מחקר חדש מבשר טובות להוצאות הספרים. במחקר העניקו החוקרים ל-852 תלמידים מעוטי יכולת 12 ספרים (לבחירתם) שאותם לקחו לביתם בסוף שנת הלימודים. הם עשו זאת במשך שלוש שנים רצופות. לאחר מכן בחנו החוקרים, בראשות ריצ'ארד אלינגטון מאוניברסיטת טנסי, את תוצאות המבחנים של אותם תלמידים. הם גילו כי התלמידים שלקחו את הספרים הביתה השיגו תוצאות גבוהות יותר באופן משמעותי במבחני הקריאה לעומת תלמידים אחרים. אותם תלמידים גם הושפעו פחות מאפקט "הדעיכה הקיצית" – אותה ירידה ברמת הלימודים שמשפיעה בעיקר על תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת במהלך חופשת הקיץ. למעשה, נראה כי עצם החזקת אותם תריסר ספרים נשאה השפעה חיובית לא פחות מזו של השתתפות בשיעורים בחופשת הקיץ (שילוב של קייטנה ושיעורי השלמה). מחקר זה, לצד מחקרים רבים אחרים, ממחיש את כוחם האדיר של ספרים.

לראשונה בישראל, פרוייקט קהילתי רב מערכתי לטיפוח ועידוד קריאה ולמידה, המתמקד הן בהורים והן בילדים. את הפרויקט, הממוקם בכרמיאל, מובילה ד"ר ורד נוסבאום, ראש החטיבה ללמידה ולקויי למידה במכללה האקדמית גליל מערבי, מומחית בחקר הקריאה וקשיי קריאה, כחלק מהפעילות במרכז הצעירים של כרמיאל. הפרויקט הרב-מערכתי בעיר כרמיאל יפעל בארבעה מישורים: הראשון, הרצאות מומחים להורים, שמטרתן מתן כלים וידע כדי למנוע קשיים ברכישת הקריאה וטיפוח הקריאה. השני, פעילות העשרה שבועית בספריית כרמיאל, שתתמקד בסיפור ובשיח שיונחה על-ידי מתנדבים ותיערך סביבו פעילות יצירתית-אמנותית. השלישי, יוקם מרכז שכונתי לתרגול קריאה לילדים; והרביעי, יוגש שירות יעוץ פרטני להורים וכן אבחון ראשוני של המתקשים בקריאה במקרה הצורך.

נירה אלטלף מומחית להוראת כתיבה וקריאה מסבירה מדוע ילדים כותבים בשגיאות ומה היא הדרך נכונה להיפטר מהן. ילדים יכולים לקרוא היטב והרבה, ובכל זאת לכתוב בצורה משובשת ובשגיאות כתיב איומות. הסיבה העיקרית לכך היא שפעולת הכתיבה מצריכה כישורים ויכולות שונות מפעולת הקריאה. כך למשל, כתיבת מלה ללא שגיאות, כרוכה ביכולת לזכור את האופן בו היא נכתבת, היינו: בהפעלת זיכרון חזותי. ילד יכול לקרוא היטב את המלים, ולא לזכור איך כותבים אותן. אם לא יכוונו אותו לזכור את האופן בו המלים כתובות – הוא גם לא יידע לכתוב אותן בצורה מדויקת. התרגיל הפשוט והיעיל ביותר הוא לאמן את הילדים מדי יום בזכירת הכתיב של 10-20 מלים. נותנים בידיהם רשימת מלים ומנחים אותם להתבונן בהן ולנסות לזכור אותן. תיקון שגיאות כתיב על ידי המורה, או על ידי ההורים, הוא בלתי יעיל ולעתים הוא אף עלול להזיק מפני שהילד עלול לזכור את השגיאה ולא את התיקון. חשוב שהילד יאתר בעצמו את השגיאות, ויכתוב כל מלה מחדש ובצורה נכונה. בדרך זו הוא גם ילמד לכתוב נכון, וגם יחזק את ביטחונו העצמי.

לכישלון של ילדי ישראל במבחנים הבין לאומיים במתמטיקה ובמדעים יש בסיס משותף והוא הכישלון בקריאה ובהבנת הנקרא. כדי לענות היטב על שאלה במתמטיקה או במדעים, ילד צריך לקרוא את השאלה בצורה מדויקת, ולהבין בה כל מילה. לעתים קרובות, קריאה משובשת של מילה אחת, משנה את משמעות השאלה כולה. ללמוד לקרוא הוא תהליך אינטלקטואלי מורכב ולגבי שני שליש מהילדים, בית הספר חייב לעשות מאמץ על מנת שילמדו לקרוא בצורה מושלמת. לכל אחד מהילדים בכיתות א' יש יכולת שונה וקצב למידה שונה ואי אפשר ללמד את כולם אותו דבר בו-זמנית. וכאן 'הפספוס' הגדול של מערכת החינוך שלנו. כל עוד לא ילמדו בכיתות א' קריאה בצורה דיפרנציאלית המתייחסת לכל ילד מילדי הכיתה בנפרד, חלק גדול מהילדים יגרור פיגור בקריאה שיגרום, עם השנים, לפערים גדולים בידע בכל תחומי הדעת ( נירה אלטלף).

בעשור האחרון ניכרת האצה בהתפתחותן של סביבות אדיוטיינמנט (edutainment) – סביבות ממוחשבות המנצלות את יכולות המולטימדיה המתקדמות לשילוב למידה תוך משחק ובידור. אחד הביטויים המעניינים לסביבות אלה מצוי בפריחתם של הסיפורים הדיגיטאליים, הקרויים גם "ספרים חיים" (Living-Books ). בספרים החיים, ניתן להאזין לסיפור המוקרא, תוך הסתייעות במיטב אמצעי המולטימדיה, כגון תמונה, סרט, מוסיקה ואנימציה. סביבת עבודה זו מאפשרת למשתמש שליטה על מהלך הסיפור, כמו גם אפשרות להשתעשע תוך ההאזנה במגוון משחקי מולטימדיה. ייחודה של סוגת הספרים החיים הוא בכך שמילות הסיפור המוקראות למשתמש בקול, מוצגות על המסך בו-זמנית להקראתן ומאפשרת למשתמש להאזין לסיפור תוך סינכרון מושלם בין הגירוי החזותי והגירוי השמיעתי של הצגת המילים. ממצאי המחקר מראים כי הילדים ששיחקו במשחק רכשו את אוצר המילים הגלום בו בתהליך למידה אקראי ובלתי מכוון, בזכות הסינכרון שעשו בזמן אמת, בין הגירויים החזותיים והשמיעתיים של המילים ובזכות השעות הרבות של שימוש בתוכנה ( יורם עשת וערן חיות).

אחת הפעילויות החשובות המתקיימת בין הורים לילדים צעירים היא קריאת ספרים. על פי הידוע לנו, עד כה לא נתפרסמה עבודה שבחנה לעומק פעילות קריאת ספר על ידי הורים לילדם בגיל הגן בחברה דוברת ערבית. מחקר מסוג זה מעניין במיוחד בשל מצבה הדיגלוסי של השפה הערבית. נשאלת השאלה, כיצד הורים דוברי ערבית מתווכים את השפה הכתובה לילדם? אילו דפוסי קריאה הם מקיימים? וכן האם איכות התיווך של ההורה תורמת לטיפוח אוריינות הילד? המחקר הנוכחי התמקד בשאלות אלה. במחקר השתתפו 109 ילדי גן-חובה מהמגזר הערבי ואמהות הילדים. רמת ניצני אוריינות הילד נבדקה בגן הילדים, ושנה לאחר מכן נבחנה רמת שפתם הדבורה ורמת קריאתם בכיתה א'. במפגש שנערך בבית, האמהות קראו ספר לילד והאינטראקציה צולמה במצלמת וידיאו. בנוסף, נערך ראיון עם האם ונאסף מידע דמוגראפי ומידע על הסביבה האוריינית במשפחה. ממצאי המחקר הראו שבפעילות הקריאה לילד האמהות השתמשו בהרבה פרפרזות ופחות בתיווך שהינו מעבר ל"כאן ועכשיו". האמהות עשו ניסיונות מועטים בלבד לגשר עבור הילד בין השפה הכתובה לשפה הדבורה בעת קריאת הספר והתנהגות זאת לא היוותה גורם שתרם לרמת אוריינות הילד בגן ובכיתה א'. השלכות ממצאי המחקר הוצגו בכינוס 2010 ( (ספיה חסונה ערפאת ועפרה קורת, דורית ארם, פנינה קליין ) .

המאמר דן במגמה העתידית של שימוש בספרי לימוד אלקטרוניים ובשאלה האם מגמה זו רצויה. המאמר טוען שבעוד שכיום מדובר רבות בספרי לימוד אלקטרוניים ,סקרים עדכניים מצביעים על שימוש מינימאלי בהם במוסדות מסורתיים להשכלה גבוהה. למרות זאת ספריות אוניברסיטאיות ויצרני טקסטים אלקטרוניים מצפים שבעתיד הקרוב השימוש בספרי לימוד אלקטרוניים יעלה על זה של ספרי לימוד המסורתיים. צפי זה מבוסס גם על העובדה שבעולם ההוראה המקוונת למטרות רווח, ספרי לימוד אלקטרוניים נמצאים בשימוש רחב. ניתן לראות זאת באוניברסיטות מקוונות כגון אוניברסיטת פניקס (University of Phoenix) ואוניברסיטה קפלה (Capella University) שבהן ספרי לימוד דיגיטליים זמינים ונגישים מאד והם מהווים האופציה המקובלת ברוב הקורסים והמשאב העיקרי למשימות של קריאה למטרות לימודיות. המאמר גם בוחן את השאלה אם מגמה זו של ספרים דיגיטליים מושפעת משיקולים כלכליים בלבד או שיש לה גם תוצאות לימודיות חיוביות ( Steve Kolowich).

כתבה מעניינית שהתפרסמה לאחרונה בביטאון CHRONICLE OF HIGHER EDUCATION לגבי חווית השימוש בקוראי ספרים אלקטרוניים. הכתבה מציגה את ניסיונם של מרצים, דוקטורנטים וחוקרים באקדמיה שרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים בשנים האחרונות. הקריאה הממוחשבת בספרי האלקטרוניים, מרביתם KINDLE מתוצרת אמזון היא נוחה ויעילה, אך מנקודת ראות של איש האקדמיה מבחר הספרים המוצע כיום מוגבל למדי ( מצאי הספרים האלקטרוני נכון לשנת 2010 הוא 500,000 כותרים) . איש האקדמיה או המרצה הזקוק לספרי עיון טובים לא ימצא אותם במרבית המקרים בפורמט הספר האלקטרוני. חלק מהמרואיינים בכתבה מציגים את הרגלי הקריאה שלהם שאינם זוכים למענה בספר האלקטרוני, כגון היכולת לעיין במקביל בכמה ספרים ולהשאירם פתוחים בעמוד מסוים . מרואיינים אחרים בכתבה , אהבו את היכולת התצוגה הטכנולוגית של הספר האלקטרוני, אך חסר להם מנגנונים יעילים כגון יכולת לסמן קטעי טקסט בצבע זרחני ולשמור אותם גם בקריאה הבאה. מתוך הכתבה עולה שקשה מבחינה פסיכולוגית לשנות הרגלי קריאה שהתפתחו במשך דורות , ולכן סביר להניח שהדור הבא יסתגל יותר מהר לספר האלקטרוני , אך גם מדובר בדור שקורא פחות ספרים.

מחקרים רבים נערכו בתחום הבנת הנקרא, אולם אלו שמו את מירב הדגש על מאפייני הקורא, ופחות על מאפייני הטקסט. מיעוט המחקרים שבדקו את מאפייני הטקסט, מצאו במפורש כי סידור הטקסט משפיע על קצב הקריאה והדיוק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים בהבנת הנקרא בעת הצגה שונה של הטקסט מבחינה וויזואלית. זאת, בהשוואה בין תלמידי כיתות ב' ו-ה', ובקרב קוראים חלשים וטובים. שיערנו, כי יימצאו הבדלים, ותהיה העדפה לטקסט הכולל גופן גדול, רווח גדול בין השורות ושורה קצרה, יחסית לנורמה (מבחני מיצ"ב). להערכתנו ההבדלים בהבנת הנקרא יהיו משמעותיים יותר בקרב ילדים בכיתה ב', וקוראים חלשים. השערות המחקר נבדקו על מדגם של 90 ילדים בכיתות ב' ו-ה' (49 בנות ו-41 בנים). מחציתם הוגדרו על ידינו כקוראים טובים ומחציתם כקוראים חלשים (חושב חציון במטלת קריאת מילים בודדות). השערות המחקר אוששו; כך, נמצא כי אורך השורה גורם להבדלים בהבנת הנקרא. כאשר אורך השורה קצר או בהתאם לנורמה, הבנת הנקרא טובה יותר. בנוסף, נמצא כי כאשר מקטינים את אורך השורה, קוראים חלשים מבינים טוב יותר את הנקרא בהשוואה לקוראים טובים. בהשוואה בין הכיתות, נמצא כי תלמידי כיתות ב' מבינים פחות טוב את הנקרא כאשר הגופן קטן, ואולם תלמידי כיתות ה' מבינים טוב יותר את הנקרא בתנאים אלו. עוד נמצא כי תלמידי כיתה ב' הבינו טוב יותר את הנקרא בטקסט עם שורה קצרה או נורמטיבית, יחסית לטקסט עם שורות ארוכות. הממצאים שתוארו מדגישים את חשיבות אורך השורה וגודל הגופן להבנת הנקרא. הם עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים, שציינו משתנים אלו כמשמעותיים עבור הטקסט כמו גם עם מחקרים שמצאו כי טקסט גדול, מרווח ופחות עמוס, יהיה קריא יותר, ועל כן ישפר את מהירות ודיוק הקריאה ( שרלי הרשקו ותמי קציר).