למנועי בינה מלאכותית פוטנציאל עצום וחסר-תקדים בביצוע מטלות הערכה אוטומטיות, כמו בדיקת מבחנים ומטלות בקצב מהיר ובאופן מדויק ושוויוני, מתן משוב מותאם והדרכה פרטנית. לא זו בלבד, מנועים אלו צפויים להשתפר ולהתחדד בתשובותיהם ובפעולותיהם ככול שייעשה בהם שימוש. עם זאת, אותם מנועים מעוררים דאגה בקרב קובעי המדיניות בנוגע לחוסר האיזון בין האינטליגנציה האנושית-רגשית הנחוצה בלימודי הוראה לבין האוטומטיזציה הרובוטית ה"עיוורת" ובנוגע לשיקולים אקדמיים-אתיים מהותיים, כמו העתקות ורמאות.

מדריך זה מציג אסטרטגיות וטקטיקות להשגת תוצאות טובות יותר ממודלים של בינה מלאכותית, ונכתב על ידי חברת OpenAI, שפיתחה את הצ'אטבוט ChatGPT. ניתן להשתמש בשילוב של כמה מהשיטות שיתוארו בהמשך, ולכל משתמש כדאי לערוך ניסויים כדי למצוא את השיטות המתאימות ביותר עבורו. חלק מהדוגמאות שמוצגות כאן פועלות כעת רק עם דגמים מתקדמים יותר, ולא חינמיים, של בינה מלאכותית.

זהו חלק ב' של סיכום המדריך להנדסת פרומפטים שפרסמה חברת הבינה המלאכותית OpenAI. מדריך זה מציג אסטרטגיות וטקטיקות להשגת תוצאות טובות יותר ממודלים של בינה מלאכותית, ונכתב על ידי חברת OpenAI, שפיתחה את הצ'אטבוט ChatGPT. ניתן להשתמש בשילוב של כמה מהשיטות שיתוארו בהמשך, ולכל משתמש כדאי לערוך ניסויים כדי למצוא את השיטות המתאימות ביותר עבורו. חלק מהדוגמאות שמוצגות כאן פועלות כעת רק עם דגמים מתקדמים יותר, ולא חינמיים, של בינה מלאכותית.

הבינה המלאכותית מעמידה לבחינה-מחדש כמעט את כל היבטי החינוך: אופי ותפקיד ההוראה, הבעלות והשימוש בחומרים חינוכיים, מבנה מערכות החינוך שלנו, האתיקה ומנגנוני ההערכה, ההשפעה של פער דיגיטלי הולך וגדל. הכלים החדשים הללו אפילו מאתגרים את נקודות המבט שלנו לגבי מהי 'יכולת', כמו גם איך והיכן היא מוחזקת על ידי יחידים ומוסדות.

שינויים טכנולוגיים כבר הובילו בעבר לתמורות חברתיות וארגוניות ששיבשו באופן קיצוני את מסגרות הכוח והשליטה הקונבנציונליות שלנו, והחליפו אותן במבנים חדשים. יכולות הבינה המלאכותית (AI) נהפכו לנגישות בתעשייה ובעסקים מכל הגדלים. מהפכה זו תשפיע ללא ספק על מערכת החינוך והיא מאיימת על עצם המושגים שמנחים אותה. האתגר הוא לא רק להתייעל או להשתמש בבינה המלאכותית כדי לתפוס תלמידים שהעתיקו עבודות – אלא לעצב מחדש את יסודות האקדמיה ובתי הספר.

האתגר שהוא אולי הגדול ביותר של מערכת החינוך, ולא רק שלה, הוא לרכוש ולשכלל את המיומנות לחבר פרומפטים, שאילתות, מתאימים. לצורך זה ניתן להשתמש באוגדן פרומפטים מנצחים ללמידה ולהוראה של מכון מופ"ת

כמו המצאות רבות בעבר, כגון הדפוס או האינטרנט, הבינה המלאכותית היא כלי עבודה מועיל שיכול להרחיב את היכולות שלנו. פעם חיפשנו מידע בגוגל, ועשינו לו אינטגרציה בעצמנו מפיסות המידע השונות שליקטנו באתרים מגוונים. עכשיו המכונה יודעת לעשות אינטגרציה בעצמה, לא רק להביא פיסות מידע באופן טיפש. זה יכול לקצר באופן דרמטי את זמני העבודה שלנו. האינטגרציה מתבצעת בצורה גנרטיבית, חדשה – התוצר של המכונה הוא טקסט חדש, לכן אי אפשר לתפוס את מי שמשתמש בה בהעתקה.

כניסת הבינה מלאכותית לחיינו תביא למהפכה בתחומים רבים, כולל בחינוך. מדובר בכניסתן של טכנולוגיות חכמות שמפעילות מיומנויות שעד כה חשבנו שהן נחלת האנושי בלבד. טכנולוגיות אלה מקצרות או מחליפות תהליכים מורכבים שעד כה רק אנשים יכלו לבצע. יישומים כמו מחולל השיח ChatGPT או תוכנת הציור DALL-E מחקים את הפעילות של המוח האנושי, שפועל לרוב בצורה אינדוקטיבית: כלומר מדוגמאות לעיקרון כללי, ולא להפך. כך למשל, כשאנחנו ילדים קטנים אנחנו נתקלים בחתולים רבים, שומעים מהמבוגרים סביבנו את המילה "חתול", עד שאנחנו נתקלים בחתול חדש ומבינים בעצמנו שהוא חתול.

האיום הגדול על מערכת החינוך בשבועות האחרונים הוא ChatGPT, שבהקשר זה ניתן להגדירו כרובוט שכותב עבודות. משרד החינוך מנסה בימים אלה לגבש כללים והמלצות למורים בכיתות, כדי להתמודד עם האתגר, ולהפוך את המשבר להזדמנות.

מחנכים רבים חוששים שהאפליקציה תפגע במוטיבציה ללמוד, בעוד שאחרים תוהים כיצד ניתן ליישמה בחינוך. יש החוששים שאפליקציית הבינה המלאכותית ChatGPT תייתר את לימודי החיבור, ואילו אחרים סבורים כי היא רק תשמש כלי-עזר, כמו מחשבונים או ויקיפדיה. יש אפילו מורים החוששים כי בעתיד האפליקציה תוכל להחליפם