-
לינק
ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין המתאר ניסיונות למחשוב קורס מסורתי בגישת הערכה מסורתית המראה שיש מקום גם לתפיסות מסורתיות בתהליכי תקשוב. כתבה שהתפרסמה לפני שבוע באתר של ה-Milwaukee Journal-Sentinel מדווחת על קורס מקוון באוניברסיטה של ויסקונסין במילווקי שמתנהל לפי שיטה שפותחה על ידי פרופסורית באוניברסיטה שכנראה משיגה את התוצאה בשיטה הממוחשבת בתוך הקורס מסורתי . "מדובר בקורס מבוא לפסיכולוגיה – סוג הקורס שבדרך כלל מתנהל באולם הרצאות עם מאות סטודנטים שמאזינים להרצאות, קוראים פרקי קריאה בספר לימוד עב כרס, ונבחנים על החומר הנלמד במבחנים "אמריקאיים" מעצבנים בסוף הסמסטר. דיאן רדי, המרצה, החליטה לשנות את הפורמט המוכר הזה. היא בנתה קורס מקוון שבו הסטודנטים מתקדמים בקצב אישי. על מנת לעבור ליחידת לימוד חדשה, סטודנט צריך לקבל לפחות 90% בבוחן על תוכן היחידה בה הוא למד. אבל הסטודנט יכול להבחן שוב ושוב (אחרי הפסקה של לפחות שעה – לשם רענון על החומר) עד שהוא מקבל את הציון הדרוש. כמו-כן, לפני שאפשר לגשת לבוחן הסטודנט צריך להתנסות במספר פעילויות ו/או משחקים מקוונים שבנויים על מנת להקנות את ידע הדרוש. רדי מכנה את השיטה שלה U-Pace"
-
לינק
ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין המתייחס למאמרה של פרופסור קתרין ינסי – Writing in the 21st Century. רכישת הקריאה בעבר התפתחה במה שהיא מכנה מבנה פירמידי – קודם כל רכשו את הקריאה המודפסת, אחריה את הקריאה הדיגיטאלית, ולבסוף את הקריאה המרושתת. אבל פרופסור קתרין ינסי טוענת שהיום אין משמעות למדרג הזה. היום, כולם נרכשים ביחד. והיא טוענת שכך צריך להיות גם עבור רכישת הכתיבה. ינסי איננה טוענת שהכתיבה היא מיומנות של המאה ה-21, אלא שהכלים שעומדים לרשותנו במאה ה-21 מאפשרים לנו להחזיר לכתיבה מקום של כבוד בתרבות שלנו.
-
מאמר מלא
השאילתא הממוחשבת על מאפייני המורה העתידי הורצה בכל מאגרי המידע האקדמאיים הבינלאומיים העוסקים בחינוך וכן בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת. נבדקו כל המחקרים במאגר ERIC , מאגר PROQUEST , SAGE וכן מאגר Wilson education full text . כמו כן, נבדקו מנועי החיפוש המובילים כגון Google scholar (הגרסה האקדמאית המלאה של גוגל). הממצאים כוללים גם עיקרי דברים בכנסים (הקלטות) של מומחי חינוך באקדמיה באנגליה ,בארה"ב (מרצים בכירים לחינוך וחוקרים מובילים) על ההוראה העתידית ומאפייניה. עיקרי הממצאים מוצגים בהמשך הסקירה . קובץ מלא של הממצאים מצורף .
-
סיכום
זהו דוח מחקר-סקר המציג ממצאי מחקר וסקירת מחקרים על התפתחות מקצועית של מורים. במחקר נבדקה התייחסות ותפיסת מורים את ההתנסות המקצועית המוצעת להם וזו – הרצויה בעיניהם, גם בהשוואה לנעשה בארצות אחרות בעולם (ארצות ה-OECD). הכותבים עשו שימוש בנתונים של סקר שנעשה בשנים 2003 -2004 ובחנו את תמונת ההזדמנויות והתמיכות להתפתחות מקצועית ברמה פדרלית והמדינתית בארה"ב (בכל המדינות בארה"ב). מדובר במדגם של יותר מ-130,000 מורים בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במדינה. הכותבים גם בחנו ממצאים על תפיסות מורים (בארבע מדינות בארה"ב) את ההתפתחות המקצועית שלהם בהשוואה לסטנדרטים של התפתחות מקצועית שנבדקו ב-2008-2007. הסקירה כוללת מגוון מאמרים מהעולם העוסקים בתחום (Wei, R. C., Darling-Hammond, L., Andree, A., Richardson, N., Orphanos, S).
-
לינק
שורה ארוכה של מחקרים מאששת את המתאם שבין כמות הקריאה העצמאית של תלמידים בזמנם החופשי לבין ההישגים שלהם בלימודים. להרגלי קריאה טובים תפקיד משמעותי בצמצום הפער בהישגים בין תלמידים מרמות חברתיות-כלכליות שונות! חובת בית-הספר היא לנסות לגרום לכמה שיותר ילדים להקדיש כמה שיותר זמן לקריאה מחוץ לכותלי בית-הספר. קראשן מוכיח כי בתי-ספר עשויים לתרום תרומה מכריעה להישגי התלמידים, אם אך יקדישו לכך את הזמן הנחוץ ואת המשאבים הנחוצים ויפעלו בדרך נכונה. הממצא העיקרי של קראשן , אם-כן, שהקדשת זמן בבית-הספר לקריאה חופשית של תלמידים יעילה לפחות כמו דרכי הוראה מקובלות יותר בחינוך הלשוני, ולעתים אף יעילה יותר, במיוחד כאשר מדובר בתכניות ארוכות טווח ( מרים פוזנר ) .
-
לינק
סקירתו המרתקת של לירון און (M.A.), פסיכולוג חינוכי ((M.A.), ודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב . ניכור הינו תופעה סבילה ופעילה כאחת. הפרט שגרמו לניכורו מנכר גם את סביבתו. התוקפנות היא תגובה טבעית ברפרטואר התגובות שמעוררת חווית הנידוי. למידה של עקרונות למניעת הסלמה, פעולה על פי הם והעצמת תחושת הנוכחות מקטינות מאוד את תחושת המצוקה של המורה הבודד בעמידתו מול קשיי המשמעת. היא מוכיחה למורה, כי המערכת אינה מתנכרת לו. אנו מקווים, כי היא מוכיחה לתלמידים – גם לאלו שהתנהגותם אינה עולה בקנה אחד עם מוסכמות ההתנהגות המקובלת- כי בית הספר אינו מפנה להם עורף, אלא ער לקריאתם ליצירת קשר, ער לצורך שלהם בחיבור למבוגר משמעותי. קריאה זו כמובן שאינה נענית בשלמותה מבלי התייחסות ייחודית גם לצורכיהם של תלמידים בעלי קשיים לימודיים ורגשיים. יחד עם זאת דומני, כי סיפוק סביבה לימודית בטוחה, ברורה ומודעת למעלות ולמגבלות השימוש בסמכותה הוא תנאי הכרחי לפיתוח תחושת ערך עצמי ( לירון און).
-
לינק
סקירת ביקורת (book review ) על ספרה החשוב של פרופסור ענת זוהר " למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך . "למידה בדרך החקר" היא שיטה של הוראה ממוקדת-תלמיד, במקום ההוראה הקלאסית ממוקדת המורה. בלמידה כזו הלומד פעיל בהבניית הידע שלו, והמקום של המורה הוא רק בהנחיה ובכיוון התלמיד לערוצים הפרודוקטיביים יותר, ובתיווך מקורות הידע לשימושו. למידה כזאת נחשבת למידה דמוקרטית יותר, שיתופית יותר (כי יש צורך בביקורת, ובשביל ביקורת צריך שותפים ללמידה) ומתאימה יותר לזמנינו עתיר המידע. כבר עשרות שנים שלמידה בדרך החקר נחשבת למקובלת בארץ ובעולם, ועדיין מורים ותלמידים נתקלים בבעיות בדרך ליישומה. אסופת המאמרים הזאת היא אחד הניסיונות לפיתרון.
-
לינק
הפרופסור לפסיכולוגיה (פרופסור חבר באוניברסיטת UCLA) פטרישיה גרינפלד סקרה מעל 50 מאמרים ומחקרים על למידה וטכנולוגיה והגיע לכמה תובנות מעניינות שפורסמו בכתב העת Science . אחד הסוגיות שפרופסור פטרישיה גרינפלד הצביעה עליהם בין היתר היא הירידה ביכולות חשיבה ביקורתית ואנליטית בעקבות החשיפה לאינטרנט. היא מתייחסת בהקשר זה למחקר אשר ערך השוואה בין תלמידים בכיתה שהיו מחוברים לאינטרנט לאלו שהנו נטולי אינטרנט. כאשר התלמידים נבחנו על חומרי השיעור התברר כי אלו שהיו נטולי אינטרנט בכיתה הצליחו טוב יותר. בניגוד למה שרבים ושבים התברר ממחקרים אחרים כי חלוקת הקשב הבו-זמנית של התלמידים (multi-tasking בין אינטרנט , משחקי מחשב ומוסיקה ) פוגמת בסופו של דבר בהבנה המעמיקה שלהם בלמידה ובהבנה. חלק מהבעיה נובעת מכך שהתלמידים פיתחו יכולת פענוח ויזואלי גבוהה של חומרים ויזואליים אך יכולת פענוח נמוכה יותר של טקסטים כתוצאה מקריאה מוגבלת של ספרים בהשוואה לעבר.
-
לינק
פרויקט הכיתות החכמות בבתי הספר הינו חלק מההתפתחות הטכנולוגית המואצת שחלה בעולם כולו, אשר מציבות את לימודי המדעים, המחשוב והטכנולוגיה בסדר עדיפות גבוה. הכיתות החכמות-האינטראקטיוויות", הן כיתות ממוחשבות שהלימוד בהן מתבצע באמצעות לוח המעביר את המידע אותו כותבת המורה אל המחשבים הניידים שניצבים על כל שולחן. הלוח החכם והאינטראקטיווי, לבה של הכיתה, מאפשר מגוון רחב של פעולות: המידע שיירשם עליו יישמר במחשב המחובר אליו, ניתן יהיה להדפיס את חומר השיעורים, לשלוח אותו ישירות למחשביהם של התלמידים בכיתה או לתיבות הדואר האלקטרוני שלהם.
-
לינק
תהליך התפתחות השפה צפוי להסתיים מתישהו בגילאי בית-ספר, לאחר רכישת קריאה וכתיבה. ואפילו כמבוגרים, אנחנו לומדים מפעם לפעם מילים חדשות שכלל לא הכרנו. ההתפתחות השפתית המאוחרת כוללת הרחבה של אוצר המילים והביטויים של הילד.רעיון טוב למשחק משותף התורם להתפתחות השפתית המאוחרת הזו, הוא יצירת משחק זיכרון של מילים נרדפות. משתמשים בצמדים של כרטיסיות, ורושמים עליהן צמדים של מילים נרדפות – מילה אחת פשוטה ושימושית, והמילה השנייה היא המורכבת והנדירה יותר, אותה רוצים אנו רוצה שהילד יכיר.
-
לינק
בעתיד הלא רחוק רוב הטקסטים שנקרא יהיו בפורמט דיגיטאלי , ורק מיעוטם בפורמט מודפס. המחשב מאפשר נגישות אינסופית לספרים ולמחקרים הנסרקים ומועלים לרשת — אך לנגישות הזאת יש מחיר. מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר ניצה גרי מהאוניברסיטה הפתוחה מצביע על ירידה באיכות הקריאה הביקורתית של חומר שעוצב לדפוס ונסרק לקריאה דיגיטאלית על מסך מחשב.
-
לינק
בעשור הקודם היתה נטייה לשלב יסודות של למידה שיתופית בהוראה בכלל ובהוראת אנגלית בפרט אך בשנים האחרונות משום מה דעכה מגמה זו ועל כך דואבים חוקרי החינוך והמומחים לפדגוגיה. המאמר הנוכחי מצטרף לקריאה של מומחי הפדגוגיה להחזיר את טיפוח הלמידה השיתופית בבתי הספר בכלל ובהכשרת המורים בפרט. לטיפוח אסטרטגיות הוראה בלמידה שיתופית נודעת חשיבות רבה בהוראת אנגלית והדבר הוכח במחקרים לא מעטים. לדעת כותבי המאמר, על מנת להבטיח שילוב של שיטות הוראה מבוססות למידה שיתופית בכיתות יש לטפח את יסודות הלמידה השיתופית בצורה משמעותית יותר עוד בשלב הכשרת המורים ולחשוף את פרחי ההוראה הלומדים להיות מורים לאנגלית ליתרונות שיטות הלמידה השיתופית בהוראת אנגלית.
-
תקציר
אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על השימושים השונים שניתן לעשות בסקרים מקוונים בכיתת לימוד. כותבת אסתי : " הקלות הזו של איסוף הנתונים ועיבודם הביאה אותי לחשוב על השימושים השונים שניתן לעשות ביכולת הזאת במהלך הלמידה. ניתן לפתוח שיעור באמצעות סקר קטן , הבודק את הידע הקודם של התלמידים. מאחר והתוצאות מתקבלות מייד, ניתן לכוון את הלמידה בצורה ממוקדת יותר לידע שאינו קיים ולהעמיק דווקא בו. סקר מטרים כזה ניתן לעשות גם במהלך קריאה של יצירה בספרות או פרק בתנ"ך ולבדוק הבנה ראשונית אצל התלמידים. בשיעורי מדעים ניתן לבקש מתלמידים לשער השערות, להצביע עליהן בסקר ולראות מהי ההשערה הרווחת ביותר בין תלמידי הכיתה. ניתן לערוך בחירות שונות באמצעות מערכת זו. לא רק למועצת תלמידים, אלא גם להצביע בעד רעיון מסוים, וכמובן לנמק את הבחירה. בנוסף, מערכת זו מאפשרת גם לחבר מבחנים רבי ברירה ולתת למחשב לבדוק אותם אוטומטית."
-
סיכום
ורד עמית כתבה סקירה תיאורטית מועילה על אסטרטגיות למידה בהקשר של תלמידים בבתי ספר תיכוניים ופעילות המתנהלת במרכז היל"ה ברמת גן. תפקידו של החינוך צריך להיות בצד הפצת ידע בסיסי גם הקניית המיומנויות הדרושות כדי להתמודד באופן עצמאי עם ידע חדש, זאת במטרה לפתח אדם אוטונומי המסוגל ללמידה מתוך הכוונה עצמית. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים : מכוונות עצמית בלמידה, אסטרטגיות למידה, מיהו הלומד המיומן בשימוש באסטרטגיות למידה ?, השפעת אסטרטגיות למידה (מטה-קוגניטיביות וקוגניטיביות) על הישגים. הפעלה מושכלת של אסטרטגיות למידה נמצאה במחקרים רבים כגורם המבחין בין תלמיד מיומן בעל הישגים גבוהים לבין תלמידים מתקשים, ומכאן שהוראה אינטנסיבית וישירה של אסטרטגיות למידה הכוללת אימון בוויסות עצמי תוכל לסייע לתלמידים לסלול את דרכם להצלחה בלימודים (ורד עמית ) .
-
לינק
מורים מקדישים שנים רבות להוראה מסורה, ללימוד ולחינוך של אלפי תלמידים, תוך חיפוש אחר דרכי הוראה משמעותיות ויישומן. אף על פי שהילדים והמתבגרים לומדים בבית הספר שנים רבות יחסית, מורים מעטים, אם בכלל, זכורים לתלמידים כמורים משמעותיים. זיהוי הרכיבים שיהפכו את המורה למורה משמעותי הוא סוגיה שאין לה תשובה מוסכמת אחת. כמורה וכמכשירת מורים, סוגיות אלה מעסיקות את כותבת המאמר זה זמן רב. ההבנה כי המורה בעת הנוכחית אינו נהנה עוד ממעמד של "יודע כול" וכי ההוראה איננה יכולה להישען על "העברת מידע" או על "הקנייתו", מחייבת חשיבה חדשה, רעננה ואחרת של תהליך ההוראה והחינוך. מטרת מאמר זה היא להציג בקצרה תפיסה חינוכית הנשענת על המחקר האיכותני בכלל והאתנוגרפי בפרט, שתביא לידי התפתחות אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה. אימוץ תפיסה זו כדרך עבודה יסייע לפרחי ההוראה ולמורים הוותיקים ליצור תרבות של דאגה כנה ושל אכפתיות לתלמידים, שתסייע להם לשפר את הישגיהם הלימודיים ואת דפוסי התנהגותם. בתוך כך תתרחש העצמה אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה, וכן של הארגון הבית-ספרי (מירה קרניאלי).
-
לינק
הקטגוריה של סיפורי חיים אינה עשויה מקשה אחת. חרף הנטייה לדבר על סיפור חיים בלשון יחיד "- "הסיפור-חיים. " לתפיסת כותבת המאמר ישנם סוגים שונים של סיפורי חיים, שאנו מספרים בנסיבות נבדלות של הקשר. סוג מעניין במיוחד של סיפור חיים, השכיח מאוד בראיונות מחקריים, הוא מה שכותבת המאמר מכנה "תעודת זהות נרטיבית". כל אחד מסוגי הסיפור שמונה גבריאלה ספקטור-מרזל הוא סיפור זהות במובן זה שהוא חושף דבר-מה על המספר – על הדרך שבה הוא מציג את עצמו בתוך מארג ייחודי של תרבות, חברה, הקשר מקרו, מיקרו ומידי. אבל כל אחד מהם מראה היבט אחר בזהות המספר. כפי שאומר פרימן, בהקשר לוויכוח בין סיפורים "גדולים" ו"קטנים", כל אחד מסוגי הסיפור הוא חלק מהחיים, אלא שהוא מספר על אזורים שונים של החוויה (Freeman, 2007). כדי לקבל תמונה מקיפה על זהות, על האופנים שבהם אנו מבינים את עצמנו, מגדירים מי אנו ומוסרים גרסאות של עצמנו לאחרים, דרושה כברת דרך מחקרית שתבחן כל אחד ואחד מהטיפוסים של סיפורינו, תוך השוואה מתמדת ביניהם (גבריאלה ספקטור-מרזל).
-
מאמר מלא
יורם אורעד כתב מאמרון מעניין באדיורשת על ההווה והעתיד של הספר האלקטרוני . לדעתו, השילוב של בשלות האוכלוסיה לקרוא ספר דיגיטאלי מן המסך של מכשיר קריאה אלקטרוני נייד (או קורא אלקטרוני נייד) והידידותיות והפשטות של טכנולוגיית הקורא הדיגיטאלי מביא כיום למספר גדול יותר ויותר של אנשים המוכנים להשתמש בו. על פי הכתבה , אותה הוא מזכיר , אנו עדים לתופעה של יותר ויותר הוצאות ספרים המוציאות, בצד ספרי הדפוס הרגילים, גם מהדורה אלקטרונית של אותם ספרים, המתאימה לשימוש בקוראים אלקטרוניים.
-
לינק
המחקר עוסק במקומם של הספר, הספרייה והקריאה בגן הילדים. בין היתר בדק המחקר מה הן עמדות הגננות כלפי ספרות הילדים, מה חשיבות הספרייה בגן, מה מקומו של הספר בעולמו של הילד, באיזו מידה מוצגת ספרות הילדים בגן כיצירותיהם של סופרים ייחודיים, מה הרפרטואר הספרותי וכיצד הוא מתווך. המחקר שילב גישות כמותיות ואיכותיות. אוכלוסיית המחקר כללה 54 סטודנטיות להוראה בגיל הרך ו-52 גננות מאמנות. כלי המחקר היו : שאלונים לסטודנטית ולמאמנת, שפותחו במיוחד למחקר זה ( אלקד-להמן אילנה).
-
תקציר
המחקר בדק מהן העמדות והתפישות של מרצים במכללה לגבי קיומו וחשיבותו של קוד אתי בחינוך בכלל ובמכללות להכשרת מורים בפרט. עוד בדק המחקר את העמדות של המרצים כלפי קיומן של נורמות הוראה במכללה, המחייבות את כלל המרצים והמהוות תנאי מוקדם לקיומו של תהליך גיבוש קוד אתי. אוכלוסיית המחקר כללה 97 מרצים במכללה גדולה אחת. ייצוג הולם נמצא בקרב המרצים לתחומי הוראה שונים. כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי שכלל שאלות סגורות ופתוחות ( קטקו תמר, דוניצה-שמידט סמדר, יוסף גילי ).
-
לינק
טלטלה צפויה במערכת החינוך הבריטית בעקבות פרסום הדו"ח הרשמי לרפורמה בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים. הדו"ח של הועדה שבראשה עמד Sir Jim Rose מאנשי החינוך הבכירים בבריטניה קורא לשידוד מערכות בתוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים בבריטניה. Sir Jim Rose ממליץ לצמצם את היקף תוכניות הלימוד בבתי הספר היסודיים ולאגד אותם בצורה מאוזנת יותר. המטרה בצמצום היקף תוכניות הלימוד היא לאפשר העמקה רבה יותר בתכנים ובתובנות של התלמידים. עפ"י הדו"ח שהגיש Sir Jim Rose לשר החינוך הבריטי יש לגבש מחדש את תוכניות הלימודים בבתי הספר היסודיים ולקשור ביניהם. המטרה היא ליצור צביר איכותי של תכנים שיאפשרו קישור ומיזוג טוב יותר בין תכנים, ידע ומיומנויות. יש , אמנם חשיבות למקצוע לימוד , אך יש לתת משקל הולם ומשמעותי גם לתהליכי הבנה , הנעה ומיומנויות של התלמידים .
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין