אקטואליה

הילדים הפכו לקולות מושתקים. צרכיהם האמיתיים הפכו לבלתי רלוונטיים. אחד הצרכים הברורים שלהם הוא דווקא חופשה מבית הספר. זו נדרסה תחת כזב אי חשיבותה. נכנענו למרחב מובן מאליו שבו חופשה מלימודים הפכה מגונה ויש לכובשה ועדיף בזול. אנשים צעירים (כמו מבוגרים) צריכים חופשה כחלק משחרורם העצמי מעול מסגרות כפויות וחונקות אשר ברובן מדכאות את יצירתיותם, מונעות את התפתחותם החשובה ממיקומם במבחנים בינלאומיים ( אריה קיזל) .

דמויות מורים מופיעות בכל הז'אנרים בתרבות, כגון בספרות, בדרמה ובקומיקס, בציור, בווידאו קליפים, בעיתונות ועוד. כמה מהדימויים שנוצרו סביבן נחרטו עמוק בזיכרון והביאו לעיון מחקרי במרכיביהן. ספר זה עוסק בחקר ייצוגים של מורים בתקשורת הישראלית ובתמורות שעברה דמותם לאורך השנים. המחקר התמקד בשלושה שדות של התרבות הפופולרית שנוצרה בישראל: הקולנוע, הקומדיות הטלוויזיוניות וחדשות העיתונות. במבט כרונולוגי עברה דמותם של המורים שינויים חדים – מייצוג שכיח של מורה כמנהיג רוחני נאצל, דרך מורה בורה ונלעגת ועד לדמות מורכבת ומעוררת אהדה שהיא בבואת המעמד הבינוני בישראל ( ארנת טורין) .

אתר בין הצלצולים, שמטרתו לסייע למורים להתמודד עם האלימות בבית הספר, העלה לאחרונה לרשת האינטרנט אתר משנה נוסף, שעוסק באלימות ברשתות החברתיות. בין הצלצולים הוא אתר שנוסד בשיתוף פעולה של מטח והסתדרות המורים. האתר מכיל מאות פריטי תוכן שעוסקים בתופעת האלימות בבתי הספר בפרט ובין ילדים ובני נוער בכלל. בין היתר מכיל האתר סרטוני הדרכה, מערכי שיעור, מצגות ודפי עבודה בנושא זה.

כבר שנים שחוקרים ואקדמאים מנסים לשכנע את הציבור כי עולם משחקי המחשב אחראי לאלימות ופשע ברחבי הגלובוס, מזרז דיכאון ותורם לניוון של המוח והשרירים. מחקר ישראלי חדש עומד לשנות את מה שחשבנו וקובע כי המשחקים דווקא תורמים להתפתחות החברתית והלימודית של ילדים ובני נוער ( עידו סולומון ).

ד"ר אברהם פרנק , מומחה לחינוך ומנהל חדשני של ביה"ס תיכון בעבר, סבור שניתן לבצע שינוי, הוא מונה חמש דרכים שיכולות יחד להביא שינוי- גם בחינוך וגם בחברה כולה. טכנולוגיות שוות לכל נפש מאפשרות שיטות הוראה שמקפיצות תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה.

רוני בארט ( Ronnie Burt), איש חינוך ומורה לשעבר בבית ספר יסודי, דן בשאלה האם להתיר לפרסם את עבודתם של התלמידים ברשת באופן ציבורי. בארט טוען שלמרות הבעיות הפוטנציאליות יש לפרסום כזה צדדים חיוביים חשובים. בין היתר הוא מונה את העובדה שבכתיבה ציבורית של תלמידים ברשת הם כותבים לקהל אמיתי ולא רק למורה. צד חשוב נוסף הוא שהורים וקרובי משפחה יכולים להיחשף בצורה פשוטה לעבודתו של התלמיד ללא סיסמה. בארט אומר גם שתלמידים היודעים שכל אחד יכול לראות את עבודתם יפעילו מאמץ גדול יותר בכתיבתם.

הספר מציג את הרקע ההיסטורי להתפתחותו של הסיוע הנפשי באמצעות האינטרנט, בוחן את תכונותיה של הסביבה המקוונת ואת השפעותיהן על תהליך הסיוע, ומפרט את האפשרויות הגלומות בה לצורך מתן/קבלת סיוע בעת מצוקה בשלושה ערוצי תקשורת הפועלים באינטרנט – צ'ט אישי, דואר אלקטרוני וקבוצת תמיכה מקוונת. נוסף על כך, הספר מציג בהרחבה את תפקידה של הכתיבה ואת חקר השיח הכתוב בתהליכים של סיוע מקוון, בוחן סוגיות אתיות האופייניות לסיוע באמצעות האינטרנט, דן במגבלות של סיוע כזה ומסיים בעדויות מחקריות על יעילותו של הסיוע המקוון. החומר התאורטי והדוגמאות המובאות בספר מתייחסים לשני אופנים של סיוע – טיפול נפשי מקצועי ועזרה ראשונה נפשית באמצעות מתנדבים ( יצחק גילת) .

חוויות הילדות שלה עצמה, שבהן נוכחה באי צדק ובאפליה, משמשות את ד"ר חגית גור זיו בספרה החדש, שבו היא פורשת את עקרונות התפישה החינוכית הביקורתית־הפמיניסטית. בבתי הספר, היא קובעת, ילדים מאבדים מחוש הצדק שלהם, מהסקרנות, השמחה והביקורתיות. "ילדים הם חכמים מאוד", אומרת גור זיו, מרצה להכשרת מורות וגננות במכללת סמינר הקיבוצים ומחברת הספר החדש "פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית וחינוך לתרבות של שלום" (מכון מופת). "בגיל הצעיר אנחנו אוהבים להתפעל מהפנינים שלהם, אבל צריך גם להתייחס אליהם בהתאם, להקשיב למה יש להם לומר. אני שואלת אותם גם, איך זה שאין לכיפה אדומה שם. והם עונים לי. יש להם תשובות. לילדים יש דקות אבחנה, חוש צדק טבעי ורגישות. הם מסוגלים להתבונן בביקורתיות על דברים" ( תמר רותם).

החלטת שר החינוך על אודות ביטול מרבית בחינות הבגרות היא החלטה שנויה במחלוקת, אולם ביטול חלקי בלבד עלול לגרום נזק. עצם העובדה שרק בחלק מהמקצועות תיוותרנה בחינות הבגרות על כנן היא אמירה באשר לחשיבות המקצועות השונים, אשר תשפיע באופן מכריע על אווירת הלימודים ותקטין עוד יותר את המוטיבציה להשקיע בלימוד המקצועות ה"לא נחשבים". לפיכך החלטה לבטל כליל את בחינות הבגרות הייתה יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר, מכיוון שהייתה מאותתת באופן חד־משמעי למערכת החינוך על הצורך להחליף דיסקט. ואולם גם החלטה על צמצום חלקי של הבחינות מזמנת אתגר עצום לביצוע חריש עמוק במערכת החינוך ועשויה לשמש מנוף לשינוי מהותי בשיטות ההוראה ( ציפי ליבמן).

המדינות שבהן הסיכוי הרב ביותר שהורים יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בבגרותם הן סין, דרום קוריאה, טורקיה ומצרים. לעומתן, הורים בפורטוגל, בברזיל, ביפן וגם בישראל מעדיפים שילדיהם יבחרו במקצועות אחרים – כך עולה משאלון שבדק את מעמדם המקצועי והחברתי של המורים ב-21 מדינות ( רן שפירא) .

בתי הספר בישראל נמצאים על סף משבר. הם מיושנים ויוצרים נזקים קשים לתלמידים, למורים ולחברה – כך עולה מנייר עמדה שנכתב על ידי חוקר החינוך ד"ר אמנון כרמון. "יש להכיר בכך שעבר זמנו של מבנה בית הספר הקיים – על מדינת ישראל להתניע מהלך של שינוי גישה בתחום החינוך", נכתב בנייר העמדה ( ליאור דטל) .

למה פילוסופיה? כיוון שלימוד פילוסופיה, "אהבת האמת", מעצב ומזין מוחות שמסוגלים לחשוב, מוחות שמסוגלים – כפי שטען אריסטו – לפתח מחשבה מבלי לקבל אותה… אכן, פילוסופיה יכולה לעזור לנו מאוד בהפחתת הכעס, שצומח כמו גידול ממאיר בישראל. הכלי הזה קיים הן במחשבה המערבית והן במזרחית – בהזמנה הסטואית לקבל את ההווה כפי שהוא, במדיטציה הבודהיסטית, וקריאה של ההומניסטים לתבונה, בציוויים המוחלטים של קאנט. פילוסופיה יכולה לעזור לנו לטפח מידות טובות כי, כפי שאמר סוקרטס, "ידע הוא מידות טובות".למרות המעלות של חשיבה פילוסופית, אנחנו לא מטפחים חשיבה כזו בילדינו. למעשה, פילוסופיה נעדרת כמעט לגמרי מבתי הספר בישראל…

בספר זה מוצגים מחקרים על חינוך המבוססים ברובם הגדול על תצפיות משתתפות ועל ראיונות פתוחים במסגרות חינוך שונות – בתי ספר וגני ילדים – על פי מסורת המחקר האתנוגרפי. הוא מיועד בראש ובראשונה לאנשי חינוך – מורים וגננות, סטודנטים להוראה, מורי מורים, מנהלי בתי ספר, יועצים חינוכיים ועוד. התבוננות באמצעות טקסטים מחקריים על עבודת החינוך עשויה לסייע לכל אלה בהבנת דרכי פעולתם ובראייה רחבה יותר של עולם התלמידים. בספר יכולים למצוא עניין גם חוקרים וסטודנטים במדעי החברה המתעניינים בחינוך. המבט הקרוב שהספר מציע על המתרחש באתרי החינוך השונים עשוי לתרום אף למקבלי החלטות שאין עתותיהם בידיהם לשהות בהם לאורך זמן ( ברכה אלפרט, שמחה שלסקי).

התרחבות השימוש הנלווה בכלים דיגיטאליים והמכשירים דיגיטאליים של הסטודנטים המשתתפים בהרצאות ובקורסים היא כיום סוגיה המהווה אתגר לכל מרצה . עד כה לא נחקרה המשמעות הקוגניטיבית של הסחת דעת זו בצורה שיטתית . במחקר הנוכחי, שבוצע במקביל בשתי אוניברסיטאות אמריקאיות מכובדות ואוניברסיטה קנדית ידועה, הוחלט לבצע מחקר אמפירי של הסחת דעת הסטודנטים המרותקים למכשירים דיגיטאליים באולמות ההרצאות ובחדרי הסמינרים. ממצאי המחקר אינם מפתיעים, אך הם מוכיחים כי הירידה ברמת הערנות והקשב של הסטודנטים היא גבוהה יותר מאשר הונח בהשערות המחקר של החוקרים (Risko, Dawn Buchanan, Srdan Medimorec, Alan Kingstone )

שיעורי הבית הרבים של בתו בת ה-13 והכנתם היומיומית, הכרוכה בעבודה רבה ובשינה מועטה, גרמו לקרל טרו גרינפלד לעשות מעשה: הוא החליט להכין במשך שבוע את שיעורי הבית שהוטלו על הבת, אסמה, בחטיבת הביניים היוקרתית שבה היא לומדת. מיום שני עד יום חמישי, במשך שעה וחצי עד חמש שעות (תלוי ביום), פתר האב עשרות משוואות באלגברה, שינן שמות מינרלים לקראת מבחן במדעי כדור הארץ, תרגל הטיות של פעלים בספרדית למבחן נוסף, כתב חיבור בנוסח הכתיבה של סופר הודי לנוער וכמעט הצליח לקרוא בערב אחד, כנדרש, יותר משבעים עמודים בספר "האפר של אנג'לה" (כדי לבחור שלושה ציטוטים משמעותיים ולנמק במשפט או שניים את המיוחד בהם). כשביקש מבתו סיוע בעניין המינרלים שהתקשה להבין, תשובתה היכתה בו: "שינון, לא הבנה".

ספרו החדש של פרופ' משה ד' כספי הוא המחשה משכנעת ביותר של תפיסתו את החשיבה הילדית כמקור השראה ולימוד למבוגרים. במשך כעשור הקשיב כספי לשיחות, לאמירות ולמחשבות של ילדים, ותיעד אותן. הצטבר אצלו אוסף עשיר ומרשים של אמירות שמייצגות את החשיבה היצירתית של הילדים, אשר מעלים פליאות, שאלות ותובנות על תופעות שונות מתוך עולמם הפנימי והעולם החיצוני המוחשי (עדנה ענבר).

אפרת קס בספרה לא לפחד מהפחד: תחושת מסוגלות אישית ומקצועית בהוראה חקרה פן מסוים בתוך התחום הרחב של מסוגלות עצמית. היא התמקדה במורות וניסתה להתחקות אחר הגורמים הנמצאים בזיקה לרמות המסוגלות העצמית והמקצועית שלהן. מה מבדיל למשל בין שתי מורות מוכשרות ובעלות ניסיון שאחת מהן אסרטיבית, יוזמת ומלאת תעוזה, בעוד חברתה חרדה, לחוצה ואינה מאמינה בעצמה? קס ביקשה לגלות את התשובות לשאלות מסוג זה, ויצאה למה שהיא הגדירה כ"מסע". למעשה, מדובר בעבודת דוקטורט שעובדה לספר, ותוך כדי תהליך נוספו סיפורים אישיים מהביוגרפיה של הכותבת, קטעי ספרות ושירה ואף ציורים פרי ידה המופיעים בראשי הפרקים ( גבריאל בוקובזה ).

מדינת ישראל צריכה להחליט לאן פניה: לשינוי תרבותי של החינוך או לדשדוש מתמשך בדפוס הקיים. אם הכוונה לעבור ללמידת חקר היא רצויה – והיא לא רק רצויה, אלא קריטית – אזי עלינו לבחון את מעשינו, שבהם כנראה מצוי הכשל. בין ההוראה הפרונטלית הרווחת היום להוראת חקר ישנם הבדלים כה גדולים, עד שהם הופכים את שתי הפדגוגיות הללו לפרדיגמות קוטביות, לתמונות עולם חינוכיות שונות. יש לנו צורך בשינוי תרבותי, ושינוי תרבותי הוא עניין גדול מאוד ( אברהם פרנק) .

יצירתיות היא רוח הרפאים החמקמקה של העידן שלנו: כולם רוצים קצת ממנה, מנהלים יהרגו כדי שהעובדים שלהם יתברכו בה, אבל היא הולכת ומתרחקת מאיתנו באקלים המהיר, השטחי והמצומצם רגשית של היום. נהפכנו לחברה צינית, מדידה והישגית, וסתם יצירתיות, במובן הפשוט של המלה, נהפכה מתכונה אנושית שטבועה בכולנו לנחלתם הבלעדית של קומץ מבורכים מלידה .שמו האנגלי של הספר החדש של קן רובינסון (Ken Robinson) "לצאת מהקווים" הוא Out of Our Minds, שאפשר לתרגם כ"לצאת מעצמנו" ( חנוך רבינוביץ).

הספר מספר את סיפורם של הפדגוגיה הביקורתית, הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית והחינוך לתרבות של שלום מנקודת ראות תאורטית ופרקטית. הוא שזור בכתיבה אישית ומביא את עקרונות הפדגוגיה הביקורתית עם דוגמאות מהארץ ומהעולם. בין השאר מוצגת בו תורתו של פאוּלו פרֵירֶה, מחנך ופילוסוף ברזילאי שלימד איכרים עניים בברזיל קרוא וכתוב כדי שיוכלו להשתמש בזכות להצביע ולהשפיע ( חגית גור זיו) .