישגיהם. עם זאת, עוד בטרם פרצה מגפת הקורונה, נמצאו המורים בסיכון לשחיקה. נגיף הקורונה החמיר עוד יותר את המתחים והלחצים איתם מתמודדים המורים. מתוך הכרה בתרומה של המורים ובהשפעה שלהם על למידת התלמידים, מאמר זה מבקש להצביע על החשיבות ליצירת תנאים התומכים ברווחת המורים במהלך משבר הקורונה ולאחריו.

המעבר המהיר ללמידה מקוונת בעקבות מגפת הקורונה דרש ממורים ותלמידים לאמץ אופנים חדשים להוראה ולמידה. בין היתר, נדרשו התלמידים ללמוד באופן עצמאי. המאמר מציג את גישת היוטגוגיה לפיתוח כישורי למידה עצמאית. כמו כן, המאמר מתאר מקרה בוחן במכללה האקדמית להכשרת מורים ע"ש קיי אשר אימצה את גישת היוטגוגיה בתוכנית הלימודים להכשרת מורים.

ההתפשטות העולמית של מגפת הקורונה השפיעה קשות על ההשכלה הגבוהה. אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהם. דו"ח זה מציג נתוני סקר באשר לאופני התגובה של מוסדות להשכלה גבוהה במדינות שונות למשבר הקורונה. ממצאי הדו"ח מצביעים על הצורך לבחון מחדש את המודלים החינוכיים והמדיניים הקיימים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, במטרה לספק השכלה גבוהה בדרכים חדשניות לאוכלוסיות שונות של סטודנטים וכדי להבטיח שהמימון של מערכות ההשכלה הגבוהה עמידות בפני שיבושים והן שוויוניות כלפי לומדים.