אקטואליה

מטרתו של הדיון בספר זה היא לחשוף שני הקשרים שנדמים למחבר הספר כחשובים ביותר: האם באמת המציאות בבית הספר כמו זו שבאה לידי ביטוי במפגש בין מבוגרים לילדים סותרת את הקומנסנס החינוכי עצמו? והאם נכון שרבבות אנשים טובים, מלומדים ומוכשרים, הממלאים יום-יום שליחות חברתית חשובה המכוונת אך ורק לטובתם של הילדים, הם-הם יוצריה ומגיניה של תחושת חוסר הערך החברתי, בניגוד גמור לאמונתם, לדימויים העצמי המקצועי ולקומנסנס החינוכי שלהם? ( חן למפרט) .

קורצ'אק לא מפסיק לאתגר את הביוגרפים שלו; אישיותו המסובכת והמתוסבכת, ה"גדולה מהחיים" אך גם אנושית ופגיעה, מזמינה פרשנויות מגוונות. המחברת קראה לביוגרפיה שלה "ניסיון", משום שאינה היסטוריונית או פדגוגית מקצועית ומשום שהוריה היו מעורבים בחייו של קורצ'אק ובמפעלו החינוכי והספרותי. הניסיון עלה יפה; הביוגרפיה אמינה ומעניינת, נוגעת ללב ולשכל ואינה מתחמקת משאלות קשות ( יואנה אולצ'אק־רוניקר,) .

לדעת זיגמונט באומן, מגדולי הסוציולוגים של ימינו, החינוך חייב להפוך ל"טיל חכם" שמתוּכנת לחפש לעצמו מטרות משלו בהתאם לשינוי המהיר והמתמיד בסביבתו", להתאים את עצמו לחברה נזילה וגם לחנך נגדה. ריאיון. המושג המטפורי הידוע ביותר של באומן (כתיבתו עתירת מטפורות. אפשר אולי לדבר על "הפואטיקה הסוציולוגית של באומן") הוא "מודרניות נזילה". מה שמאפיין את המודרניות של ימינו, בהבדל מהמודרניות שקדמה לנו, היא התמוססות של מוסדות חברתיים וייחוס ערך להתמוססות הזאת ( יורם הרפז) . .

במהלך חודש יוני 2013 קיימה מטח את הכנס מעצבים עתיד 2. מטרת הכנס הייתה לבחון את העשייה בתחום הטכנולוגיה בחינוך, ולסקר מגמות עתידיות . השורה התחתונה; כל הדוברים הסכימו כי הטכנולוגיה לא יצרה שום מהפכה בחינוך. המחשב לא החליף את הלוח והגיר וגם כאשר החליף – לא הצליח לשנות מהותית הישגים לימודיים. הטכנולוגיה בחינוך חוגגת חמישה עשורים. החל מהמצאת מכונת הלמידה של פרופ' סקינר מהרווארד ועד לשימוש בטאבלטים בכיתה – מאז ועד היום לא ניתן להצביע על אף שינוי משמעותי ( קו לחינוך) .

סקירת ביקורת אודות ספרו החדש של פרופסור נמרוד אלוני המגיש לנו מבוא נוסף לחינוך הומניסטי – מלומד, רהוט ונגיש. המבוא עשוי משישה פרקים־מאמרים שעניינם חינוך לחיים משמעותיים, תרבות גבוהה, חינוך מוסרי, חינוך לאזרחות, מורים טובים וחינוך הומניסטי הלכה למעשה. אלוני הוא הפרזנטור של החינוך ההומניסטי בארץ ואלמלא קולו החזק והצלול, אנשי חינוך ואנשים אחרים היו סבורים שהחינוך הקיים, המכשיר את התלמידים לחברה יצרנית וצרכנית, הוא האפשרות היחידה. עם זאת כיוון שהספר אינו המבוא הראשון לחינוך הומניסטי של אלוני, היה אפשר לצפות שיתמודד עם השאלות הגדולות שבגינן נחלש ונעכר קולו של החינוך ההומניסטי.

ביסוד תחומי החובה נכללת האוריינות הבסיסית, הקריאה והכתיבה. עד היום לימודי האוריינות הגיעו עד לימוד הכתיבה, בתוספת הבעה בכתב ולעתים כתיבה יוצרת, ושימוש במעבד תמלילים. האם די בכך? בחוגים מסוימים גוברת התפיסה שלמיומנויות היסוד בבתי ספר צריך לצרף את יכולת התכנות. המצדדים אומרים שכיום תכנות חשוב לא פחות מלוח הכפל וביאליק. כמו שסיכם סטיב ג'ובס בראיון מצוטט מ־1995: "כולם צריכים ללמוד איך לתכנת, כי זה מלמד אותך לחשוב ( שיזף רפאלי) .

מהם הקשרים בין דמוקרטיה, פיתוח וחינוך? אילו סוגי חינוך הם המתאימים ביותר כדי לפתוח ערכים והתנהגויות דמוקרטיים? כיצד בתי ספר וכיתות שונים במדינות מתפתחות מאורגנים לקידום ערכים דמוקרטיים אלו בבתי הספר? האם חינוך מוביל בפועל לדמוקרטיזציה במדינות מתפתחות? האם זה כלל אפשרי לשנות פרקטיקות חינוכיות סמכותיות מושרשות לכיוון דמוקרטי יותר על בסיס רווח יותר? בספרם "חינוך, דמוקרטיה ופיתוח: האם חינוך תורם לדמוקרטיזציה במדינות מתפתחות?" מציבים המחברים את השאלות המקיפות הללו כדי לחקור את האפשרויות, המתחים ושלל הגילויים של היחסים שבין חינוך, דמוקרטיה ופיתוח, בייחוד במדינות 'מתפתחות' ( Clive Harber, Vusi Mncube ).

רותי סלומון, מומחית ללמידה מתוקשבת ולסביבות למידה מתוקשבות (כולל סביבות MOODLE) מציעה כמה תובנות מעבודתה בפרוייקטים עם המגזר העסקי . מתברר כי יש שם כמה ערכים ומושגים חשובים שאפשר בהחלט ללמוד מהם . כמה מושגים חשובים מופיעים בסקירה ביניהם ROI , אנדרגוגיה, ADDIE ועוד .

לצאת מהקווים, ספרו של חוקר החינוך פורץ הדרך קן רובינסון, עוסק בשלוש שאלות מרכזיות: • מדוע חיוני לעודד יצירתיות? יצירתיות וחדשניות נחשבות להכרחיות בעולם החינוך, העסקים והמדיניות. למה, בעצם? • מה הבעיה? למה אנשים רבים כל כך סבורים שהם לא יצירתיים? מה קורה בבית הספר שגורם להם לחשוב כך? • מה אפשר לעשות בנדון? מהי יצירתיות וכיצד אפשר לפתח אותה?

הספר Sticks and Stones: Defeating the Culture of Bullying and Rediscovering the Power of Character and Empathy מאת Emily Bazelon נותן פרספקטיבה אקדמית לנושא הבריונות של תלמידים בחינוך ובבתי ספר (Emily Bazelon, 2013).

אחריות היא ערך מכונן בחברה דמוקרטית החפצה לשרוד ולהתפתח ולהיות מוסרית יותר. אף על פי כן, ערך זה אינו נדון כראוי במערכת החינוך ואינו מהווה יעד חינוכי. חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך – מגן הילדים, דרך בית הספר ועד למוסדות להכשרת מורים; עליו לעורר מודעות, ביקורת ואוטונומיה אצל הלומדים. רק כך יוכל כל אחד מהם להתנסות, לטעות, להיכשל, ולבסוף לקבל אחריות לפעולותיו ( ג`מאל אבו חסין, סמדר גונן ) .

הספר מאחורי הדלת הסגורה מבוסס על מחקר איכותני נרחב של חדרי מורים בבתי ספר בישראל. הוא עוסק בהיבטים מקצועיים וחברתיים וביחסי הכוחות בחדר המורים. חשיבות התפקידים שחדרי המורים ממלאים בתרבות בית הספר עולה ככל שחלים שינויים בארגון בית הספר, למשל במדיניות "אופק חדש". הספר תורם תרומה משמעותית לגוף הידע על קהילות מורים ועל חייהם המקצועיים בהקשר הישראלי ומעבר לו ( מרים בן-פרץ, שפרה שינמן ).

הזינוק בציוני הבגרות בישראל אינו מעיד על הרחבת הידע ושיפור מיומנויות התלמידים. כך מגלה מחקר חדש שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) בקרב כחצי מיליון תלמידים שהיו זכאים לתעודת בגרות לאורך 12 מחזורים, בשנים 2002-1991. הממצאים, שהוגדרו כ”אינפלציה של ציונים”, הראו כי ממוצע ציוני הבגרות של התלמידים שסיימו את בית הספר לפני שנים הוא בהכרח נמוך ביחס לממוצע של התלמידים בבגרויות הנערכות כיום, אולם הידע שלהם לא פחות מאלה של הבוגרים החדשים. העלייה נמדדה בכל מקצועות החובה לבגרות ( טלילה נשר ) .

ספרו החדש של Stephen Apkon על אוריינות תקשורת המונים ודרכי הוראתה זוכה עתה בעולם לשבח בזכות החדשנות שבו. הספר סוקר בצורה מעמיקה את השינויים המתחוללים עתה בתחומי תקשורת המחשבים ותקשורת ההמונים ואת דרכי ההוראה הנדרשים כיום, בעקבות התמודדות דינאמית זו , הן במישור של בתי ספר והן בתחומי החינוך הגבוה.. התחזקות המדיה הויזואלית באינטרנט מחייבת נקיטת צעדים להקניית מיומנויות מתאימות לתלמידים ולסטודנטים. במיוחד זוכה לעניין הפרק בספר הנקרא "Teaching a New Generation" .

בספר חדש, Linda Darling-Hammond מדגימה מקרה משכנע עבור גישה המבוססת על מחקר להערכת מורים התומכת במודלים שיתופיים של למידה ותכנון של המורים. המחברת משרטטת את המחקר העכשווי ביותר לגבי ההערכה של פרקטיקת ההוראה המשלב הוכחה לגבי מה המורים עושים ומה תלמידיהם לומדים (Darling-Hammond, Linda , 2013).

בחודש מרץ 2013 יצא לאור הספר השלישי בטרילוגיה . הספר הנוכחי עוסק בעשייה וכותרתו: 'שילובים: מהלכה למעשה'. הספר הראשון בטרילוגיה יצא לאור בשנת 2007 וכותרתו: 'שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך'. הספר השני יצא לאור בשנת 2011 וכותרתו: 'שילובים: מערכות חינוך וחברה' ( עורכות : גלעדה אבישר ושונית רייטר ) .

המחבר חושב שלכיתה יש עדיין מקום. אולם, כיום אנו מסתמכים יותר מדי על שיטה זו לפיתוח עובדים ואנשים צעירים. לדעתו , רוב התלמידים , הסטודנטים ואף העובדים יפיקו תועלת מלימוד המשלב בין למידה מקוונת (e-learning) ללמידה פורמלית בכיתה (Stephen J. Gill, 2013).

ספרן של גבי אסם ורחל הרץ-לזרוביץ הוא לא רק מחקר היסטורי-נרטיבי אלא גם מחקר העושה צדק היסטורי עם פרק שהיה יכול להיעלם. השאלה הנשאלת והיא גדולה ומעיקה: מדוע חוקרי התנועה הקיבוצית הגברים לא כתבו פרק זה? מדוע התעלמו ממנו חוקרי ההיסטוריה החינוכית של התנועה הקיבוצית? תחילתו של מחקר זה בשנים 2002 עד 2004, עת ראיינה את שלוש הנשים גבי אסם, חברת קיבוץ אפיקים ומנהלת מרכז עידן לחינוך חברתי במועצה האזורית עמק יזרעאל בתחומי מגדר וקיבוץ. את עבודתה עשתה בהדרכת פרופ' רחל הרץ-לזרוביץ ( אריה קיזל) .

הספר " הוראה ולמידה של שפה בעזרת מחשב: התקדמות טכנולוגית" מדגיש מסגרת עבודה מקורית ומחקר חדש המקבצים הוראת שפה זרה, ניסיונות ובחינת פרקטיקות המשתמשים ברוב משאבי הלמידה המקוונת העדכניים שימשו בהרחבה . אוסף מחקרים מקיף זה מציע לאנשי אקדמיה בתחומי הלשון והשפה , למורים לשפות, לתלמידים ולקובעי המדיניות הבנה טובה יותר לגבי ההשפעה והחשיבות שיש ללמידה מקוונת ברכישת שפה שנייה. (Zou, Bin and Xing, Minjie and Wang, Yuping and Sun, Mingyu and Xiang, Catherine H. ,2013).

גם כלי ההערכה המתקדמים ביותר לא יצליחו שלא לקלקל את המערכת אם ימשיכו להיות מלווים במסרים של חוסר אמון. תמיד ילמדו בבתי הספר לקראת הבחינות ולכן הבחינות צריכות להיות כאלה שראוי ללמד לקראתן. בגלל ההשפעה העצומה של ההערכה והמדידה על מה שמלמדים, ההערכה חייבת להתאים את עצמה למטרות החינוך העדכניות. הערכה שמרנית, שמודדת את מה שאנו יודעים למדוד בקלות ולא את מה שהיינו רוצים ללמד, סוחבת את המערכת לאחור בעוד הערכה מתקדמת עשויה להצעיד את המערכת קדימה ( ענת זוהר) .