אקטואליה

המאמר סוקר ספר בשם " היתרון של בתי הספר הציבוריים: מדוע בתי הספר הציבוריים עולים בביצועיהם על בתי הספר הפרטיים", שנכתב על ידי כריסטופר א. לובינסקי ושרה תולה לובינסקי. הספר מכוון לבחון את התמיכה האמפירית בכיוון של הרפורמה הנוכחית של הפרטת החינוך.השאלה המרכזית ששואלים המחברים היא: "האם בתי הספר הפרטיים עולים בביצועיהם על בתי הספר הציבוריים המסורתיים?" המחברים מציינים שלבית הספר הציבורי יש יתרון ברור מבחינת הישגי התלמידים על לימודים בבית הספר הפרטי (Michael Fabricant, 2014).

בשנים האחרונות מתרחשת במערכת ההשכלה הגבוהה תופעה מדאיגה, המכונה אינפלציה של ציונים. אינפלציה של ציונים מוגדרת כתזוזה של ציונים כלפי מעלה, וזאת מבלי שנחזית עלייה מוכחת בהישגי הידע של הסטודנטים. הטענה העיקרית שמעלים חוקרים, אנשי אקדמיה ומחנכים היא שציוני הסטודנטים באקדמיה עולים ו"משתפרים" באופן משמעותי בעת האחרונה, וזאת כאשר אין הוכחות חותכות לכך שרמת הסטודנטים והידע שלהם השתפרו בהתאמה מאז שנות השמונים של המאה העשרים ( ציפי ליבמן)

המוקד של הספר הוא להרחיב ולחקור לא רק את הפרספקטיבה של המורה היחיד אלא את הניהול הכולל של הפרויקטים ללמידה מקוונת ואת הפעלתן של חלק מהשיטות צורכות הזמן, כגון: גישות איכותניות לניתוח טקסט באופן מעמיק. ספר זה מבקש להפוך את הגישות ללמידה מקוונת (e-learning) ליעילות יותר על ידי ההבטחה שתכנון המשאב המקוון (e-resource) מוערך ונתמך בצורה מתאימה על ידי הוכחה. הספר מכוון לאקדמאים המתכננים מערכות של למידה מקוונת וצריכים לתכנן מחקר הערכה מלומד כדי להעריך את הצלחתן של המערכות ללמידה מתוקשבת (Hedberg, John G . , 2014).

הספר מניח תשתית מחקרית מוצקה לרב-שיח בכל הרמות, שבו יועלו לסדר היום שאלות, דילמות וקונפליקטים הרלוונטיים לזהותו של מקצוע הייעוץ החינוכי. קריאת הספר הוא תהליך מרתק של התבוננות ומחשבה קדימה על תפקיד הייעוץ החינוכי, ויש בו הזמנה ליועצים חינוכיים, למנהלים ולמכשירי יועצים להתבוננות רפלקטיבית בסוגיות של זהות מקצועית, הכשרה והדרכה, שינוי והתאמה של המקצוע לעולם משתנה, התאמה תרבותית של עבודת הייעוץ במגזרים שונים, התפתחות, רווחה ושחיקה. פרופ' רחל ארהרד מביאה לדיון זוויות הסתכלות שונות שלה הנובעות מניסיונה לאורך השנים כיועצת חינוכית בבית הספר, כמפקחת על יועצים, כשותפה בעיצוב פניו של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, כחוקרת וכראש מגמת הייעוץ לאורך השנים. ( רחל ארהרד ).

אנחנו נמצאים אחרי שלל רפורמות שאף אחת מהן לא באמת מציירת בפנינו איך ייראה החינוך בעתיד , שרים ומנכ"לים נכנסים ויוצאים מתפקידיהם, וגם משקיעים את מרצם ונשמתם כדי לשפר את מערכת החינוך , אבל מתי תגיע הממשלה שתחליט להוביל שינוי. על אנשי המקצוע, החוקרים, פקידי הממשל והפוליטיקאים להסתכל סביב, ולהבין שמה שקורה במציאות היומיומית של הכלכלה הגלובלית הוא הרפורמה האמיתית, שדה הקרבהמודרני. כמו המרחב העסקי היצרני, עם השיתופיות שבו, התחרות הבינלאומית בקרב המדינות המפותחות היא המודל לביצוע הרפורמה בחינוך ( שמעון עמר) .

לקסי-קיי הוא כתב עת לקסיקלי-מקוון של מכללת קיי ובנוי ככתב עת מתהווה, שאליו יצטרפו בכל פעימה מושגים נוספים. המושגים מאורגנים בסדר אלפביתי ועולים ל"כיכר הידע" באתר מכללת קיי. כתב העת יעלה את מושגיו בשתי פעימות בשנה ולפניכם גיליונו הראשון היוצא בט"ו בשבט, חג האילנות.

מה משפיע יותר על הישגיו של תלמיד – התורשה או הסביבה החינוכית שבה גדל? חוקרים בריטים מצאו באחרונה תשובה ברורה, לטענתם. לדבריהם, הבדלים גנטיים יכולים להסביר קרוב ל-60% מהפערים בציונים שמשיגים תלמידים בבחינות הגמר בחינוך העל-יסודי (GCSE Exams). הסביבה שבה גדלים התלמידים משפיעה רק על 36% מההבדלים בהישגים, בכל התחומים ( רן שפירא).

תלמידים משנחאי שבסין הם בעלי היכולת הגבוהה ביותר במתמטיקה בעולם. הציון החציוני שלהם במבחני פיז"ה, 613, גבוה ב-119 נקודות מהציון הממוצע בקרב תלמידים ממדינות OECD. התלמידים משנחאי מתמודדים היטב עם שאלות מורכבות ומפגינים כישורי חשיבה ופתרון בעיות מרשימים. גם שכניהם מהונג קונג, טייוואן, סינגפור ודרום קוריאה השיגו ציונים גבוהים בבחינה, שהתקיימה ב-2012 ותוצאותיה פורסמו בתחילת דצמבר."הניו יורק טיימס" ציין בדאגה, כי תלמידי מדינות המערב – ובראשן בריטניה וארצות הברית – הגיעו להישגים מרשימים פחות ( רן שפירא).

הילדים הפכו לקולות מושתקים. צרכיהם האמיתיים הפכו לבלתי רלוונטיים. אחד הצרכים הברורים שלהם הוא דווקא חופשה מבית הספר. זו נדרסה תחת כזב אי חשיבותה. נכנענו למרחב מובן מאליו שבו חופשה מלימודים הפכה מגונה ויש לכובשה ועדיף בזול. אנשים צעירים (כמו מבוגרים) צריכים חופשה כחלק משחרורם העצמי מעול מסגרות כפויות וחונקות אשר ברובן מדכאות את יצירתיותם, מונעות את התפתחותם החשובה ממיקומם במבחנים בינלאומיים ( אריה קיזל) .

דמויות מורים מופיעות בכל הז'אנרים בתרבות, כגון בספרות, בדרמה ובקומיקס, בציור, בווידאו קליפים, בעיתונות ועוד. כמה מהדימויים שנוצרו סביבן נחרטו עמוק בזיכרון והביאו לעיון מחקרי במרכיביהן. ספר זה עוסק בחקר ייצוגים של מורים בתקשורת הישראלית ובתמורות שעברה דמותם לאורך השנים. המחקר התמקד בשלושה שדות של התרבות הפופולרית שנוצרה בישראל: הקולנוע, הקומדיות הטלוויזיוניות וחדשות העיתונות. במבט כרונולוגי עברה דמותם של המורים שינויים חדים – מייצוג שכיח של מורה כמנהיג רוחני נאצל, דרך מורה בורה ונלעגת ועד לדמות מורכבת ומעוררת אהדה שהיא בבואת המעמד הבינוני בישראל ( ארנת טורין) .

אתר בין הצלצולים, שמטרתו לסייע למורים להתמודד עם האלימות בבית הספר, העלה לאחרונה לרשת האינטרנט אתר משנה נוסף, שעוסק באלימות ברשתות החברתיות. בין הצלצולים הוא אתר שנוסד בשיתוף פעולה של מטח והסתדרות המורים. האתר מכיל מאות פריטי תוכן שעוסקים בתופעת האלימות בבתי הספר בפרט ובין ילדים ובני נוער בכלל. בין היתר מכיל האתר סרטוני הדרכה, מערכי שיעור, מצגות ודפי עבודה בנושא זה.

כבר שנים שחוקרים ואקדמאים מנסים לשכנע את הציבור כי עולם משחקי המחשב אחראי לאלימות ופשע ברחבי הגלובוס, מזרז דיכאון ותורם לניוון של המוח והשרירים. מחקר ישראלי חדש עומד לשנות את מה שחשבנו וקובע כי המשחקים דווקא תורמים להתפתחות החברתית והלימודית של ילדים ובני נוער ( עידו סולומון ).

ד"ר אברהם פרנק , מומחה לחינוך ומנהל חדשני של ביה"ס תיכון בעבר, סבור שניתן לבצע שינוי, הוא מונה חמש דרכים שיכולות יחד להביא שינוי- גם בחינוך וגם בחברה כולה. טכנולוגיות שוות לכל נפש מאפשרות שיטות הוראה שמקפיצות תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה.

רוני בארט ( Ronnie Burt), איש חינוך ומורה לשעבר בבית ספר יסודי, דן בשאלה האם להתיר לפרסם את עבודתם של התלמידים ברשת באופן ציבורי. בארט טוען שלמרות הבעיות הפוטנציאליות יש לפרסום כזה צדדים חיוביים חשובים. בין היתר הוא מונה את העובדה שבכתיבה ציבורית של תלמידים ברשת הם כותבים לקהל אמיתי ולא רק למורה. צד חשוב נוסף הוא שהורים וקרובי משפחה יכולים להיחשף בצורה פשוטה לעבודתו של התלמיד ללא סיסמה. בארט אומר גם שתלמידים היודעים שכל אחד יכול לראות את עבודתם יפעילו מאמץ גדול יותר בכתיבתם.

הספר מציג את הרקע ההיסטורי להתפתחותו של הסיוע הנפשי באמצעות האינטרנט, בוחן את תכונותיה של הסביבה המקוונת ואת השפעותיהן על תהליך הסיוע, ומפרט את האפשרויות הגלומות בה לצורך מתן/קבלת סיוע בעת מצוקה בשלושה ערוצי תקשורת הפועלים באינטרנט – צ'ט אישי, דואר אלקטרוני וקבוצת תמיכה מקוונת. נוסף על כך, הספר מציג בהרחבה את תפקידה של הכתיבה ואת חקר השיח הכתוב בתהליכים של סיוע מקוון, בוחן סוגיות אתיות האופייניות לסיוע באמצעות האינטרנט, דן במגבלות של סיוע כזה ומסיים בעדויות מחקריות על יעילותו של הסיוע המקוון. החומר התאורטי והדוגמאות המובאות בספר מתייחסים לשני אופנים של סיוע – טיפול נפשי מקצועי ועזרה ראשונה נפשית באמצעות מתנדבים ( יצחק גילת) .

חוויות הילדות שלה עצמה, שבהן נוכחה באי צדק ובאפליה, משמשות את ד"ר חגית גור זיו בספרה החדש, שבו היא פורשת את עקרונות התפישה החינוכית הביקורתית־הפמיניסטית. בבתי הספר, היא קובעת, ילדים מאבדים מחוש הצדק שלהם, מהסקרנות, השמחה והביקורתיות. "ילדים הם חכמים מאוד", אומרת גור זיו, מרצה להכשרת מורות וגננות במכללת סמינר הקיבוצים ומחברת הספר החדש "פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית וחינוך לתרבות של שלום" (מכון מופת). "בגיל הצעיר אנחנו אוהבים להתפעל מהפנינים שלהם, אבל צריך גם להתייחס אליהם בהתאם, להקשיב למה יש להם לומר. אני שואלת אותם גם, איך זה שאין לכיפה אדומה שם. והם עונים לי. יש להם תשובות. לילדים יש דקות אבחנה, חוש צדק טבעי ורגישות. הם מסוגלים להתבונן בביקורתיות על דברים" ( תמר רותם).

החלטת שר החינוך על אודות ביטול מרבית בחינות הבגרות היא החלטה שנויה במחלוקת, אולם ביטול חלקי בלבד עלול לגרום נזק. עצם העובדה שרק בחלק מהמקצועות תיוותרנה בחינות הבגרות על כנן היא אמירה באשר לחשיבות המקצועות השונים, אשר תשפיע באופן מכריע על אווירת הלימודים ותקטין עוד יותר את המוטיבציה להשקיע בלימוד המקצועות ה"לא נחשבים". לפיכך החלטה לבטל כליל את בחינות הבגרות הייתה יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר, מכיוון שהייתה מאותתת באופן חד־משמעי למערכת החינוך על הצורך להחליף דיסקט. ואולם גם החלטה על צמצום חלקי של הבחינות מזמנת אתגר עצום לביצוע חריש עמוק במערכת החינוך ועשויה לשמש מנוף לשינוי מהותי בשיטות ההוראה ( ציפי ליבמן).

המדינות שבהן הסיכוי הרב ביותר שהורים יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בבגרותם הן סין, דרום קוריאה, טורקיה ומצרים. לעומתן, הורים בפורטוגל, בברזיל, ביפן וגם בישראל מעדיפים שילדיהם יבחרו במקצועות אחרים – כך עולה משאלון שבדק את מעמדם המקצועי והחברתי של המורים ב-21 מדינות ( רן שפירא) .

בתי הספר בישראל נמצאים על סף משבר. הם מיושנים ויוצרים נזקים קשים לתלמידים, למורים ולחברה – כך עולה מנייר עמדה שנכתב על ידי חוקר החינוך ד"ר אמנון כרמון. "יש להכיר בכך שעבר זמנו של מבנה בית הספר הקיים – על מדינת ישראל להתניע מהלך של שינוי גישה בתחום החינוך", נכתב בנייר העמדה ( ליאור דטל) .

למה פילוסופיה? כיוון שלימוד פילוסופיה, "אהבת האמת", מעצב ומזין מוחות שמסוגלים לחשוב, מוחות שמסוגלים – כפי שטען אריסטו – לפתח מחשבה מבלי לקבל אותה… אכן, פילוסופיה יכולה לעזור לנו מאוד בהפחתת הכעס, שצומח כמו גידול ממאיר בישראל. הכלי הזה קיים הן במחשבה המערבית והן במזרחית – בהזמנה הסטואית לקבל את ההווה כפי שהוא, במדיטציה הבודהיסטית, וקריאה של ההומניסטים לתבונה, בציוויים המוחלטים של קאנט. פילוסופיה יכולה לעזור לנו לטפח מידות טובות כי, כפי שאמר סוקרטס, "ידע הוא מידות טובות".למרות המעלות של חשיבה פילוסופית, אנחנו לא מטפחים חשיבה כזו בילדינו. למעשה, פילוסופיה נעדרת כמעט לגמרי מבתי הספר בישראל…