עם התפרצות מגיפת הקורנה (COVID-19) נאלצו אוניברסיטאות לעבור, בתוך תקופה קצרה ביותר וללא הכנה מוקדמת, מהוראה פנים-אל-פנים בקמפוסים אל הוראה מקוונת. המעבר החד והמהיר הזה העמיד את המרצים בפני אתגרים שונים. מאמר זה מציג שש אסטרטגיות להוראה מקוונת, שמטרתן לשפר את המעורבות והמיקוד של הסטודנטים בלמידה.

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בפעולות שעל המדינות לנקוט כדי ליישם את לקחי המשבר באופן שיקל את ההתמודדות עם המשכו ועם האתגרים שיציב העתיד שלאחריו. 

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בנזקים לחברה, לכלכלה ולתמידים ולדרך הנכונה לפתוח את בתי הספר מחדש

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בדרך שבה כדאי למדינות מדינות להתמודד עם התנגדות ציבורית לצעדי מדיניות ולפצות על אובדן החומר שנלמד.

למרות ההתקדמות העצומה שהפיחה הטכנולוגיה במערכת החינוך, תלמידים רבים נסוגים לאחור, מבחינה רגשית, חברתית ובריאותית, כתוצאה משימוש גובר ותלות גדולה במכשירים הניידים. לא רק שהטלפונים החכמים פוגעים בריכוז של התלמידים, הם מקשים עליהם לפתח מערכות יחסים עם חברים, מורים והורים. מאמר זה בוחן את השפעת הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים על ההתפתחות הרגשית והחברתית של תלמידי בית ספר ומציע שיטות להסתגלות לאזרחות דיגיטלית בבתי הספר.

בתגובה לצורך הדחוף שעוררה מגפת הקורונה להגדיל את חלקה של הלמידה המקוונת, גיבשה לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מסמך המתווה עקרונות להתפתחות ולמידה מקצועית של מורים להוראה בסביבה דיגיטלית. המסמך מציג חמישה עקרונות-על, וקורא לפתח מודעות וכלים להתמודדות עם היבטים חברתיים, רגשיים וזהותיים שבאים לידי ביטוי בעת הוראה ולמידה מקוונת.

המאמר מציג מגוון פעילויות שיכולות להגביר את מעורבותם של הורי ילדי גן חובה וכיתות א'-ג' במטלות בתחומי המדעים. ילדים שמפתחים את חשיבתם המדעית בבית מגיעים מוכנים יותר לשיעורי המדעים בבית הספר. בשיתוף הפעולה בין מורים לבין ההורים טמון פוטנציאל אדיר להגברת מוטיבציה, סקרנות והצלחה בקרב ילדים ובעזרת תכנון יעיל וחשיבה יצירתית, מורים יכולים לשכלל את מערכי השיעור, להעצים את התלמידים ולהרחיב את אופקיהם באמצעות עירוב ההורים במטלות.

מאמר זה סקר 35 מחקרים שהעריכו את יעילות מבחני הבית בהשכלה הגבוהה ומצא כי שיטת היבחנות זו מסייעת לסטודנטים לפתח מיומנויות של חשיבה מעמיקה, ניתוח אנליטי, ביקורת רפלקטיבית ועצמאות אקדמית. מבחני בית עשויים לסייע לסטודנטים להפיג מתחים ולהפחית חרדת בחינות. עם זאת, מרצים וראשי מוסדות רבים מתנגדים נחרצות לשימוש במבחני בית. לטענתם, הם מהווים כר-פורה להתנהגויות חמורות, ואף פליליות, כגון העתקה, התחזות לסטודנט אחר, גניבה ספרותית וקניית עבודות – בעיקר בקרב סטודנטים לתואר ראשון. על רקע זה, מוצעות חמש המלצות למרצים ומוסדות חינוך אשר עוברים להשתמש במבחני בית.

אחד הדברים שמסייעים למרצים ברחבי העולם להסתגל להוראה מרחוק הוא הסתמכות על תוכנית עבודה מוכנה. על רקע זה, ד"ר הת'ר ראסל, מרצה למתמטיקה באוניברסיטת ריצ'מונד, שנאלצה להמיר את שיעוריה להוראה מרחוק, ניסחה קווי-מנחה להוראה מקוונת, תוך שהיא מתייעצת עם עמיתיה ונסמכת על ניסיונם. היא מציעה למרצים שנאלצים לעבור ללמידה מרחוק עקב משבר הקורונה חמישה קווים -מנחים במטרה לייעל את תהליך ההוראה מרחוק.

האיכות של תוכניות לימוד מקוונות נשענת, במידה רבה, על הירתמות ונכונות הורי התלמידים לספק את התמיכה הנפשית, האדמיניסטרטיבית, הטכנית והפדגוגית שהמורים אינם מסוגלים לספק ממרחק. אולם, בחלק מן המקרים, מידת ויעילות התמיכה ההורית הינה מצומצמת ומוגבלת, מה שמהווה דאגה עבור מערכת החינוך. מאמר זה בוחן דרכים מיטביות לשיפור המעורבות ההורית בלמידה מקוונת באמצעות ראיונות עומק עם 24 מורי וסייעי בית ספר מקוון ומצביע על פרקטיקות ישימות לטיפוח המעורבות ההורית.

סטודנטים בכיתות מקוונות משוועים לפתח תחושת שייכות משום שהם לומדים בסביבה מנוכרת, מרוחקים מהקמפוס ומופרדים פיזית מחבריהם לכיתה. טיפוח תחושת שייכות בקורסים מקוונים מסייע לסטודנטים לגלות שביעות-רצון מהקורס, להתמיד בלימודים ולעמוד בדרישות האקדמיות. כמו כן, תחושה זו מייצרת אווירה נינוחה המעודדת חברויות בין סטודנטים, נגישות למידע, גמישות מחשבתית, למידה איכותית וקרבה למרצה. מאמר זה מציג פרקטיקות אשר תורמות לטיפוח תחושת השייכות ומדווח על משתנים הפוגעים בה.

אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה הודיעה כי תעביר את כל ההרצאות לסטודנטים בצורה מקוונת בשנת הלימודים הבאה. להערכת האוניברסיטה, "סביר להניח שדרישות הריחוק החברתי יימשכו" גם בשנה האקדמית שתתחיל באוקטובר 2020 ותסתיים בקיץ 2021. האוניברסיטה הוסיפה כי ההחלטה תיבחן מחדש אם ההנחיות בנוגע לקורונה ישונו.

ההתפשטות הנרחבת והמהירה של  COVID-19 בעולם, ובכלל זה בישראל, האיצה תהליכים המתרחשים בהשכלה הגבוהה זה זמן רב. מזה כשני עשורים אנו עדים לכניסתה של הטכנולוגיה לחיים האקדמיים ולהשפעתה על תהליכי הוראה ולמידה. בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת הן במספר הקורסים והתוכניות המקוונות המוצעים על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה והן במספר התלמידים הלומדים מרחוק.

משבר הקורונה מחייב להגדיל את היקף למידה מקוונת במגוון טכנולוגיות. בהקשר זה ראוי לציין את TEC, המרכז לטכנולוגיה, חינוך ושונות תרבותיות (Technology, Education and Cultural diversity). מרכז זה, הפועל במסגרת מכון מופ"ת, מחבר תלמידים ומורים, סטודנטים ומרצים מהתרבויות ומהמגזרים השונים באמצעות למידה מקוונת ושיתופית בקבוצות קטנות ומעורבות, באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים וייעודיים בסביבת האינטרנט.