הממצאים במחקר זה מלמדים כי דרוש שינוי תפיסתי בשדה ההכשרה להוראה. מבחינת המרצים וראשי המחלקות, אין להטיל את האחריות המלאה על הסטודנטים משום שהכישלון שלהם, הוא הכישלון של המערכת. לשון אחרת, כל סטודנט שנושר מהווה החמצה של מורה ומחנך של דור שלם. סטודנטים אשר מתקשים להסתגל למערכת ההשכלה הגבוהה בשנתם הראשונה צפויים לפרש את החוויה הסטודנטיאלית כשלילית וסיכוייהם לנשור מתעצמים מדי שבוע. מכאן, הם זקוקים לסיוע מיידי ויעיל ולסביבת לימודים מותאמת, בטוחה, פורייה ורצינית.

ככל שמוסדות ההכשרה להוראה שואפים לקבל מועמדים נוספים ולשלבם בכוח ההוראה, דרושה הכרה בחסמים המעיבים על חוויותיהן של מתכשרות-אימהות. שכן, תהליכים ביולוגיים-סוציולוגיים טבעיים, כגון היריון, לידה והורות, מונעים מהן לסיים את התואר ולעבות את כוח ההוראה העתידי. בהקשר זה, זיהוי הקשיים הקיימים עשוי לאפשר לתוכניות ולמחלקות להיערך מראש, להקים מבנים תומכים ולהקל על האוכלוסיות המאיישות את מוסדות ההכשרה.

המחקר הנוכחי בחן את הסיבות לכך שמורים עוזבים את מקצוע ההוראה. המחקר נערך בבלגיה והתבסס על ראיונות עם 21 מורים (ותיקים וחדשים) שפרשו לאחרונה מהמקצוע. המורים הצביעו על גורמים הקשורים בתנאי העבודה וההקשר הבית ספרי כגורמים שבגינם החליטו לפרוש מקריירת ההוראה. היעדר ביטחון תעסוקתי, עומס עבודה, קשיים בניהול כיתה והיעדר תמיכה היו הגורמים המרכזיים לכך שמורים חדשים החליטו לעזוב את הוראה. מורים ותיקים הצביעו על הזדמנויות מצומצמות לקידום ועל תשתיות לקויות בבית הספר כעל גורמים מרכזיים לעזיבתם.

מתוך שאיפה להעצים את שוק התעסוקה ולהגדיל את התוצר הלאומי גולמי, נעשים מאמצים כבירים לשפר את האיכות של הוראת ה-STEM בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב. הגם שמירב המאמצים מופנים לשדה ההכשרה להוראת STEM, חשוב מאוד לבחון, עוד לפני כן, כפי שעושה מאמר זה, את האתגר המכריע של גיוס מורים להוראת STEM, ובפרט בבתי ספר קשים לאיוש.

הרפורמות החינוכיות בעשורים האחרונים עוצבו ברובן לפי הגישה התאגידית השואבת השראתה מהתחום העסקי. גישה זו רואה במורה אמצעי להשגת מטרות בית הספר וקוראת לאימוץ שיטות עבודה מבוססות שוק המדגישות יעילות, תחרות, אחריותיות ורגולציה. המאמר מציג גישה מתקדמת לניהול משאבי אנוש בבתי ספר המבוססת על ערכים אתיים-חברתיים והרואה ברווחת המורה ובפיתוח כישרונותיו מטרה בפני עצמה. שיפור בחוויית העבודה של המורים, התמקדות בצורכיהם ובפיתוח כישרונותיהם יגבירו את מחויבותם לבית הספר ולמטרותיו ויובילו לשיפור בתוצאות הלמידה של תלמידיהם.

המחקר בדק תפיסות של מורים בנוגע לגורמי הלחץ בעבודתם. 321 מורים ומורות מילאו שאלון כמותי. רמת הלחץ הגבוהה ביותר נגרמת מלוח זמני הוראה צפוף של המורים. במקום השני במדד הלחץ דורג הרכב התלמידים בכיתה בקרב מורי היסודי וחטיבות הביניים, ובקרב מורי התיכונים – התנגשות בין דרישות הבית לדרישות העבודה. גורם הלחץ שדורג שלישי בקרב מורי היסודי וחטיבות הביניים הוא התנגשות בין דרישות הבית לדרישות העבודה, ובתיכון – תנאים פיזיים בלתי הולמים בכיתה.

מחקר זה בחן את הקשר בין שנות הניסיון של המורים לבין איכות ההוראה שלהם. נתוני המחקר נאספו באמצעות תצפיות על ההוראה של 80 מורים בכיתות א' עד ג'. הממצאים לא תמכו בטענה שמורים מתחילים (3-0 שנים בהוראה) מראים כישורי הוראה נמוכים יותר ממורים בעלי וותק. ירידה באיכות ההוראה נצפתה בקרב מורים עם 5-4 שנות ניסיון, במיוחד בתחום של ארגון כיתה, אקלים כיתה, ניהול התנהגות ושיטות למידה והוראה.

המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין ערכים אישיים של מורים, ערכים של מנהלי בתי ספר (כפי שנתפסים על ידי המורים) וההתאמה הערכית ביניהם לבין רווחתם הפסיכולוגית של המורים ומחויבותם לבית הספר ולמקצוע. 1,086 מורים קנדיים מילאו שאלונים כמותיים. הממצא העיקרי מלמד על כך שככל שהמורים תופסים את ההתאמה הערכית בינם לבין מנהלי בית הספר בו הם מלמדים כגבוהה יותר, כך רווחתם הפסיכולוגית גבוהה יותר והם מדווחים על מחויבות גבוהה יותר לבית הספר ולמקצוע ההוראה.