בעתות משבר ובזמן שגרה, על מנהלי בתי ספר מוטל לחץ רב וחלקם מתקשה לשמור על אופטימיות ויציבות במים סוערים. לכן, בכוחו של אלמנט החוסן לסייע בלמידה לאורך הקריירה, בהתבוננות עצמית, בהסתגלות לשינויים, בקידום תלמידים, בהענקת השראה לסביבה ובשימור ההסתכלות האופטימית לאורך השנים. כדי להוביל את בית הספר והכיתה ביעילות, מוצעות בפריט זה אסטרטגיות לנטיעת חוסן בקהילת בית הספר.

כוחם של מפקחים, מנהלים ואנשי מנהלה ליצור שינוי מהותי ופרקטי בנושא המעמד החברתי והמקצועי של המורים הינו מוגבל. אבל, בעזרת האסטרטגיות המוצגות בפריט זה, שאינן מצריכות בהכרח משאבים כספיים, אפשר ליצור סביבת עבודה הומנית אשר מכבדת את זהותם, נקודת מבטם ומקצועם של המורים.

הנציבות האירופית (European Commission) פיתחה חיברה כלי חדשני ופורץ דרך להערכה של מיומנויות דיגיטליות של מורים: European Framework for the Digital Competence of Educators , או בקיצור DigCompEdu . זהו הכלי המוביל כיום בתחום המדידה וההערכה של מיומנויות דיגיטליות של צוותי הוראה. סקירה זו מציגה שלל מחקרים שבחנו את תשתית ה-DigCompEdu, ואת השאלון המקוון שפותח כדי למדוד ולהעריך את רמת האוריינות הדיגיטלית של המורים.

כיום החינוך לחוסן מכוון לפיתוח כישורים ומיומנויות המאפשרים לא רק הישרדות במצבי משבר או במצבים קיצוניים, אלא גם ניהול יום-יומי פורה, סקרן ומכוון משמעות. עם זאת, רק במעט מכללות הוראה בישראל יש תוכנית סדורה ומובנית להקניית חוסן לסטודנטים לחינוך

בטרם ייווצרו התנאים הדרושים לשדרוג מיומנויות דיגיטליות של מרצים להוראה, ישנם תנאים ותהליכים אישיים, ארגוניים, בירוקרטיים ופיננסיים שצריכים להבשיל. מדובר בבעיה דחופה ובת-השגה ויש לזרז את הטמעת הטכנולוגיה במוסדות ההשכלה הגבוהה ואף להגדירה כחזון לאומי. זאת, באמצעות מתן אוטונומיה לדרגי המחוז, ניתוב משאבים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, קידום קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי, חשיבה מחדש על תוכניות הלימודים ומתן דרור למרצים בבניית מערכי שיעור חדשניים.