מגדר בחינוך
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    ככל שמוסדות ההכשרה להוראה שואפים לקבל מועמדים נוספים ולשלבם בכוח ההוראה, דרושה הכרה בחסמים המעיבים על חוויותיהן של מתכשרות-אימהות. שכן, תהליכים ביולוגיים-סוציולוגיים טבעיים, כגון היריון, לידה והורות, מונעים מהן לסיים את התואר ולעבות את כוח ההוראה העתידי. בהקשר זה, זיהוי הקשיים הקיימים עשוי לאפשר לתוכניות ולמחלקות להיערך מראש, להקים מבנים תומכים ולהקל על האוכלוסיות המאיישות את מוסדות ההכשרה.

  • סיכום

    הכלת גננים ממין זכר יכולה לנפץ חשיבה מסורתית בקרב הורים, להטמיע תפיסה מגדרית מאוזנת בקרב ילדים ולהוביל לחברה שוויונית הן בשוק התעסוקה והן בחיי הפרט, החברה והתרבות. לשם המטרות הנעלות הללו, יש להשקיע בתיווך הרעיון להורים ולגבש מדיניות ברורה בנושא שוויון מגדרי והכלת גברים בחינוך לגיל הרך.

  • סיכום

    הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט השונים הם מקורות מידע שקשה להפריז בחשיבותם בעיקר בקרב צעירים, ובכלל זה בכל האמור במידע הנוגע למגדר, מין ומיניות. סקירת מידע זו מציגה את התכנים העיקריים הקשורים למגדר, למין ולמיניות המוצגים במדיה הדיגיטלית ואת השפעותיהם הרגשיות, בריאותיות, חברתיות והתנהגותיות על ילדים, מתבגרים וצעירים. בנוסף לכך מוצגים המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הפועלים במרחב הדיגיטלי לחינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, לאפשרויות למידה ולסיכויים לפיתוח אישי.

  • סיכום

    בקנדה לומדים מתכשרים להוראה על האפליה והבריונות בחברה ובבתי ספר נגד תלמידים השייכים לקהילת הלהטב"ק ועל הדרכים להתמודד עם נורמות וציפיות הטרו-נורמטיביות דכאניות ומגבילות. מחקר זה בוחן את האפקטיביות של תוכנית לימודים זו שעוברים המתכשרים, ועוקב אחר הדרכים שבהן פרחי ההוראה מתמודדים עם תופעות של עוול ותוקפנות כלפי תלמידים להטב"קים בשטח בית הספר, תופעות שהם עדים להן במסגרת התמחותם בשדה.

  • סיכום

    אחת מכל שלוש נשים באוסטרליה חוותה אלימות פיסית עד גיל 15 וכמעט אחת מכל חמש נשים נחשפה לתקיפה מינית עד גיל 15. אלימות מבוססת מגדר מוכרת ברחבי העולם כנושא בריאותי. נשים וילדים הם הקורבנות העיקריים של אלימות, וגברים בגילאי 18 עד 35 הם העבריינים העיקריים. התנהגות אלימה מתחילה לרוב בגילאים 12 עד 18 ואחד מכל ארבעה ילדים ונערים באוסטרליה חיים במשפחה שבה יש אלימות בבית. נערות ונשים צעירות בגילאי 15 עד 24 נמצאות בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר ליפול קורבן לתקיפה מינית.

  • תקציר

    בחטיבת הביניים אלון ברעננה סירבו להכניס תלמידות בטענה שלבשו מכנסיים קצרים מדי, שלא עמדו בקוד הלבוש של בית הספר. בתגובה לכך הפגינו בימים שלאחר מכן מאות תלמידות בתיכונים ובחטיבות ביניים ברחבי ישראל, במה שכונה "מחאת המכנסונים". אחת מטענותיהן המרכזיות של המפגינות היתה שקוד הלבוש מפלה בנות לרעה בהשוואה לבנים. טענה זו מוצאת הד במאמר זה, הקובע כי רוב קודי הלבוש בבתי ספר מגבילים את לבושן של תלמידות הרבה יותר מאשר את לבושם של תלמידים.

  • תקציר

    מאמר זה מציג מחקר שעשה שימוש בנתונים אודות ציוני עבודות גמר של תואר ראשון ותזות (לתואר שני) באוניברסיטה פולנית גדולה, כדי לזהות אפליה אפשרית ביחס למגדר או למשיכה גופנית. כדי לבחון סוגיה זה, התמקד החוקר בפער בין הציונים שהעניק המנחה האישי, המכיר את הסטודנט/ית, לבין ציוני השופט החיצוני, שעל  פי רוב לא מכיר ולא אמור להכיר את הסטודנט/ית/ מכאן גם הונח שלמרכיב המשיכה הגופנית אין השפעה ולמגדר יש השפעה אך היא פחותה, כיוון שלא תמיד ניתן לדעת לאיזה מגדר שייך הנבחנ/ת.

  • תקציר

    אי מעורבותם של אבות בחינוך ילדיהם סומנה בעבר כמקור לבעיות חברתיות רבות. החל משנות ה-90 של המאה הקודמת נעשו מאמצים לקידום מחקרים בנושא ובמקביל הושקעו משאבים למען הקמתן של תכניות המעודדות את מעורבותם של האבות במסגרת המעורבות ההורית. ואכן בעשורים האחרונים, לצד שינויים במבנה המשפחה ובמיוחד לאור השתלבותן המואצת של נשים בשוק העבודה, ניכר שינוי הן במידת המעורבות של האבות (בכמות) והן באיכותה. מחקרים אחרונים מביאים עדויות רבות המצביעות על ערכה הרב של מעורבות האבות ועל תרומתה להישגים האקדמיים של ילדיהם.

  • סיכום

    רשימה זו מתארת ספר חדש בנוגע לחינוך מיני ולמגדר בבתי הספר ודנה במקומו של נושא חשוב זה בהכשרת המורים. הרשימה מאירה את הצורך של המערכת החינוך לפעול להטמעת ערכים של סובלנות, קבלת האחר ולאפשר שיח פתוח ומשתף בנושאים אלה.

  • סיכום

    בעוד שהמוסדות להשכלה גבוהה מבקשים לפתח מודעות לסוגיות חברתיות ותרבויות מגוונות, התחומים הנוגעים לקהילות להטב"קיות נותרו עדיין בצל והם כמעט ואינם מיוצגים במסגרות אלה. תופעה זו אינה ייחודית רק לארצות הברית, בה נערך המחקר, אלא גם בעולם כולו. מדובר, אם כן, בבעיה גלובלית. על מנת שהמורים יוכלו להילחם בתרבות ההומופובית ובביטוייה עליהם להכיר את הנושא טוב יותר ולשם כך יש צורך בהכנסת הנושא לתכניות הלימודים של הכשרות המורים.

  • תקציר

    בשני העשורים האחרונים אנשי חינוך ומחקר עדים למהפך בפער המגדרי במערכת החינוך. בארצות הברית ובמדינות מתקדמות אחרות, עולות התלמידות על התלמידים הן בציוני הקריאה, הן בממוצע הציונים בתיכונים והן בשיעור הכניסה למכללות. תופעה חובקת עולם זו מעלה שאלות על הסיבות לאי השוויון בהישגים: האם מקורם של ההבדלים ביולוגיים או נרכשים ומובנים חברתית? האם יש מרכיבים חינוכיים, מעבר לתרומת ההורים והמחנכים, שמתאימים יותר לבנות מאשר לבנים? למשל, תוהה המחקר, האם רק מקרה הוא שנשים מהוות את רוב המחנכות בשלבי הלימוד המוקדמים, בכיתות היסוד וחטיבת הביניים, בתקופה בה תלמידות מתנהגות טוב יותר ומגיעות להישגים גבוהים יותר? המאמר מבקש לעמוד על השפעת מגדר המורה על נערים ונערות בחטיבת הביניים.

  • תקציר

    רבים הם החוגים לתואר ראשון השייכים לתחומי המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בהם שיעור הנשים הלומדות נמוך. ישנם מספר חוגים לא-מדעיים, כגון פילוסופיה, בהם המצב דומה. המאמר מבקש לבחון כיצד סטודנטים תופשים את המקצועות הנלמדים במסגרת לימודי תואר ראשון והאם התפישה שקיימת הפליה מגדרית נגד נשים בחוגים מסוימים אכן מנבאת הבדלים מגדריים בחוגי הלימוד. מן המחקר עולה שהמנבא הדומיננטי לאיזון מגדרי בחוגים לתואר ראשון אינו היות המקצוע מדעי או לא-מדעי, אלא שילוב של מאפיינים שונים של המקצוע, כגון האם המקצוע נתפש כמתמטי, מדעי, מסייע לאנשים או יצירתי.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן כיצד מוטיבציה והקשרים סביבתיים משפיעים על מעורבותם של תלמידים בלמידת מקצועות המתמטיקה ומדעים. הוא מתמקד בבחינת הבדלים בין בנים ובנות ובהבדלים בין דפוסים המיוחסים למגדר. מיושמות בו שיטות מחקר איכותניות וכמותיות והוא בוצע על תלמידים בגילאי חטיבת ביניים ותיכון.

  • סיכום

    רבות מהכלכלות המובילות בעולם יכולות לעשות יותר כדי לסייע לבני נוער המתקשים בלימודים לקבל רמת חינוך טובה יותר שתצייד אותם לחיים. דו"ח חדש מהארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הבוחן מדוע תלמידים בעלי ביצועים נמוכים מפגרים בלימודים בבית הספר, מצא שניתן לעשות רבות כדי להפחית את מספר הילדים בעלי הביצועים הנמוכים במיומנויות המתמטיקה, הקריאה והמדעים (Gijsbert Stoet, 2016).

  • סיכום

    אושרה לרר שייב, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, נתקלת לא פעם בהרמת גבה מצד מי שסבור שנשים כבר שברו מזמן את תקרת הזכוכית. המציאות, היא אומרת, שונה – ונשים עדיין נאבקות לתפוס מקום ראוי בחברה, בכלכלה ובמוסדות השלטון. ההטיה המגדרית, לדבריה, מתחילה כבר בגיל הגן – וזה המקום להתחיל לעקור אותה מהשורש (תמירה גלילי, 2015).

  • סיכום

    כיצד מורים יכולים להגביר מוטיבציה אצל כל התלמידים שלהם, בנים ובנות, ללמוד מדעים? זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר העומד בימינו בפני המורים. בספר Enhancing Adolescents' Motivation for Science: Research-Based Strategies for Teaching Male and Females Students המחברות מספקות תיאוריה, מחקר ופרקטיקות של מוטיבציה כדי לסייע למורים לעמוד באתגר זה (Lee Shumow & Jennifer A. Schmidt).

  • לינק

    מחקר זה מבקש לתאר את השיח המגדרי של בית ספר תיכון ערבי-מוסלמי בישראל כפי שהוא בא לידי ביטוי בהתנהלות בית הספר ובאינטראקציה הלימודית של כל אחד מהמינים בו. כמו כן המחקר עוקב אחר האופנים שבהם מתגבשות עמדות והתנהגויות מגדריות במציאות הסביבתית הטבעית שלהן ואחר האופן שבו עמדות והתנהגויות אלה נתפסות בעיני התלמידים והמורים ( ח'אלד עראר).

  • לינק

    מיעוט המורים הגברים במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר היסודיים בפרט הוא עובדה ידועה שמעסיקה את קובעי המדינויות. מחקר של ד"ר שוש מלאת וד"ר אתי גלעד מהמכללה האקדמית אחווה בחן את מניעי הבחירה של גברים במקצוע המתמטיקה ואת תפישתם לגבי תפקידם כמורים בבית הספר היסודי. המחקר התמקד בבחינת השפעת הרקע התרבותי ממנו באים המורים, וכלל ראיונות עם מורים יהודים ילידי הארץ, מורים עולים מאתיופיה, מורים עולים מחבר העמים ומורים ערבים-בדווים ( נגה שביט-רז) .

  • לינק

    הנושא של הבדלים בין המינים ביכולות מתמטיות הוא מקור ידוע לויכוחים מרים בנוגע להשפעות ביולוגיות מול השפעות סביבתיות. התוצאות של המחקר ,הנסקר בכתבה, מחזקות את המסקנה שהבדלים בין המינים ביכולת המילולית הם אלו שמשפיעים על ההבדלים בין המינים בחישובים האריתמטיים, ומעניקים לבנות יתרון בחישובים הללו. כלומר, ההבדלים הביולוגיים בין המינים קיימים, אבל לא בגלל יכולות קוגנטיביות הקשורות לעיבוד מספרים. אחת הסיבות האפשריות לחפיפה בין היכולות המילוליות לחישובים האריתמטיים היא ששניהם משתמשים באותן מקורות שבו זיכרון העבודה מעובד במוח. ( גיל גרינגרוז ).

  • סיכום

    נמצא כי תחושת המסוגלות העצמית של נשים במגדר הערבי ( מורות) אכן נמוכה יותר משל גברים ( מורים) מבחינת היכולת להשפיע על הארגון הבית ספרי. אולם לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים במדד החדשנות. מבחינת הפעילות הציבורית, נשים הביעו נטייה מועטה יותר למעורבות בפעילות חינוכית, חברתית ופוליטית מעבר לתחום בית הספר. התרבות אליה הן משתייכות נתפסת בעיני הנשים כמסורתית יותר וכפחות ליברלית ושוויונית מאשר תופסים אותה גברים ( שפירא, תמר, רחל, הרץ-לזרוביץ, לימור, שפר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין