תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
נמצאו 2387 פריטים
פריטים מ-1801 ל-1820
  • לינק

    התפישה של MOOC איננה מנסה לנתב את התפקיד של קורס קטן מבוסס פרוייקט בכיוון מחקרי. כאשר אנו חונכים כל סטודנט באופן אישי על הרעיונות שלו, אנו עושים דבר שאיננו יכול להתבצע על ידי כלי אוטומטי. חלק מההתלהבות סביב MOOCs הוא הפוטנציאל שלהם לשנות את משוואת העלות של החינוך, הכנסת קורס מקוון גדול והרצתו פעמים רבות ללא הקשבה אליו ( Fred G. Martin) .

  • מאמר מלא

    מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו ( גילה קורץ ) .

  • מאמר מלא

    במשך 12 שנים צפה דאג למוב (Lemov), מורה לספרות לשעבר ומנהל רשת Uncommon Schools, במאות מורים טובים ("מורים אלופים" בלשונו) בכיתות ברחבי ארצות הברית, צילם וניתח את התנהגויותיהם כדי לגלות מה הם עושים ולהעביר זאת למורים אחרים. את לקחי התצפיות שלו הוא פרסם בספר T each Like a Champion: 49 Techniques that Put Students on the Path to College ("למד כמו אלוף: 49 טכניקות שמעלות תלמידים על המסלול למכללה").

  • לינק

    טיוואן היא אחת ממערכות החינוך המתקדמות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי והניסויים הנערכים שם בבתי ספר יסודיים יכולים לסייע לנו רבות בבדיקת כיווני המחקר והיישום החדשניים של אמצעי תקשוב בחינוך. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את הפוטנציאל של למידה באמצעות ספרים דיגיטליים בבתי ספר ברחבי טייוואן . עורכי המחקר ביקשו לבדוק מקרוב את אפשרויות היישום וההטמעה של מערכת למידה מבוססת ספרים דיגיטליים בשם Interactive E-book Learning System -IELS. המערכת המתוקשבת הזו נועדה להקל על תלמידי בתי ספר יסודיים בטייוואן ללמוד בצורה מותאמת באמצעות ספרים דיגיטליים ( Huang, Yueh-min; Liang, Tsung-ho; Su, Yen-ning; Chen, Nian-shing).

  • לינק

    המאמר דן בהוראה של תלמידי תיכון בעלי הישגים נמוכים בקריאה המתקשים בהבנת טקסטים מסבירים, כמו ספרי מדעים, תוך שימוש בהוראת הבנת הנקרא ובתוכנת text-to-speech (TTS). במאמר נידון השילוב בין הוראת אוריינות ומדע, כמו גם קריאה אפקטיבית, הוראת תחום התוכן ולמידת אוצר מלים (Roberts, Kelly D., Takahashi, Kiriko, Hye-Jin Park and Stodden, Robert A. 2012).

  • לינק

    הוצאת הספרים של מכון מופ"ת הנחשבת כאחת מהוצאות הספרים החינוכיות המובילות בישראל החלה לפני שנה במיזם ליצירת מאגר ספרים דיגיטאליים במקביל להוצאה לאור הרגילה בדפוס. עשרת הספרים הדיגיטליים הראשונים הנמצאים באתר זה מיועדים לקריאה מקוונת, כמו כן, האתר כולל מידע נוסף (מקדים) הכולל את תיאור הפרסום, זמן פרסומו ומילות מפתח. האתר הייעודי של הספרים האלקטרוניים במכון מופ"ת ימשיך להתפתח גם בשנים הקרובות ויכלול מהדורות שלמות של ספרים בדיגיטציה מתקדמת. הדיגיטציה והתקשוב של הספרים מבוססים על טכנולוגיה ייחודית של חברת אוליב .

  • סיכום

    המחקר שנערך בעשורים האחרונים מראה שאנו יכולים לשפר מיומנויות קריאה באמצעות הוראה של "אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות" לתלמידים. ככל שאנו יכולים ללמד תלמידים לחשוב באופן אקטיבי על חשיבתם בעת שהם לומדים, כך תהיה הלמידה שלהם יעילה יותר. למעשה, אנו יכולים ללמד תלמידים להפוך למה שמריסיה לווט (Marcia Lovett) מאוניברסיטת קרנגי מלון מכנה "לומדים מומחים". על פי המחקר של לווט, קבוצת ניסוי של תלמידים שהשתמשו באסטרטגיות מטה-קוגניטיביות באופן חזק יותר תפסו את עצמם כלומדים יעילים, הפגינו הנעה גדולה יותר ללמידה, והשיגו ביצועים אקדמיים טובים יותר מקבוצת הבקרה ( Jenkins, B ).

  • מאמר מלא

    סרט יכול להיות כלי לימודי יעיל ולא רק "אתנחתא בידורית". ארבעה שיעורי תנ"ך עם "נסיך מצרים". הנחת היסוד המרכזית העומדת ביסוד פתרון זה מבוססת על ההבנה שבעוד שתלמידים תופסים תכופות את התנ"ך – שפתו, עלילותיו והנושאים הנידונים בו – כקשה להבנה, לא רלוונטי לחייהם ומשעמם, העיבוד הקולנועי לטקסטים תנ"כיים יכול לשמש גשר בינו לבינם, שכן היחס של תלמידים אלה לשפת הקולנוע ומאפייניה אחר לגמרי. התנ"ך מאיים עליהם ואילו הקולנוע בדרך כלל לא. כדאי אפוא למורים להשתמש במשאב תרבותי העשוי להיות כלי לימודי יעיל, ולא רק "אתנחתא בידורית". ( אמתי מור) .

  • לינק

    בעידן של תחרות גלובלית משוות מדינות ה־OECD את מערכות החינוך שלהן למערכות חינוך אחרות. ההשוואות שמגיעות לתקשורת ומשפיעות על מדיניות החינוך הן השוואות שטחיות, מוטות ובעלות השפעה מזיקה. השוואות מעמיקות יותר, הבוחנות מערכות חינוך בהקשר התרבותי והחברתי שלהן, אינן מגיעות לתקשורת ואינן משפיעות. מערכות חינוך טובות יודעות להשוות ויודעות כיצד להתייחס להשוואות . בסוף מאי האחרון היה במכון ון ליר בירושלים כנס בשם "מרגולציה לאמון: חינוך במאה ה־21". את הכנס נעל פרופ' רובין אלכסנדר מאוניברסיטת קיימברידג', מגדולי החוקרים ההשוואתיים של החינוך. הד החינוך מביא את דבריו במלואם ( רובין אלכסנדר) .

  • לינק

    במאמר זה , מבקשת המחברת לסקור את תופעת הדחיינות האקדמית וגורמיה ואת הפתרונות המוצעים הנגזרים ממנה. מאמר זה מתייחס לכתיבת העבודה הסמינריונית לקראת תואר ראשון בפרט, אם כי המאפיינים המתוארים מוצאים ביטוי בכתיבה האקדמית בכלל. הפתרונות יושמו באופן ניסיוני בקורס 'מרתון בכתיבת עבודה סמינריונית' בנסגרת בית המורה 'הליכות בית יעקב' במודיעין עלית בשנת הלימודים תשע"א-תשע"ב (חיה גרשוני, 2012).

  • לינק

    מחנכים מחפשים לעתים קרובות דרכים להוציא תלמידים שקטים מקליפתם, אבל מחקרים מציעים שבתי הספר יכולים לשפר את התוצאות האקדמיות של התלמידים המופנמים על ידי הפחתת הלחץ להיות חברותיים ולתת לכל התלמידים מעט יותר זמן לעשות רפלקציה (Sparks, S. D. 2012).

  • לינק

    המאמר מציע תובנות ממחקרים לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בפיתוח האוריינות ובהצלחה של ילדיהם בבית הספר (Elish-Piper, Laurie, Almburg, Anne T., Di Domenico, Paula, Henry, Michael P., Morley, Samantha, Sokolinski, Susan, 2012).

  • לינק

    מורים בארה"ב נוקטים בדרכים יצירתיות על מנת להניע תלמידים בבית ספר יסודי ובחט"ב לקרוא ספרים . אחת הדרכים היצירתיות עליה דווח לאחרונה היא שימוש בתוכנה המאפשרת לתלמידים ליצור מצרף תמונות ( קולאג') הקשורות ליצירה הספרותית אותה קראו לאחרונה. התוכנה בה נעשה שימוש עבור תלמידים הקוראים ספרים היא PicMonkey’s Collage tool והיא מסוגלת להניע תלמידים להמחיש את חווית הקריאה שלהם באמצעים ויזואליים .

  • לינק

    המאמר מציג תוכנית להתפתחות מקצועית שמטרתה לחזק בקרב מורים את היכולת ליצור קשרים בין למידה חוץ בית-ספרית לבין זו הנעשית בתוך בית הספר בתחום המתמטיקה. המורים מצופים להשתמש בהבנות שהתלמידים רוכשים בהתנסויות חיצוניות שונות לתמיכה בלמידת מתמטיקה בכיתה(Taylor, E.V.).

  • לינק

    המאמר שלהלן מציג ומנתח ממצאי מחקר בן שלוש שנים, מתשס"ח עד תש"ע, אשר בחן הוראה נעזרת ויקי (Wiki) בשלוש קבוצות לימוד של מורים וכלל 51 משתתפים. הלימודים נערכו במסגרת תכנית לקבלת תואר "מוסמך בהוראה" (M.Ed.) במכללה אקדמית לחינוך בצפון הארץ. המאמר מתמקד בניתוח תהליכי הלמידה של קבוצות מורים בסביבת ויקי. המטרה היא להצביע על התנאים שכדאי להתחשב בהם בעת תכנון פעילות לימודית של קבוצות לומדים מבוגרים בסביבת ויקי. סביבת הלמידה הזו נבחרה משום שהיא אינטראקטיבית, היפרטקסטואלית, שיתופית, זמינה ושקופה לכל הנעזרים בה, כמו גם מותאמת בעיקר לעוסקים בטקסטים (פויס, יעל).

  • לינק

    מחקר זה בודק את תגובות ותשובות של 561 תלמידים המשתתפים במכינה לקורס מדעי כדור הארץ על מנת לקבוע: האם הכללת אילוסטרציה בשאלות שעונים עליהן באמצעות קליקרים clicker באות לידי ביטוי באחוזים גבוהים יותר של תשובות נכונות מאשר בשאלות שלא כללו את האילוסטרציה? שאלות בנושאים השייכים לאדמה המוצקה, נכללו בקטגוריה של שאלות עם אילוסטרציה אם הן כללו תמונות , גרף וטקסט בלבד ( Gray, K., Owens, K., Liang, X., & Steer, D ) .

  • לינק

    הרעיונות והתיאוריות של ויגוצקי נחשבים כמשמעותיים בתהליכי למידה, תמיכה בלומדים ולמידת עמיתים אך היישום שלהם הלכה למעשה בקורסים פדגוגיים בהכשרת מורים הוא שולי. מחבר המאמר , המלמד במכללה להכשרת מורים בחו"ל , ניסה ליישם ולהטמיע את הרעיונות של ויגוצקי והתיאוריות של The zone of proximal development בקורס של שיטות קריאה המועבר לפרחי הוראה במכללה להכשרת מורים בחו"ל. המתודולוגיה המחקרית עליה נשען המאמר היא מחקר פעולה ( De Le?n, L ).

  • לינק

    דיווח ממפגש לימודי רב-תחומי שבו דנו בממצאים עדכניים על האתגרים שברכישת הקריאה בערבית ובכלל, ובהשלכות של הידע המחקרי על העשייה החינוכית. המפגש אורגן ע"י צוות היוזמה למחקר יישומי בחינוך. עריכה: אביטל דרמון, מנהלת היזמה איתי פולק, מרכז ועדת שפה ואוריינות .

  • לינק

    למרות חשיבותן של סוגיות קיומיות המוצגות במאמר נמצא שהעשייה החינוכית העכשווית מתקדמת בעיקרה בציונים, בהישגים לימודיים ובתפקודים הנורמטיביים. כניסיון לביקורת בונה. במאמר מוצגות בהרחבה שלוש תובנות חינוכיות מן העבר העשויות לשמש השראה עבור ליבת החינוך הראויה. מקור ההשראה הראשון הוא סוקרטס (Socrates). מאמר מקיף של ד"ר נמרוד אלוני.

  • מאמר מלא

    המעבר מספרי לימוד לספרי לימוד ממוחשבים הולך ומתגבש בעולם ולאחרונה נערכים ניסיונות טכנולוגיים ופדגוגיים מעניינים על מנת לפתח ספר לימוד ממוחשב בתחומי דעת שונים . בהתאם לדו"ח 2011 Horizon, ספרים אלקטרונים נצפים להיות במרכז המגמה השלטת שמוסדות חינוך מאמצים אותם. המומחים סבורים כי בהיבט אחד יש לספרי הלימוד המקוונים יתרון מהותי והיא שאלת עדכון התכנים; התלמידים לא יצטרכו עוד להמתין בסבלנות עד שייצאו לאור ספרי לימוד מעודכנים כי ספרי לימוד מקוונים יכולים להתעדכן במהירות ע"י מערכות ממוחשבות מתקדמות באינטרנט. יחד עם זאת, סבורים המומחים כי פורמטים דיגיטליים אינם תורמים בהכרח לקריאה רציפה ונמשכת ( דזירה פז ועמי סלנט) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין